עיכוב ביצוע פסק דין פיצויים לנפגע תאונת דרכים

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8831/18 לפני: כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט ג' קרא המערערת: קרנית קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים נ ג ד המשיבים: 1. תומר בן זקן 2. עו"ד יואב גמרסני 3. כונס הנכסים הרישמי ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (כב' השופטת נ' גרוסמן) מיום 12.11.2018 בתיק פש"ר 8180-07-13 תאריך הישיבה: כ' באב התש"ף (10.08.2020) בשם המערערת: עו"ד דוד בן חיים; עו"ד אמיר כספי; עו"ד טובית אהובה-נוימן בשם המשיב 1: עו"ד רועי אשכרי המשיב 2: בעצמו בשם המשיב 3: עו"ד שרית ליפשיץ ][]פסק-דין

בסופו של דבר – הבקשה הנ"ל לעיכוב ביצוע פסק הדין, נושא העירעור נענתה באופן חלקי בלבד, כך שחברנו, השופט ד' מינץ, התיר להמשיך ולנהל את תביעת הנזיקין, אך הורה כי סך של 20,000 ש"ח מתוך כלל כספי הפיצויים שייפסקו לטובת החייב, אם ייפסקו, לא יועברו לידיו עד למתן פסק דין בעירעור.

...

הכנ"ר, אליו הצטרף הנאמן, הביעו דעתם כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות, שכן מאזן הנוחות לא נטה, לשיטתם, לטובת המערערת, שהרי צו המונע בירור תביעת הנזיקין, שגם אותו ביקשה המערערת – לא יועיל לצדדים, ואף סיכויי הערעור לא נראו מבטיחים, שכן עניין ג'ינר, נפסק לאחר מתן פסק הדין, נושא הערעור, ונראה שאין בו כדי להטות את הכף לטובת המערערת, באשר בית המשפט המחוזי הנכבד נתן ממילא דעתו לנושאים אותם מעלה המערערת בערעורה וכן התייחס לשיקולים שנמנו בעניין ג'ינר.

בסופו של דבר – הבקשה הנ"ל לעיכוב ביצוע פסק הדין, נושא הערעור נענתה באופן חלקי בלבד, כך שחברנו, השופט ד' מינץ, התיר להמשיך ולנהל את תביעת הנזיקין, אך הורה כי סך של 20,000 ש"ח מתוך כלל כספי הפיצויים שייפסקו לטובת החייב, אם ייפסקו, לא יועברו לידיו עד למתן פסק דין בערעור.

נוכח כל האמור לעיל – הערעור נמחק ללא צו להוצאות, בכפוף למימוש המוסכם בפיסקה 11 שלעיל, אשר בא כתוספת לפסק הדין, נושא הערעור.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו בס"ד ת"א 17335-04-13 עותמאן ואח' נ' קרנית-קרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים ואח' לפני כבוד השופט בכיר מנחם (מריו) קליין התובעים: 1. זין אלדין עותמאן 3. המוסד לביטוח לאומי הנתבעת: קרנית-קרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים צד ג': סאלח ריזק ג'אבר החלטה

בקשה מספר 103 - בקשת הנתבעת מיום 23/1/020: הנתבעת טוענת שנשמט מעיני בית המשפט חישוב ניכוי גמולי המל"ל מהפצוי שנפסק לתובע וברור שמהסכום שנפסק בפסק הדין לפצוי לתובע יש לנכות את תגמולי המל"ל בהתאם לשיטת השיקלול המתמטי קרי, החלק היחסי של תגמולי המל"ל בנכות כללית הקשורים לתאונה ובהתאם לחוו"ד האקטואר מיום 26.5.19 הנם: 826,915 ₪ X 44.44% = 367,481 ₪.

ב"כ התובע 2 הגיב לבקשה ביום 11/2/020 וטען שהתובע 2 הנו גוף כלכלי גדול ומעולם לא ניתנה החלטה כנגדו לעיכוב ביצוע פסק דין שכן, ככל ואם ישונה פסק הדין באופן הדורש מהמוסד להחזיר כספים ברור שיש באפשרותו של זה להחזירם.

...

וכך נקבע בע"א 769/77 יוסיפוב נ' יוסיפוב, פ"ד לב(1) 667 (1978) פסק דין וקבע כדלקמן: "מדובר בעיקרו של דבר על השמטה טכנית הנובעת מהיסח-הדעת ומתייחסת לדברים אשר בית-המשפט רצה לכלול בהחלטתו כאשר נתן אותה אך הדבר נשמט מתשומת-לבו ללא דעת; וכאשר חוזרים ומפנים תשומת-לבו לשאלה מתברר בעליל, כי הוא היה ער לקיומו של הצורך לציין פרט זה או אחר בהחלטה בעת שהיא ניתנה, אך לא עשה זאת בשל אחת מן הסיבות שנמנו לעיל. ... במילים אחרות, תקנה 486 אינה דנה בתקלות שהן ביטוי של שכחה שבעטיה לא התייחס בית-המשפט להיבט זה או אחר של המחלוקת אלא דנה בנושאים אשר בית-המשפט היה ער להם בעת הדיון, אך כאשר תרגם מחשבתו לכתובים פסח עליהם בהיסח-הדעת". בע"א 576/81 בן שמעון נ' ברדה, פ"ד לט(2) 589, 590 (1985) נקבע שטעות בפסק דין הוא: "דבר, אשר נכלל בתוך פסק הדין בשל שגגה, או דבר, אשר אינו נכלל בפסק הדין אך היה במחשבתו של השופט ונשמט מפסק הדין" ד"ר י' זוסמן, בספרו "סדרי הדין האזרחי", מהד' שביעית, 1995, ס' 696, מציין כי: "... לא נועדה סמכות התיקון לאפשר תיקונים כפסק הדין שאינם, אלא 'מסווה לכתיבת פסק דין חדש'. תיקונים מהותיים כאלה ניתן להביא בהחלטה אך על דרך של ערעור או עד שבית המשפט לא קם מכס המשפט ביום שבו ניתנה ההחלטה, שאז עדיין נמצא בחזקתו הענין שטיפל בו" ובהמשך : "בבואו להשתמש בסמכותו לתקן פסק דין על פי סעיף 81(א) הנ"ל, על בית המשפט לנהוג בזהירות רבה על מנת שלא לגרוע מסופיות הדיון" לאור האמור לעיל, אני סבור שאף אחד מהתיקונים המבוקשים אינם נכללים במסגרת סמכותי על פי סעיף 81 (א) לחוק.

בעניין הבקשה החמישית, נראה לי שב"כ התובע צודק.

בבית המשפט העליון ע"א 2812/20 - א' לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקשת: קרנית -קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. רפי חבז 3. פלונית בקשה לעיכוב ביצוע חלקי המבקשת: עו"ד אורי ירון בשם משיבה 1: עו"ד שלהבת רובין ][]החלטה

לאחר שמיעת מומחים ושומת הנזק, חויבה קרנית בפצוי המשיבה בסך של 1,043,000 ש"ח, בתוספת שכר טירחת עורך דין ומע"מ בגובה של 15.21%, כך שהסכום הכולל הסתכם ב-1,201,640 ש"ח. על פסק הדין הגישה קרנית ערעור לבית משפט זה ולצדו בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של סך של 356,000 ש"ח מתוך הסכום שנפסק לטובת המשיבה.

...

לאחר שעיינתי בבקשה לעיכוב ביצוע ובתשובת המשיבה, ובהתחשב בעובדה שעיכוב הביצוע המבוקש הוא חלקי בלבד, הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשה.

בנסיבות אלה, סבורני כי יש מקום לקבל את הבקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין, אף מבלי להידרש לסיכויי הערעור.

הבקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין מתקבלת אפוא, כך שיעוכב תשלום בסך של 356,000 ש"ח מתוך הסכום בו חויבה קרנית, עד להכרעה בערעור.

בבית המשפט העליון ע"א 6975/19 - א' לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקשת: הקרן הפלסטינאית לפצוי נפגעי תאונות דרכים נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלונית 4. קרנית – קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 28.7.2019 ב-ת"א 7404/05 שניתן על ידי כב' סגן הנשיא מ' דרורי בשם המבקשת: עו"ד מוחמד אבו קטיש בשם המשיבים 1–3: עו"ד אנור בשיר בשם המשיבה 4: עו"ד אלון בלגה ][]החלטה

כידוע, הגשת ערעור כשלעצמה אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין מושא העירעור, אלא אם כן הוכח כי היתקיימו שני תנאים מצטברים: האחד, כי יש סכויים גבוהים לקבלת העירעור; השני, כי "מאזן הנוחות" נוטה לטובת המבקש, כך שאם יתקבל העירעור, לא יהיה אפשר להשיב את המצב לקדמותו.

...

לאחר שעיינתי בבקשה, בנספחיה ובתגובות המשיבים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה, כמפורט להלן.

לאור כל זאת אני מורה כי סכום הפיצוי שקבע בית המשפט המחוזי יופקד בקופת בית המשפט עד להכרעה בערעור.

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט הבכיר מ. קליין) מיום 14.1.2020, בגדריו נפסקו למשיב 1 פיצויים על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "החוק") בגין נזק גוף שניגרם לו בתאונת דרכים מיום 1.10.2012.

לעמדתו "המבקשת לא הוכיחה קיומם של התנאים למתן סעד חריג וקיצוני של עיכוב פסק דין כספי-לא כי סכויי העירעור להיתקבל ולא כי לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם באופן לא סביר העירעור יתקבל", מה גם שלא ניתן "כל הסבר מדוע יש לעכב כל סכום מעל 350,000 ₪ ומדובר בסכום שרירותי שעליו החליטה המבקשת ... כשלמעשה מדובר בעיכוב בלתי סביר של בסך 761,302 ₪ המהוה שני שליש מהפצוי שנפסק בפסק הדין". עוד ובנוסף נטען כי גם המשיב 1 הגיש ערעור (ע"א 69013-02-20) בו השיג על מיעוט הסכומים שנפסקו לזכותו ולטעות חישוב אריתמטית של הנכות הצמיתה שנקבעה לו. כאן המקום לציין כי המבקשת והמשיב 1 הגישו לבית משפט קמא בקשות לתיקון סופר בפסק הדין, החופפות ולו באופן חלקי את הנטען על ידם בערעורים שהגישו.

...

לאחר שנתתי דעתי לנימוקי הבקשה ולעמדת המשיב1, כמו גם לפסיקה הנוהגת, באתי לכלל דעה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.

מבלי לגרוע מהאמור לעיל מוצאת אני לציין כי על פני הדברים דומה כי נפלה שגגה מלפני בית משפט קמא משלא הורה על ניכוי תגמולי המל"ל. אשר על כן מורה אני על קבלת הבקשה בחלקה, כך שיעוכב תשלום סך של 400,000 ₪ מסך כל חיובי המבקשת כלפי המשיב 1 על פי פסק הדין עד להכרעה בערעור.