עיכוב ביצוע החלטות בית המשפט המחוזי בעניין הסכם בין המינהל לרשויות המקומיות

בבית המשפט העליון ע"א 1953/21 - א' לפני: כבוד השופט ג' קרא המבקשת: גלעד מצבות בע"מ נ ג ד המשיבה: רשות מקרקעי ישראל בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בת"א 55817-10-15 מיום 17.1.2021 שניתן על ידי כב' השופט יעקב דנינו בשם המבקשת: בשם המשיבה: עו"ד מתן חמו עו"ד אריה צישינסקי ][]החלטה

משנת 1989 ועד שנת 1996 נחתמו הסכמי הרשאה קצרי מועד בין הרשות לבין מי מהמנוחים למטרת "מיפעל זמני למצבות", וזאת על בסיס היתר לשימוש חורג לאור ייעוד המקרקעין שהוגדרו כ"שטח צבורי פתוח".

לעניין סכויי העירעור, לטענת המבקשת, נפלו בפסק הדין שגגות רבות, כשעיקרן בטענות המבקשת כי "נעלם" סיכום דיון מתיק המינהל וכי פסק הדין היתעלם ממסמך מהותי זה. עוד טוענת המבקשת כי פסק הדין מיתעלם מראיות רבות שהציגה המבקשת ומהראיות המצביעות על קיומה של הבטחה שלטונית שניתנה למבקשת.

כבר מטעם זה אין להעתר לבקשה ולו לחלק הנוגע לעיכוב ביצוע הסעד הכספי.

בשעה שמדובר בפנוי מקרקעין או הריסת דירה, הנטייה היא לעכב את ביצוע פסק הדין עד למתן הכרעה בעירעור, זאת בשל הקושי בהשבת המצב לקדמותו במידה שיתקבל העירעור (ראו: ע"א 8096/18 ****י נ' הועדה המקומית לתיכנון ובנייה תל-אביב, פס' 8 (5.12.2018)).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.

משכך, בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע הסעד הכספי נדחית.

סוף דבר, הבקשה מתקבלת בחלקה.

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"א 37194-02-21 טיילור ואח' נ' שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ ואח' רע"א 37474-02-21 מינהל קהילתי יובלים נ' שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ ואח' בקשה מס': 1 לפני כבוד השופט אביגדור דורות המבקשים בת"א 37194-02-21 המבקשת ברע"א 37474-02-21 טיילור סטפני לין ואח' ע"י באי כוחם עו"ד אורי קידר ועו"ד עידן שחם מינהל קהילתי יובלים (ע"ר) ע"י באי כוחה עו"ד רפי אטינגר ועו"ד עודד אפיק המשיבים 1. שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ ע"י באי כוחה עו"ד רונן נועם ועו"ד פז רימר 2. קרן קיימת לישראל 3. רשות מקרקעי ישראל 4. רשם ההקדשות ע"י בא כוחו עו"ד גילה אשכנזי מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) 5. מינהל קהילתי יובלים (חל"צ) 6. עריית ירושלים ע"י עו"ד הדס יצחקי <#2# החלטה

נקבע כי הסכם הפשרה יוגש לאישור בית המשפט כבקשה מוסכמת למתן פסק דין פינוי וכי שיכון ובינוי תהיה זכאית לפסיקתא אופראטיבית הן בעיניין פסק הפינוי והן בעיניין התביעה הכספית.

על המבקש לסטות מכלל זה להוכיח שני תנאים מצטברים: כי סכויי העירעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, במובן זה שאם תדחה בקשתו לעיכוב ביצוע, עלול להגרם לו נזק בלתי הפיך והוא עולה על הנזק שייגרם לבעל הדין שכנגד אם תיתקבל בקשתו (ע"א 46/12 ניסים אסייג ייעוץ וניהול בע"מ נ' אדרת (5.3.12); ע"א 4387/16 מועצה מקומית חורה נ' רשת עמל 1 בע"מ (8.6.16); ע"א 910/21 אלו את ניצן בע"מ נ' מוריה חברה לפיתוח ירושלים בע"מ (9.3.21) פסקה 9).

בהקשר זה יש לזכור כי שיכון ובינוי ביצעה עבודות "קירצוף" במגרשי הטניס, דבר שהוביל לצוו מינהלי להפסקת העבודות שבעקבותיו הגישה החברה בקשה לביטול הצוו בהתאם לסעיף 228 לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965 שנדונה בבית משפט לעניינים מקומיים בירושלים (בב"נ 73215-11-20 שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ נ' מדינת ישראל).

...

שיהוי לטענת שיכון ובינוי, יש לדחות את הבקשה של התובעים בתיק האזרחי בשל שיהוי עמוק בהגשתה.

סוף דבר לאור כל האמור, הגעתי למסקנות הבאות: בכל הנוגע לתיק האזרחי, סיכויי התביעה אינם נחזים כגבוהים וזאת בלשון המעטה, אולם מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת המבקשים, כמפורט לעיל.

המסקנה היא כי יש מקום למתן צו מניעה זמני שיעמוד בתוקפו עד לפסק הדין בתיק העיקרי, אך זאת בכפוף להפקדת ערובה בסך של 300,000 ₪ אשר תופקד תוך 30 ימים מהיום.

בבית המשפט העליון ע"א 491/22 ע"א 890/22 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן המבקשת בע"א 491/22 והמשיבה 3 בע"א 890/22: י.ח. דמרי בניה ופיתוח בע"מ המבקשות בע"א 890/22 והמשיבות 4-3 בע"א 491/22: 1. גלעד יפרח אחזקות וניהול בע"מ 2. גלעד מאי חברה להשקעות בניה ופיתוח בע"מ נ ג ד המשיבות 2-1 בע"א 491/22 ובע"א 890/22: 1. ארזי הנגב ייזום ובניה בע"מ 2. הזרע (1939) בע"מ המשיבה 5 בע"א 491/22 והמשיבה 4 בע"א 890/22: קלמור החזקות בע"מ המשיבה 6 בע"א 491/22 והמשיבה 5 בע"א 890/22: רשות מקרקעי ישראל – מחוז דרום בקשה למתן סעד זמני בעירעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט א' יקואל) בת"א 37409-05-21 מיום 12.1.2022

בשם המבקשת בע"א 491/22 והמשיבה 3 בע"א 890/22: עו"ד דוד זילר; עו"ד אופיר שגב; עו"ד **** באלנס בשם המבקשות בע"א 890/22 והמשיבות 4-3 בע"א 491/22: עו"ד מיטל בן בסט; עו"ד טלי דלויה; עו"ד יובל לנדאו בשם המשיבה 1 בע"א 491/22 ובע"א 890/22: עו"ד יורם זמיר; עו"ד אלון קדוש; עו"ד עידן ריבה בשם המשיבה 2 בע"א 491/22 ובע"א 890/22: עו"ד ארז דר- לולו; עו"ד שמרית כרמי נעמת בשם המשיבה 6 בע"א 491/22 והמשיבה 5 בע"א 890/22: עו"ד לימור פלד ][]החלטה ] לפניי בקשות לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 12.1.2022, שבמסגרתו נקבע כי הזכות לרכוש קרקע בפטור ממכרז, שעומדת במוקד ההליך דנן, שייכת לחברת ארזי הנגב ייזום ובניה בע"מ (היא המשיבה 1 בע"א 491/22 ובע"א 890/22; להלן: ארזי הנגב) ולא למבקשות בהליכים שלפניי (המבקשת בע"א 491/22; להלן: דמרי; והמבקשות בע"א 890/22; להלן: גלעד מאי; דמרי וגלעד מאי יכונו להלן במשותף: המבקשות).

רקע עובדתי החל משנת 1998 חכרה חברת הזרע (1993) בע"מ (היא המשיבה 2 בע"א 491/22 ובע"א 890/22; להלן: הזרע) מקרקעין בייעוד חקלאי ממינהל מקרקעי ישראל (כיום רשות מקרקעי ישראל, היא המשיבה 6 בע"א 491/22 והמשיבה 5 בע"א 890/22; להלן: רמ"י או הרשות ו-המקרקעין, בהתאמה).

בשנת 2017 דרשה הרשות כי הזרע תשיב את המקרקעין שהוחכרו לה נוכח שינוי ייעודם למגורים (ראו: תכנית מועדפת לדיור מס' 1040 של הועדה המקומית לתיכנון ולבניה נתיבות "רמות יורם" (2.10.2017)).

ביום 10.5.2021, יום לפני מועד פקיעת הזכות (נכון לאותה עת), הודיעה רמ"י כי אין בכוונתה להידבר בעיניין מחיר הרכישה של יחידות הדיור; ובאותו יום הודיעה הזרע לארזי הנגב שהיא נוטשת את המאבק מול רמ"י על מחיר יחידות הדיור; וארזי הנגב מצדה הביעה עמדה שלפיה אינה מעוניינת ברכישת המגרשים במחיר זה (ובכלל זאת, שיחה טלפונית של בעלי ארזי הנגב עם יו"ר עמית ודירקטור בחברת הזרע, שבה ציין הראשון, כנטען, "תמכור למי שאתה רוצה"; להלן: השיחה הטלפונית).

ביום 12.1.2022 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט א' יקואל), שקבל בעיקרה את תביעת ארזי הנגב, וקבע כי ההסכם בין הזרע לארזי הנגב שריר וקיים, וכי האחרונה היא בעלת זכות הייזום.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשות, בתשובות, ובנספחיהן, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, כפי שיפורט להלן.

סוף דבר: הבקשה לסעד זמני מתקבלת.

בבית המשפט העליון רע"א 8084/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקשות: 1. עריית חיפה 2. הועדה המקומית לתיכנון ובניה חיפה נ ג ד המשיבים: 1. שרביב בע"מ 2. מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל 3. משרד הבינוי והשיכון בקשה לעיכוב ביצוע ובקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 1157-07 מיום 20.09.2022, שניתנה על-ידי כבוד השופט ג' הס בשם המבקשות: עו"ד יובל ראובינוף; עו"ד ד"ר מיכל גדות בשם המשיבה 1: עו"ד יהושע חורש בשם המשיבים 3-2: עו"ד אריה צישינסקי ][]החלטה

ערעור שהוגש לבית משפט זה על-ידי שרביב היתקבל, במובן זה שנקבע שמשיבים 3-2 יישאו ב-20% מהאחריות בנזקים שנגרמו לשרביב; המבקשות תישאנה ב-30% מכך; והתיק יוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שידון בנושא הנזק (ע"א 6944/19 שרביב בע"מ נ' מינהל מקרקעין ישראל (26.07.2021)).

וזאת, משתי סיבות: הראשונה, שמדובר בתביעה על סכום עתק של 60,000,000 ש"ח; והשנייה, שממילא שרביב מחויבת למסור למשיב 3 את הסכמי המכר שנחתמו עם רוכשים (מכוח חוזה שנכרת בין הצדדים) ולמסור למבקשות ומשיבים 3-2 את יתר המסמכים שבמחלוקת, עליהם היא מבססת טענותיה לקיומו של נזק.

המבקשות טוענות בתגובתן, כי השגיאות שנפלו בהחלטת בית המשפט המחוזי מצדיקות להעתר לבקשתן, היות שהמשמעות האופרטיבית של ההחלטה היא דחייה מוחלטת של בקשת הגילוי, בכל הנוגע לתקופה שלאחר תקופת העיכוב.

...

המבקשות טוענות בתגובתן, כי השגיאות שנפלו בהחלטת בית המשפט המחוזי מצדיקות להיעתר לבקשתן, היות שהמשמעות האופרטיבית של ההחלטה היא דחייה מוחלטת של בקשת הגילוי, בכל הנוגע לתקופה שלאחר תקופת העיכוב.

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, לכאן ולכאן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

הן במסגרת ההליך עצמו, ככל שתונח על-ידי המבקשות תשתית ראייתית איתנה יותר לביסוס טענותיהן בנדון (עניין תע"א, בפסקה 17); והן במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי, ככל שיחפצו לעשות כן. מכל אלה, הבקשה נדחית.

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"א 42980-09-20 סדקי חמדאן ואח' נ' עלי אבו הלאל ת.ז 94475014 ואח' תיק חצוני: מספר בקשה:18 בפני כבוד השופטת מרים ליפשיץ-פריבס מבקשים 1. פואד סדקי חמדאן 2. דיאא מופיד סדקי חמדאן 3. סובחי סדקי חמדאן משיבים יורשי רמדן עיד עלי אבו הלאל ת.ז 94475014 1. סיאם רמדן אבו הלאל 2. מוחמד רמדן אבו הלאל 3. מוסטפא רמדן אבו הלאל 4. עבד אלהאדי רמדן אבו הלאל 5. חוסאם רמדן אבו הלאל 6. נרמין רמדן אבו הלאל 7. הקרן ליד מדרשת ישראל בע"מ ח.פ 562700054 8. קמ"ט המקרקעין באיו"ש החלטה

בכתב התביעה נטען כי זויף הסכם המכר של המקרקעין בין אביהם - המנוח חמדאן ובין המנוח רמדן עיד עלי אבו הלאל (להלן-"המנוח רמדן"), שהמשיבים 1-6 הם יורשיו.

על ההחלטה האמורה הוגשה הבר"ע לבית המשפט העליון ובית המשפט הורה כבקשת המבקשים על עיכוב ביצוע ההחלטה והתקיים דיון במעמד הצדדים לאחר שהוגשה תשובת המשיבה 7 והמעדה של המדינה לבקשה.

המקרקעין, הועברו לאחר מלחמת ששת הימים לשליטה של המפקד הצבאי ומנוהלים ע"י המנהל האזרחי באיו"ש. לוח רישום הזכויות שנוהל בלישכת הרישום הירדנית באיזור, מנוהל ע"י המשיב 8 שהוא הרשות המוסמכת במנהל האזרחי, לרשום זכויות במקרקעין באיזור (ראו למשל: צו בדבר עיסקאות במקרקעין (יהודה ושומרון) (מס' 25), תשכ"ז-1967.

בעיניין סמכויות קמ"ט הרישום ושיקוליו בנוגע לרישום ראו: בג"צ 1299/11 צורים 2000 בע"מ נ' ראש המינהל האזרחי לאיזור יהודה והשומרון (5.04.2012) (להלן-"פרשת צורים").

כך ראינו, שלשאלת הסמכות הבינלאומית העניינית בעינייני מקרקעין לא התיחסו לאיזור, על-פי המציאות, כאל חוץ-לארץ, וכך גם לעניין המצאת כתבי-בי-דין (ע"א 179/77 [4])" בהמשך נאמר: "מן הראוי לבחון כל שאלה ונושא לגופם בנוגע לפסק, כשכל כלל שבמשפט הבנלאומי הפרטי ייבחן גם על-פי הרציונל העומד מאחוריו, תוך היתחשבות באופי היחסים הפוליטיים, החברתיים והמשפטיים שבין ישראל והאיזור". במסגרת אותו העירעור, לא נידרש בית המשפט להכריע אם הפסק מהאיזור הוא פסק זר או פסק מקומי (שם, עמ' 411-412).

...

על פי החלטתי מיום 6.12.22 הוגשה ביום 26.1.23 עמדת המשיב 8 כנציג בית המשפט בדבר התוקף המשפטי של צו הירושה שאושר על ידו.

דיון ומסקנות: לאחר בחינה של טענות הצדדים; עמדת המשיב 8 בנימוקיו שהובאו בהתאם להחלטה מיום 6.12.22 ובהתחשב בפנייה של המבקשים בהתאם להחלטה בבר"ע, להכרה בצו הירושה ע"י קמ"ט משפטים ובנסיבותיו של ההליך שבפני, בסעד המתבקש כיום להחזרת הרישום במקרקעין בשטח C ע"ש המנוח חמדאן, הגעתי למסקנה כי יש לקדם את ההליך אף שלא הוגש צו ירושה מבית דין שרעי בישראל.

לאור האמור, הבקשה מתקבלת.