מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עורכי דין בעריכת הסכמי שכר טרחה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בעקבות ההחלטה בדבר מינויים של עו"ד דן-גור ועו"ד ריגלר כבאי כוח החברה המשותפת לצורך תיקון צו הבית המשותף, נחתם בין החברה לעורכי הדין הסכם שכר טירחה והוענקו להם ייפויי הכוח.
...
הואיל ואין חולק כי שינוי זכויות החתימה ומינוי עורכי הדין היו בסמכות הדירקטוריון, תוקפן הותנה בקיום הישיבה הנדחית שקוימה כאמור.
סוף דבר לאור כל האמור, אני דוחה את הבקשה למתן סעדים זמניים, למעט לעניין זכויות החתימה.
אני מורה כי הדירקטוריון יתכנס בתוך 20 ימים ויחליט האם ניתן לשנות שוב את זכויות החתימה בדרך המוצעת לעיל, או בכל דרך אחרת שתאפשר לתוהמי לקחת חלק בניהול החברה, מבלי לפגוע בכוחם של ברנע וסלע להמשיך לחתום ולהתחייב בשם החברה.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2021 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

בהתאם לסעיף 23 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 "חוזה יכול שייעשה בעל פה, בכתב או בצורה אחרת, זולת אם היתה צורה מסוימת תנאי לתקפו על פי חוק או הסכם בין הצדדים". מכאן כי הסכם שכר טירחת עורך-דין יכול להיות גם חוזה בעל פה. עם זאת, אפשרות זו אינה האפשרות הרצויה כפי שהובע בפסקי דין רבים אשר קבעו כי ראוי שהסכם כזה אכן ייערך בכתב, מהטעמים הבאים: חובה מקצועית של עורך הדין – חובתו המקצועית והאתית של עורך הדין מחייבת בשקיפות יחסיו עם לקוחותיו והדרך להשיג שקיפות זו היא עריכת הסכם שכר טירחה בכתב.
...
משטען הנתבע כי שילם לתובע סכומים נוספים במועדים אחרים במשרדו, אך לא הביא בדל ראיה לתמוך גרסתו וכאמור המדובר בטענת הודאה והדחה ההופכת את נטל השכנוע והראיה, אני קובעת כי הנתבע לא עמד בנטל זה. התשלום בוצע לכאורה במזומן, ולא ניתן להתחקות אחר ביצוע התשלום בפועל כאשר התובע מצידו מכחיש קבלת תשלום כלשהו על חשבון שכר טרחתו.
סיכומם של דברים, הנתבע הודה בחובת תשלום ע"ס 5,000 ₪, אך בהיעדר כל ראיה לביצוע התשלום בפועל אין מנוס מהמסקנה האמורה נוכח הקבלה שהוצגה ע"ס 1,500 ₪ בלבד, על הנתבע לשלם לתובע סך של 3,500 ₪, בנוסף לאשר שילם.
בנוסף לאמור אני קובעת כי על הנתבע לשלם לתובע סך נוסף של 300 ₪ בגין הוצאות משפט.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

באשר לעניין המשמעות של אי עריכת הסכם בכתב, נפסק כך: "העולה מן המקובץ הוא, אם כן, כי אף שאפשר שהסכם שכר טירחת עורך-דין ייכרת בעל-פה, אפשרות כזו אינה רצויה. לפיכך, משנמנע עורך הדין מעריכת הסכם שכר טירחה בכתב יש לזקוף כל עמימות או אי בהירות בעיניין הסכם שכר הטירחה – הן באשר לעצם כריתתו והן באשר לתנאיו השונים – לחובתו של עורך הדין, ולקבוע כי במצב של ספק ידו תהא על התחתונה." לסיכום אני סבור שלאחר בירור כל הנתונים בתיק והשיקולים השונים, שכר הטירחה בתיקי ההוצאה לפועל צריך להתחלק בין התובע לנתבעת.
...
התוצאה היא, ששכר הטרחה בתיקי ההוצאה לפועל יתחלק בין התובעת לנתבעת כך שלתובע ייפסק שכר טרחה א' ולנתבעת ייפסק שכר טרחה ב'.
אני קובע שסכום 6,638 ₪ שכר טרחה ב' במסגרת תיק הוצל"פ 510042-11-15 , וכן שכר טרחה ב' בסך של 6,833 ₪ תיק 502854-06-16 יעמדו לרשות הנתבעת.
לסיכום, על הנתבעת לשלם לתובע סכום בסך של 12,555 ₪ תוך 20 יום מהיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

נטען כי על עו"ד בר אור היתה מוטלת האחריות, בשל היותו עורך דין, לנסח הסכם שכר טירחה באופן ברור וחד משמעי, בייחוד כשעסקינן בתושבי חוץ אשר אינם דוברים את השפה ובהסכם תלוי תוצאה.
...
נטען כי הנתבעים הפיקו רווח ו/או הטבת נזקים בסך המוערך על ידם לצורכי אגרה ב-1,421,000 ₪: בהתאם לסיכום עם ב"כ הקבלן, קיבלו הנתבעים דירת 3 חדרים אשר שוויה מוערך, על הצד הנמוך, בסך של כ- 1,200,000 ₪.
לפיכך אני קובעת כי הסכם שכ"ט אינו נהיר, לא התקבלה לגביו הסכמה מודעת של הדיירים ושכ"ט שנגזר באחוזים אינו ניתן לחישוב לפי הנתונים שבפני בית המשפט.
לאחר ששקלתי את היקף העבודה שהושקעה, כפי שעולה מהמסמכים שצורפו ע"י התובעים, ופרק הזמן של כשלושה חודשים בו בוצעה העבודה, אני מחייבת את הנתבעת 1 לשלם לתובעים סך של 30,000 ₪ + מע"מ. התביעה נגד הנתבע 2 נדחית ללא צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

ראשית, לעניין ההסכם הכתוב אכן הפסיקה עליה מתייחסת הנתבעת מתייחסת לצורך של עורך הדין להסדיר את שכר הטירחה בהסכם חתום כדין.
...
על כן אני מקבלת רכיב תביעה זה. החל מחודש 1.1.16 ועד ליום 31.8.2018 היה על הנתבעת לשלם עבור 32 חודשי רטיינר סך של 112,000 ₪ בצירוף מע"מ ובסך כולל של 131,040 ₪ כולל מע"מ. הנתבעת שילמה על חשבון שכר הטרחה סך של 69,094 ₪ כולל מע"מ ויתרת החובה הינה בסך של 61,946 ש"ח כולל מע"מ. יצוין, כי טענות הנתבעת לרשלנות בטיפול בעת מתן שירותי התובעת לא פורטו ולא הוכחו ובכל מקרה, בהתאם לפסיקה, נדרש רף גבוה להוכחות טענות אלה כאשר לא כל טעות עולה לכדי רשלנות והמדובר במבחן קפדני של האדם הסביר אשר לא עולה ולא נטען בהקשר זה (ראו; ע"א 37/86, לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4) 446 (1988)).
מקובלת עלי טענת התובעת בהקשר זה כי הסכום לא כולל הוצאות ועל כן הנתבעת תישא אף בשכר זה. שירותי חקירה- לטענת התובעת, הנתבעת הזמינה שירותי חקירה ביחס לתיקים שהתנהלו באמצעות חברת אורטל חקירות בסך של 9,650 ₪ כולל מע"מ ולא שילמה עבורם, על אף שנעשה בהם שימוש.
לאור האמור לעיל, הנתבעת תשלם לתובעת סך של סה"כ 65,208 ₪ בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט בסך של 7500 שח וכן אגרת משפט.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו