עיכוב ביצוע פסק דין למניעת עוול

לכך הוסיף בית המשפט את היתנהלות המבקשת, אשר נימנעה מלקיים הוראות שניתנו בפסק הדין ואשר הגישה את בקשתה לעיכוב ביצוע הפינוי במועד האחרון לפינוי על פי פסק הדין.

במקרים מעין אלו ינהג בית המשפט בריסון וייעתר לבקשות רשות ערעור רק במקרים שבהם התערבותו נידרשת לצורך מניעת עוול או נזק בלתי הפיך לבעל דין (וראו: רע"א 2983/15 בוסקילה נ' מנהל מקרקעי ישראל - מחוז תל אביב‏, פסקה 14 (20.5.2015); רע"א 612/19 חי נ' חסון, פסקה 12 (28.1.2019); רע"א 5177/21 ליברמן נ' עזריאלנט, פסקה 14 (5.9.2021)).

אכן, קיימת נטייה בפסיקה לעכב פסקי דין המכריעים בשאלות שביסודן זכויות במקרקעין, וזאת לנוכח החשש שתמנע האפשרות להשיב את מצב הדברים לקדמותו ככל שיתקבל העירעור (וראו למשל: ע"א 6340/21 אבידן נ' אברג'ל, פסקה 6 (24.9.2021); ע"א 866/17 חן נ' כונס הנכסים הרישמי, פסקה 9 (25.10.2017)).

...

דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא.

אחר הדברים האלה, חֵלֶף הגשת בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית משפט השלום (בצרוף בקשה לעיכוב ביצוע), ובמקום להגיש בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל, שלא להורות למזכירות לעכב הליכים בהתאם להחלטה מיום 27.3.20, בחר ציקי לנסות את מזלו במקום אחר, שמא 'משנה מקום משנה מזל', ופנה בעתירה לבית משפט זה, בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק – היא העתירה שלפנינו.

כפי שנקבע לא אחת, בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא יזקק לעתירה, אם נמצא כי קיים לעותר סעד חלופי אפקטיבי על-פי דין: "סמכותו של בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, היא סמכות שבשיקול דעת [...]. ככלל, 'על-פי שיקול-דעתנו זה... איננו דנים בעתירה כל עוד עומד לעותר סעד חלופי' [...]. בית משפט זה אינו נוהג לעשות שימוש בסמכותו כל עוד לא מיצה העותר סעד חלופי יעיל שעומד לו על פי דין. [...]. חריג לכלל הדחייה על הסף מצוי אך באותם מקרים בהם הסעד החלופי אינו יעיל, במקרים בהם הנסיבות מחייבות היתערבות מיידית של בית משפט זה כדי למנוע עוול, או כאשר משקולי צדק כלליים מתחייבת התערבותו של בית משפט זה" (בג"ץ 7190/05 לובל נ' ממשלת ישראל, פסקה 11 (18.1.2006)).

...

במקרה דנן, משנמצא, כאמור, כי לציקי עומד סעד חלופי אפקטיבי – אין מקום להידרש לעתירה, ודינה להידחות על הסף.

זאת, כמובן, אין לאפשר.

נוכח כלל האמור, העתירה נדחית בזאת על הסף, ועמה נדחית גם בקשת ציקי למתן צו ביניים.

בגדרה של ההחלטה הנ"ל נדחתה בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה (השופטת ע' יוסף-קוזין) [בת״א 6923-10-18]מיום 24.4.2022, עד להכרעה בעירעור המבקשת על פסק הדין.

קבלת בקשות מסוג זה אמורה להעשות במשורה, כאשר הדבר נידרש למניעת עוול או נזק בלתי הפיך לבעל דין (רע״א 4221/22 חמד נ׳ הרשות לפיתוח ירושלים, פסקה 11 (23.6.2022)).

בהתאם לאמור לעיל, אתנה את צו המניעה שאוציא תחת ידי, בהפקדת ערבות בנקאית אוטונומית בסכום ובתנאים שישקפו את הנ"ל. לאור כל האמור ניתן בזאת צו זמני, לתקופת העירעור התלוי ועומד בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (ע"א 46581-05-22), למניעת ביצועו של פסק דינו של בית משפט השלום בפתח-תקווה בת״א 6923-10-18 מיום 24.4.2022, וזאת בתנאי שהמבקשת תמציא לבית המשפט המחוזי, עד ליום 9.8.2022 בשעות פעילותה של מזכירות בית המשפט, ערבות בנקאית אוטונומית (שתוכל להנתן גם על ידי חברת ביטוח מתאימה), לטובת עמותת דגל ראובן וברת מימוש על ידי עמותת דגל ראובן.

...

סבורני כי בשלב זה די, לעניין מאזן הנוחות, כי מדובר בפעילות הקשורה במבקשת וכי רצונה של עמותת דגל ראובן בפינוי חלה גם על הפעילות החינוכית הנ"ל, כך שאי-מתן צו המניעה יביא לסיומה (למצער לשיטתה של עמותת דגל ראובן).

בהתאם לאמור לעיל, אתנה את צו המניעה שאוציא תחת ידי, בהפקדת ערבות בנקאית אוטונומית בסכום ובתנאים שישקפו את הנ"ל. לאור כל האמור ניתן בזאת צו זמני, לתקופת הערעור התלוי ועומד בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (ע"א 46581-05-22), למניעת ביצועו של פסק דינו של בית משפט השלום בפתח-תקווה בת״א 6923-10-18 מיום 24.4.2022, וזאת בתנאי שהמבקשת תמציא לבית המשפט המחוזי, עד ליום 9.8.2022 בשעות פעילותה של מזכירות בית המשפט, ערבות בנקאית אוטונומית (שתוכל להינתן גם על ידי חברת ביטוח מתאימה), לטובת עמותת דגל ראובן וברת מימוש על ידי עמותת דגל ראובן.

לאור החלטתי דלעיל לא מצאתי את בקשתה של המבקשת להגשת תשובה ואת הבקשה שהוגשה להצטרפות להליך כרלבנטיות, והן נדחות בזאת.

בנוסף, ביום 14.12.2022 המבקש הגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד למתן הכרעה בעירעור.

כך גם באשר לטענות לעניין עיכוב הבצוע, אשר נקבע כי יש לגלות ריסון בקבלתן, כך שהדבר ייעשה רק לשם מניעת עוול או נזק בלתי הפיך לבעל דין (ראו: בע"ם 3440/19 פלונית נ' פלונית, פסקה 9 (30.5.2019)).

...

כל אחד מהם הגיש תביעה כלפי משנהו, ובסופו של דבר בית המשפט לענייני משפחה דחה את תביעתו של המבקש וקיבל את התביעה שהגישה נגדו המשיבה, היא אחותו.

בקשה זו נדחתה, וכך גם נדחה הערעור שהוגש עליה לבית משפט זה ביום 8.8.2021 (ע"א 5071/21, הנשיאה א' חיות).

לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

בית המשפט המחוזי עמד בהחלטתו על ההלכה שלפיה מצבו הכלכלי של מבקש שהוטל עליו חיוב כספי אינו מהוה שיקול בבקשה לעיכוב ביצוע, אלא בהתקיים שלושה תנאים מצטברים: המבקש הניח תשתית עובדתית מספקת באשר לנזק הכלכלי שייגרמו לו כתוצאה ממימוש פסק הדין; המבקש שיכנע כי יש לערעור סכויים טובים להיתקבל; בית המשפט נתן את הדעת לפגיעה האפשרית העלולה להגרם לצד הנגדי כתוצאה מעיכוב הבצוע.

כפי שנפסק לא אחת בבית משפט זה: "קבלת בקשות רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבקשה שהוגשה אליו, כערכאת ערעור, לעיכוב ביצוע פסק דינה של הערכאה הדיונית, אמורה להעשות במשורה, כאשר הדבר נידרש למניעת עוול או נזק בלתי הפיך לבעל דין" (רע"א 7421/22 לוי נ' בן שלום ביסוד המעלה 11 בע"מ, פסקה 13 וההפניות שם (23.11.2022) (להלן: עניין לוי)).

...

כמו כן, לעניין סיכויי הערעור, נקבע כי אלו אינם מן המשופרים, מקום בו טענות המבקשים באשר לחיובם בהפקדת ערובה, כמו גם לעניין גובה הערובה, נדונו והוכרעו זה מכבר בבית המשפט המחוזי ובבית משפט זה בהליכים קודמים (פסק הדין ב-רע"א 23441-09-22 מיום 13.11.2022; החלטתי ב-רע"א 375/23 מיום 16.1.2023).

עם זאת, גם אם אניח לטובת המבקשים כי אכן מצבם הכלכלי מקים קושי לא מבוטל (ואינני קובע זאת), אין בכך כדי להביא בהכרח למסקנה כי יש להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע.

לנוכח האמור, סבורני כי גם שיקול מאזן הנוחות אינו נוטה לטובתם של המבקשים, בוודאי שלא במידה הנדרשת לצורך קבלת הבקשה דנן.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.