עיכוב ביצוע חלקי של פסק דין תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי

זוהי בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק דין שנתן בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ביום 17.6.2020 (ת"א 58009-01-17, השופט הבכיר א' בכר).

כידוע, הגשת ערעור כשלעצמה אינה מעכבת את ביצועו של פסק דין (ראו: תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

...

בענייננו, בשים לב לכך שחלק משמעותי מהפיצוי שנפסק אכן נועד לספק את צרכיו של המשיב גם בעתיד הרחוק, אני סבורה כי אין חשש שעיכוב הביצוע החלקי יפגע ברווחתו.

לנוכח האמור, אני סבורה כאמור כי יש לקבל את הבקשה, וזאת מבלי להידרש כלל לסיכויי הערעור (ראו: ע"א 2256/19 מקורות חברת מים בע"מ נ' פלוני, פסקה 8 (5.5.2019)).

סוף דבר: אני מורה אפוא על עיכוב ביצוע חלקי של פסק דינו של בית המשפט במחוזי, במובן זה שהמבקשת תעביר לידי המשיב 1,100,000 שקלים בלבד.

המשיבים מתנגדים לבקשה, הגם שמסכימים לעיכוב ביצוע חלקי פסק הדין המורים על הריסת הפילר והגדר.

המשיבים מפנים לכך, כי, כלל, לא יעוכב ביצועו של פסק דין כספי, תוך שהם מגבים תגובתם בראיות לעניין מצבם הכלכלי השפיר, ממנו, לשיטתם, ניתן ללמוד, כי בנקל יוכלו להשיב הסכום, ככל שהערעור יתקבל.

תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת כי, ככלל, אין בהגשת ערעור, כשלעצמו, כדי לעכב ביצוע פסק דין.

...

עם זאת, יש לציין כי בעניין סחר עולמי מצא בית המשפט לקבוע כי הערעור אינו מופרך וכן נקבע שם כי מצבה הכלכלי של המשיבה מקים חשש מבוסס כי לא תוכל להשיב המצב לקדמותו.

באיזון, האמור לעיל מוחלט להיעתר לבקשה באופן חלקי כך שיינתן עיכוב ביצוע ככל שהמבקשים ישלמו למשיבים 250,000 ₪ באופן האמור להלן: הסך של 100,000 ₪ המופקד בקופת בית המשפט יועבר לידי המשיבים וכן יוסיפו 150,000 ₪.

ככל שהמבקשים ישלמו את הסכום הנוסף של 150,000 ₪ לידי המשיבים עד 17.6.18, יעוכב ביצוע פסק הדין.

כידוע, ככלל, זכאי בעל דין להנות לאלתר מפירות זכייתו בפסק הדין שניתן לטובתו, והגשת ערעור עליו אינה טעם לעיכוב ביצועו (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט-2018); ע"א 636/20 טש"ת חברה קבלנית לבניין בע"מ נ' מועצה מקומית גבעת זאב, פסקה 12 (14.10.2020); חמי בן-נון וטל חבקין העירעור האזרחי 368 (מהדורה שלישית, 2012)).

סוף דבר – הבקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין מתקבלת, במובן הבא: (א) סך של 3,000,000 ש"ח, כאמור בסעיף ב' למבוא של הבקשה, ישולם על ידי המבקשת לבני הזוג ולמל"ל, וזאת בהתאם לחלוקה המוסכמת ביניהם, דהיינו, 60% מהסך האמור (1,800,000 ש"ח) תעביר המבקשת לבני הזוג, ו-40% מהסך האמור (1,200,000 ש"ח) תעביר המבקשת למל"ל. (ב) ביחס לסכומים בהם חויבה המבקשת בפסק הדין מעבר לסך של 3,000,000 ש"ח (ולמעט החלקים המתייחסים לשכר טירחה והוצאות המשפט), הריני להורות על עיכוב ביצוע תשלומם על ידי המבקשת עד להכרעה בעירעור.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים מזה ומזה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

בענייננו, סבורני כי יש בשיקולי מאזן הנוחות כדי להכריע את הכף לטובת המבקשת.

סוף דבר – הבקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין מתקבלת, במובן הבא: (א) סך של 3,000,000 ש"ח, כאמור בסעיף ב' למבוא של הבקשה, ישולם על ידי המבקשת לבני הזוג ולמל"ל, וזאת בהתאם לחלוקה המוסכמת ביניהם, דהיינו, 60% מהסך האמור (1,800,000 ש"ח) תעביר המבקשת לבני הזוג, ו-40% מהסך האמור (1,200,000 ש"ח) תעביר המבקשת למל"ל. (ב) ביחס לסכומים בהם חויבה המבקשת בפסק הדין מעבר לסך של 3,000,000 ש"ח (ולמעט החלקים המתייחסים לשכר טרחה והוצאות המשפט), הריני להורות על עיכוב ביצוע תשלומם על ידי המבקשת עד להכרעה בערעור.

נקודת המוצא לענייננו, היא שברגיל זכאי בעל דין להנות לאלתר מפירות זכייתו בפסק הדין שניתן לטובתו, והגשת ערעור עליו אינה טעם לעיכוב ביצועו (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט-2018); ע"א 636/20 טש"ת חברה קבלנית לבניין בע"מ נ' מועצה מקומית גבעת זאב, פסקה 12 (14.10.2020); חמי בן-נון וטל חבקין העירעור האזרחי 368 (מהדורה שלישית, 2012)).

בשים לב לכך, ובהנתן שלטענת המבקש (שלא נסתרה) בני הזוג כבר קיבלו לידיהם סך של 2.2 מיליון ש"ח (והמל"ל כ-1.2 מיליון ש"ח נוספים), סבורני כי יש להורות על עיכוב ביצוע חלקי של חיוב המבקש, באופן שיביא בחשבון את החשש כי ביצוע מלוא התשלום בו חויב המבקש על פי פסק הדין יצור מצב בלתי הפיך, מחד גיסא, ולא יפגע באופן ניכר ברווחתם של בני הזוג עד למועד ההכרעה בעירעור, מאידך גיסא.

...

במקרה הנדון, טענותיו העיקריות של המבקש אינן מבססות לטעמי מסקנה כי סיכויי הערעור לבדם מצדיקים היענות מלאה לבקשת עיכוב הביצוע.

ראשית, אין ממש בטענה כי החלטתי על עיכוב ביצוע חיובה של הכשרה דורשת מאליה את עיכוב ביצוע חיובו של המבקש.

ויובהר, למען הסר ספק, כי עיכוב ביצוע חיובה של הכשרה לפי החלטתי מיום 2.11.2020 מתייחס גם לחובת השיפוי שהוטלה עליה מכוח פסק הדין.

בשים לב לכך, ובהינתן שלטענת המבקש (שלא נסתרה) בני הזוג כבר קיבלו לידיהם סך של 2.2 מיליון ש"ח (והמל"ל כ-1.2 מיליון ש"ח נוספים), סבורני כי יש להורות על עיכוב ביצוע חלקי של חיוב המבקש, באופן שיביא בחשבון את החשש כי ביצוע מלוא התשלום בו חויב המבקש על פי פסק הדין יצור מצב בלתי הפיך, מחד גיסא, ולא יפגע באופן ניכר ברווחתם של בני הזוג עד למועד ההכרעה בערעור, מאידך גיסא.

סוף דבר – הבקשה לעיכוב ביצוע של פסק הדין כלפי המבקש מתקבלת באופן חלקי, במובן הבא: (א) סך של 1,750,000 ש"ח, ישולם על ידי המבקש לבני הזוג ולמל"ל, וזאת בהתאם לחלוקה המוסכמת ביניהם, דהיינו, 60% מהסך האמור (1,050,000 ש"ח) יעביר המבקש לבני הזוג, ו-40% מהסך האמור (700,000 ש"ח) יעביר המבקש למל"ל. (ב) ביחס לסכומים בהם חויב המבקש בפסק הדין מעבר לסך של 1,750,000 ש"ח (ולמעט החלקים המתייחסים לשכר טרחה והוצאות המשפט), הריני להורות על עיכוב ביצוע תשלומם על ידי המבקש עד להכרעה בערעור.

לפניי בקשה "להורות על עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין כך שבשלב זה יעוכב סך של 250,000 ₪ מתוך הסכום שנפסק (לפני נכויים) כך שגובה הנזק יעמוד על כ- 165,000 ₪ והמשיבה תהיה זכאית ל- 25%, קרי סך של 66,000 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד והוצאות משפט". המבקשת חויבה על פי פסק דינו של בית משפט קמא (השופט א. רט) בתשלום פיצוי בסך של 514,992 ₪ לפני ניכוי תגמולי מל"ל, אשר עמדו על סך של 247,451 ₪.

הוראת תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 מעגנת את הכלל לפיו אין בהגשת ערעור כדי לעכב ביצועו של פסק דין.

...

לעמדתה דין הבקשה להידחות מש"אינה מניחה תשתית משפטית המצדיקה את עיכוב ביצועו של פסק הדין, שכן המבקשת אינה עומדת בפרמטרים אשר נקבעו בפסיקה לעניין שיקולי בית המשפט שעה שהוא נדרש להכריע בבקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין", קרי; סיכויי ערעור טובים ומאזן נוחות הנוטה לטובתה.

לאחר שנתתי דעתי לנימוקי הבקשה ולעמדת המשיבה, כמו גם לפסיקה הנוהגת, באתי לכלל דעה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.

אשר על כן, אני מורה על קבלת הבקשה בחלקה, כך שיעוכב תשלום סך של 150,000 ₪ מתוך סכום הפיצוי שנפסק למשיבה לאחר ניכוי תגמולי המל"ל (150,000 ₪ מתוך סך של 267,541 ₪).