עיכוב ביצוע הסדר נושים בשל מחיקת מניות החברה מהמסחר

על-פי הנטען בבקשת החברה, מטעמי התייעלות כלכלית ובשל חשש מצד נושי החברה שנבע מהפסקת התמיכה בידי קבוצת גזית גלוב, ביצעה בעלת השליטה מספר שינויים בחברה, וביניהם: צימצום עבודות המבוצעות על-ידי החברה עבור צדדים שלישיים, כך שהחברה תעסוק בבניה בעיקר בפרויקטים של הקבוצה; צימצום בכוח-אדם ושינויים בהנהלת החברה; מימוש אופציית המכר שניתנה לחברה על-ידי קבוצת לוזון, במסגרתה רכשה האחרונה את מלוא אחזקות החברה בחברת רום גבס חפוי וקירוי (1997) בע"מ (להלן: "רום גבס"), תמורת 106 מיליון ₪ (מהלך שארע בחודש אפריל 2016); מחיקת מניות החברה מהמסחר בבורסה לניירות-ערך והפיכתה לחברה פרטית בבעלות קבוצת לוזון ותמיכה בחברה בעשרות מיליוני ₪; הסכם עם חברת דניה סיבוס בע"מ בהקף של למעלה מ-10 מיליון ₪, במסגרתו נשכרו שירותי האחרונה לסיום שלושה פרויקטים בבצוע החברה וכן למתן שירותי בדק לכל דיירי הפרויקטים הרבים של החברה.

ביחס לנושים האחרים, צוין בגדר הערכה כללית בלבד כי (סעיף 78.5.3 לבקשת החברה): ככל שהצעת ההסדר תיתקבל בידי הנושים ונוכח תרומת הבעלים בדמות מתן שירותי הבדק יהא בידיה לפרוע את מרבית החובות האמתיים שלה, באמצעות ניהול יעיל של גביית התקבולים המגיעים לחברה על ידי בעלי התפקיד ובירור התביעות והחובות הנטענים של החברה במסגרת הליך של תביעות חוב.

הבנק הוסיף כי אינו מחווה את דעתו לגבי הסדר הנושים המוצע וציין כי זה ייבחן על-ידי הבנק לאחר שהנאמנים אשר ימונו על ידי בית-המשפט יגישו דוח אשר ילמד על מצב הדברים לאשורם, לרבות (אך לא רק) בחינת מצבת הנשייה של החברה כלפי נושיה, מקורות ההסדר המוצע, היתכנות השלמת הבדק בפרויקטים וכיו"ב. עוד צוין על-ידי הבנק כי ביטול הצוו לעיכוב חילוט הערבויות הבנקאיות עלול לסכל כל היתכנות קיימת לגיבוש הסדר נושים לחברה.

...

עוד אציין כי במקרה מורכב זה, ולאור היקף החובות של החברה וריבוי ההליכים והתביעות, אני מוצאת לנכון למנות שני בעלי-תפקיד; ראו גם סעיף 33(ה) לחוק בו נקבע כי "בית-המשפט רשאי למנות כמה נאמנים אם מצא כי הדבר דרוש בשל טעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים למורכבות ההליך". כן ייאמר כי במקרה זה, בו הנושאים העיקריים שעל הנאמנים לטפל בהם הינם נושאים משפטיים מובהקים ולאו דווקא נושאים חשבונאיים וכלכליים, אני סבורה כי נכון למנות לתפקיד שני עורכי-דין ולאו דווקא עורך-דין ורואה-חשבון בצוותא חדא.

מכלל האמור לעיל, ומבלי לפגוע בכישוריהם של יתר המועמדים שהוצעו על-ידי בא-כוח הממונה, אני מורה על מינוים של עו"ד עופר שפירא (ממרכז עזריאלי 5 ת"א) ועו"ד איתי הס (מיגאל אלון 98 ת"א) כנאמנים זמניים לחברה (להלן: "הנאמנים הזמניים"), כפוף להמצאת תצהירי אי-ניגוד עניינים ובכפוף להמצאת התחייבויות עצמיות על סך של 250,000 ₪ כל אחד.

הוראות אופרטיביות לנאמנים הזמניים מכלל האמור לעיל אני מורה על הארכת תוקפם של הסעדים הזמניים שנקבעו על ידי בהחלטתי מיום 10.10.2019, וזאת עד ליום 27.11.2019.

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 12055-12-17 גיסין נ' SASKIN ואח' מספר בקשה:77 לפני כב' השופט חאלד כבוב, סגן נשיא מבקשים 1. מידרוג בע"מ על-ידי ב"כ ממשרד אגמון ושות', רוזנברג הכהן ושות', עורכי דין מרחוב יגאל אלון 98, תל אביב 6789141 טל': 03-6078607; פקס: 03-6078666 ועל ידי ב"כ ממשרד יורם סמואל ושות', עורכי דין מרחוב יגאל אלון 155, תל אביב 6744363 טל': 03-6858216; פקס: 03-6070666 2. ALAN SASKIN 3. Philip Gales על-ידי ב"כ עו"ד בעז בן צור ו/או תומר שקרצי מרחוב ברקוביץ 4, תל אביב 64238 טל': 03-6075001; פקס: 03-6075029 משיבים 1. איפקס הנפקות בע"מ על-ידי ב"כ ממשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות', עורכי דין מרחוב ברקוביץ 4 (מגדל המוזאון) תל אביב 6423806 טל': 03-7770111; פקס: 03-77770101 2. DOREEN SASKIN על ידי ב"כ עו"ד יהודה רוזנטל ו/או אסף דהן ממשרד גולדפרב זליגמן ושות', עורכי דין מרחוב יגאל אלון 98, תל אביב 6789141 טל': 03-7101616; פקס: 03-7101617 3. TCC/URBANCORP BAY ATADIUM LP. 4. THE WEBSTER TUST. 5. URBANCORP MANAGEMENT INC. 6. URBANCORP HOLDCO UNC. על-ידי ב"כ ד"ר רוי בר-קהן ממשרד בר-קהן, צינגאלוב ושות', עורכי דין עזריאלי 5, קומה 26, תל אביב 6702501 טל': 03-6962999; פקס: 03-6966191 7. יעקב שפילגמן 8. Terra Firma Capital Corporation (נמחקה בהסדר פשרה) 9. דב מאייר (נמחק בהסדר פשרה) 10. Janterra Real Estate Advisiors Inc. על-ידי ב"כ ממשרד ליפא מאיר ושות', עורכי דין מרחוב ויצמן 2, תל אביב 6423902 טל': 03-6070600; פקס: 03-6070666 11. AIG EUROPE LIMITED 12. AIG EUROPE (SERVICES) LIMITED על-ידי ב"כ עו"ד אלקס הרטמן ו/או נועם זמיר ממשרד ש. הורביץ ושות', עורכי דין מרחוב אחד העם 31, תל אביב 6520204 טל': 03-5670700; פקס: 03-5660974 13. גיא גיסין על-ידי ב"כ עו"ד יעל הרשקוביץ ו/או אמיר פז ממשרד גיסין ושות', עורכי דין מרחוב הברזל B38, תל אביב 69710 טל': 03-7467777; פקס: 03-7467700 14. Deloitte ביטמן אלמגור זהר על-ידי ב"כ ממשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות', עורכי דין מרחוב **** פריש 3, תל אביב 6473104 טל': 03-6944111; פקס: 03-6091116 החלטה

לגוף הדברים טוען התובע, בין היתר, כי הסדר הנושים והמחאת זכויות התביעה מכוחו קיבלו תוקף של פסק דין, ועל כן המחאת הזכויות היא מכוח הדין, בהתאם לדרישת סעיף 22 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן – פקודת הנזיקין) – ובכל מקרה, בהתאם להלכה הנוהגת בפסיקה, יש לפרש בצמצום את הוראותיו של סעיף זה. יתר על כן נטען, כי המחאת הזכויות נעשתה אגב הליך חידלות פרעון של החברה בהסדר לפי סעיף 350 לחוק החברות, תשנ"ט-1999, המהוה מסגרת משפטית רחבה לבצוע כל הסדר בין נושים, בעלי מניות וחברות, בנוגע לכל נכס או התחייבות ביניהם.

זאת ועוד, לאור הפגיעה הרחבה במחזיקי החוב הישראליים, באופן שנוגע גם לסוגיה רחבה יותר של אמון במסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובתשקיפים המתפרסמים עת מתבצעות בה הנפקות והחשיבות הנובעת מכל אלו - קיימים גם שיקולים צבוריים כבדי משקל להותיר את ההגנה על זכויות הנושים הישראלים בישראל .

עיכוב הליכים כאמור לעיל, במסגרת בקשת הסילוק הראשונה ביקשו נתבעים 2-1 סעד חלופי של עיכוב הליכים לאור הליכים מקבילים המתנהלים בקשר עם קריסת החברה (להלן – ההליכים המקבילים).

...

בהתאם לכך, ביום 06.12.2017 הוגשה התביעה שבכותרת כנגד הנתבעים – נושאי משרה וגופים שהעניקו שירותים לחברה - "שומרי הסף". אומר כבר עתה, כי לאחר שעיינתי בבקשות על נספחיהן, בשים לב לחריגותו של סעד הסילוק על הסף, העילות העומדות ביסוד הבקשות וכן משך הזמן הרב שחלף מאז החל הליך זה - מצאתי שאין מקום לקבל את בקשות הסילוק על הסף; כמו כן, בשים לב לשיקולי יעילות דיונית ואיזון זכויות הצדדים לתביעה מצאתי לדחות גם את הבקשה לתיקון סכום התביעה, כבר בעת זו. הכל מטעמים שאבאר להלן.

תחת מועדים אלו, אני קובע מועדי הוכחות חדשים כדלהלן: 09.06.2021 בשעה 09:00; 10.06.2021 בשעה 09:00.

ככל שטרם הושלמו הליכי הגילוי, יפעלו הצדדים להשלמתם תוך 30 ימים ממועד מתן החלטתי זו, ותצהירי עדות ראשית יוגשו בהתאם למתווה אותו קבעתי בהחלטתי מיום 08.07.2020, וכמפורט לעיל.

המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

מכוח ובהתאם להסכמות מונו עוה"ד ישראל בכר ורון חכים ב"כ הנושים המובטחים ככונסי נכסים על זכויות החברות במקרקעין ואילו עוה"ד ליאור מזור מונה כמנהל ההסדר חשוב לציין כי הגם שמדובר היה בבקשת החברות לצוו עיכוב הליכים, הרי שבמסגרת המתוה המוסכם הוסמכו מנהל ההסדר וב"כ הנושים לפעול בהקדם למצוא משקיע/רוכש של מיפעל הטחינה – הנסיך, לצורך גיבוש תכנית שקום שיהיה בה כדי לשמר הפעילות העסקית ומנגד להשיא ערך לנושים תוך מתן אפשרות לחברות הטחינה לשקם עצמן.

מנהל ההסדר בחן ההצעות תוך הוועצות בכונסי הנכסים והגיע למסקנה כי יש להעדיף הצעת "טעמן" על פני הצעת אס.אף.אס. בשל זהות הצדדים וזיקתם לשוק הפעילות הספציפי של ייצור טחינה, זיקה ברורה וחדה של בעלי המניות למר ענאן שמשום הבעלים של חברת אס.אף.אס שיצרה חשש שמא מדובר בכוונה לבצע עסקה סיבובית תוך היתנערות מחלק ארי של החובות והשבת המפעל לשליטת בעלי המניות.

יש לציין כי במקביל לבקשת הצעת ההסדר עתר ב"כ החברות ובעלי המניות להכריע בבקשה מס' 44 שהיא בקשה למחיקת ההליך אותו החברות ובעלי המניות יזמו.

בהקשר זה מקובלים עלי במלואם דבריו הנכוחים של השופט ברנר בחדל"ת 5813-11-22 עד העצם אקספרס בע"מ נ' הממונה על הליכי חידלות פירעון ושקום כלכלי 7/12/22: "...למרות שמעת לעת מציעים כאלה ואחרים מנסים לאתגר את בית המשפט באמצעות שיפור דרמאטי של ההצעה המוגשת לנאמן, ערב הדיון ואפילו בסיום הדיון ממש, כפי שאירע במקרה דנן כאשר בתום הדיון הודיעה לגזיאל כי היא מעמידה את הצעתה על סך של 2,000,000 ₪ בתוספת מע"מ, קרי, תוספת של 200,000 ₪ ביחס להצעתה מהיום הקודם, ותוספת של 500,000 ₪ ביחס להצעתה של אר סחר. תוספת כזו מהוה שיפור של כ- 33% ביחס להצעתה של אר סחר, ואם ייקבע כעת שיש לקיים הליך של היתמחרות, ייתכן שההצעה הסופית תהא גבוהה אף יותר. ברם, כפי שכבר ציינתי בחדל"ת (ת"א) 28790-11-21 עו"ד אבנר כהן נ' פוד האוס שאח בע"מ (נבו 12.12.2021)‏‏, שם הוצעה ברגע האחרון ממש הצעה העולה ב- 32% על ההצעה שהובאה לאישור, פתיחת הליכי המכר בשלב כה מאוחר תיפגע קשות במוסד המשפטי של מימוש נכסים על ידי נאמנים בהליכי חידלות פרעון. אכן, הנאמן קבע לוח זמנים קצר לשם הגשת הצעות, והוא עשה כן בלית ברירה נוכח העלויות הכבדות הכרוכות בתשלום דמי השכירות לבעלי הנכסים, אך עובדה היא שחברת אר סחר שינסה מתניה, עמדה בלוח הזמנים שקצב הנאמן, הגישה לו הצעה, ניהלה עימו משא ומתן ואף ניאותה לשפר באופן משמעותי את הצעתה המקורית. אר סחר נהגה כך על יסוד הנחה לגיטימית וראויה להגנה כי מדובר בהליך שוויוני והוגן, שתוצאותיו תוכרענה על בסיס ההצעה הטובה ביותר שתהיה במועד שנקבע להגשת ההצעות, ולא על בסיס הצעות משופרות שתועלינה לראשונה ערב הדיון בבית המשפט, או בתום הדיון ממש, על ידי מציעים שהשקיפו מן היציע וחיכו כדי לראות מהי ההצעה שהעלה הנאמן בחכתו. והרי דבר העמדתה של פעילות הרשת למכירה פורסם ברבים, הן על ידי הנאמן במודעות שפירסם, והן במסגרת דיווחים חדשותיים בעיתונות הכלכלית, כך שלא ניתן לקבל את הטענה כאילו המציעים המאוחרים והמאחרים לא היו מודעים למה שמתרחש כאן. כך גם ברור כי הגשת הצעות באיחור, לאחר שכבר פורסמה ברבים הצעתו של מי שמיועד לרכוש את הפעילות, מקנה יתרון בלתי הוגן למציעים המאוחרים, שיודעים לכלכל את הצעתם על יסוד מה שכבר הציעו אחרים. אין ליתן פרס למי שעשה דין לעצמו והפר את כללי המשחק הידועים מראש לכלל המשתתפים, בכך שקפץ על עגלת המכירה ברגע האחרון ממש, ערב הדיון שנקבע לשם אישור המכירה.....

...

בהקשר זה מקובלת עלי טענת טעמן, כי מתן אפשרות לסוגת "לפתוח" מחדש את הליך ההתמחרות נותן לה יתרון בלתי הוגן שלא אמור להינתן לה בהליך זה. לכך יש גם השלכות רוחב שכן מתן אפשרות "כדבר שבשגרה" למציע שלא עמד בתנאי הזמנת הצעות והתמחרות שנקבעו על ידי בעלי תפקיד, למעשה פוגע בסיכויים שיתקיימו הליכי רכש והתמחרות על פי תנאים שקובעים מראש בעלי התפקיד, כאשר מציעים פוטנציאליים "יידעו" כי חרף קביעת תנאים ברורים לכך, יוכלו להמתין עד לסיום התמחרות ורק אז לפעול להגיש הצעה מטעמם.

זאת אין לאפשר.

אף אם לדעת בית המשפט טעו הנושים בשיקול דעתם והוא היה מגיע לתוצאה אחרת, הוא לא יתערב בהחלטתם ככל שמדובר בבחינה והערכה של הכדאיות הכלכלית של הסדר הנושים ושל מאזן הסיכוי והסיכון הטמונים בו. לאור כל האמור אני מאשר בזה את הסדר (המשופר) של טעמן לרכישת הפעילות העסקית של חברות מפעלי הטחינה – הנסיך ומאשר אותו.

בנסיבות אלו, עתר המנהל המיוחד, למתן צו לאיסור ביצוע עיסקאות במניות החברה עד שתוכרע סוגיית הבעלות בהן.

כן הושגה הסכמה על תשלום דמי השמוש שעל בני פאוזי לשלם לנאמן, הסכמה על אישור תביעת החוב שהגישה בני פאוזי ועל מחיקת העירעור בתיק 1764/22 (הבקשה המתוקנת לאישור הסדר הפשרה סומנה כבקשה מס' 51).

המנהל המיוחד הוסיף כי אומימה הפרה את התחייבויותיה בהסדר הנושים ועל כן הוגשה בקשה בתיק פשיטת הרגל לביטול הסדר הנושים.

בנסיבות אלו, כך טען, יש להותיר את היתרה השיורית מופקדת עד להכרעה בזכויות הבעלות במניות החברה, הכרעה שעוכבה בשל אישור הסדר הנושים שהציעה אומימה.

בהליך הנוכחי נמכרו מניות החברה כחלק ממכירת פעילותה של החברה תוך שמירה על החברה ושיקומה, שקום שהותיר בידי החברה את מלוא נכסיה, לרבות הזכויות במוניטין, בשם ובסימני המסחר.

...

לטענת גאבי שוקחה, כל יתרה שנותרה בקופת ההליך צריכה לעבור לבעלי המניות, ולדבריו הצדדים הניחו כי היתרה השיורית תעבור לסילוק חובות אומימה בתיק הפש"ר. דיון והכרעה כפי שיפורט להלן, הגעתי למסקנה כי הדין עם ה המנהל המיוחד וכי יש לחייב את המשיבה להשיב את סכום היתרה השיורית שקיבלה.

ודוקו, אילו היה מוסכם כי התשלום שתשלם המשיבה יהיה הלוואת בעלים הרי שהעסקה הייתה להיות שונה לגמרי.

סוף דבר לאור כל האמור, אני מורה למשיבה ו/או לחברה להעביר לקופת הנאמן את סכום היתרה השיורית בסך של 2,509,690 ₪.

בית משפט השלום בבאר שבע חדל"פ 1600-02-24 ענבל נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז באר שבע והדרום ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופט ירון גולן מבקשת עמר ענבל ע"י ב"כ עוה"ד אריאל שמילה ועוה"ד דור בן עזרי משיבים 1. ממונה על חידלות פרעון – מחוז באר שבע והדרום 2. נווה התבלין בע"מ 3. אליאס וקסמן בע"מ 4. מעצמת הירדן בע"מ 5. ג'י.אמ.די אחזקות (2020) בע"מ 6. המוסד לביטוח לאומי סניף באר שבע 7. חברת חשמל 8. עריית באר שבע 9. הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ 10. גלידת שטראוס בע"מ 11. דרבן השקעות בע"מ 12. נגה גלידות בע"מ 13. רנטיס ישראל (ערבות בנקאית לגלידות שטראוס) 14. לה פסטה דלה קזה בע"מ 15. אייס דרים תעשיות בע"מ 16. אפליצ'ק גרופ בע"מ 17. מיאל אימפקס 1986 בע"מ 18. איפא שקולניק פלסט בע"מ 19. י.ח דמרי בע"מ 20. לירון קרביץ יבוא שיווק וסחר מזון בע"מ 21. תבליני בר (ד.ב.) בע"מ 22. ר.מ. עוגן הולדינגס בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד רפאל נבון 23. רנטסייפ ישראל בע"מ פסק דין

ביחס לבקשה להורות על עיכוב ההליכים, ניתנה החלטתי ביום 07.02.2024 במסגרתה דחיתי את הבקשה מהנימוקים שפורטו באותה החלטה.

ביום 25.02.24 הגיש הממונה את תגובתו לבקשה, במסגרתה ציין כי לאחר עיון בבקשה הוא סבור כי מדובר בבקשה שאינה סבירה ואין מקום להעבירה לעיון הנושים ולקיים את הדיון בה. בהתאם לתגובת הממונה, עיון בפרוטוקול הדיון בחדל"ת 47564-01-24 מדבר בעד עצמו, לעניין היתנהלות בעלת המניות והתנגדויות הנושים באותו הליך.

יצוין כי נראה שהיחידה אינה חולקת על העובדות שצויינו בהודעת הנושה ועל כן ניתן להניח כי ככל שישנה התכנות כלכלית בהסדר, נידרש לבצע שינוי מהותי בהצעת ההסדר, והצעת הסדר כפי שהוגשה אינו סבירה ואין התכנות למימושה.

לאור כל האמור מעלה, ומכוח סמכותי לפי סעיף 322(ג) לחוק אני מורה על אי הבאת הצעת ההסדר לאישור הנושים ועל מחיקת בקשת היחידה.

...

סעיף 322(א) לחוק קובע ברירת מחדל לפיה "הוגשה לבית המשפט בקשה לפי סעיף 321, יורה על הבאת הסדר החוב לאישור הנושים". לברירת המחדל שקבע המחוקק ישנו חריג בסעיף קטן (ג) לפיו "על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), מצא בית המשפט כי יש בעצם הבאת הסדר החוב לאישור הנושים משום פגיעה בהליך לפי פרק זה, לא יורה על הבאתו לאישור בעלי העניין". מה המבחן שבית המשפט נדרש להפעיל על מנת להחליט כי בעצם הבאת הסדר החוב לאישור הנושים יש פגיעה בהליך? בספרות נטען ששיקול הדעת של בית המשפט הוא רחב וכולל ניצול לרעה וכן מקרה אשר "ברור מראש שלא יאושר, הן בשל ניצול לרעה והן מנימוקים אחרים כגון תקנת הציבור..." (מאור ודגני, הפטר, עמוד 431).

מן הכלל אל הפרט אני סבור שהבקשה שלפניי היא מהמקרים החריגים שבהם נכון שבית המשפט יפעיל את סמכותו בהתאם לסעיף 322(ג) לחוק ולא יורה על העברת הבקשה לאישור הנושים וחלף זה יורה על מחיקת הבקשה, מטעמים אלה: הסתרת מידע קריטי למתן החלטה – בהתאם להודעת הנושה כנגד היחידה קיים צו מניעה זמני אשר מונע ממנה את הפעלת החנות.

לאור כל האמור מעלה, ומכוח סמכותי לפי סעיף 322(ג) לחוק אני מורה על אי הבאת הצעת ההסדר לאישור הנושים ועל מחיקת בקשת היחידה.