עיזבונות אחים נגד יורשי אחיהם לרישום זכויות בנכס

דירת המגורים הסוגיות שבמחלוקת לעניין דירת המגורים בחינת טענות האחיות לעניין פירוק השתוף בזכויות בדירת המגורים, מלמד על מחלוקות בסוגיות הבאות: האם הנתבעת היא 'דיירת מוגנת' בדירת המגורים ובהתאם לכך האם יש לשום את הדירה כ'פנויה' או כ'תפוסה'? האם קיומן של מחלוקות בין הצדדים הנוגעות להקף עזבון המנוחה ו/או קיומן של טענות בדבר כספים שהעזבון חב לנתבעת, יש בהן כדי לעכב את פירוק השתוף? אני סבורה שיש להשיב לשאלות הנ"ל בשלילה; אבאר עמדתי להלן: "דיירות מוגנת" – המסגרת הנורמאטיבית התובעת טוענת כאמור להיותה 'דיירת מוגנת' מכוח סעיף 33 לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב - 1972 (להלן – חוק הגנת הדייר), הקובע: "(א) החזיק אדם בנכס כשהוא בעלו או חוכרו-לדורות, או אחד הבעלים או החוכרים-לדורות, ופקעה זכותו בנכס מחמת מכירתו בהוצאה לפועל של פסק דין או של משכנתה או בפשיטת רגל, או מחמת חלוקת הנכס במשפט חלוקה או בהסדר קרקעות או מחמת חלוקתו על ידי רישום בפנקס הבתים המשותפים כאמור בסעיף 42 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 3 - יהיה המחזיק לדייר של בעלו החדש של הנכס, או של החוכר-לדורות החדש.

בתמ"ש (י-ם) 22890/05 א.כ נ' כ.ש (16.11.2008) נדונה טענה של אחות נגד ארבעה יורשים אחרים, שהתגוררה בנכס וטענה להיותה דיירת מוגנת; כב' השופטת מימון קבעה בפסק הדין, כי "הגנת סעיף 33 האמור בהפיכת הנתבע לדייר מוגן מתייחסת למי שהוא הבעלים או החוכר לדורות הרשום (ע"א 3295/94 גיל פרמינגר, עו"ד נ' חוה מור, פ"ד נ(5), 111 (1997). הנתבעת איננה הבעלים הרשום של המקרקעין ומשכך אין עומדת לה טענה זו." דיירות מוגנת חלה רק לנסיבות בהן ניתנה לשותף חזקה ייחודית כדין בהסכמת השותפים האחרים והסכמה זו נמשכה עד למועד הפרוק.

...

דירת המגורים הסוגיות שבמחלוקת לעניין דירת המגורים בחינת טענות האחיות לעניין פירוק השיתוף בזכויות בדירת המגורים, מלמד על מחלוקות בסוגיות הבאות: האם הנתבעת היא 'דיירת מוגנת' בדירת המגורים ובהתאם לכך האם יש לשום את הדירה כ'פנויה' או כ'תפוסה'? האם קיומן של מחלוקות בין הצדדים הנוגעות להיקף עיזבון המנוחה ו/או קיומן של טענות בדבר כספים שהעיזבון חב לנתבעת, יש בהן כדי לעכב את פירוק השיתוף? אני סבורה שיש להשיב לשאלות הנ"ל בשלילה; אבאר עמדתי להלן: "דיירות מוגנת" – המסגרת הנורמטיבית התובעת טוענת כאמור להיותה 'דיירת מוגנת' מכוח סעיף 33 לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב - 1972 (להלן – חוק הגנת הדייר), הקובע: "(א) החזיק אדם בנכס כשהוא בעלו או חוכרו-לדורות, או אחד הבעלים או החוכרים-לדורות, ופקעה זכותו בנכס מחמת מכירתו בהוצאה לפועל של פסק דין או של משכנתה או בפשיטת רגל, או מחמת חלוקת הנכס במשפט חלוקה או בהסדר קרקעות או מחמת חלוקתו על ידי רישום בפנקס הבתים המשותפים כאמור בסעיף 42 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 3 - יהיה המחזיק לדייר של בעלו החדש של הנכס, או של החוכר-לדורות החדש.

סוף דבר באשר לדירת המגורים, אני קובעת כדלקמן: ניתן בזאת צו לפירוק שיתוף בדירת המגורים, ומכירתה כפנויה.

לצורך המכירה בשוק החופשי, אני ממנה את באי כח הצדדים – עו"ד טריכטר ועו"ד שחר – ככונסי נכסים, שיפעלו לקבל את המחיר המקסמילי האפשרי.

באשר לנכס המסחרי, אני קובעת כדלקמן: ניתן בזאת צו לפירוק שיתוף בנכס המסחרי.

,בהתאם להסכם המכר, כבעלים בלישכת רישום המקרקעין ביום 17/6/2012 התובע מס' 1 הגיש את התביעה שבנידון נגד כל אחיו היורשים ונגד רשם המקרקעין ,לביטול הסכם חלוקת העזבון ולביטול הרישום בלישכת רישום המקרקעין ,בטענה כי חתימתו וחתימת האם המנוחה על ההסכם זויפה.

גרסת התובעים - התובע מס' 1 התגורר שנים רבות באיטליה למטרת לימודים ,במהלך שהותו באיטליה חתם על ייפוי כוח כללי נוטריוני לאחיו הבכור ח' ,לצורך טפול בהוצאת צו ירושה עבור האב המנוח והסדרת רישום נכסי העזבון על שם היורשים בהתאם לחלקיהם.

יש לקבל את התביעה ,להצהיר על בטלות הסכם העזבון ולתקן רישום הבעלות במקרקעין 25 על שם היורשים, בהתאם לחלקיהם לפי צו הירושה, כך שכל אחד מהאחים יקבל 1/4 מזכויות הבעלות במקרקעין.

...

סוף דבר - 77 .

לאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן: אני מקבלת התביעה ומורה כי הסכם חלוקת העיזבון מיום 9/4/2011 בעניין עיזבון האב המנוח ז"ל, הינו בטל ומבוטל.

אני מורה על תיקון רישום הבעלות בלשכת רישום המקרקעין , במקרקעין הידועים כחלקה באופן שהבעלות במקרקעין תירשם ע"ש התובעים 20 X 16 גוש 20015 במועצה אזורית והנתבע בחלקים שווים, כדלקמן : 1/4 מזכויות הבעלות.

להלן התביעות שהוגשו ע"י הצדדים תמ"ש -58883-06-15 ראשונה היתה זו האחות הבכורה (להלן – "התובעת"), אשר שנים ארוכות לאחר לידת המחלוקת, הגישה נגד שני אחיהּ הנתבעים (להלן – "האח" ו"האחות" או "האחים הנתבעים") תובענה לפירוק שתוף בנכס המצוי ברח' הרדוף 5 בעיר, בו התגוררה המנוחה, והרשום על שם שלושת האחים בחלקים שוים ]שמות הרחובות והערים שלהלן שונו למניעת זהוי הצדדים[.

הסעדים הנתבעים- בכתב ההגנה טוענת התובעת, שהיא זכאית ל 1/3 מהחנות מתוקף היותה יורשת של המנוחה, אך בתביעתה לא עתרה לסעד בהקשר זה. האחים עותרים לקבוע שהחנות אינה חלק מעיזבון המנוחה, ולהתיר רישומה על שם בעליה "הנכונים". הדירה ברח' הרדוף הזכויות בנכס רשומות על שם המנוחה ועל שם הכּלה - אישתו של האח - בחלקים שוים.

...

תביעת האחים הנתבעים בתלה"מ 38860-11-16 מתקבלת באופן חלקי: אינה חלק מהעזבון, 21 ,XX חלקה XXXXX נקבע שהחנות ברחוב הערבה 15 בעיר סמוכה, הידועה כגוש והאח והאחות רשאים להירשם בכפוף לכל דין, כבעלי הזכויות בנכס.

התובעת תשלם לידי האח והאחות, עבור הוצאות קבורתה של המנוחה והנחת המצבה וכמפורט בכתב התביעה, סך בשיעור 1/3 מתוך 9,422 ₪, שהם 3,140 ₪.

תביעתה-שכנגד של התובעת בתלה"מ 4251-04-17 – נדחית.

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת בעתירה להצהרה על בעלות במקרקעין (דירה ברחוב האצ"ל 47 בעיר רמת-גן), על פי הסכם מכר שנחתם בינו לבין המוכרים - הנתבעת ובני משפחתה (אמה ואחיה המנוחים).

ביקשתי לברר זהות יורשים על מנת שתתאפשר בחינת התובע אם כלל נודעת מחלוקת למולם, כשבהחלטה מיום 1.3.20 ציינתי כי בהיעדר הסכמות, נחזה שלא יהא מנוס מניסוח פסיקתה "משקפת" שאינה כוללת היתייחסות למלוא הזכויות בנכס.

  ובהתאמה לעניין שמלפניי; לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ראיתי לנכון להורות לתובע להגיש לחתימתי נוסח מתוקן של פסיקתה בדבר זכאותו לרישום זכויותיו חלף זכויותיה של הנתבעת בנכס.

התרשמתי כי עסקינן בסוגיות הקשורות בעיזבונות המנוחים והן כוללות יורש נוסף – עיזבון אחיה המנוח של הנתבעת.

...

בפסק-הדין שניתן ביום 2.1.20 נקבע כי יש לקבל את התביעה בהעדר התיישנות ולאור האותנטיות שבמסמכי המכר.

  ובהתאמה לעניין שמלפניי; לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ראיתי לנכון להורות לתובע להגיש לחתימתי נוסח מתוקן של פסיקתה בדבר זכאותו לרישום זכויותיו חלף זכויותיה של הנתבעת בנכס.

ההליך התמקד בנתבעת בלבד וסבורני כי לא יהא זה נכון להכריע כלשהו בעניינם של צדדי ג' (יורשי המנוחים) שלא צורפו להליך מלכתחילה.

מונחות לפני שתי תובענות שהגיש התובע כנגד שלושת אחיו – הנתבעים 1-3 - בעיניין דירת מגורים שירשו האחים מאימם המנוחה ברח' --- בני ברק הידועה כגוש/חלקה/תת חלקה --- (להלן: "דירת המגורים"; "הדירה") ואלו הן: האחת, תביעה לפירוק השתוף בדירה במסגרתה עתר התובע להורות על מכירת הדירה בשוק החופשי כשהיא פנויה מכל אדם וחפץ תוך חלוקת התמורה בין הצדדים בכפוף לפסק הדין שיינתן בתביעה הכספית שהגיש (כך לטענתו) (תלה"מ 9291-03-20); השנייה, תביעה שכותרתה "תביעה למתן פסק דין הצהרתי" במסגרתה עתר התובע למנות שמאי על מנת שישום את שווי תוספת הבנייה בדירה (שבוצעה לטענת התובע במימונו) ויפחית את שווי התוספת מתמורת הדירה אשר תיתקבל לאחר מכירתה (תלה"מ 9230-03-20).

בפועל, נרשמו הזכויות בדירה אשר כוללים את תוספת הבנייה בלישכת רישום המקרקעין בין חמשת האחים כאשר חלקו של האח ז"ל עבר לתובע ולנתבעים 1-3 בחלקים שוים ביניהם מכוח צו הירושה שניתן.

לעומת זאת, כאשר נכזבה התוחלת לחלק את נכס העזבון בעין לפי סעיף 112 לחוק הירושה, רכישת הנכס על ידי אחד היורשים אינה מסורה לשיקול דעת בית המשפט, אלא בידיו של כל יורש החפץ בכך זכות מוקנית לבצוע החלוקה בדרך של רכישת הנכס במחיר מירבי מבין המחירים שהציעו יתר היורשים, ולא מתחת למחיר השוק, כמצוות סעיף 113(א) לחוק.

...

סוף דבר: אשר על כן, מכל הטעמים שפורטו לעיל, אני מורה כדלקמן: ניתן בזאת צו לפירוק השיתוף בדירה.

עם זאת, לנוכח משך מגורי הנתבע 3 בדירה ועל מנת לאפשר לתובע ולנתבע 3 למצוא מגורים חלופיים, אני מורה כי פירוק השיתוף יעוכב לתקופה של 4 חודשים מהיום.

התביעה למתן פסק דין הצהרתי – נדחית.