עיכוב ביצוע פסק דין ביטול בחירת ממונה מדור חקירות במכס

מאחר ובגין טענת ההפליה היתנהל בבית המשפט המחוזי מרכז הליך בעיניינם של מספר רב של תובעים ובאותו ענין, הוסכם על הצדדים בדיון מיום 13.7.16 כי ההחלטה שתנתן בתיק ת.א. (מחוזי – מרכז) 37198-11-13 בענין הרשקוביץ ואחר' נ' מדינת ישראל-רשות המיסים (להלן: "פרשת הרשקוביץ"), תחייב גם בקשר לטענת ההפליה שנטענה בתיק זה. ביום 31.10.16 ניתן פסק דין מפי כב' השופט ד"ר שמואל בורנשטין הדוחה את טענת ההפליה בקבעו בסעיף 111(א) לפסק הדין: "אינני סבור כי הסכם פשרה עם שני תובעים מתוך כלל התובעים, וכאשר הנתבעת מצהירה שמדובר בהסכמים שנחתמו מתוך טעות ובנגוד למדיניות אגף המכס והמע"מ... מקנים בידי התובעים זכות לטעון טענת אפליה. הוא הדין בטענת האפליה ככל שהיא נוגעת לביטול קנסות הגרעון, שכן כעולה מעדותו של העד הנ"ל... הדבר נעשה רק בפרשה מסוימת אחת ובשל כך שהודעות החיוב באותה פרשה הוצאו בשיהוי". משכך, נותרה המחלוקת בין התובע למדינה בעוולת הרשלנות המיוחסת למדינה וכפי שידון להלן.

התובע טען, כי אילו הייתה המדינה חולקת על ערך הרכב המוצהר במעמד הייבוא, הייתה לו האפשרות לבחור אם להשלים את עסקת הייבוא תוך תשלום תוספת המס הנדרשת, או לחלופין לבטל את העסקה ולהחזיר את הרכב לחו"ל. בשלב החקירות הנגדיות (בעמ' 355, ש: 16-19 לפרוטוקול הדיון מיום 29.6.16), נקט ב"כ התובע בחזית חדשה וטען לראשונה, כי רשלנותה של המדינה מתבטאת במשלוח הודעת הגירעון, המבוססת על כספים שהועברו לחברת MAIER הגרמנית, ומקורם לטענתו, בהלבנת הון, אשר המדינה לא היטיבה לחקור.

התובע מזכיר את דברי גב' סימונוב בחקירתה הנגדית באשר לאופן הבדיקה ואישור הממונה, מר דני גנון, וטוען כי משמעות העובדה שהרכב שוחרר בסופו של דבר, היא שהמחיר שהוצהר הוא המחיר הנכון והסביר, ולכן הודעת הגירעון הופקה ברשלנות.

העדה הבהירה כי להבדיל מהליך בדיקת נכונות ההצהרה ברשימון המתבצעת בנמל, שאז קיים טווח זמנים שהמכס יכול לבצע את הבירור (שכן הרכב מעוכב בנמל), עומד לרשותה זמן רב יותר לבצוע הבקרה.

לא מצאתי שדי בכך כדי לבסס ממצא בנוגע למחיר הנכון של הרכב, ואף אם החקירה שביצעה המדינה לא היתה מושלמת, הרי אין ללמד מכך על רשלנות בהכרח, שהרי כבר נפסק שלא כל טעות של הרשות מקימה חבות בנזיקין (ראה הדיון בת"א (חיפה) 195/01 גיל אימפורט בעמ נ' מדינת ישראל-אגף המכס, (23.10.08)).

...

סוף דבר: מצאתי כי אמנם התובע לא היה שותף לתרמית שנעשתה כלפי רשויות המס ואף שילם את התשלום לנציגים מטעמו, אך המדינה לא התרשלה עת שחררה את הרכב מהנמל בסוברה כי המחיר שהוצהר סביר.

אשר על כן, דין התביעה כנגד המדינה להידחות.

בהתאם לכך, אני מחייב את התובע לשלם למדינה את הוצאותיה בגין עלות הקלטת הדיונים כפי שנשאה בה בפועל, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

עם מעצרו פנה לעו"ד פישמן, אשר מהרה למחלקת החקירות במכס חיפה, נפגשה עם התובע, עם ממונה החקירות ועם מינהלי מדור המכס שטיפלו במעצרו ופעלה מיידית לשחרורו עוד באותו היום בתנאים מגבילים, מה שחסך ממנו עוגמת נפש בגין מעצר ואי חזרה לביתו, משפחתו ועבודתו.

כן פעלה להכנת בקשה לביטול צו זמני לעיכוב יציאה מן הארץ שהוטל על התובע והשבת דרכנו, אך התובע בחר שלא לנסוע לחו"ל משיקולים כלכליים.

על פי תעודת עובד הציבור, רכיב חלף חילוט על פי סעיף 191 א' לפקודת המכס (נוסח חדש), מאפשר לרשות המכס להשיב לתובע את הטובין המוחרמים, בתמורה לערובה שמשקפת את שווי התובעים, הליך כזה מתבצע במקרים מתאימים בלבד בכפוף לשיקול דעת רשות המכס.

כשעצר אותי ביום 24/11? הוא עצר אותי מהגשת תביעה כבר מאוקטובר שהסברתי לו מה צריך לעשות , אם רוצה להגיש תביעה ועצר אותי לגמרי מלגעת בתיקו ביום ב15/11 שהוא צעק עליי בטלפון וזה אגב היה עוד במסגרת המועד, ואם היה אומר לי להגיש תביעה , הייתי מגישה תביעה במועד והייתי יכולה לפנות למכס ולהגיש ארכה , כמו עו"ד סולומון , ואני מכירה אנשים במכס אבל את אומרת שלא ייעצת לו? אני הסברתי לו מה יהיה דינה של התובענה שלו אם נגיע לפסק דין, אמרתי לו שצריך לסיים זאת במו"מ .

...

לאור המפורט אני מקבלת את התביעה לעניין תשלום חלף חלוט.

סוף דבר אני מקבלת את התביעה בחלקה ודוחה את התביעה שכנגד.

לאור המפורט באריכות בפסק דיני זה, אני דוחה את התביעה שכנגד.

אציין, כי פסק דין בהיעדר התייצבות ניתן כנגד הנתבעת לאחר שזו לא הופיעה לדיון שהתקיים ביום 08/12/16, אולם נעתרתי לבקשת הנתבעת לביטול פסק הדין מנימוקיה, והחלטה בעיניין זה ניתנה בפתח ישיבת יום 26/01/16.

בימ"ש שואל אותי האם קיימת סיטואציה בה יעוכב שיחרור הסחורה נוכח אי ביצוע תשלום, והתשובה היא שהסיטואציה קיימת אבל לא במקרה הזה, כי הסחורה שוחררה והבדיקה של המכס הייתה בדיעבד.

" (עמ' 4 שורות 10-18 לפרוטוקול) ובהמשך, בעת חקירתו הנגדית: בדרך כלל אתם מסווגים את מה שאני מייבא מכלי חלב, בסווג האחרון כתבתם מגדלי חלב לקרור.

בנוסף הלכתי לבחורה ששלחה לי את המכתב, אורלי פישמן, ממונה צוות מעריכים, שחתומה על נספח ג'.

בסופו של יום, שילם הנתבע את דרישת התשלום, במועד האחרון שצוין בה ומוצאת אני טעם של ממש בכך שבחר הוא לשלם כאמור על מנת שלא יינקטו כנגדו אמצעי אכיפה על פי פקודת המיסים כמו גם שלא יעוכבו מטענים שלוֹ ולא תפגע שגרת עבודתו.

...

מקובלת עליי גרסת הנתבעת העולה גם מהמסמכים שהוצגו, כי ההגדרה המילולית איננה זו שקובעת, כי אם המִספור של סיווג הטובין וכי המכס רשאי לחלוק על הסיווג ולתת סיווג אחר תוך הוצאת דרישת תשלום בדיעבד.

(עמ' 4 שורות 26-29 לפרוטוקול) מקובלת עליי אפוא עמדת הנתבעת, ועל כן, לא ניתן בנסיבות העניין לזקוף לחובתה את עצם דרישת התשלום, אותה כאמור לא הייתה יכולה היא לצפות.

לאור כל האמור – מוצאת אני שהנתבעת לא פעלה באופן סביר ולא מילאה את מחויבותה כלפי התובע ועל כן יש לחייבה בהחזר התשלום שביצע התובע בסך 5,019 ₪ (על פי הקבלה בנספח ד' לתביעה).

המשיב אשר עובד בנמל הנו אחד הנחקרים בפרשיה זו. מתיק החקירה שהוצג בפני עולה כי לאור חומר מודיעיני הוצא צו חפוש אשר בוצע ביום 17/8/16 בארוניות של העובדים בנמל קצא"א, לפי מיזכר הנמצא בתיק החקירה (סומן יב/5) במהלך החיפוש שנערך נימצאו בארוניות של חלק מהעובדים, כולל המשיב, פקטים של סיגריות (אצל המשיב 32 במספר) חפוש בביתו לא העלה דבר.

פרק ב' סימן ד' לחוק דן במקרים בהם ניתן לעצור חשודים שלא בהתאם לצוו שופט, סעיף 23 נותן סמכויות לשוטר להורות על מעצר (במקרים בהם לא די בעיכוב), סעיף 27 דן בסמכות קצין ממונה להורות על מעצר של מי שהובא לתחנה אולם זאת רק למשך 24 שעות שבמהלכן יש להביאו אל מול שופט בהתאם לסעיף 29 לחוק.

סעיף 44 (א) לחוק קובע כי:- "חשוד שטרם הוגש כנגדו כתב אישום, נאשם או נידון שערעור תלוי ועומד על פסק דינו, והוא נתון במעצר או במאסר, רשאי בית המשפט, לבקשתו לצוות על שיחרורו בערובה או ללא ערובה" 14.3.

סעיף 48 (א) לחוק קובע כי:- "שיחרור בערובה הוא על תנאי שהמשוחרר יתייצב לחקירה, לדיון במשפטו או בעירעור, או לנשיאת עונשו, בכל מועד שיידרש, וכן שיימנע מלשבש הליכי משפט" סעיף 58 (א) לחוק קובע בהאי לישנא:- "הערובה ותנאי השיחרור בערובה יתבטלו אם לא יוגש כתב אישום נגד החשוד תוך 180 ימים; ואולם בית המשפט רשאי, בתוך תקופת הערובה, להאריך אותה ואת תנאיה, לתקופה נוספת שלא תעלה על 180 ימים, אם הוגשה בקשה באישור תובע." 15.1.

לפיכך גם במקרה זה פנה בית המשפט פנה ובחן את תיק החקירה שהובא על ידי המבקשת, ואשר לאורו התבקשה בקשת ההארכה זו. המבקשת בחרה להציג בפני בית המשפט תיק חקירה חלקי, אשר לא כלל דו"ח סודי ו/או פירוט פעולות החקירה שנותרו לה לעשות, כל אשר היה בתיק הנן מספר ידיעות מודיעיניות (סומן יב/6) דו"חות חפוש ותפיסה, סיכום בדיקת פוליגראף וכן ארבע הודעות שנגבו (שלוש מהמשיב ואחת ממעורב נוסף).

הנימוק לבקשה להארכת תוקף הערבויות הנו כי:- "חומר החקירה הועבר לידי היחידה המשפטית לתיקי מכס ובשלב זה הפרקליט המלווה מגבש את דעתו בעיניין המעורבים, לבקשתו נדרשה היחידה החוקרת להאריך את תוקף הערבויות ב- 180 ימים נוספים" באישור התובע שהועבר לתיק נרשם אותו נימוק, אולם החומר שהוצג בפני לגבי משיב זה אינו מצדיק נימוק שכזה.

...

לסיכום, התנאים שבתוקף, ושהארכתם מתבקשת, נועדו רק להבטיח התייצבות לחקירה/דיון/נשיאת עונש ובעניין זה מכוח סעיף 56 לחוק ישנה סמכות לבית המשפט להטילם גם ללא עילת מעצר ובלבד שיבטיחו עניין זה בלבד.

באשר לערבות הכספית, סבור אני כי בהחלט יש לקחת בחשבון את חלוף הזמן, ולהפחית אותן ולעניין זה, למרות שהמשיב הציע בדיון הפחתה ל5,000 ₪, הרי משלא קיבלה זאת המדינה לא מצאתי לנכון להיות כבול להצעה זו, אלא לקבוע סכום אשר לדעת בית המשפט הוא עומד ביחס ישיר לעוצמת החשדות והראיות בתיק.

לפיכך לאחר שעברתי כאמור על תיק החקירה, כפי שהוצג לי, ולאחר ששקלתי את כל האמור לעיל הנני קובע כדלקמן:- 62.1.

בית משפט השלום ברמלה 05 יוני 2023 ת"א 5128-06-20 רוזן נ' ישראל בפני כב' השופט הבכיר זכריה ימיני תובעים אלי רוזן נתבעים מדינת ישראל פסק דין

כל הוצאה שתגרם כתוצאה מעיכוב בשחרור הרכב מהנמל שלא באחריות נותנת השרות , תחול על מקבל השרות.

לאחר רכישת הרכב בחו"ל לא ניתן יהיה לבטל את העסקה מכל סיבה שהיא אלא באישור המוכר בחו"ל ובכפוף לתשלום מלוא ההוצאות שהוצאו ע"י נותנת השרות עד למועד זה ובתוספת סכום קבוע של 10,000 יורו לכסוי עמלת הדילר בחו"ל. שיחרור הרכב יתבצע לאחר תשלום מלוא התשלומים שנקבעו בהסכם.

בחודש יולי 2018 היתנהלה חקירה נגד מר דרור סדן בחשדות לבצוע עבירות לפי חוק מע"מ , חוק איסור הלבנת הון, פקודת המכס ומס קנייה.

טענות הנתבעת: הנתבעת טענה שיש לדחות תביעת התובע מהסיבות כדלקמן: הודעת הגירעון הוצאה כדת וכדין על ידי הנתבעת; המסים, לרבות מכס, נגבים על פי ערך העסקה, כפי הקבוע בתקנות המכס ובסעיף 132 לפקודת המכס; לאור העובדה שהחקירה התקיימת במחצית השנייה של שנת 2017 והודעת הגירעון יצאה בחודש נובמבר 2019, מדובר במשלוח הודעת הגירעון בזמן סביר וללא שהוי; מאחר ומדובר ביבוא אישי, כל האחריות מוטלת על היבואן, קרי, התובע; התובע אינו עומד בתנאי סעיף 3 לחוק מיסים עקיפים, שכן די בך שהתובע ידע שהוא משלם סכומים נוספים מעבר לסכום המוצהר על ידו לשם יצוא הרכב ארצה, ועם זאת בחר שלא לדיווח על כך בהצהרה.

עדויות הנתבעת: מטעם הנתבעת העידו העדים כדלקמן: גב' שרון מויאל, אשר במועדים הרלוואנטיים לתביעה שימשה כממונה צוות מעריכים בכיר במכס אשדוד, והיא זו שטיפלה במשלוח הודעת הגירעון.

...

לאור כל האמור לעיל, לא מתקיימים התנאים שלא לחייב את התובע בתשלום סכום הגרעון.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובע.

התובע ישלם לנתבעת כדלקמן: את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל; שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.