עיכוב ביצוע הסדר בתאגידים

אלה העבירות בהן הורשעו הנאשמים: נאשם 2 הורשע בעבירה של צד להסדר כובל בדרך של קביעת קו פעולה, לפי סעיף 47(א)(1) בצרוף סעיפים 2(א), 2(ב)(1), 2(ב)(2), 2(ב)(4), 4 ו-5 לחוק, ובעבירה של צד להסדר כובל בדרך של קביעת קו פעולה מכוח אחריות נושא משרה בתאגיד, לפי סעיף 48 בצרוף סעיפים 2(א), 2(ב)(2), 2(ב)(4), 4 ו-5 לחוק.

בנוסף, ביחס אליהם אין תוקף לטענת המאשימה, לפיה ההסדר הכובל גרם לעיכוב בבצוע עבודות המיגון.

...

אני סבור אפוא כי מתחם הקנס בנוגע לגורדון, קנר ואשר נע בין 20,000 ₪ לבין 60,000 ₪.

ברם, שלא כעמדת המאשימה, אני סבור כי נסיבותיו הרפואיות האמורות אף אינן מצדיקות להשית עליו קנס בשיעור גבוה מזה שהיה מוטל עליו אלמלא נסיבות אלה.

התוצאה: לאור כל האמור, אני דן את הנאשמים לעונשים הבאים: גורדון: מאסר בפועל למשך 40 יום.

כמו כן, "הפורום להסדר הוגן" נעדר כל קיום, הוא אינו גוף, וודאי אינו נימנה על הגדרת תאגיד הרשאי להגיש היתנגדות לפי הדין לפי תנאי סעיף 2 לחוק תובענות ייצוגיות.

אשר לטענה בדבר הצורך במינוי בודק או ממונה, טוענת המבקשת, כי מינוי שכזה עלול לעכב את ביצוע הסדר הפשרה ולהכביד על הצדדים הוצאות נוספות ומיותרות ומבלי שתיצמח מכך תועלת של ממש.

...

סוף דבר; בהתאם לכל האמור לעיל, מצאתי לדחות את ההתנגדות להסדר הפשרה, לאשר את הסדר הפשרה וליתן לו תוקף של פסק דין, וזאת בכפוף למילוי ההוראות המפורטות להלן: הסיפא לסעיף 4.11.1 להסדר הפשרה החל מהמילים "ונמען אשר תנאים אלה.." תימחק.

אני מורה על פרסום הודעה לציבור בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות תוך 7 ימים ממועד פסק דין זה, בשני עיתונים יומיים בשפה העברית בעלי תפוצה רחבה, כאשר המשיבה תישא בעלות פרסום המודעה.

המשיבה תשלם למבקשת גמול בסך 13,000 ₪ כולל מע"מ, וכן שכר טרחה לבא כוח המייצג בסך 45,000 ₪ בצירוף מע"מ, אשר ישולמו בשני חלקים – המחצית הראשונה תשולם בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק דין זה, והמחצית השנייה לאחר שהושלם פיצוי חברי הקבוצה ולאחר קבלת דו"ח מסכם מטעם רואה החשבון מטעם המשיבה אשר יפרט את הביצוע בפועל של מימוש חלוקת ההטבה והתחייבויות המשיבה, קרי, לא יאוחר מתום 30 ימים מסיום תקופת ההטבה כאמור לעיל.

המדינה טוענת כי לא נראה כי ניזקו של המשיב בעיכוב הפצת החלטת הועדה עד להכרעה בעירעור שקול כנגד הנזק הצבורי שיגרם כתוצאה מפסק הדין כאשר לפסק הדין עלולות להיות השלכות מעשיות משמעותיות בכל הנוגע להעסקת קרובי מישפחה בשלטון המקומי בכלל וקיים חשש כי פרשנות הסעיף כפי שנקבעה בפסק הדין תותיר את נושא העסקת קרובי מישפחה בתאגידים ערוניים, ללא כל הסדר חוקי אחר.

המבקש לעכב את ביצועו של פסק הדין צריך להראות טעם מיוחד על מנת לעכב את מי שזכה בדין מלממש את פירות הזכייה (ראה לעניין זה- י. לובוצקי, "סדר הדין בבית הדין לעבודה", מהדורת 2004 פרק 14, עמ' 22; ע"ע (ארצי) 44025-02-12 פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבנין בע"מ – מוחמט סווחטורק, (14.6.12); ע"ע (ארצי) 44633-10-12 דימיטרי סביניך - צוות 3 בע"מ, (8.4.13)).

...

שם נפסק כי אם ביהמ"ש הגיע למסקנה כי הערעור אינו משולל יסוד, עליו לעבור לבחינת התנאי השני (בש"א 2794/03 מרדכי פינברג - המלן אל עמרני (6.1.04))".

בנסיבות אלה, לא מצאתי כי המדינה הרימה את הנטל לשכנע כי מתקייימות הנסיבות שבעטיין יש לעכב את ביצוע פסק הדין ולא שוכנעתי כי יש מקום לעכב את הפצת החלטת ועדת מינהל השירות.

משכך, הבקשה נדחית והמדינה תמציא לצדדים ולתיק בית הדין את החלטת ועדת מינהל השירות עד ליום 6.12.20.

אין מקום למנות בודק להסדר הפשרה, שכן רכיביו ברורים ואינם טעונים בדיקה כלשהיא, במיוחד שהסדר הפשרה אינו פרי פיצוי חשבוני כלשהוא עבור תקופת העבר, מה עוד שמינוי בודק עלול לעכב את ביצוע הסדר הפשרה, בלא שצפויה מכך תועלת של ממש.

בהחלטה מיום 25.10.2016, לאחר שנעתרתי לבקשה התובעים לתיקון הגדרת הקבוצה, הוגדרה הקבוצה התובעת כך (פיסקה י"א של ההחלטה הנ"ל): "כל אדם, תאגיד, או ישות משפטית אחרת, שרכבם נסע במנהרות הכרמל בנתיב המיועד למנויים, מבלי שיש ברשותם מנוי תקף ("הסכם שימוש"), ומבלי ששלמו עבור נסיעתםֹ, ואשר נדרשו לשלם, ושילמו בפועל, למשיבה תשלום פיצוי והחזר הוצאות (פו"ה) עבור כל אחד משני המקטעים בגין נסיעה רציפה אחת דרך מינהרות הכרמל, וזאת החל מן המועד בו החלה המשיבה לגבות את התשלום בגין פיצוי והחזר הוצאות, ועד לקבלת ההחלטה בבקשת האישור (19.9.2016).

...

" בעניין זה נחה דעתי, ואיני מוצא לקבל את התנגדותו של ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, אך יש לקבוע שהאמור בסעיף 50 של תגובת הנתבעת מיום 8.4.2018, יהווה חלק בלתי נפרד של הסדר פשרה מתוקן, ככל שיוגש.

אולם, אופן ניסוח זה, פותח פתח לפרשנויות, הוא אינו בהיר דיוֹ, ולא מפורט בו האם החיוב בגובה 50% יבוצע אוטומטית, והחשבון לתשלום שיקבל החייב, בנסיבות המתוארות בסעיף 5.6.3, יהא בגובה תשלום פיצוי והחזר הוצאות פעם אחת בלבד, או שיהא חיוב בכפל, ורק לאחר מכן יבוצע החזר, וכן לא מובהר האם הדבר ידרוש את פניית החייב אל הנתבעת? סבורני, שראוי להעמיד דברים אלה על דיוקם בהסדר הפשרה, כך שיהא זה ברור שהנתבעת תחדל מלגבות ב"תקופת הביניים" עבור נסיעה רצופה בשני מקטעים באותו כיוון נסיעה תשלום כפול של פיצוי והחזר והוצאות, וכי החשבון שיקבל החייב בנסיבות אלה, יהא סופי בגובה פיצוי והחזר הוצאות פעם אחת בלבד, ללא צורך בפניה כלשהי לנתבעת ב"תקופת הביניים".

באשר להסתייגות ב"כ היועץ המשפטי לממשלה בכל הנוגע לשכר הטרחה לב"כ התובעים, סבורני, שאם בוחנים את התועלת העתידית הרבה שתצמח לחברי הקבוצה בהתאם להסדר הפשרה (בכפוף לכך שיוגש הסדר פשרה מתוקן בשים לב להערותיי לעיל), ולטרחה שהשקיעו התובעים בהליך, הרי הסכום שהומלץ על ידי הצדדים כשכר טרחה הינו סביר בנסיבות העניין.

][] המערער הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של מירמה בתאגיד (7 עבירות); חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת (18 עבירות); זיוף בכוונה לקבלת דבר; הכללת מידע בדו"ח אשראי והמידע היתקבל בעבירה; פגיעה בפרטיות; מירמה והפרת אמונים בתאגיד.

היתנהלותו התקינה במהלך ההליך הפלילי שכללה התייצבות לכל הדיונים, הפקדת סכום כספי של 20,000 ש"ח וערבות אישית וצד ג' על סכום זהה, כמו גם הפקדת דרכונו והוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ נגדו, כל אלה להבטחת התייצבותו – מצביעים, לטענתו, על כך שאין בדחיית ריצויו של עונש המאסר, כמבוקש על ידו, משום פגיעה באנטרס הצבורי שמכוון לאכיפה אפקטיבית של גזר הדין, בפרט לנוכח העובדה שהמשיבה היתמהמהה בהגשת כתב האישום במשך 5 שנים לאחר ביצוע העבירות.

...

לאחר שנתתי דעתי על טענות הצדדים, אני מחליט לקבל את הבקשה.

עברו הפלילי הנקי של המערער מהווה אף הוא פרמטר רלוונטי לצורך הכרעה בבקשה מעין זו, כמו גם טענות המערער בדבר אחידות הענישה הגם שאין אני קובע מסמרות בהקשר זה. אשר על כן, אני מורה על עיכוב ביצוע של עונש המאסר עד להכרעה בערעור.