ביום 2.9.2015, דחה בית משפט קמא את הבקשה לעיון וגילוי, בקובעו כי על המבקשים לפנות תחילה לקבלת המידע בהתאם לצוו בדבר מקרקעין (עיון במרשמים) (יהודה ושומרון) (מס' 1737), התשע"ד – 2014 (להלן: הצוו), שכן "לא ניתן לעקוף את ההליך הדרוש על ידי דרישת המסמכים מכוח התקנות במסגרת הליך עיון וגילוי" (להלן: ההחלטה מיום 2.9.2015).
...
בהמשך בקשת רשות הערעור, טענו המבקשים, כי בית משפט קמא אינו רשאי לחרוץ את דין הבקשה לגילוי ועיון על יסוד טענות עובדתיות ומשפטיות שכלל לא הועלו בפניו על-ידי המינהל, ומשלא ניתנה להם הזדמנות להתמודד מולן.
במצבים רגישים במיוחד, אני סבור שבית המשפט אף רשאי לשמוע במסגרת תקנה 119 את עמדתם במעמד צד אחד (וראו רע"א 4776/13 Milqerd Nominees Pty Limited נ' Max Donnelly (29.9.2013) שם הותיר השופט דנציגר את השאלה בצריך עיון).
במצב דברים זה, כאשר הצו מתווה מסלול נפרד הנדרש לקבלת פרטים מהמרשם המתנהל באיו"ש, אני סבור כי יש לילך בדרך המלך המותווית על ידי המנגנון המיוחד שנקבע בצו, ועל כן אני מצטרף למסקנתו של חברי, השופט שהם.
השופטת ד' ברק-ארז:
אני מסכימה לתוצאה אליה הגיעו חברי, ולאמיתו של דבר אני סבורה כי הפער בין גישותיהם אינו כה גדול.
