עיון של הנאשם בחומר חקירה

לטענתו, היתנהלות המאשימה פוגעת בחתירה לחקר האמת ולא עומדת בהנחיות פרקליט המדינה- הנחיה מס' 3.1 אשר מתייחסת לעיון נאשם בחומר חקירה לאחר הגשת כתב אישום נגדו.

כתגובה לדרישות החוזרות של הנאשם, היא טוענת כי החומר שקדם לאישור התמרור בועדה אינו בידיה ואינו חלק מחומר החקירה.

...

לעניין דוח מס' 05/5049597 אני דוחה את טענת הנאשם כי מדובר בשביל ולא מדרכה.

מכאן, היסוד העובדתי של העבירה מתקיים, הנאשם הודה כי הוא בעצמו חנה את הרכב במקום ולכן אני קובעת אשמתו לפי המתואר בכתב האישום.

לאור כל האמור, מצאתי לנכון להרשיע את הנאשם בעבירת העמדת/ החנית רכב במקום בו החניה אסורה עפ"י תמרור אין עצירה- סעיף 6(א)(2) לחוק העזר (דוחות מס' 08/6021193, 05/3748299, 07/7023794, 06/1135992, 06/0360997, 05/9987495, 05/53467692, 05/3276291, 09/8699978, 08/6225497, 08/5446391).

סעיף 74(א)(2) לחוק הנ"ל קובע את הקף זכות העיון בחומר חקירה שהנו "חומר מודיעין", ומכוחו מוגבלת זכות העיון של הנאשם: "לעניין פסקה (1), חומר מודיעין שיש זכות עיון בו כאמור באותה פסקה יהיה רק חומר שמתייחס לעובדות המתוארות בכתב האישום, לתוכן עדות שאמורה להשמע בשלב בירור האשמה, לראיה שאמורה להיות מוגשת כאמור או למהימנות של עד מרכזי, ואולם חומר מודיעין שנאסף או שנירשם בתיק ייכלל ברשימת כל החומר כאמור בפיסקה (1)". במלים אחרות – חומרי מודיעין אשר קמה זכות עיון בעיניינם (אלא אם כן הוצאה תעודת חיסיון, כמובן) הם חומרים המתייחסים לעובדות המתוארות בכתב האישום, או לתוכן עדות צפויה, או לראיה שאמורה להיות מוגשת או למהימנותו של עד מרכזי.

...

סיכומו של דבר: איני רואה מקום לקבל את בקשת המאשימה ולהאריך את המועד להמצאת תעודת חיסיון.

המערער טוען כי פנה למשיבה בבקשה לקבל את כל החומרים הנוגעים לתכלית הצבת התמרור, הליך אישורו, בקשות בעלי העסקים להיתר חניה והנחיות האכיפה במקום, וכי העובדה כי המשיבה לא נענתה לבקשתו עומדת בנגוד להנחיה מס' 3.1 של פרקליט המדינה - אשר מתייחסת לעיון נאשם בחומר חקירה לאחר הגשת כתב אישום נגדו, וכן היתנהלותה פוגעת בחתירה לחקר האמת.

מכל האמור קבע בית המשפט כי חשדו של הנאשם אינו מבוסס.

...

לסיכום המישור המינהלי טוענת המשיבה כי טענות המערער הן בגדר השערות, אינן נתמכות ואינן מבוססות על ראיות ומסמכים כמתבקש ממי שמוטל עליו נטל ההוכחה להפריך חזקת התקינות של הרשות ועל כן החזקה לא נסתרה.

בית המשפט מצא את עדותו כמהימנה ובהירה.

סבורני, כי המקרה הנוכחי אינו נופל בגדר אותם מקרים חריגים.

עוד הפנה לסע' 74 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב 1982 (להלן : ה"חסד"פ") הקובע זכות עיון נאשם בחומר חקירה, הפנה לכללים שנקבעו בפסיקה ולהתייחסות לעיון בגיליונות מירשם פלילי של עדים.

המשיבים היתנגדו לזכות העיון של המבקשת בתיק בית המשפט.

...

ביום 11.7.21 הוסיפה המבקשת על טיעוניה בכתב, תחילה חזרה על מהות הבקשה, הפנתה לתקנות ולפסיקה לפיה נק' המוצא כי יש להיעתר לעיון בתיק בית משפט אלא אם יש איסור בדין עקב פומביות הדיון וכן לשלבים שנקבעו בבג"ץ 5917/07 האגודה לזכויות אזרח בישראל נ' שר המשפטים (מיום 8.10.2009) (פורסם בנבו) (להלן : "בג"ץ האגודה לזכויות האזרח בישראל").

נקודת המוצא היא כי יש להיעתר לבקשה לעיון בתיק בית המשפט אלא אם יש איסור שבדין וזאת נוכח מעמדו הרם של עיקרון פומביות הדיון.

מאחר ומדובר בעיון בתיק בית משפט בהליך העיקרי אני נעתרת לבקשה באופן חלקי ומתירה את זכות העיון באופן חלקי בפרוטוקולים מיום 3/5/2018, 17/5/18 ו- 14/11/19 בלבד וזאת תוך הגבלות כדלקמן שיש בהם לשמור על פרטיות המשיבה הגב' שירזי חנה: · אני מתירה עיון בפרוטוקול הדיון מיום 3/5/18 בכפוף לכך שבעמוד 1 לפרוטוקול יושחרו בהכרעת הדין שורות 14 - 16 (כולל) למעט המילה "אותה" בתחילת שורה 14.

דא עקא, אין עסקינן במקרה דנן במדיניות חדשה או בסטייה ממדיניות נוהגת בדבר העמדה לדין של נאשמים בגין עבירה זו, ולכן דרישת הסניגור לחייב את המשיבה לנבור ולעיין בכל תיק ותיק אשר בו לא הוגש כתב אישום ולמסור לו פרטים אודותיו, הנה בלתי סבירה ובלתי נחוצה.

פסקי הדין אליהם הפנה ב"כ המבקש בבקשתו, מהם, לשיטתו, ניתן ללמוד כי בתי המשפט חייבו את המשיבה להעביר לעיון נאשמים חומרי חקירה, לרבות נתונים סטטיסטיים, לביסוס טענת אפליה והגנה מן הצדק, אין בהם כדי לתמוך בבקשתו במקרה דנן.

...

סבורני כי בנסיבות העניין המבקש כלל אינו עומד בתנאי הראשון.

מקובלת עלי עמדת המשיבה לפיה ההבחנה בין עניינו של המבקש בהליך שלפניי לבין מקרים אחרים הינה הבחנה עניינית ומוצדקת, המבוססת על שוני רלוונטי בין מקרים, וזאת אף בהתייחס לאותם נתונים כמותיים "יבשים" אשר הוצגו לבית המשפט בתגובתה.

בשלב זה, בטרם שמיעת הראיות אין מקום לבקשה זו. לנוכח האמור לעיל, הבקשה נדחית.