מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

עורכת דין מבקשת גישה לתיק הרפואי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

בתצהיר התומך בבקשה נטען כי בעת שעורכת הדין המייצגת את המדינה שוחחה עם אחד הרופאים שהיה מעורב בטיפול במנוחה לקראת הגשת הראיות (הוא המצהיר בבקשה), הלה הביע דעתו שבנסיבות המקרה יהא זה נכון לצרף חוות דעת של מומחה ברפואה דחופה.
דיון והכרעה תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת: "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות". בפסיקה נקבע כי בית המשפט יגלה גישה ליבראלית לבקשה לתיקון כתב טענות מקום שהתיקון דרוש לבירור השאלות שבאמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין, הבקשה הוגשה בשלב קדם המשפט, ללא שהוי ובתום לב, וניתן לרפא את הפגם באמצעות פסיקת הוצאות.
שנית, קבלת החלטות מצד המדינה נעשית בהליך הוועצות סדור בשרשרת הירארכית של מקבלי החלטות: הרופא שטיפל בניזוק, הנהלת המוסד הרפואי על דרגותיה השונות, הקרן הממשלתית האחראית (ענבל) ועורכי הדין המייצגים.
מאחר שעורכי הדין בתיקי רשלנות רפואית הם "שחקנים חוזרים" ולכן קולגיליים (וככלל יש לברך על כך), על פי רוב הם לא עומדים על פסיקת הוצאות לזכות הלקוח בגין מחדל דיוני או בגין עיכוב בבירור.
...
דיון והכרעה תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת: "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות". בפסיקה נקבע כי בית המשפט יגלה גישה ליברלית לבקשה לתיקון כתב טענות מקום שהתיקון דרוש לבירור השאלות שבאמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין, הבקשה הוגשה בשלב קדם המשפט, ללא שיהוי ובתום לב, וניתן לרפא את הפגם באמצעות פסיקת הוצאות.
בנסיבות אלו, אני קובע דיון בנוכחות גורם מוסמך מטעם המדינה שאמון על הטיפול בתיק.
במכלול, הכף נוטה לדחות את הבקשה, וכך אני מורה.
התנהלות זו מצטרפת למכלול, ומחזקת את מסקנתי שאין מקום להיעתר לבקשה.
סוף דבר מכל המקובץ לעיל, הבקשה נדחית.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2019 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

ואולם, בנגוד למה שסבור הנתבע, הדין הישראלי נוקט בעיניין זה בגישה שונה מזו הבאה לידי ביטוי בפסיקה האמריקנית, שם מוטל על התובע הנטל להראות כי הפירסום בעיניינו היה שקרי: "בדין הישראלי, נטל ההוכחה הוא הפוך. כאשר הוכח פירסומה של לשון הרע - עובר הנטל לנתבע להוכיח את אמתות הפירסום. אכן ישראל לא אימצה את הכלל אשר הוצב בארצות הברית בפסק דין Sullivan הנ"ל, לפיו פירסום שקרי אודות אנשי ציבור יהיה מוגן כל עוד לא נעשה בזדון או בעצימת עיניים פוחזת (actual malice) (עניין דיין-אורבך הנ"ל).
אדרבא: הנתבע לא רק שלא היתנצל על הפירסום, אלא, כאמור, לאחר הגשת התביעה נגדו הוא פרסם את הפוסט המאוחר, בו חזר על הטענה כי התובע אושפז בבית החולים שער מנשה (וטען כי עורכי הדין שלו שוקדים על הגשת בקשה לגילוי מסמכים מבית החולים, לחשיפת תיקו הרפואי של התובע שם, לא פחות) וכן העלה את הטענה בדבריו תאריו הפיקטיביים לכאורה של התובע, בבחינת הוספת חטא על פשע.
...
הסעד לאור המסקנה שהפוסט שפירסם הנתבע הינו בגדר "לשון הרע" והוא אינו חוסה תחת אף אחת מההגנות הקבועות בחוק, יש לדון בסעד שייפסק לטובת התובע.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 26.6.2016 ניתן פסק דין בתובענה, המאשר את הודעת החדילה שהגיש המשיב, המוסד לביטוח לאומי (להלן גם: "המל"ל") לפיה לא יגבו יותר דמי ביטוח בריאות בכפל וכן את הסכמת המל"ל להשיב את סכומי הכסף שנגבו ביתר במשך שבע השנים שקדמו לבקשת האישור (להלן: "פסק הדין").
המבקשות הגישו בקשה לאשר להם גישה לתיק כצד פעיל על מנת שיוכלו להגיש בקשה לביזיון בית המשפט.
בעקבות זאת, המשיב ניתק את חברת "טריניטי" ממערכות המייצגים (בקשה לחיבור מחדש נדחתה – רע"א 6709/17 חברת עורכי דין דניאל ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי (14.9.2017)) והחל הליך נרחב לדרישת כספים שקוזזו שלא כדין ע"י מעסיקים שעשו שירות בחברות "טריניטי" – כפי שהיה בעיניינן של המבקשות.
...
נטען, כי יש לקבל את בקשת הביזיון ולהורות למל"ל להגיש תצהיר מפורט ומחודש על ההשבה שביצע.
סוף דבר בקשת הביזיון נדחית.

בהליך ערעור על החלטת רשם (ע"ר) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

באשר לקביעתו של כב' הרשם כי יש לראות את המסמכים הרפואיים כאסמכתאות, מפנה הנתבע לדברים שכתב כב' השופט י' עמית בע"א 3079/08 מדינת ישראל נ' הקדש קרן עזרה ע"ש יעקב הייטנר (4.7.2012) (להלן: עניין הייטנר) ומבקש לאמץ את הפרשנות המרחיבה, שנזכרת שם – כך שהחובה לפרט ולצרף אסמכתות תחול על מלוא מסד הנתונים והחומרים עליהם הסתמך המומחה בחוות דעתו, ובמקרה של חוות דעת רפואיות על מלוא התעוד הרפואי.
אכן, כב' השופט עמית סבר כי יש לתת פירוש מרחיב למונח "אסמכתות", אך הדוגמאות שהובאו בהקשר לחוות דעת בתחום שמאות המקרקעין כמו חשבוניות, חוזים וקבלות, אינן מלמדות בהכרח כי יש להרחיב את המונח כך שיחול על מלוא המסמכים שבתיק הרפואי.
חזוק לגישה זו ניתן למצוא בעיניין אמריקן לייזר.
הנתבע, שהוא המשיב לערעור, ישלם לתובע, שהוא המערער, שכר טירחת עורך דין בסכום של 5,850 ₪ וכן ישיב לו את האגרה ששולמה בעת פתיחת הליך העירעור.
...
עם זאת, אני סבור כי יש ליתן פירוש מרחיב למילה אסמכתאות, במובן זה שעל מומחה המגיש חוות דעת לבית המשפט לצרף את מסד הנתונים והחומרים עליהם הסתמך בחוות דעתו, כמו חשבוניות, חוזים, קבלות וכיו"ב".
סיכום על יסוד כל האמור, אני מקבל את הערעור ומבטל את החלטת כב' הרשם.
בקשתו של הנתבע למתן גילוי ועיון במסמכים הרפואיים – נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 22500-06-17 לפני כבוד השופטת שלומית יעקובוביץ התובעים 1. מ.ה (קטין) באמצעות הוריו ואפוטרופסיו הטבעיים 2. ח.ה 3. י.ה ע"י ב"כ עו"ד א. ורשה ואח' הנתבעים 1. יעקב שמעיה מהודר 2. שומרה חב' לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ז. מנדלוביץ ואח' 3. קרנית - קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים ע"י ב"כ עו"ד א. בלגה ואח' החלטה
לגישתם, תיקים מהסוג הנידון "קל מאוד לסיימם בפשרה בנושא הנזק". ברם, מינויו של מומחה "שידוע בתור מי שאוחז בגישה מסוימת" או שהוא מהוה "סדין אדום בפני חלק מהצדדים" משמעו "לגזור על התיק הגעה להוכחות", דבר שראוי לנסות ולייתרו, מה גם ש"אילו היה נושא עולה בדיון היו הצדדים יכולים להיתנגד וסביר להניח שביהמ"ש היה מאפשר היתנגדות אחת לפחות לכל צד".
לטענתם על פי הפסיקה הנוהגת אין בעובדה שהמומחה עורך חוות דעת מטעם בעלי דין כשלעצמה (בין תובעים ובין נתבעים) כדי להקים בהכרח עילת פסלות למינויו כמומחה מטעם בית המשפט בתיק אחר, שאם לא כן "היו נפסלים לפחות מחצית מהמומחים ואפילו יותר, שכן מרבית מהמומחים נותנים חוות דעת לתובעים או לנתבעות". כך גם אין בטענה לפיה למומחה "משנה רפואית" ידועה בשאלת קיצור תוחלת החיים, כדי להוות טעם לפסילתו מלשמש כמומחה מטעם בית המשפט, מה גם שאינו היחיד שמחזיק בה. לאור הנטען בבקשה ביחס להתנהלותו של המומחה בתיקים אחרים, הוריתי ביום 3.7.19 להעביר את הבקשה למומחה שהתבקש "ליתן התייחסותו לה בכתב בתוך 20 יום". המומחה בחר מטעמיו שלא לנהוג כן. לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, כמו גם לפסיקה הנוהגת, באתי לכלל דיעה כי דין הבקשה להדחות.
...
לטענתם על פי הפסיקה הנוהגת אין בעובדה שהמומחה עורך חוות דעת מטעם בעלי דין כשלעצמה (בין תובעים ובין נתבעים) כדי להקים בהכרח עילת פסלות למינויו כמומחה מטעם בית המשפט בתיק אחר, שאם לא כן "היו נפסלים לפחות מחצית מהמומחים ואפילו יותר, שכן מרבית מהמומחים נותנים חוות דעת לתובעים או לנתבעות". כך גם אין בטענה לפיה למומחה "משנה רפואית" ידועה בשאלת קיצור תוחלת החיים, כדי להוות טעם לפסילתו מלשמש כמומחה מטעם בית המשפט, מה גם שאינו היחיד שמחזיק בה. לאור הנטען בבקשה ביחס להתנהלותו של המומחה בתיקים אחרים, הוריתי ביום 3.7.19 להעביר את הבקשה למומחה שהתבקש "ליתן התייחסותו לה בכתב בתוך 20 יום". המומחה בחר מטעמיו שלא לנהוג כן. לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, כמו גם לפסיקה הנוהגת, באתי לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות.
בהינתן כל האמור לעיל, מורה אני על דחיית הבקשה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו