עיכוב ביצוע פסק דין בתביעת רשלנות רפואית

בבית המשפט העליון ע"א 834/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המבקשת: טרם – טפול רפואי מיידי (טר"מ) בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. עיזבון פלונית באמצעות הוריה 2. פלוני 3. פלונית בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד השופטת ע' כהן) מיום 4.1.2022 ב-ת"א 8276-01-19 בשם המבקשת: עו"ד ולדה בולטץ בשם המשיבים: עו"ד סיון דור ][]החלטה

בפסק הדין התקבלה תביעת המשיבים לפיצויים בגין רשלנות רפואית שבעטיה נפטרה בִתם התינוקת של המשיבים 2-1 (להלן: המנוחה ו-הורי המנוחה, בהתאמה).

כידוע, הכלל הוא שאין בהגשת ערעור כשלעצמה כדי לעכב את ביצוע פסק הדין של הערכאה הדיונית (תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018); ועל מנת לחרוג מכלל זה שומה על בית משפט להשתכנע בדבר התקיימותם של שני תנאים מצטברים – כי סכויי העירעור של המבקש טובים; וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו.

...

לאחר עיון בבקשה ובתשובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, כך ששכר הטרחה שנפסק לזכות המשיבים וסך של 600,000 ש"ח מתוך סכום הפיצויים שנפסקו לטובתם ישולמו להם באופן מיידי, ויתרת כספי הפיצויים תעוכב עד להכרעה בערעור ותופקד בקופת בית המשפט.

אמנם מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע חיוב כספי, שאז מוטל על מבקש העיכוב נטל כבד מהרגיל, בהיות ביצוע פסק דין כספי הפיך מעצם טבעו על דרך השבת הכספים ששולמו; אולם בנסיבות המקרה אני סבורה שהחברה עמדה בנטל האמור, ועלול להיווצר מצב שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם יתקבל הערעור.

ראשית ייאמר כי העובדה שהורי המנוחה הם אזרחים זרים אין בה כשלעצמה להביא למסקנה שלא ניתן יהיה להיפרע מהם במידת הצורך.

התוצאה היא שהבקשה מתקבלת באופן חלקי, במובן זה שטרם תעביר למשיבים סך של 600,000 ש"ח בצירוף שכר טרחת עורכי הדין שנפסקו לזכותם.

המשיב הגיש לבית המשפט המחוזי תביעה בעילה של רשלנות רפואית.

גם אם יש טעם בטענת המבקשים כי השיקול בדבר מאזן הנוחות הוא אבן הבוחן העיקרית לצורך דיון בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, אין פירוש הדבר כי בעל דין המבקש עיכוב ביצוע, פטור מלשכנע את בית המשפט כי סכויי העירעור טובים ופטור מלהצביע על שגיאות שנפלו, לשיטתו, בפסק הדין.

...

עם זאת, יש להבהיר כי הבחנה זו אינה נטולת חשיבות, שכן "כאשר מדובר בבקשה 'מקורית' שיקול דעתו של בית המשפט אינו מוגבל", ואילו "כאשר מדובר בהליך ערעורי ניתן משקל לשיקול הדעת של הערכאה הדיונית", ולעתים דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות אף אם ערכאת הערעור סבורה כי ייתכן שהיתה מגיעה לתוצאה שונה (עניין מסארוה, פסקה 2 לפסק דינו של השופט זילברטל).

מכל מקום, אף לגופה של בקשה לא שוכנעתי כי קמה הצדקה להתערב בהחלטתו.

אי לכך, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית, והבקשה לעיכוב הליכים עד להכרעה בבקשת רשות הערעור מתייתרת.

במוקד התביעה בהליך המקביל, עמדה הטענה כי עו"ד ברק חבר לנתבעים בתביעת הרשלנות הרפואית, ויחד הם עשו יד אחת כנגד המערערת, על מנת להשיג במירמה הסדר גישור שאינו בהסכמתה ושאינו מפצה אותה כראוי על הנזק שניגרם לה. התביעה בהליך המקביל נשמעה בבית משפט השלום בבת ים, כולל דיוני הוכחות, וביום 7.3.2022 ניתן פסק דין מאת כבוד השופט ש' מזרחי בו נקבע כי המערערת לא הוכיחה אף אחת מעילות התביעה שלה, ומשכך תביעתה נדחית (להלן: פסק הדין של השופט מזרחי).

בהמשך להחלטה זו, בימים 25.7.2022, 27.7.2022 ו-28.5.2022 נדחו אף שתי בקשות המערערת לעיון חוזר ובקשת המערערת לעיכוב ביצוע ביחס להחלטה מיום 17.7.2022 (להלן: ארבע החלטות הרשם).

...

לצד זאת ובשונה מהעירבון, מצאנו כי מן הראוי שהמערערת תשלם כנדרש את האגרה, שממילא אינה עומדת על סכום גבוה.

בשל כך, לטעמנו מוטב לעכב את הדיון בבית המשפט המחוזי בהליך שהוא נושא הערעור עד להכרעה בהליך המקביל.

סופו של דבר, הערעור מתקבל, במובן זה שיבוטלו פסק הדין מיום 9.8.2022 וארבע החלטות הרשם; המערערת תהא פטורה מהפקדת עירבון, אך שומה עליה לשאת בתוך 30 יום בתשלום האגרה כנדרש, שאז בית המשפט המחוזי ישוב לדון בע"א 7500-07-22 לאחר שתתקבל הכרעה בערעור בהליך המקביל.

בבית המשפט העליון ע"א 3682/23 לפני: כבוד השופט י' כשר המבקשת: מדינת ישראל – משרד הבריאות נ ג ד המשיב: פלוני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של המשפט המחוזי בנצרת (השופטת א' לינדנשטראוס), מיום 7.3.2023, בת"א 60426-11-17 בשם המבקשת: עו"ד פזית גלובינסקי בשם המשיב: עו"ד אפרים גלסברג ][]החלטה

ביום 27.11.2017 הגיש המבקש תביעת רשלנות רפואית לבית המשפט המחוזי בנצרת, בה טען כי בעת שאושפז בבית החולים רמב"ם לצורך ביצוע ניתוח, לקה בזיהום בעמוד השידרה שניגרם עקב טפול אנטיביוטי בלתי נאות.

על רקע זה, ביום 7.3.2023 ניתן פסק דינו של בית המשפט קמא, בו נתקבלה במלואה תביעת המשיב, בזו הלשון: "הנתבעת לא הגישה סיכומיה, אף שחלפה זה מכבר הארכה שניתנה לבקשתה. על כן ועל יסוד החומר הקיים בתיק וטענות התובע בסיכומיו, מתקבלת התביעה, כך שעל הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך של 3,713,563 ש"ח, בתוספת הוצאת משפט בסך 41,080 ש"ח ושכ"ט בעו"ד בשיעור של +15% מע"מ מסכום הפצוי שנפסק לעיל". ביום 14.5.2023 הגישה המבקשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט קמא, וביום 18.5.2023 הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט קמא – היא הבקשה שבפניי.

אשר על כן, הכלל הוא כי ביצועו של פסק דין יעוכב רק בהתקיים שני תנאים: כאשר סכויי העירעור טובים, וכאשר מאזן הנוחות נוטה לטובת מגיש הבקשה.

...

על רקע זה, ביום 7.3.2023 ניתן פסק דינו של בית המשפט קמא, בו נתקבלה במלואה תביעת המשיב, בזו הלשון: "הנתבעת לא הגישה סיכומיה, אף שחלפה זה מכבר הארכה שניתנה לבקשתה. על כן ועל יסוד החומר הקיים בתיק וטענות התובע בסיכומיו, מתקבלת התביעה, כך שעל הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך של 3,713,563 ש"ח, בתוספת הוצאת משפט בסך 41,080 ש"ח ושכ"ט בעו"ד בשיעור של +15% מע"מ מסכום הפיצוי שנפסק לעיל". ביום 14.5.2023 הגישה המבקשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט קמא, וביום 18.5.2023 הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט קמא – היא הבקשה שבפניי.

בזהירות המתבקשת, ומבלי שאקבע מסמרות בדבר, סבורני כי לערעור המבקשת יש סיכוי ממשי להתקבל: כאמור לעיל, בפסק דינו שניתן עקב אי-הגשת סיכומי המבקשת במועדים שנקבעו לכך, קיבל בית המשפט קמא את תביעת המשיב במלואה.

יחד עם זאת, סבורני כי די בעיכוב ביצוע חלקי של פסק דינו של בית המשפט קמא כדי להקל על החשש שמא לא יעלה בידי המשיב להשיב את סכום הפיצויים באם יידרש לכך, מחד גיסא; ומאידך גיסא יש בפתרון זה כדי לקיים, במידה מסוימת, את הכלל שלפיו בעל דין זכאי ליהנות מפירות זכייתו.

אשר על כן, הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת באופן חלקי, במובן זה שהמבקשת תעביר למשיב סכום של מיליון וחצי ש"ח בתוספת שכר טרחת עורכי דין בסך 15% מהסכום האמור בתוספת מע"מ. תשלום יתרת הסכום שנפסק על ידי בית המשפט קמא, יעוכב עד להכרעה בערעור.

][] לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט אריה רומנוב) מיום 26.11.2023 בת"א 13824-09-14, במסגרתו התקבלה תביעת המשיב 1 נגד המבקש בעילה של רשלנות רפואית, והאחרון חויב לשלם לראשון פיצויים בגובה 455,000 ש"ח בתוספת שכר טירחה בשיעור של 23.4%.

יחד עם זאת, לכלל זה נקבעו מספר חריגים אשר המשותף להם הוא החשש שמא כאשר מבקש העיכוב יזכה בערעורו לאחר שבוצע פסק הדין עלול להווצר קושי משמעותי להשיב את המצב לקדמותו (ראו, למשל, ע"א 7729/18 רכבת ישראל בע"מ נ' בי-בי כבישים עפר ופיתוח בע"מ, פסקות 18-17 להחלטתי והאסמכתאות המובאות שם (7.1.2019); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 861-859 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995)).

...

בענייננו סבורני כי יש להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע באופן חלקי.

בשקלול האמור, סבורני כי יש מקום להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע באופן חלקי, כך שמחצית מסכום הפיצויים שנפסק לטובת המשיב יעוכב עד להכרעה בערעור.

סוף דבר: הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין מתקבלת באופן חלקי.