עזרה בשכר דירה לאם חד הורית

תדפיס מסך פייסבוק - פוסט שהעלתה אולגה פולבנוב (התובעת) בו נאמר: "חחחח ויקטוריה סיקרט ממש לא שמה האמתי הוא מלכה גדעון היא בעלת דירה שלי לשעבר אשה רעה בלי כבוד שמנסה לסחוט ממני כסף אני אימא חד הורית לשתי ילדים חייתי אצלה בדירה שנתיים הכל הייה בסדר עד שהגיעה הרגע שהייתי אמורה לעזוב היא לא החזירה לי את הצ'ק בטחון של אבא שלי ויש לה בנוסף עוד שלושה צ'קים שלי על סכום של 3.500 אלף ששולמו לה במזומן עבור כל חודש בחודשו ועכשיו היא מנסה להוציא ממני את הכסף בטענה שלא שלמתי לה עבור שלושה חודשים מי שנת 2016 ועד לפניי חודש התגוררתי אצלה בדירה אם הייתי חייבת לה כסף הייתה מעיפה אותי או פודה את הצ'קים שלי אבל כרגע אני מגישה תביעה יש לי את כל ההוכחות שהיא משקרת אז ככה שלא תחשבו שהיא מסכנה היא תמיד מנסה להוציא כספים מאנשים שחיים אצלה בדירה ואז עוזבים אבל יש אלוקים בשמיים". תגובות שהופיעו לאחר הפוסט: "מהצקים שלך היא תיסע לחו"ל ה ישמוררר"; ""תהיי חזקה בהצלחה!"; "זה רק עניין של מזל ליפול על האנשים הנכונים וכשלא צריך כוח להילחם". תדפיס נוסף וברור יותר של הפוסט שפירסמה התובעת.

התובעת נעזרה בשכנים לשם גריפת המים.

עולה כי סמוך לפינוי הדירה (בראשית מאי 2017) היתה הנתבעת (התובעת-שכנגד) נכונה להשיב את השיקים שבידה לתובעת - נוכח העידר חבות בגין שכר דירה שלא שולם.

...

סבורני כי קיומה של מחלוקת כלכלית-משפטית בין המפרסמת (הנתבעת-שכנגד) לבין התובעת-שכנגד, לרבות פרטי טענות לגיטימיות של מי מהצדדים, אינו מהווה לשון הרע כהגדרתו בסעיף 1 לחוק.

הטענות נדחות.

התוצאה התביעה העיקרית נדחית במלואה.

בת חד הורית המטופלת בשלושה ילדים אשר הקטן בהם בן 13, בן (עודד) המעביר את רוב זמנו בחו"ל, ובן נוסף אשר הנו שכיר ומן המכתב עולה כי מעבידו אסר עליו לבקר את המבקשת במהלך שעות העבודה.

בנה של המבקשת הצהיר כי נוכח העובדה כי דירת המבקשים אינה מתאימה לצרכיה הנוכחיים של אימו, עלה הרעיון להעבירה לדירה אשר בבעלותו בנתניה ואשר מתפנית משוכריה בסוף חודש זה. הבן מקבל עבורה 5750 ₪ לחודש המשמשים להחזר משכנתא שנטל למימון קנייתה.

עוד הצהיר כי נוכח הקושי הרב של בני המשפחה לשהות לצד אמם בראי עיסוקיהם, נטלו עזרה בשכר משעה 10 בבוקר ועד 1700 והיא אף מסייעת למבקש בשעות הערב.

...

לאחר עיון בשלל המסמכים שהוגשו נחה דעתי כי יש לפסוק לתובעת תשלום תכוף אשר יביא לידיי ביטוי את צרכיה המידיים שלא ניתן לממנם מסך ההכנסה הכוללת של בני הזוג גם יחד.

גם הסכם שכירות שהם שכרו דירה יחד.

] מטרתו הייתה לבוא לעזור לי, הוא חתם לי על הסכם שכירות כי בעל הדירה לא הסכימה להשכיר לאם חד־הורית.

...

התובעת תשלם לנתבע סך 800 ש''ח לאלתר, בגין חוב אחר שאינו קשור לתביעת הכתובה.

לאור האמור, תביעת הכתובה נדחית והתיק ייסגר.

בדיון זה נאמר ע"י ב"כ האב: "האב שילם מזונות לרבות מדור למרות שהאם והבן גרים בבית הוריה. האב שילם מחציות של בריאות ועודנו משלם... 1300 ש"ח מזונות, 200 מדור, 1200 גן, 500 עבור ריפוי ועיסוק. האב מיוזמתו שילם מזונות ומיוזמתו שילם מחציות. והוא בעצמו כרך את מזונות הקטינים, הכל היה כדת וכדין בצורה גלויה... לאחר שהאישה תעבור מבית הוריה לדירה שכורה, האב יסכים לשלם דמי מדור ובילבד שלא יעלו על 700 ש"ח. האישה גם עובדת..." לטענת האם וב"כ בדיון אם מרויחה 3,500 ₪ כל חודש ולכל היותר 4,500 ₪ כאשר האב מרויח 10,000 ₪.

המסמכים שהוגשו לאחר הדיון לאור הוראות ביה"ד הובהר כי האם אינה זכאית לסיוע לשכר דירה כאם חד הורית משום שהיא שוכרת דירה שבבעלות הוריה.

בתגובת האב נטען כי לא בכדי לא מקבלת האם עזרה בשכר דירה בשל כך ששוכרת דירה מקרוביה, שכן גם במשרד הבינוי חוששים לעורמה והמצאת חוזה שכירות פקטבי.

...

באותו מועד ניתנה החלטה בתיק המזונות שלשונה: "לאור החומר שבתיק ולאחר בחינתו אנו קובעים דמי מזונות קטין עבור [פלוני] בסך 1500 ₪ לחודש. סך זה ישולם על ידי האב מדי חודש בחודשו בהעברה לחשבונה של האם, כפי שהוא נהג עד כה. בדיון הקרוב שנקבע ליום כ"א בשבט (10/2/15) נעסוק בין היתר גם בנושא זה." בדיון שהתקיים ביום 12/4/2015 נאמר בין השאר ע"י ב"כ האם (פרוטוקול שורה 157 ואילך) בזה"ל: "רציתי לדבר עם חברתי על זה, כי זה עניין פתיר. אני רוצה משהו מדורג בהתאם לגיל הילד. לאור השתכרותה המאוד נמוכה של מרשתי, מוכנים ל- 3000 ש"ח + מחצית בריאות ומחצית גן." ב"כ הבעל ענה: "אנחנו מוכנים לתת 1500 ש"ח + מחצית גן ומחצית בריאות..." באותו מועד יצאה החלטה שבה נאמר בין השאר: "עד להחלטה אחרת, הבעל ימשיך לשלם את מזונות הקטין בסך 1500 ₪ לחודש..." לאחר חתימת הסכם הגירושין וסידור הגט נותרה שאלת מזונות הקטין פתוחה ונקבע דיון לצורך ברור נושא זה. ביום כ"ב בטבת תשע"ה (13.1.2015) הוגשה בקשה מטעם האם וב"כ שכותרתה: "בקשה לחיוב האב במחצית ההוצאות הרפואיות של הילד". בסעיף 4 לבקשה נכתב: "אשר על כן מתבקש בית הדין הנכבד להורות כי האב מחויב במחצית מכל הוצאה רפואית הנדרשת לילד וכן במחצית מעלות החינוך שעה שהילד מתחנך בגן ועל האב לא מוטל מחצית עלות החינוך של הילד על כל הנלווים לעלות מוסד החינוכי." בתגובתו של האב נאמר כי הוא משלם את מחצית ההוצאות החינוך כסדר ואף את חובת המזונות בסך 1,500 ₪ שילם מיוזמתו עוד בטרם הוחלט על כך בהחלטה שיפוטית ואף את הוצאות הרפואיות משלם.

רציתי תלושים כי עד 4/04 היה חוק שאם חד הורית לא הולכת לעבוד עד גיל 6 של הילד אבל הבן שלי היה לפני כתה א בגלל זה רציתי להישאר אתו (עם הבן) בבית עד שייכנס לבי"ס. סאבי הסכים לתת לי תלושים.

יחד עם זאת מסרה לחוקר: "אני מקבלת 5 שנים עזרה בשכר דירה ממשרד השיכון, בערך 6000 ש"ח לחצי שנה". במענה לשאלת החוקר: "כמה פעמים בשבוע ישן סשה בביתך וכמה זמן כבר? השיבה התובעת:

...

לכל אלה נוסיף, כי מקובלת עלינו, בנוסף, עמדת המל"ל, כי אכן לא ניתן להציב ליד כל מבוטח מעקב תמידי, 24 שעות ביממה ומצופה מצד המבוטחים כי יתנהלו בתום לב כלפי המל"ל, בבואם לתבוע גימלה מכספי ציבור, התנהלות שכאמור לא היתקיימה אצל התובעת דנן (בלשון המעטה).

לסיכום, על יסוד כל האמור לעיל במצטבר, בשים לב לקביעותינו דלעיל בדבר מידת האמינות שניתן לייחס לגרסאות התובעת ועדיה (וליתר דיוק – העדר אמינות) ומסקנתנו בדבר מערכת היחסים בין התובעת לשמעונוב, כעולה מן הראיות אשר הוכחו בפנינו סבורים אנו, כי בנסיבות תיק זה, די באמור לעיל לקביעה בדבר חיים משותפים וניהול משק בית משותף בין התובעת לשמעונוב,בתקופה הרלבנטית, לצורך בחינת הזכאות לגימלת הבטחת הכנסה.

לסיכום, התביעה נדחית.