עיכוב ביצוע פסילת רישיון נהיגה לנהג שנתפס נוהג בפסילה

בו ביום נגזר עונשו של המבקש והוא נפסל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה למשך שנתיים במצטבר לכל פסילה אחרת בגין ביצוע העבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בעת שרישיון הנהיגה פקע מזה למעלה משנתיים, ונהיגה ברכב ללא ביטוח; בתוך כך הובהר כי "הפסילה לא תחול בתחום מוסך 'אידיאל' ברחוב העמל 10, איזור תעשייה רעננה, וניתנה אזהרה לפיה כל יציאה מהמוסך ברכב נהוג על ידי המבקש, אסורה" (פ"ל 9658-08-21 (להלן: תיק המקור)).

ואולם, חרף גזר הדין האמור ואלו שקדמו לו, המבקש נתפס כשהוא נוהג בצומת התעשייה והעמל ברעננה בתאריך 15.08.2022, וברחוב התע"ש בכפר-סבא בתאריך 10.05.2023, ולפיכך הוגשו נגדו כתבי אישום המייחסים לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה כאשר רישיון הנהיגה פקע מזה למעלה משנתיים, שימוש בטלפון בעת שהרכב נע שלא באמצעות דיבורית, ונהיגה ברכב ללא ביטוח (תת"ע 1114-11-22 ו-פ"ל 5209-05-23, בהתאמה).

בית המשפט המחוזי הבהיר בפסק דינו כי האיזור שהוחרג במסגרת תיק המקור הוא מוסך אידיאל ברחוב העמל 10, והמבקש נתפס למעשה נוהג בפסילה בצומת של רחוב העמל ברחוב התעשייה, על-כן הוא נהג בפסילה.

לבסוף ובהסכמת הצדדים, ניתנה החלטה על עיכוב ביצוע עונש המבקש עד ליום 01.05.2024.

...

נוכח האמור לעיל, לא מצאתי ליתן רשות ערעור והבקשה נדחית בזאת.

ביום 24/10/2020 נהג המערער ברכב, בעת שהוא מודע לפסילה שהוטלה עליו בגזר הדין, למעלה משישה חודשים לאחר שרישיון הנהיגה שלו פקע, ללא ביטוח בתוקף ובהיותו שיכור.

בהחלטה מיום 19/11/2020 נדחתה הבקשה לעיכוב ביצוע, ובפסק דין מיום 22/4/2021 נדחה העירעור (עפ"ת (י-ם) 3870-11-20 דירבאס נ' מדינת ישראל, 22/4/2021).

נקבע כי העובדה שהמערער נתפס נוהג בפסילה ובשכרות מעידה על היתנהגותו המזלזלת ועל ביזוי הוראות החוק וההחלטות השיפוטיות על ידו.

רכיב פסילת רישיון הנהיגה בפועל: סעיף 39א בפקודה מורה: "הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף 62(3), דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים, ואם כבר הורשע על עבירה זו בשנה שקדמה לאותה עבירה – פסילה לתקופה שלא תפחת מארבע שנים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר." כיוון שהמערער הורשע בעבירה קודמת של נהיגה בשיכרות לפי סעיף 62(3) בפקודה בשנה שקדמה לעבירה בה הורשע בהליך זה, ובהעדר נסיבות מיוחדות, היה על בית המשפט קמא להטיל עליו פסילה לתקופה של ארבע שנים לפחות.

...

בהחלטה מיום 19/11/2020 נדחתה הבקשה לעיכוב ביצוע, ובפסק דין מיום 22/4/2021 נדחה הערעור (עפ"ת (י-ם) 3870-11-20 דירבאס נ' מדינת ישראל, 22/4/2021).

בסופו של דבר הטיל בית המשפט קמא על המערער את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 16 חודשים, שיימנו ממועד גזר הדין.

התוצאה: לאור כל המפורט לעיל אני מחליט לדחות את ערעור המערער, ולקבל באופן חלקי את ערעור המדינה.

ביום 17.6.19 הגיש בקשה לביטול פסילה עד תום ההליכים, באמצעות עו"ד נואף עזאם, ונקבע דיון בבקשה ליום 22.7.19, והנאשם לא הפקיד את רישיון הנהיגה במזכירות בית המשפט.

ביום 25.3.19 הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע עונש הפסילה עד למתן החלטה סופית בבקשה לביטול פסק הדין והמשיב שב לנהוג.

על המסוכנות הנלמדת מנהיגה בזמן פסילה עמד כב' השופט א' רובינשטיין ברע"פ 2221/11, הראל נ' מדינת ישראל (לא פורסם): "נהיגה בזמן פסילה אינה סטירת לחי לחוק בלבד, אלא סיכון לכולי עלמא, לנהגים ולהולכי הרגל מסביב, שהרי אם מצא בית המשפט כי פלוני אסור שיחזיק הגה בידו וינהג ברכב, מעיד הדבר על מסוכנותו על הכביש". וכן דברי כב' השופט לוי ברע"פ 6115/06 מ"י נ' מוראד אבו לבן (08.05.07): "נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בבצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור – נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זילזול בצוים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב" .

מסוכנות המשיב נובעת מחומרת העבירות ומהעובדה שזהו מקרה שלישי בו נתפס, לכאורה, המשיב, נהג חדש, נוהג ברכב בפסילה, תוך חודשיים, וכן קיומה של הרשעה לחובתו בגין נהג חדש ללא מלווה, בשעות הלילה.

...

צוין שבתיק של עבירות המקור, 14164-10-18, נהג חדש צעיר, ללא מלווה, בשלושת החודשים האחרונים, הוגשה בקשה לביטול פסק הדין, לאחר שהמשיב הורשע ונפסל, בהעדרו, ובית המשפט נעתר חלקית לבקשה.

לעניין טענת ב"כ המשיב שבתיק 14164-10-18 לא קיבל המשיב את ההחלטה שפסק הדין עומד בעינו, הרי שעיון במערכת "נט המשפט" מעלה שההחלטה נצפתה על ידי עורך דינו באתר, ומכאן שדינה של טענתו זו להידחות.

בענייננו, מבלי שאתעלם מחומרת העבירות, הרי שעד היום המשיב לא הפר את מעצר הבית, והתנאים המגבילים, על פי החלטתי מיום 11.7.19.

סיכום והחלטה: לאחר שבחנתי את נימוקי הצדדים ושקלתי את טענותיהם, הגעתי לכלל מסקנה שאין לשנות מהחלטתי, מיום 11.7.19, לשחרור המשיב למעצר הבית, בתנאים המגבילים בהם הוא נתון היום.

בתאריך 24.6.21 חתם המשיב על טופס שכותרתו "הודעה על תפיסת רישיון של נוהג בפסילה על פי מסוף". לפי טופס זה הודע למשיב על ידי השוטר אסי הרשקוביץ, כי הוא נפסל מנהיגה בשני תיקים של ביהמ"ש לתעבורה, תיק מס' 5760-11-19 למשך חודשיים ותיק נוסף מספרו 7092-12-19, שישה חודשים.

בתאריך 12.10.21 נהג המשיב ברחוב מנחם בגין בבני ברק שעה שהוא פסול מנהיגה, וכך על פי החלטת כב' השופטת שני שטרן שפסלה את רישיונו בתיק 5760-11-19 ביום 23/12/19.

באשר לטענה, כי הוא כבר "ביטל" את פסקי הדין בהם נשפט המשיב, בין השאר, לפסילת רישיון, כאן המקום להדגיש לא בבטול מוחלט של פסקי הדין עסקינן, אלא בעיכוב ביצוע של פסקי הדין עד לשמיעת הדיון בבקשות.

...

כדי לגבש עמדה סופית באם להיעתר לבקשת המדינה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים נגדו הוריתי לקבל תסקיר מעצר בעניינו של המשיב.

לאחר ששמעתי את הצדדים, למדתי את החומר המצוי בתיק התביעה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש בידי התביעה ראיות טובות להביא להרשעתו של המשיב בדין בעבירות המיוחסות לו בכתבי האישום.

סוף דבר, כאשר כאלה הם פני הדברים, לנוכח הישנות מעורבות פלילית של המשיב גם בתחום הנהיגה, אני לא סבור כי ניתן להתעלם מתסקיר קצין המבחן, ואף מערך פיקוח של איזוק אלקטרוני אינו מתאים במקרה כאן ואשר על כן אני קובע כי המשיב יהיה עצור עד לתום ההליכים נגדו.

בדו"ח הפעולה של השוטרת ליז חרמון מצוין: "הנ"ל טוען שהפקיד וקיבל כבר רישיון חדש. עורך דינו ששוחח איתו בטלפון לא מסר אישור הפקדה טוען שאין איך להשיג בשעה 11 בלילה. לאחר שבוחנים טענו שאין ביכולתם לבדוק אם אכן בוצעה הםקדה עם היתייעצות צוות תנועה ורמת חיים תרשם הזמנה לדין ושימוע לנהג". בטופס השימוע לגבי החלטה בדבר איסור שימוש מינהלי ברכב (4.1.23) שב וטען המשיב: "העורך דין שלי אמר שהפקיד את הרישיון נהיגה ואמר לי שאני יכול לנהוג ושלחו לי את הכרטיסים בדואר". עיון במסמכי התיק הראשון, במערכת נט המשפט (אשר חלקם אינם פתוחים לעיוני), אשר נדון בפני כב' הש' הבכירה אטליא וישקין, מעלה את הדברים הבאים: ביום 19.7.22 נדון המשיב בהעדרו, בין היתר לפסילה בת 3 חודשים.

ו. 5) (עמוד 5 )- במקרה בו הנהג טוען כי הפקיד את רישיון הנהיגה (להבדיל ממקרה בו מוצג אישור הפקדה החלטה שיפוטית וכו'), ופסילתו הסתיימה ואף מציג רישיון נהיגה זמני או קבוע שמועד הנפקתו מאוחר למועד הפסילה (כפי שהיה במקרה שבנידון- א"ל), "אין לעכב את הנהג ואין לתפוס את רישיון הנהיגה שלו, ויש למלא דו"ח פעולה מפורט ולהעבירו לרכז, לצורך בדיקה ועדכון המערכות". יצוין כי ביום 18.1.24 (לאחר הארוע שבנידון), פורסם נוהל עדכני (נוסח 2– להלן: "הנוהל העדכני"), שם מנוסחים הדברים מעט אחרת, אך משמעותם זהה: 3) טען הנהג כי ריצה את הפסילה והציג רישיון נהיגה זמני או קבוע, שמועד הנפקתו מאוחר למועד הפסילה (מועד הוצאת רישיון הנהיגה מופיע על גבי הרישיון בפינה הימנית למטה –ראה נספח ב'), לא יעכב השוטר את הנהג ,לא ייטול את רישיון נהיגתו ויפנה את הנהג להסדרת הרישום אל מול הגורם הפוסל.

צודק ב"כ המבקשת בטענתו כי לא צוין בבקשה שהגיש הסנגור כי הנאשם נתפס נוהג בפסילה בטרם הוגשה הבקשה, אך עדיין אין בכך כדי לשלול מניה וביה את תוקפה של ההחלטה האמורה.

...

לטענת המבקשת, אם בית משפט זה יאשר את החלטת בית המשפט בתיק הראשון בנוגע לחישוב, התוצאה היא שהמשיב לא ריצה יום אחד של פסילה בגין התיק הראשון.

אמנם אין בהיעדר חקירה כדי להקים לזכות הנאשם טענה של הגנה מן הצדק (ר' לדוגמא החלטת כב' הש' הבכיר אופיר בתת"ע 10459-01-20 אברהים אבו רקייק (15.2.23), ואין אף בסטייה מהנהלים כדי לשלול מניה וביה את תקינות הפעולה (יפים לעניין, בשינויים המחויבים, דבריו של כב' הש' קוטון בעפ"ת 13860-04-18 דולב הירש נ' מדינת ישראל (27.5.18, שם בפסקה 34)); אך במקרה זה סבורני כי לו היה פועלים השוטרים על פי ההנחיה לא היה מעוכב בכל המשיב, וכתב האישום לא היה מוגש לפני בירור מעמיק, שנדרש.

סבורני כי את השאלה האם מדובר בהוראה על תיקון טעות טכנית, או שמא חישוב פסילה רטרואקטיבי שנעשה בניגוד להלכת ג'אבר ואבו שריפה, ראוי שייעשה בתקיפה ישירה של ההחלטה (אם בבקשה לעיון חוזר, ערר וכו') ולכל הפחות במסגרת התיק העיקרי לאחר שיוצגו כל המסמכים מהתיק הראשון ולא באופן חלקי בלבד.

מכל האמור הגעתי למסקנה כי קיים כרסום משמעותי בעוצמת הריאות במקרה זה, כרסום אשר מצדיק את דחיית הבקשה; וכך אני מורה.