עיכוב ביצוע פסק דין המורה על החזרת עובד מפוטר לעבודה

בית הדין פסק לעובד פצויי פיטורים, פיצוי בגין אי הפקדה לגמל, גמול עבודה בשעות נוספות ובמנוחה שבועית, פדיון חופשה, דמי הבראה וכן פיצוי בגין פגמים בתלושי השכר, בסכום כולל של 231,376 ש"ח. בשים לב לקבלת מרבית התביעה ולדחיית התביעה שכנגד, חייב בית הדין את המעסיקים בתשלום הוצאות משפט בסך 2,000 ש"ח ושכר טירחת עו"ד בסך 45,000 ש"ח. בהודעת העירעור טוענים המעסיקים כנגד עקרי פסק הדין.

כאשר פסק הדין מורה על חיוב כספי, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בחיוב בהוצאות, גוברת הנטייה שלא לעכב את ביצועו של פסק הדין, אלא רק "...במקרים חריגים ונדירים שבהם יעלה בידי המבקש להוכיח כי הוא לא יוכל לגבות בחזרה את כספו מהמשיב, אם עירעורו יתקבל, או כי ביצועו המיידי של פסק הדין יגרום לו נזק בלתי הפיך" (עניין דן אופ).

וראו עוד: "לרוב, פסק דין כספי אינו יוצר מצב דברים בלתי הפיך שלא ניתן לרפאו על דרך של השבת הסכום, ועל כן בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין כספי תיתקבל רק במקרים יוצאי דופן, ובעיקר כאשר חוסנו הכלכלי של מוטב הכספים מוטל בספק..." (ע"א 5811/09 יהורם גאון נ' מעגלות הפקות בע"מ, 30.8.2009).

...

העובד אמנם ציין כי בבעלותו חסכונות (בשונה מנכסים כגון בית מגורים או רכב פרטי) אך לא פירט את הסכומים בהם, בכדי שניתן יהיה להתרשם כי אכן יוכל להחזיר ללא קושי סכומים שישולמו לו. בהחלטה בבר"ע (ארצי) 28500-09-22 ידע קול – דוד חן, 19.10.2022, נקבעו הדברים הבאים, היפים לענייננו: "לטעמינו דין הבקשה להתקבל בשל מאזן הנוחות, ומבלי שנדרש לסיכויי הערעור. הסכום שנפסק (207,664 ₪) הינו גבוה במידה שניתן להניח שאדם מן היישוב יתקשה להשיבו אם יתקבל ערעור המעסיקה. שיקול זה מהווה שיקול במסגרת מאזן הנוחות (ראו למשל ע"ע 9701-02-16 רשת עמל 1 בע"מ – נבילה אלעביד (5.5.16); ע"ע 6139-05-20 אוריון פלאפל המדינה בע"מ – ראיד כנאען (8.7.20); ע"ע 8582-02-13 רשת הגנים של אגודת ישראל – שמחה בוסי (9.5.13); ע"ע 29091-07-21 משרד הבריאות – ד"ר עידית בן יאיר (23.8.22); וכן בר"ע (ארצי) 41021-05-22 ר.מ. פ. ה שירותים לוגיסטיים בע"מ - אלסייד מוחמד (12.6.22, פיסקה 12, וההפניות שם)." בשים לב לכלל האמור לעיל ובהנחה כי אף אם יתקבל הערעור בחלקו, קיימת סבירות כי המעסיקים יחויבו בסכומים כלשהם, שכן לא היה חולק כי לנוכח שיטת התגמול שהוסכמה בין הצדדים, לא שולמו לעובד זכויות קוגנטיות נלוות, אני מקבלת את הבקשה באופן חלקי, כך שמהסכום שנפסק, נכון למועד פסק הדין, יעוכב סך של 150,000 ש"ח. אשר לטענה בדבר חלוקת האחריות בין המעסיקים, בית הדין האזורי קבע כי הם "לא התנגדו לכריכתם יחדיו במסגרת התביעה" (סעיף 115, הערת שוליים 38) ובהתאם חייב אותם יחד ולחוד בסכומים שנפסקו.

סוף דבר – ניתן בזאת צו לעיכוב ביצוע תשלום סך של 150,000 ש"ח כערכו במועד מתן פסק הדין, כנגד הפקדת הסכום במזומן או בערבות בנקאית בנוסח מקובל, בקופת בית הדין עד ליום 23.4.2023.

לא יופקד הסכום או הערבות בקופת בית הדין במועד האמור, תבוטל החלטתי זו מאליה.

" הנתבע הגיש ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה, שהיתקבל חלקית, ביחס למספר נושאים.

בהמשך, בפסק דין משלים שניתן על ידי בית הדין הארצי, ביום 12.11.2021, נקבע כדלקמן: "1. בסיום פסק הדין שניתן על ידינו בתיק זה ביום 21.10.21 הורינו לצדדים להגיש תוך 7 ימים הודעה מוסכמת ביחס לסכום שהופקד בקופת בית הדין מכוח החלטת עיכוב הבצוע.

לאחר שעיינו בטענות הצדדים, נראה כי חלק עקרי מהן נוגע לשאלה מהי "היתרה הקיימת נכון למועד הפיטורים של התובעת, בכל הסדר פנסיוני באשר הוא, ובגין סכומים שהופרשו על ידו על חשבון פצויי פיטורים", אותה אישר בית הדין האיזורי למערער להפחית מסכום פצויי הפיטורים שנפסק לזכות המשיבה (סעיף 163(א) לפסק הדין).

כיוון שאין באפשרותו של בית דין זה, כערכאת ערעור, לידון במחלוקות העובדתיות-מספריות שבין הצדדים, ומדובר בסוגיה שאמורה להיות מוכרעת על ידי בית הדין האיזורי לצורך השלמת פסק הדין שניתן על ידו, אנו מורים בזאת על החזרת התיק לבית הדין האיזורי על מנת שיקבע את הסכום המדויק שיש להפחית מסכום פצויי הפיטורים שפסק לזכות המשיבה, ובהתאם את הסכום המדויק שעל המערער לשלם לה כיום (לעניין סעיף 163(א) לפסק דינו).

...

לאור הוראות הפוליסה שבנדון, אנו קובעים כי יש להחיל את ההלכה שנקבעה בעניין לוי, באופן שהנתבע יוכל לזקוף על חשבון פיצויי פיטורים רק את הסכום שצוין כ"סכום הפיצויים שנצבר לצורך חישוב השלמת פיצויים ע"י המעסיק", וללא התייחסות למרכיב הרווחים.

עוד נבהיר, כי הגם שבמועד סיום עבודתה של התובעת (ביום 17.4.2019) עמד סכום הפיצויים בפוליסה על 55,927 ₪ (ראו הודעת החברה מיום 7.3.2022, וכן סעיף 4 להודעתה מיום 11.3.2022), הרי שהסכום הנכון לטעמנו הוא 57,023 ₪ (ראו הודעת החברה מיום 1.2.2022), ולא ניתן להתעלם מסכומים ששולמו על ידי הנתבע לאחר סיום עבודתה של התובעת.

לסיכום על הנתבע לשלם לתובעת סך של 100,388 ₪, שישולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הפיטורים (17.4.2019), ועד למועד התשלום בפועל.

לעובד נפסקו דמי חג תוך שבית הדין מדגיש כי העובד לא הודה שלא עבד בחופשת הפסח, אלא מסר כי לעיתים עבד גם בחופשה זו. בית הדין העדיף את גרסת העובד כי פוטר מעבודתו, ולכן פסק לזכותו תשלום דמי הודעה מוקדמת.

אשר למאזן הנוחות, טוענת המעסיקה כי המדובר בסכום גבוה, וכי אם יתקבל ערעורה, ישנם סכויים גבוהים כי לא תהיה באפשרות העובד, נתין זר ללא מעמד חוקי, להשיב את הכספים שקבל, שכן סכום התביעה מהוה עבורו שכר של מספר חודשי עבודה.

השילוב בין גובה הסכום הפסוק ביחד עם טעונו של העובד בתשובה לבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין – מטה את הכף לצד עיכוב ביצוע חלק מפסק הדין מטעמי מאזן הנוחות.

בשיקלול השיקולים השונים אני מורה כי תשלום הסכום הפסוק למעט סכום של 30,000 ₪ יעוכב בכפוף להפקדתו בקופת בית הדין כערכו היום.

...

דיון והכרעה לאחר שנתתי דעתי לכלל החומר שהובא לפני, לפסק דינו של בית הדין האזורי ולטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין – להתקבל בחלקה כך ובכפוף להפקדת הסכום הפסוק למעט 30,000 ₪ בקופת בית הדין כערכו היום (להלן: הסכום המעוכב).

בשקלול השיקולים השונים אני מורה כי תשלום הסכום הפסוק למעט סכום של 30,000 ₪ יעוכב בכפוף להפקדתו בקופת בית הדין כערכו היום.

סוף דבר - דין הבקשה להתקבל בחלקה כך שהסכום הפסוק למעט סכום של 30,000 ₪ יעוכב בכפוף להפקדתו כערכו היום בקופת בית הדין, וזאת תוך 30 יום ממועד המצאת החלטה זו לצדדים.

בינואר 2018 קיבל כ 50,000 בקשר להשלמת פצויי פיטורים.

עוד נקבע כי "משהנתבעת הסכימה לשלם לתובע סכומים לפנים משורת הדין, על מנת לסיים את עבודתו של התובע אצלה, אין מקום להורות על השבת הסכומים ששולמו לתובע רק משום שפנה לבית הדין וטען כי הוא זכאי לסכומים נוספים ממנה". החברה הגישה ערעור כנגד פסק הדין ובקשה לעיכוב ביצועו.

בשיקלול השיקולים השונים אני מורה כי סכום של 120,000 ₪ יעוכב בכפוף להפקדתו בקופת בית הדין כערכו היום.

...

דיון והכרעה לאחר שנתתי דעתי לכלל החומר שהובא לפני, לפסק דינו של בית הדין האזורי ולטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין – להתקבל בחלקה, כך שסכום של 120,000 ₪ יעוכב בכפוף להפקדתו בקופת בית הדין כערכו היום (להלן: הסכום המעוכב).

בשקלול השיקולים השונים אני מורה כי סכום של 120,000 ₪ יעוכב בכפוף להפקדתו בקופת בית הדין כערכו היום.

סוף דבר - דין הבקשה להתקבל בחלקה כך שסכום של 120,000 ₪ יעוכב בכפוף להפקדתו בקופת בית הדין כערכו היום, וזאת תוך 30 יום ממועד המצאת החלטה זו לצדדים.

בית הדין האיזורי לעבודה ירושלים סע"ש 9212-01-20 לפני: כב' השופטת שרה שדיאור נציג ציבור (עובדים) מר משה נחמיה נציג ציבור (מעסיקים) מר יוסף בנבנישתי התובע יורם ברסנו ע"י ב"כ: עו"ד עופר רוזנבלום הנתבעת הסתדרות מדיצינית הדסה (חל"צ) ע"י ב"כ: עו"ד אופיר פוזנר וליאת גוזלן פסק דין

כמו כן ביקש כי בית הדין ייתן צו המורה על השבתו לעבודה בנתבעת במשרה מלאה, וצו המורה על המשך מתן שירותי רפואה לתובע בהדסה כפרסונל.

בשנת 2008 קדומו בדרגה של התובע התעכב בשל היתנהלותו עם עמיתיו ואי ביצוע המוטל עליו כנדרש (נספח 21 לכתב ההגנה).

ההליך היתקיים לאור שורה ארוכה של פעולות שביצע התובע או שלא ביצע למרות שהתבקש במסגרת תפקידיו, באופן שהנתבעת הוכיחה את שיטתו בדבר אי קבלת מרות ממוניו, על אי ביצוע תפקידים שנתנו לו, על העדרות ממקום העבודה בו התבקש להיות נוכח , מבלי להודיע על עזיבה או העדרות, וכד' .

בית הדין הארצי קבע כך: " סכום פצויי הפיטורים לא יישא פיצוי הלנת שכר מאחר שבין הצדדים נתגלעו חילוקי דיעות של ממש ובתום-לב לגבי עצם זכותו של צדקא לפיצויים אלה." (ע"ע (עבודה ארצי) 300274/96 שאול צדקא - מדינת ישראל - גלי צה"ל, לו(2001) 625 (2001)) ברכיב זה וכן בשאר הרכיבים נשוא התביעה התרשמנו שמדובר במחלוקות מהותיות ,ענייניות ואמיתיות לעניין זכויותיו של התובע.

...

תביעת התובע למתן צו להחזרה לעבודה נדחית.

תביעת התובע לצו המורה על קבלת שירותי פרסונל בנתבעת נדחית.

בהיות התובע מחוץ למעגל העבודה לעת זו, ונוכח מצבו הרפואי, מצאנו לפנים משורת הדין כי הנתבעת תשלם שכ"ט ב"כ התובע בסך 5,000 ₪.