לא הנפיק חשבונית לקראת סיום העבודה, שכן רוברט עיכב לו תשלומים, והאם היה מנפיק חשבונית לחב' אדלר, היה צריך לשלם את המע"מ בגין חשבונית זו. לא בכדי מר רוברט אינו מציין בתצהירו מתי בוצעה העבודה עבור כל המחאה.
כאשר נישאל שיש הקלטה שהוא אמר למר ויצמן שהוא שילם לרוברט על כסף והוא לבצע את העבודה, ולכן בכוונתו לתבוע את רוברט, השיב כי את מר ויצמן פגש פעם או פעמיים, אך בבניין ראה מישהו אחר שאתו הייתה אינטרקציה רבה יותר וגם פגש אותו כאשר הגיע להתקין את ההתקנות, ואת אותו אדם ראה גם לפני שהאלומיניום הוזמן, ונסע יחד עם דורון לירושלים לראות את המפעל שלהם (מדבריו אלו עולה כי עיקר הקשר והעבודה בין חב' אדלר והתובעת היה באמצעות מר דוד עבודי ולא עם מר ויצמן).
זאת בלי להכריע בשאלה האם רוברט סילק את התובעת מבצוע שאר עבודות האלומיניום או שמא הפסקת העבודה הייתה בהסכמה הדדית של שתי החברות;
כפי שציינתי לעיל, חב' אדלר לא הביאה כל ראיה שהעבודות שנותרו לבצוע נעשו לפי התכניות המקוריות שנמסרו לחב' שקם.
סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הנה כדלקמן:
בתביעה העיקרית:
על הנתבעת 1 (חב' אדלר), הנתבעת 2 (חב' גשרי דיזנגוף סנטר), והנתבע 3 (מר רוברט אלמליח), ביחד ולחוד, לשלם לתובעת (חב' שקם אלומיניום) כדלקמן:
את הסך 283,822 ₪ בתוספת הפרישי הצמדה ורבית מיום 1.6.16 ועד ליום התשלום בפועל.
...
סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הינה כדלקמן:
בתביעה העיקרית:
על הנתבעת 1 (חב' אדלר), הנתבעת 2 (חב' גשרי דיזנגוף סנטר), והנתבע 3 (מר רוברט אלמליח), ביחד ולחוד, לשלם לתובעת (חב' שקם אלומיניום) כדלקמן:
את הסך 283,822 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום 1.6.16 ועד ליום התשלום בפועל.
התביעה נגד הנתבעות 4 ו-5 נדחית ללא צו להוצאות, לאור העובדה שהגנת הנתבעות נוהלו כמקשה אחת גם עם הגנת הנתבעים 1 עד 3.
בתביעה שכנגד:
התביעה שכנגד שהגישה חב' אדלר נגד חב' שקם אלומיניום ומר יוסף ויצמן, נדחית.
