עיכוב ביצוע פסק דין שביטל זכייה באחד המכרזים במשרד הביטחון

נקבע בפסק הדין, כי החלטת המועצה לבחור בצוות 5 כזוכה מבוטלת, וכחול לבן הוכרזה כזוכה בהליך הבל"מ. בית המשפט קבע כדלקמן: "סבורני, כי אין מנוס מהתערבות בהחלטה מושא העתירה - הגיונה ה"כלכלי" של החלטת ועדת השלושה ברור למדי – בסדרי הגודל הכספיים שבהם מדובר, כאשר ההפרש בין ההצעות מסתכם ב – 91 ₪ בלבד, והפרש זה מהוה פחות מרבע פרומיל מהעלות החודשית הצפויה, ראתה הועדה את ההצעות כשוות למעשה.

בהתאם להלכה הפסוקה, העקרונות הנוהגים לעניין מתן סעד זמני לתקופת העירעור או לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן במסגרת עתירה מינהלית הם כדלקמן (ראו, למשל: עע"ם 1645/20 הועדה המחוזית לתיכנון ולבניה מחוז ירושלים נ' קיימרי (‏17.3.2020): "ככלל, עצם הגשת ערעור על פסק דין – לא תעכב את ביצועו (ראו: תקנות 42 ו-43(ב) לתקנות בתי משפט לענינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2000). על המבקש עיכוב ביצוע פסק דין להוכיח התקיימות התנאים המצטברים של סכויים טובים לקבלת העירעור וכן ש'מאזן הנוחות' נוטה לטובתו, במובן זה שאם תידחה בקשתו יהיה קושי ממשי להשיב את המצב לקדמותו ככל שהערעור יתקבל (ראו, למשל: עע"ם 2398/08 משרד המשפטים נ' סגל (31.3.2008)). מדובר במקבילית כוחות, כאשר לשיקול 'מאזן הנוחות' מקובל ליתן מעמד בכורה (ראו, למשל: עע"ם 7685/18 ועדת המשנה להתנגדויות נ' גמ"ח קהל חסידים, בפס' 8 (‏2.12.2018)). כמו כן, בהליך מנהלי נידרש בית המשפט במסגרת בחינת מאזן הנוחות גם לפגיעה באנטרס הצבורי (ראו, למשל: עע"ם 122/19 זיכרון זאב צבי נ' מועצת עריית ירושלים, בפס' 13 (13.2.2019); עע"ם 9352/16 ועדת הערר המחוזית לתיכנון ובניה נ' אלבר ציי רכב בע"מ, בפס' 12 (22.12.2016) ('כאשר מי שמבקש עיכוב ביצוע פסק דין הוא גוף צבורי המופקד על שמירת האנטרס הצבורי – בגדר 'מאזן הנוחות' בית המשפט רשאי לשקול גם את האנטרס הצבורי ואינטרסים של צדדים שלישיים'))" (שם, בפס' 6).

בעע"ם 3665/20 אור עד מהנדסים (1987) בע"מ נ' עריית חדרה (‏25.6.2020), נקבע כדלקמן: "במכרזים למתן שירותים, להבדיל ממכרזי הקמת פרויקט, הנטייה היא להמנע ממתן סעד זמני בעירעור שכן לרוב קבלת העירעור אינה גורמת לנזק בלתי הפיך (ראו, למשל: עע"ם 4269/19 איגוד יבואני מכשירי השמיעה בישראל נ' שירותי בריאות כללית, בפס' 26 וההפניות שם (‏2.7.2019) ('כאשר מדובר במיכרז לאספקת שירותים המנעות ממתן סעד זמני אינה יוצרת ככלל נזק בלתי הפיך, בהיתחשב בכך שניתן להפסיק את ההיתקשרות עם הזוכה במיכרז אף לאחר שהחלה תקופת המיכרז, ולפצות את הנפגע על הנזקים שנגרמו לו בגין אי מתן הסעד הזמני'); עע"ם 2915/12 ש.ו.ת. ורד בר כבישים ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ, בפס' 9 (31.5.2012)); השוו: בר"ם 9760/06 רחמני ששון (אפיק) 1991 בע"מ נ' משרד הבטחון, בפס' 12 (27.11.2006) (מיכרז לאספקת ציוד ושרות או מיכרז מסוג תפעול שוטף, ובשונה ממכרז להקמת מערכת או תשתית)). זאת, מאחר שבמכרזים למתן שירותים ניתן 'להפקיע' את הזכייה מן הספק שנבחר ולהורות לרשות להיתקשר עם ספק אחר. 'הנזק שעלול להגרם למבקשת מאי-מתן הסעד הזמני ניתן לכימות כספי, כך שאם יתקבל העירעור ולא ניתן יהיה לאכוף היתקשרות בין הצדדים – עדיין אין לומר שאי-קבלת הבקשה תיגרום לנזק בלתי הפיך, והמבקשת תוכל לתבוע פיצויים אם תחפוץ בכך' (עע"ם 6441/17 המוביל הדרומי צביקה (1990) בע"מ נ' עריית באר שבע, בפס' 13 (23.8.2017))" (שם, פסקה 16).

מתן עיכוב ביצוע ינציח את המצב הקיים ויותיר את צוות 5 במעמד של נותנת שירות למועצה, "מבלי שיש לה כל זכות קנויה לכך ושעה שחברה אחרת זכתה במיכרז, ומצפה, בדין, לממש את זכייתה. מצב זה מסב פגיעה לאנטרס הצבורי" (עע"ם 9241/09 שלג לבן 1986 בע"מ נ' עריית אשקלון, פס' 6-5 (19.11.2009)).

המועצה וצוות 5 תישאנה בהוצאות כחול לבן בסך 2,500 ש"ח כל אחת.

...

כחול לבן טוענת בתגובה מטעמה כי דין הבקשות להידחות.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשות ובתגובות להן, על נספחיהן, הגעתי למסקנה כי דין הבקשות להידחות.

סוף דבר הבקשות נדחות.

בבית המשפט העליון עע"ם 501/22 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן המבקש: גשר שירותי השקום התעסוקתי של ישראל (הקדש) נ ג ד המשיבים: 1. העוגן הקהילתי עמותת יחדיו ב"ש והדרום 2. משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתי בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים (כב' השופטת ע' אבמן-מולר) בעת"ם 12935-06-21 מיום 31.12.2021

בשם המבקש: עו"ד אורטל חמדני בשם המשיבה 1: עו"ד אורן רוט; עו"ד נעם שוחט בשם המשיב 2: עו"ד קובי עבדי ][]החלטה ביום 5.3.2020 פירסם המשיב 2, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (כיום משרד הרווחה והבטחון החברתי; להלן: המשרד), מיכרז ל"מתן שירותי תעסוקה במפעלים מקדמי תעסוקה עבור אנשים עם מוגבלות פיזית וחושית, בפריסה ארצית" (מיכרז 116/2020).

בית המשפט ציין כי במסגרת הטופס, נידרש בודק הבטיחות לסמן אחת משתי חלופות: הראשונה, כי אין מניעה לעשות שימוש במיתקן כמפעל מקדם תעסוקה; והשניה כי ניתן יהיה לעשות שימוש במיתקן לאחר תיקון ליקויים (הושאר מקום לפירוט הליקויים שנמצאו).

בית המשפט דחה את טענות גשר שיש להבחין בין ליקויים קלים לליקויים משמעותיים בהקשר זה, וזאת בין היתר מאחר שהחלופה הראשונה בטופס היא חלופה "סגורה", שלא מאפשרת להתנות על הכתוב בה. נוכח האמור, נקבע כי בית המשפט שגשר אינו זכאי לניקוד בגין המבנה שהציע, ולכן זכיית גשר מבוטלת והצעת עמותת יחדיו היא הזוכה באיזור 6.

זאת ועוד, לטענת גשר, אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין, עלולה עמותת יחדיו לאתר מבנה, להכשירו, להעסיק צוות ולרכוש ציוד ייעודי – ולכן יש לראות במיכרז כמעין מיכרז "הקמה". עוד טוען גשר כי אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין יגרם נזק למקבלי השרות – הם אנשים עם מוגבלויות (פיזית וקוגניטיבית) – שידרשו להעתיק מקום עבודתם למבנה אחר מזה שמופעל היום, ויאלצו להיסתגל לצוות חדש.

כידוע, הזוכה בתביעתו זכאי להנות מפירות זכייתו ומשכך ככלל אין בעצם הגשת ערעור על פסק הדין כדי לעכב את ביצועו (תקנה 42 לתקנות בתי משפט לענינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2000).

...

עמותת יחדיו מצדה טענה שיש לדחות את הבקשה.

לבסוף, לטענתה, יש לדחות את הבקשה אף בשל חוסר ניקיון כפיים של גשר, שהסתיר בבקשה עובדות חשובות מבית המשפט.

לאחר שבחנתי את הבקשה, את התשובות לה ואת צרופותיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים עע"מ 7514/21 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ע' גרוסקופף המערערת: שמאור מוקד הביטחון הישראלי בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל - משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים 2. ג'י וואן טכנולוגיות מיגון בע"מ ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 4.10.2021 בעת"מ 28107-04-21 על ידי כב' השופט אלכסנדר רון תאריך הישיבה: ט"ז באדר א התשפ"ב (17.2.2022) בשם המערערת: עו"ד אורן רוט; עו"ד הילה עמיאל בשם המשיב 1: עו"ד אילנית ביטאו; עו"ד אבי מיליקובסקי בשם המשיבה 2: עו"ד שאול ציוני; עו"ד אלי פילרסדורף; עו"ד רעות זייטלבך ][]פסק-דין

בפסק דינו מיום 4.10.2021 במסגרת עת"מ 28107-04-21, קיבל בית המשפט לעניינים מינהליים את עתירתה של המשיבה 2, ביטל את זכייתה של המערערת במיכרז, והכריז על המשיבה 2 כזוכה במיכרז.

להשלמת התמונה יצוין כי ביום 18.11.2021 נדחתה בקשתה של המערערת לעיכוב ביצוע פסק הדין (על ידי כב' השופטת יעל וילנר) בשל השהוי שדבק בהגשתה.

עוד אציע כי ההוצאות שהושתו בפסק הדין של בית המשפט קמא יבוטלו, ותחת זאת המשיבה תישא בהוצאות המערערת והמשרד בסכום של 15,000 ש"ח עבור כל אחד (סך הכול 30,000 ש"ח).

...

ברם, אפילו אם נקבל את קביעת בית המשפט קמא כי אחד מהפרויקטים שפורטו בתצהירי המערערת אינו עומד בתנאי הסף שנקבעו במכרז, ממילא אין בכך כדי לשנות מהמסקנה לפיה המערערת עומדת בדרישת הניסיון הקודם בהינתן שדרישת הבסיס בסעיף 3.2.4.2 למכרז היא לשלושה פרויקטים של שירותי התקנה, בעוד המערערת הציגה חמישה פרויקטים כאלה.

המסקנה המתבקשת היא שאף אם היה מקום, ולו למען ניקיון הדעת, לערוך בירור נוסף בנוגע להצעתה של המערערת, הרי לאחר שהוגש התצהיר המשלים, וועדת המכרזים בחנה את האמור בו למול הצעת המערערת ותנאי המכרז, לא היה מקום להתערב בקביעת ועדת המכרזים לפיה המערערת עמדה בדרישת הניסיון הקודם, וכפועל יוצא לא נפל פגם בהכרזה עליה כזוכה במכרז.

סוף דבר: אם תישמע דעתי, אציע לחברותיי לקבל את הערעור, כך שפסק דינו של בית המשפט קמא יבוטל והחלטת ועדת המכרזים המורה על הכרזת המערערת כזוכה תיוותר על כנה.

בבית המשפט העליון עע"מ 8064/20 - א' לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשת: גילי ויואל עזריה בע"מ נ ג ד המשיבות: 1. רכבת ישראל בע"מ 2. שיכון ובינוי סולל בונה תשתיות בע"מ 3. דניה סיבוס בע"מ 4. א.מ.צ שמש (1990) בע"מ 5. אולניק חברה להובלת עבודות עפר וכבישים בע"מ 6. קבוצת אשטרום בע"מ בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בעת"מ 10572-10-20 מיום 15.11.2020 שניתן על ידי כבוד השופט ר' אמיר

לטענת המבקשת, לא היה מקום להורות על סעד חריג של ביטול הזכייה והמכרז כי עדיפה פרשנות המקיימת את המיכרז, ופרשנות זו עולה בקנה אחד עם עמדת הועדה המקצועית ועם תכליתו.

כך נטען, בין היתר, כי ההחלטה לבטל את המיכרז סבירה והוגנת, שאם לא כן, תמצא ועדת המכרזים משלימה עם פגם חמור בהליך המיכרז; הפגם בנסוח המיכרז אינו מאפשר למבקשת להמנע מהצגת יכולתה על פי שיטת הידרומיל הקבועה במיכרז כבררת מחדל; בפועל, חברי הועדה המקצועית ניקדו את ההצעות על בסיס שיטת הבצוע שהוצגה בפניהם בשלב הפרזנטציה, קרי בהיתחשב בשיטת הכפות; בנקוד שניתן להצעתה של המבקשת היא זכתה ליתרון בלתי הוגן על פני יתר המציעות; ומדובר בפגם מהותי שלא ניתן לריפוי בדרך של החזרת העניין לבחינה מחודשת של הועדה.

איני מקל ראש בכך שעסקינן במיכרז להקמת תשתית ולא במיכרז לאספקת שירותים, וההלכות הנוגעות לבקשות לסעד זמני ולהבחנה בין המכרזים ידועות (ראו, בין היתר, בר"מ 9760/06 רחמני ששון (אפיק) 1991 בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הביטחון, בפיסקה 12 (27.11.2006); עע"מ 2628/11 אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ נ' מדינת ישראל - הרשות הממשלתית, בפיסקה 5‏ (11.5.2011) (להלן: עניין אפקון); עע"מ 5643/11 אלקו התקנות ושירותים 1973 בע"מ נ' המועצה האזורית עמק הירדן, בפסקות 4 ו-6 (4.9.2011) (להלן: עניין אלקו)).

...

לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

עם זאת, בנסיבות העניין, בשים לב לאינטרס הציבורי שעל הפרק; השלב בו מצוי המכרז החדש; והשינוי בנקודת האיזון בין האינטרסים של הצדדים בעקבות דחיית העתירה שנדונה בבית המשפט קמא – איני מוצא להיעתר למבוקש.

אי לכך, הבקשה נדחית.

לפיכך, נפסק כי לאור כללי המיכרז לפיהם יש לפסול מציע שהגיש יותר מהצעה אחת, יש לראות את הצעותיהן של המבקשות (שלוש חברות בבעלות אותם בני זוג) והמשיבות 3 ו-4 (חברת אם וחברת בת) כפסולות, בהנתן שכל אחת מהן הגישה הצעה נפרדת, וכפועל יוצא לבטל את זכיית המבקשות במיכרז.

תחילה ייאמר כי בשלב בו הוגשה הבקשה, לאחר שמומשה הוראתו האופרטיבית של פסק הדין קמא, ונבחרו הזוכות החלופיות במיכרז, יש ממש בטענה של המשיבה 1 כי עסקינן בבקשה למתן סעד זמני לתקופת העירעור, ולא בבקשה לעיכוב ביצוע (כפי שכינו זאת המבקשות).

כך היה מנת חלקן של המבקשות לאחר זכייתן ובטרם ניתן פסק דינו של בית המשפט קמא (שכן לא התבקש וממילא לא ניתן צו אירעי למימוש זכייתן), וכך מצבן של הזוכות החלופיות בשלב זה. על כך יש להוסיף כי מדובר במיכרז העוסק בבצוע עבודות תשתית והקמה, להבדיל ממתן שירותים, ועל כן ככל שלא יעוכב ביצוע העבודות עשוי להתעורר קושי בהשבת המצב לקדמותו, ככל שהמבקשות יזכו בעירעור (בר"מ 10336/09 בני עאדל ג'באלי חברה לעבודות עפר בע"מ נ' המועצה האזורית גולן, פסקה 6 (27.12.2009); עע"מ 5203/18 ג'י וואן טכנולוגיות מיגון בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הביטחון, פסקה 16 (20.8.2018)).

...

סבורני כי במכלול הנסיבות שלפנינו, יש מקום להיעתר לבקשה במובן הזה שיינתן צו המונע את המשך קידומם של הליכי המכרז בכל הנוגע למתחמים ביחס אליהם בוטלה זכיית המבקשות, וזאת עד להכרעה בערעור.

לפיכך, גם בראי מאזן הנוחות, סבורני כי במצב הדברים הנוכחי מוטב להשהות את הליכי ההתקשרות ביחס לשלושת המתחמים שבמחלוקת.

סוף דבר: הבקשה מתקבלת, במובן הזה שהמשך קידום הליכי המכרז בכל הנוגע לשלושת המתחמים שביחס אליהם בוטלה זכיית המבקשות (מתחמים שמספרם 58089, 58090 ו-58091) יעוכבו, עד להכרעה בערעור.