בפסק דינו מיום 4.10.2021 במסגרת עת"מ 28107-04-21, קיבל בית המשפט לעניינים מינהליים את עתירתה של המשיבה 2, ביטל את זכייתה של המערערת במיכרז, והכריז על המשיבה 2 כזוכה במיכרז.
להשלמת התמונה יצוין כי ביום 18.11.2021 נדחתה בקשתה של המערערת לעיכוב ביצוע פסק הדין (על ידי כב' השופטת יעל וילנר) בשל השהוי שדבק בהגשתה.
ועדת המכרזים בחרה להתיר את קבלתן של הצעות שהוגשו על פי שני האופנים, וזאת עשתה בהתאם לסמכותה ולהלכה הפסוקה לפיה מקום בו קיימות מספר פרשנויות סבירות, המתיישבות עם לשון המיכרז ותכליתו, יש להעניק את הבכורה לפרשנות המקיימת את הצעות משתתפי המיכרז ומרחיבה את מעגל המשתתפים, על פני פרשנות הפוסלת אותן (ע"א 4605/99 אלישרא מערכות אלקטרוניות בע"מ נ' רשות שדות התעופה בישראל, פ"ד נה(1) 1, 10-9 (1999); עניין מתן שירותי בריאות, פסקה 24; עניין ארבע איי, פסקה 22).
...
ברם, אפילו אם נקבל את קביעת בית המשפט קמא כי אחד מהפרויקטים שפורטו בתצהירי המערערת אינו עומד בתנאי הסף שנקבעו במכרז, ממילא אין בכך כדי לשנות מהמסקנה לפיה המערערת עומדת בדרישת הניסיון הקודם בהינתן שדרישת הבסיס בסעיף 3.2.4.2 למכרז היא לשלושה פרויקטים של שירותי התקנה, בעוד המערערת הציגה חמישה פרויקטים כאלה.
המסקנה המתבקשת היא שאף אם היה מקום, ולו למען ניקיון הדעת, לערוך בירור נוסף בנוגע להצעתה של המערערת, הרי לאחר שהוגש התצהיר המשלים, וועדת המכרזים בחנה את האמור בו למול הצעת המערערת ותנאי המכרז, לא היה מקום להתערב בקביעת ועדת המכרזים לפיה המערערת עמדה בדרישת הניסיון הקודם, וכפועל יוצא לא נפל פגם בהכרזה עליה כזוכה במכרז.
סוף דבר: אם תישמע דעתי, אציע לחברותיי לקבל את הערעור, כך שפסק דינו של בית המשפט קמא יבוטל והחלטת ועדת המכרזים המורה על הכרזת המערערת כזוכה תיוותר על כנה.
