עיכוב בהעברת כספי פדיון פוליסת חיים

כללי השאלה מושא פסק דיני הנה האם זכאית מבטחת לעכב ולקזז כספי מבוטח פושט רגל שמופקדים בידה בפוליסת ביטוח חיים ברכיב "חסכון" ומשמשים להבטחת פרעונה של הלוואה שניתנה לו על ידה, או שמא הכספים שייכים לעמית או לנושיו.

ההכרעה ניתנת במסגרת בקשה שהגיש עו"ד ורדי המשמש כמנהל מיוחד לנכסי החייב, ניב בוגין (להלן: "החייב") שנגדו הוגשה בקשה לכנוס נכסים ופשיטת רגל, להורות לחברת "הפניקס חברה לביטוח בע"מ" (להלן: "המשיבה") להעביר לקופת הכנוס את הכספים שהמשיבה קזזה לטעמו שלא כדין מכספי פוליסת ביטוח חיים של החייב.

אמנם, זכות העיכבון אינה מקנה לנושה המחזיק בנכס זכות לפדות את הכספים באופן עצמאי ועיקר פועלה במניעת מימוש הזכויות על ידי החייב או מי מטעמו, אולם יוזכר כי המשיבה מימשה את הכספים רק לאחר שהחייב נתן הסכמתו לפדות את כספי הפוליסה ובטרם העברתם לקופת הכנוס.

...

בנוסף לאמור לעיל, סבורני שעומדת למשיבה זכות עכבון על כספי הפוליסה, דהיינו הזכות לעכב את כספי הפוליסה כערובה עד אשר תסולק יתרת החוב בהלוואה וכאמור בסעיף 11 לחוק המיטלטלין, תשל"א-1971, ודוק.

בנסיבות האמורות, סבורני שמימוש הכספים על ידי המשיבה נעשה כדין וכי יש לראות בבקשת החייב והמנהל המיוחד להעברת הכספים מידי המשיבה משום הסכמה למימוש יתרת החוב מכספי הפוליסה (ראה: עניין עדי; עניין אליסיאן; עניין מולאור; עניין שיאון).

ממכלול הטעמים האמורים דין הבקשה להידחות.

במסגרת עבודתו של המבקש בחברה, ערכה עבורו החברה פוליסות ביטוח במשיבה 1 – מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "מגדל"), והן מושא התובענה דנן כדלקמן: פוליסת ביטוח חיים, מס' 14910891, שבה צבור סך של כ-3.4 מיליון ₪ (ובהתאם לעמדת מגדל היא בבעלות החברה); פוליסת ביטוח חיים (מנהלים במקור) המיועדת לקיצבה, מס' 3498631, שבה צבור סך של כ-1.17 מיליון ₪; ופוליסת ביטוח חיים (מנהלים במקור), מס' 4107756, שבה צבור סך של כ-3.6 מיליון ₪.

על פי טענות המבקש והמסמכים שצרף לתובענה דנן, ביום 1.4.2015 הוא הגיש למגדל בקשה לפדיון פוליסה מס' 14910891, וצרף אל בקשתו הודעות מהחברה, עליהן הוא חתום כמנכ"ל החברה, לפיה המבקש "מסיים עבודתו כמנכ"ל... בתאריך 31/3/15, אנו מעבירים לבעלותו את פוליסות המנהלים". לטענת מגדל ועפ"י המסמכים שצרפה, בימים 29.4.2015 ו-31.5.2015 התקבלו אצלה בקשות המבקש לבצוע פדיון מלא של רכיב הפיצויים בפוליסות מס' 3498631 ו– 4107756, ובפוליסה נוספת מס' 4144205.

הסעד האופרטיבי השני, הנזקים שלכאורה נגרמו מעיכוב הכספים, לא נתבע, על אף שהמבקש הביע דעתו לא אחת בדבר קיומם של נזקים אלו (ר' ס' 21 להמרצת הפתיחה המתוקנת "סרובה הבלתי חוקי של המשיבה [מגדל – א.ב.] להעברת כספי הפוליסה תוך הצגת מצד בלתי מדויק בלשון המעטה עלול לגרום לו נזקים כספיים רחבי הקף", וס' 29 "המשיבה [מגדל – א.ב.] עשתה עושר ולא במשפט עת הותירה את הכספים אצלה וצברה עליהם רווחים בתקופה העיכוב הבלתי חוקי"; דברי ב"כ המבקש בעמ' 4 ש' 4-5 לפרוטוקול הדיון מיום 9.10.2016: "לרבות בתחום הנזקים שנגרמו מכך שלא שיחררה 8 מיליון ₪ לאיש עסקים שבכספים אלה יכל לעשות הרבה מאד"; ר' גם מכתבו של ב"כ המבקש למגדל מיום 27.12.2015 "סירובכם הבלתי חוקי להעברת כספי הפוליסה תוך הצגת מצג בלתי מדויק בלשון המעטה גרם לנזקים כספיים המגיעים לכדי מיליוני ₪ למרשי ולפיכך, הוא רואה בכם כאחראים לשפותו ולפצותו בגין כל נזק, הוצאה ותשלום אשר יגרמו לו בקשר וכתוצאה מהתנהלותכם האמורה" (נספח 9 להמרצת הפתיחה)).

...

כך גם נקבע בעניין פר"ק (מחוזי ת"א) 21700-08-10 עו"ד רמי קוגן, המנהל המיוחד נ' כונס הנכסים הרשמי, פס' 12 (6.7.2014): "מהאמור לעיל מתבקשת המסקנה שלפיה הפורום הנאות לבחינת טענות כנגד בעל תפקיד בהליכי חדלות פירעון הוא בית המשפט אשר מינה את בעל התפקיד והמפקח על ההליך. ודוק; אין בהוראות החוק כדי משמעות סמנטית בלבד. העובדה כי ההליך הנוגע ליישות חדלת הפירעון מתברר אפוא בערכאה מוסמכת וייחודית, הוא זה שמצדיק כי עניין הנוגע לבעל התפקיד, יתברר דווקא בערכאה אשר מנהלת את התיק ומפקחת עליו". בהמשך מונה בית המשפט (כב' הנשיא אורנשטיין) את הטעמים לכך שהתביעה נגד בעל התפקיד תתברר שלא בבית המשפט של פירוק, וקובע כי: "עם זאת יובהר שגם אם דין התביעה להתברר בפורום אחר, הרי שקיימת חובה על התובע הפוטניצאילי להקדים פניה לבית משפט של חדלות פירעון בכדי לקבל את אישורו להגשת התביעה. הדבר מתחייב ממגוון טעמים ובין אלה מניעת לחצים על בעל תפקיד בעת מילוי תפקידו מחמת החשש שייתבע; הרגישות הרבה שבניהול תיקים של חדלות פירעון, מורכבותם וההשלכות הרוחביות על כלל המשתתפים בהליך, לרבות בעל התפקיד ושמו הטוב". כן ר' ה"מ (מחוזי תל אביב-יפו) 40/97 רביב עפק חפר - תשתיות ובניה (1982) בע"מ, עמ' 19-20 (31.12.1997): "מאחר ששאלת הסמכות של המנהל המיוחד כפקיד בימ"ש ומסגרתה, וסוגיית חסינותו הן קרדינליות בתביעה אישית נגד המנהל המיוחד בקשר לתפקידו, ברור שכל תביעה כזו צריכה להיות מוגשת ולהתברר בפני ביהמ"ש שמינה את המנהל המיוחד, או שביהמ"ש הממנה יתיר לנושה להגיש תביעה מתאימה בבימ"ש אחר"; פר"ק (מחוזי חי') 6432-12-08 אפיקי אנרגיה (2003) בע"מ נ' שחר בן מאיר (מפרק), פס' 16 (23.3.2015); ת"א (שלום ת"א) 5644-09-12 גד ארבל נ' עו"ד איתן ארז, עמ' 5-6 (27.05.2013); פר"ק (מחוזי חי') 10312-05-12 עו"ד תומר אברהמי נ' אוריון א.ב. אחזקות בע"מ, פס' 16 (28.12.2014):  "הטלת אחריות אישית על בעל תפקיד תעשה כאמור אך במקרים חריגים, ולאחר אישור מפורש של בית המשפט שמינה את בעל התפקיד" [יצוין כי באותו עניין חויב המפרק בהוצאות הגנה סבירות של נושא משרה שהוגשה נגדו באופן רשלני בקשה לפי ס' 374-375, כאשר לגבי נזקים של פגיעה בשמו הטוב של נושא המשרה התביעה נדחתה על הסף כיוון שלא קיבל את רשות בית המשפט של פירוק להגיש תביעה ברכיב זה ולא הוכיח את טענותיו בראיות].

מכל הטעמים לעיל – הצורך לבחון את אחריותה של המנהלת המיוחדת במסגרת תיק הפירוק או באישור בית המשפט של פירוק –שלא התבקש, קיומו של התיק הנוסף שלהכרעות בו השלכות מהותיות על ענייננו עד כדי ייתור התובענה כולה, והיותה של התובענה תובענה לסעד הצהרתי בעוד קיימים למבקש סעדים ממשיים שלא נתבעו – אין מקום להותיר את התובענה על כנה ואני מורה על מחיקתה.

סוף דבר התובענה נמחקת.

בכותרת ההסכם נכתב כך: "בקשה והסכם לקבלת הלוואה צמודת מדד בשיעבוד פוליסת בטוח חיים (מנהלים/פרט)." סעיף י להסכם ההלוואה קובע: "ההלוואה ניתנת כנגד שעבוד ו/או מישכון ו/או קזוז ו/או עכבון הפוליסה...לחברה זכות קזוז ועכבון למימוש זכויותיה על פי הסכם זה. חתימתי על הסכם זה כמוה גם כחתימה על הסכם שיעבוד ומשכון לכל דבר ועניין". סעיף 25 לחוק קופות גמל קובע: "(א) זכויות עמית בקופת גמל אינן ניתנות להעברה לאחר או לשיעבוד, למעט העברה או שיעבוד כמפורט להלן:

במאמר מוסגר ובלי לקבוע מסמרות, דומה כי הפניקס, יכולה הייתה, לו ביקשה, לקבוע בהסכם ההלוואה כי באם המבוטח – החייב, אינו עומד בתנאי ההסכם וניתן צו כנוס בעיניינו, ניתנת הסכמתו המפורשת לפדיון כספי הפוליסה המיועדים לקיצבה תוך הפנייה מפורשת למתן הסכמה לפדיון חרף הוראת סעיף 85(א1) לפקודה.

דהיינו, לפניקס זכות לעכב העברת כספי הפוליסה עד לפרעון חוב החייב כלפיה.

...

את הסתירה שבין מסקנה זו אליה הגיע בית המשפט בפרשת ממן למול הקביעה בפרשת בוגין כי ניתן לשעבד פוליסה המיועדת לקצבה, יישב בית המשפט בכך שבפרשת בוגין ניתנה הסכמת החייב שם למימושה ומכאן שהכספים הפכו נזילים והתקיימו הוראות סעיף 25 לחוק קופות גמל.

למען הסר ספק, הבקשה לפדיון מוקדם של הפוליסה נדחית.

בכותרת ההסכם נכתב כך; "בקשה והסכם לקבלת הלוואה צמודת מדד, בשיעבוד פוליסת בטוח חיים (מנהלים/פרט)." סעיף י להסכם ההלוואה קובע; "ההלוואה ניתנת כנגד שעבוד ו/או מישכון ו/או קזוז ו/או עכבון הפוליסה...לחברה זכות קזוז ועכבון למימוש זכויותיה על פי הסכם זה. חתימתי על הסכם זה כמוה גם כחתימה על הסכם שיעבוד ומשכון לכל דבר ועניין". סעיף 25(א) לחוק קופות גמל קובע; "25. (א) זכויות עמית בקופת גמל אינן ניתנות להעברה לאחר או לשיעבוד, למעט העברה או שיעבוד כמפורט להלן:

כך קובע סע' 85 לפקודה; "(1א) הנאמן לא יפדה כספים המגיעים לחייב מכוח חברותו בקופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פינאנסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, אלא לאחר שקבל את אישורו של בית המשפט לכך; בית המשפט רשאי להורות על פדיון הכספים האמורים, כולם או מקצתם, ובילבד שאם כספי קופת הגמל הנם למטרת קצבה, וטרם הגיע המועד לתשלומם כקצבה, לא יורה בית המשפט על העברתם לנאמן;

דהיינו, לפניקס זכות לעכב העברת כספי הפוליסה עד לפרעון חוב החייב כלפיה.

...

החייב נעתר לבקשה להקניית כספי הפיצויים של מעסיקים קודמים בסך 3,847 ₪ (נכון ליום 19.12.17), בפוליסה מס' 0755776010, שם הסתיימו יחסי עובד - מעביד.

במועד זה, לטענת המשיב, לא התקיימו התנאים המאפשרים לפרוע את הפוליסה בפירעון מוקדם וכן הפניקס לא הוכיחה כי מועד צו הכינוס הוא המועד הקובע לקיום "העסקים ההדדיים" – על הבקשה להידחות.

את הסתירה שבין מסקנה זו אליה הגיע בית המשפט בפרשת ממן למול הקביעה בפרשת בוגין כי ניתן לשעבד פוליסה המיועדת לקצבה, יישב בית המשפט בכך שבפרשת בוגין ניתנה הסכמת החייב שם למימושה, ומכאן שהכספים הפכו נזילים והתקיימו הוראות סעיף 25 לחוק קופות גמל.

כך נאמר בעניין רבין (פסקה 9 לפסה"ד); "ברי, כי כל עוד לא הביע החייב הסכמה מפורשת לפדיון מוקדם, שומרים הכספים על ייעודם המקורי. מסקנה אחרת עלולה לאיין את סעיף 85(1א) לפקודה ואת ההגנה שנקבעה בו על כספי קופת גמל לקצבה." וממשיך בית המשפט בעניין רבין כך; "פדיון מוקדם של הכספים גורר אחריו סנקציה כבדה מבחינת המבוטח. ראשית, משיכה מוקדמת של הכספים מחייבת את המבוטח לוותר על זכאותו לקבלת קצבה...במילים אחרות, פדיון מוקדם מאיין את זכותו של המבוטח (או של שאיריו, במקרה של מוות) לקבל כל קצבה מהקרן.

לטענת התובעים, בעקבות עיכוב בבצוע הוראותיהם, כפי שניתנו לנתבעת 2, ירד ערך הפדיון של הפוליסות ונגרם להם נזק כספי, כך שלתובע 1 נגרם הפסד בסך של 14,133 ₪ ולתובעת 2 נגרם הפסד בסך של 5,300 ₪, לא כולל נזק לא ממוני.

אין מחלוקת כי אגב כך חלו גם ירידות משמעותיות בשערי המניות אשר הובילו את התובע ואחרים לפעול בבהילות על מנת לשנות את מסלולי ההשקעה ולפדות את כספם וכי הנתבעות נדרשו בהתאמה לטפל בפרץ הבקשות המועברות לטפול בעיניין זה. צוק העתים הוביל מטבע הדברים למצוקה, הן אצל התובעים ומשקיעים אחרים והן אצל הנתבעות שנדרשו ליתן מענה ולספק שירות בתנאים חריגים ולמספר רב של פונים.

דומה בעיניי כי גם השכל הישר וניסיון החיים יש בהם כדי ללמד על כך שבקשה לבצוע פעולה מסוג "שינוי מסלול השקעה" או "פדיון כספים" דורשת טפול ביד אדם במקום שבו היא איננה מבוצעת באופן מקוון וממוחשב, ואין לצפות כי זו תבוצע ביום הגשת הבקשה.

...

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, ראיתי לנכון לדחות את התביעה, ולהלן טעמיי: במהלך שנת 2019 השקיעו התובעים 1 ו-2, אב ובת, כספים בפוליסה המתנהלת אצל הנתבעת 1, בטיפול הנתבעת 2, סוכנת הביטוח.

במהלך מועדים אלו עברו מרבית העובדים לעבודה מן הבית, וביניהם עובדי הנתבעת 1 ומהתכתובות שהוצגו לפניי נחה דעתי כי הנתבעת 2 עשתה כמיטב יכולתה כדי לזרז את הטיפול בעניינו של התובע על מנת לעמוד בציפיותיו.

כמו כן, משמצאתי כי הנתבעות יכולות וצריכות היו לחשוף לפני התובע את הנתונים המלאים טרם הגשת התביעה ולחסוך בכך בהתדיינות מיותרת זו, אני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו.