עיון בחומר חקירה - רישום פלילי של עדי תביעה

בתאריך 4.9.20 הוגשה לתיק העקרי בקשת ב"כ המבקש לעיון בחומרי החקירה הבאים כהגדרתו : המירשם הפלילי של עדי התביעה רוני חורי, נסים חורי ועדי ההגנה אליאס חורי, ברכאת (באסם) חורי, סאמר חורי, ג'והה חורי, מובארק חורי ופאדי חורי.

דיון והכרעה : א. סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי (תשמ"ב) – 1982 קובע : "הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים המבקש וסניגורו, וכן אדם שהסנגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהמבקש הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנירשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום, שבידי התובע ולהעתיקו". לזכות העיון בחומר חקירה חשיבות רבה בהיותה זכות מרכזית במסגרת ההליך הפלילי ומשמשת למימוש הזכות למשפט הוגן ומכאן נמנית עם אחת מזכויות היסוד של מבקש בפלילים.

...

" מן הכלל אל הפרט : באשר לבקשה לקבלת רישומים פליליים של עדי תביעה והגנה ולאחר שעיינתי במסמכים הרלוונטיים שהוצגו בפני : "תדפיס מידע פלילי" בעניינם של כלל עדי התביעה וההגנה כאמור בסעיף א' לבקשה מצאתי כי אין במסמכים אלו כל רלוונטיות או תרומה אפשרית להגנת הנאשם.

באשר לבקשה לקבלת חומרי החקירה בעניינם של החשודים סאדיר ומארון מצאתי כי דין הבקשה להידחות בשלב זה מהטעמים כדלקמן : אין מחלוקת בין הצדדים כי פעולות החקירה שבוצעו בעניינם של החשודים סאדיר ומארון הינם חומרי חקירה בעניינם של חשודים אלו.

ב. סוף דבר לאור האמור לעיל הבקשה נדחית.

במהלך הדיון בפניי הדגיש ב"כ המשיבה, כי בקשותיו של המבקש לזמן את המתלונן 2 לעדות נוספת נדחו על ידי כב' השופט הרמלין, המותב בתיק העקרי וכי מדובר למעשה בבקשה לקבלת פרטים אישיים הנוגעים לרישום פלילי של עד תביעה שהנו מתלונן בתיק ושנחקר ארוכות על ידי הנאשמים וזאת בהסתמך על שמועה וכי מדובר בניסיון לחדור לפרטיותו של המתלונן 2.

כך, גם סוגיית המסמך של ד"ר רוזנטל הוכרעה על ידי כב' השופט הרמלין בהחלטתו מיום 31.7.22 עת קבע כי "מכתבו של ד"ר רוזנטל לא יוגש כיוון שהוא לא העיד במשפט". משמעות הדבר היא, כי המבקש בחר לפנות בבקשה לעיון בחומר חקירה וזאת לאחר שבקשותיו נדחו במסגרת ההליך העקרי.

...

דיון והכרעה תחילה יובהר, כי מעבר לכך שבקשה לזימון המתלונן 2 לעדות נוספת אין מקומה בהליך של בקשה לעיון בחומר החקירה, מדובר בבקשה אשר נדחתה על ידי כב' השופט הרמלין, ביום 31.7.22 בקובעו כך – "אינני מוצא כל רלוונטיות להגשת תלונה נגד העד על עניין שלא נוגע כלל למשפט המתנהל בפניי. לפיכך אני דוחה את הבקשה לזמן את העד שוב לעדות". בקשה נוספת בעניין זה נדחתה אף היא על ידי כב' השופט הרמלין ביום 4.8.22 בקובעו כך – "כבר דחיתי את בקשת נאשם 1 לחקור שוב את העד, ואיני מוצא סיבה לשנות את החלטתי בהיעדר כל נסיבות חדשות (מה עוד שנאשם 1 מאשר שידע את הדברים "סמוך למשפט")".

סוף דבר לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולאחר שנתתי דעתי לצורך להבטיח משפט הוגן עבור הנאשמים, איני סבורה כי יש בחומר המבוקש כדי להשפיע על בירור האישום כנגד הנאשמים ועל כן יש מקום להעדיף את זכותו של המתלונן 2 לפרטיות ולדחות את הבקשה.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

דיון והכרעה סעיף 74 (א) לחוק סדר הדין הפלילי קובע כדלקמן: "הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו ..., לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנירשם בידי הרשות החוקרת והנוגע לאישום, שבידי התובע ולהעתיקו". מבחן הרלוואנטיות התשובה לשאלה מהו חומר חקירה, תקבע על פי מבחן הרלוואנטיות, בהתאם למבחני השכל הישר וניסיון החיים.

" עיון ברשום פלילי של עד התביעה באשר לבקשה לעיין ברשום הפלילי של עדי התביעה: בבש"פ 5881/06 שלמה בניזרי נ' מדינת ישראל, (7.2.07) קבעה כבוד השופטת ברלינר: "העדיפות לעולם תהיה לזכותו של הנאשם לנהל משפט הוגן ולמיצוי הגנתו. לפיכך, מקום שהנזק לעד מחשיפת המידע הוא מינימלי או שאינו קיים, או לחלופין, הנזק קיים, אלא שיש חשיבות של ממש לחשיפת העבר להגנתו של הנאשם, מן הראוי לאפשר העיון. מתוך שמקובל עלינו כי אין חקר לתבונתו של סניגור מוכשר, מן הראוי אולי לכלול במסגרת זו גם מקרים שבהם התועלת עבור הנאשם היא בשוליים ולאו דוקא בנתיב המרכזי. עדיין הפיקוח של בית המשפט, מן הדין שיהיה קיים כדי לאזן בין האינטרסים הנוגדים". ראו גם בג"צ 9264/04 מדינת ישראל נ' בית משפט השלום בירושלים (6.6.05).

...

בבואי ליישם את "מבחן הרלוונטיות" תוך שימוש ב"מבחן השכל הישר", בנסיבות האישום שבפני, מצאתי כי חומר החקירה המבוקש על ידי ב"כ המבקש, הינו רלוונטי לשאלות השנויות במחלוקת בתיק זה. לאחר שעיינתי בגיליון המרשם הפלילי של המתלונן, הגעתי לכלל מסקנה כי ההרשעה האחרונה רלוונטית לאור מועדה וסוג העבירות המיוחסות למתלונן.

לפיכך אני סבורה שיש מקום ליתן להגנה את פרטי הרישום האחרון בלבד של המתלונן מתוך גיליון הרישום הפלילי.

סיכומו של דבר.

בכל הקשור להעברת גיליון רישום פלילי, ראו בהקשר זה בש"פ 600/15 הירשמן נגד מדינת ישראל (החלטה מיום 01.02.15), והפסיקה המאוזכרת שם. באותו ענין נקבע כי: "המקרה שלפנינו נסב על הקף זכות העיון המוקנית לנאשם בפלילים לפי סעיף 74 לחוק – שעניינו עיון ב"חומר החקירה" – בכל הנוגע לעיון בגיליונות המירשם הפלילי של עדי התביעה.

בהנתן העבירות המיוחסות לעורר, זירת המחלוקת בין הצדדים וטענות ההגנה בהן מנסה הנאשם/העורר להיתלות, דומה, כי הרלבנטיות של גליונות הרישום הפלילי (בדומה לחומר החקירה בתיק של "נעראני"), הנה שולית וממוקמת בשוליים של הערוץ הפלילי.

...

במסגרת הודעת הערר, פירטו ב"כ העורר את שלל טענותיהם ואף הפנו לפסיקה מתאימה מכוחה, כך לגישתם, יש להיעתר לבקשה במלואה.

מכאן, ובהינתן כל המובא לעיל, עמדתי הינה כעמדתו של בית המשפט קמא כך שאין מקום להורות על העברתו של אותו חומר חקירה משלא הצליח העורר להצביע על כל רלבנטיות (שאינה נמצאת בשולי הערוץ הפלילי) לפריפריה של האישום ואני מורה בזאת על דחיית הערר.

מכל מקום, גם אם חומר שהתבקש על ידי נאשם אינו מהוה "חומר חקירה", ועל כן הוא לא יימסר לעיונו לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, באפשרותו לפנות לבית המשפט בבקשה לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי "לצוות על עד שהוזמן או על כל אדם אחר להמציא לבית המשפט ... אותם מסמכים הנמצאים ברשותו" (סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי).

חומר הנוגע למהימנותם של עדי תביעה ובכלל זה רישום פלילי ותיקים משמעתיים, עשוי להיות רלבאנטי להגנת הנאשם ויחד עם זאת "החיפוש אחר חומר כזה אינו יכול להיות מסע דיג מתוך תקווה שאינה מעוגנת בעובדות, כי בסוף המסע אכן יימצא חומר כזה" (בש"פ 9322/99 מסארוה נ' מדינת ישראל, נבו, 6.2.00).

...

לגופה של בקשה – למעלה מן הדרוש, דין הבקשה להידחות אף לגופה.

דין הטענה להידחות.

סוף דבר לאור המקובץ אני מורה על דחיית הבקשה.