הערר הראשון הוגש על ידי העוררת, משטרת ישראל (להלן גם: "המאשימה") בתיק ע"ח 54898-02-22 בגין החלק בהחלטה קמא שהורה לעוררת להעביר לעיון המשיב את גיליון הרישום הפלילי של עד התביעה (המתלונן), לרבות פלט תיקים סגורים בעיניינו.
שגה בית משפט קמא בקביעתו, כי יש להכריע בבקשה לקבלת חומרי החקירה שנאספו בתיקים המופיעים בגליון הרשעות המתלונן בשלב מיתקדם בהליך הפלילי קמא, לאחר עדותו של המתלונן, מהסיבות הבאות: פגיעה בהגנת המשיב, שכן לא נחשף בפניו מלוא החומר הרלוואנטי; אין הצדקה להבחין בין מסירת גליון הרישום לבין החומרים שנאספו בתיקי החקירה עצמם; קביעה זו גורמת לסירבול ההליך הפלילי והתארכותו, ועלולה להביא לתוצאה קשה לפיה לאחר עדות המתלונן תוגש בקשה נוספת לעיון בחומרי חקירה, שתעכב את המשך שמיעת ההליך ואף תצריך עדות נוספת של המתלונן בתיק הפלילי קמא.
במקרה דנן עומדת לבירור שאלה משפטית – האם מדובר בתקיפה או בהגנה עצמית, ואין להרשעות הקודמות של המתלונן כל רלוואנטיות להכרעה בשאלה הנ"ל.
בבית המשפט העליון רווחת גישתו של השופט סולברג, הגורסת כי תיקים סגורים לא נכללים במסגרת חומר החקירה.
...
אולם אפילו נרצה "לזרום" עם טענת המשיב, סבורני כי קו הגנה של "דפוס התנהגות אלים" מצד המשיב יכול להיות מסופק על ידי החלק שנחשף במרשם הפלילי (היינו ללא רשימת התיקים הסגורים), שכן גם בו נמצא אישומי עבירות אלימות של המתלונן, עם אינדיקציה למחלת נפש שגרמה לסגירת התיקים הפליליים.
נוכח המסקנה אליה הגענו לעיל, ומאותם טעמים שפורטו לעיל, לא מצאתי כי לצורך הגנת המשיב, יש מקום להעברת החומרים המבוקשים כבר בשלב זה.
כאמור יתמודד תחילה המשיב עם חומר החקירה שבתיק החקירה, ורק אם בהמשך ההליך הפלילי, לאחר שמיעת עדי התביעה, לרבות עדות המתלונן, יסבור ב"כ המשיב כי עדיין יש מקום לבקש את חומרי החקירה בתיקים שנחשפו, יחליט בדבר בית משפט קמא בהתאם לרלוונטיות החומר האמור.
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל אני מורה על קבלת ערר העוררת ועל דחיית ערר המשיב.