עורך דין שלא המציא פסק דין ללקוח

הקביעה שלפיה תנאי לתוקפה של המצאה הוא כי עורך הדין המייצג את הנתבע יהיה קשור לעניין התביעה עלולה ליצור מצב אבסורדי שלפיו מסירת כתב תביעה בעיניין אחד לעורך דינו של הנתבע תיחשב להמצאה כדין משום שהנתבע מיוצג בידי אותו עורך דין בעיניין זה, אך מסירת כתב תביעה בעיניין אחר לאותו עורך דין בדיוק לא תיחשב כמסירה כדין היות שאותו עורך דין אינו מייצג את הלקוח בעיניין האחר.

הנתבעת בעניינינו, מודעת לקיומו של ההליך, יותר מכך, מודעת היטב לטענות התובע, ונמנעת בצורה מכוונת מלהמציא את פרטי כתובתה על מנת שניתן יהיה לבצע המצאה כדין, תוך היסתתרות בסין, והמצאת ייפוי כוח למי שמייצג אותה: במו"מ להסכם הפשרה; בשלל תיכתובות שנגעו להסכם הפשרה; בחתימה על הסכם הפשרה; בתביעה שהוגשה על ידה; בהליכי הוצאה לפועל; בהליכים הנוגעים לתובענות של התובע בכל הנוגע לסוגיית הסמכות הבינלאומית; בהליך שנועד לאפשר לה להגיש את פסק הדין לבצוע – בקשה לתיקון טעות סופר.

...

אני סבורה כי התנהלות מעין זו הינה התנהלות חסרת תום לב, מהווה ניצול לרעה של ההליך, ועומדת בסתירה להוראות התקנות החדשות.

סוף דבר נוכח האמור, אני קובעת כי המקרה החריג שבפני ונסיבותיו הקיצוניות, מצדיק קביעה כי יש לראות בהגבלת ייפוי הכוח על ידי הנתבעת משום שימוש לרעה בהליכי משפט, שנועדה לשבש את ההליך, באופן בלתי מידתי.

נוכח חריגות המקרה שבפניי אני סבורה כי יש לקבל את הבקשה ולקבוע כי יש לראות במשרד עורכי הדין משום מען להמצאת כתבי בי הדין.

ביום 22.4.2021 הוגשה לבית המשפט קמא בקשה לביטול פסק הדין ובו ביום נדחתה מחמשה טעמים: הבקשה לא נתמכה בתצהיר; לא צורפה אסמכתא לאישוש העובדות המפורטות בבקשה; לא צוין מתי הומצא פסק הדין; לא פורט מהו המקרה החריג שמנע מבא כח המבקש להתייצב לדיון; והאחרון שהמבקש עצמו אף הוא לא טרח להתייצב לדיון.

כך נפסק מפי כב' השופטת (כתוארה אז) מ' נאור ב-בש"א 7364/05 אהרון כהן נ' מאיר דגן, בפיסקה 6 (25.8.2005): "אכן, כאשר מדובר ב"תקלה משרדית בדל"ת אמותיו של בעל הדין או של בא כוחו" (ב"ש 95/86 גב-אי נ' גב-אי, פ"ד מ (1) 411, בעמ' 413), או ב"טעמים הקשורים ביחסי עורך דין ולקוחו, לרבות העברת הטיפול מעורך דין אחד למישנהו" (בש"א 2212/94 ישעיהו נ' בובליל (לא פורסם)) – אין הדבר מהוה טעם מיוחד להארכת מועד.

" וכן ראו את החלטת הרשמת אגמון,(כתוארה דאז) שאוזכרה שם: "רשלנות של עורך דין אינה טעם מיוחד להארכת מועד (ראה לאחרונה רע"א 4737/98, שמעון בן עזרא נגד הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ, וערעור על החלטה זו שנידחה בבש"א 4707/98, שמעון בן עזרא נגד הבנק הבנלאומי הראשון, מפי כבוד המשנה לנשיא, ש' לוין (טרם פורסם)).

בהקשר זה נפסק מפי כב' השופט א' רובינשטיין ב-רע"א 3400/07 אהרון סלומון נ' דוד רביעי, בפיסקה ד (4.7.2007): "בעניינינו, נוטה הכף לטובת המשיב, שעה שהאיחור בהגשת הבקשה נגרם כתוצאה ממערכת היחסים הקלוקלת שבין המבקשים לבא כוחם, שלמשיב לא היה יד בה. דברים אלו מקבלים משנה תוקף. נוכח העובדה שהבקשה הוגשה באיחור של כשלושה חודשים. יתר על כן, גם לאחר שנודע למבקשים דבר פסק הדין, כחודש ומחצה חלפו בטרם הגישו את הבקשה – הלאקונית – לבית המשפט לביטול פסק הדין. זאת גם בהנתן כי בתם ילדה לא מכבר למזל טוב. חוששני כי דבר זה מטה את הכף, מעבר לנסיבות המצערות הקשורות בעורך הדין. לא אוכל אפוא להעתר לבקשה. משכך מתייתר גם הדיון בעיכוב הבצוע. למותר לציין, כי הדרך פתוחה בפני המבקשים, באם יחפצו בכך, לנקוט בהליכים משפטיים כנגד בא כוחם בעבר, מבלי שנביע דיעה לגוף עניין זה." כן נפסק מפי כב' השופט נ' סולברג ב-רע"א 1273/15 מאירפלד השקעות וניהול בע"מ נ' סטרפלאסט תעשיות 1967 בע"מ, בפיסקה 18 (‏21.4.2015): "לעניין זה יפים דבריו של השופט (כתוארו אז) א' גרוניס ברע"א 8810/11 מקופאל בע"מ נ' אחים רזקאללה בע"מ [פורסם בנבו] (7.2.2012):

...

בהקשר זה נפסק מפי כב' השופט א' רובינשטיין ב-רע"א 3400/07 אהרון סלומון נ' דוד רביעי, בפסקה ד (4.7.2007): "בענייננו, נוטה הכף לטובת המשיב, שעה שהאיחור בהגשת הבקשה נגרם כתוצאה ממערכת היחסים הקלוקלת שבין המבקשים לבא כוחם, שלמשיב לא היה יד בה. דברים אלו מקבלים משנה תוקף. נוכח העובדה שהבקשה הוגשה באיחור של כשלושה חודשים. יתר על כן, גם לאחר שנודע למבקשים דבר פסק הדין, כחודש ומחצה חלפו בטרם הגישו את הבקשה – הלקונית – לבית המשפט לביטול פסק הדין. זאת גם בהינתן כי בתם ילדה לא מכבר למזל טוב. חוששני כי דבר זה מטה את הכף, מעבר לנסיבות המצערות הקשורות בעורך הדין. לא אוכל איפוא להיעתר לבקשה. משכך מתייתר גם הדיון בעיכוב הביצוע. למותר לציין, כי הדרך פתוחה בפני המבקשים, באם יחפצו בכך, לנקוט בהליכים משפטיים כנגד בא כוחם בעבר, מבלי שנביע דעה לגוף עניין זה." כן נפסק מפי כב' השופט נ' סולברג ב-רע"א 1273/15 מאירפלד השקעות וניהול בע"מ נ' סטרפלאסט תעשיות 1967 בע"מ, בפסקה 18 (‏21.4.2015): "לעניין זה יפים דבריו של השופט (כתוארו אז) א' גרוניס ברע"א 8810/11 מקופאל בע"מ נ' אחים רזקאללה בע"מ [פורסם בנבו] (7.2.2012):

הבקשה נדחית.

המבקש ישלם למשיב הוצאות הבקשה בסך 7,500 ₪.

המבקשים טענו, כי פסק הדין הובא לידיעתם רק ביום 29.1.2021, אולם לא צרפו אסמכתא לטענה זו. מכל מקום, המבקשים לא סתרו בטיעוניהם את המצאת פסק הדין לבא כוחם ביום 25.1.2021.

ככל שהעיכוב הנטען בהבאת פסק הדין לידיעת המבקשים נעוץ ביחסיהם עם בא כוחם בהליך לפני בית הדין האיזורי, הרי שבהתאם להלכה הפסוקה, טענות המצויות במישור היחסים שבין עורך דין ללקוח, אינן מעניינו של בית הדין ואינן עולות כדי 'טעם מיוחד' להארכת מועד (ראו: בש"א (עליון) 4460/00 עיזבון המנוחה אלחסיד נ' הסתדרות מדיצינית הדסה עין כרם, 01.7.200, עא"ח (ארצי) 26/09 יונה אהרון – המוסד לביטוח לאומי, 4.6.2009, בפיסקה 9 לפסק הדין).

...

המשיב התנגד לבקשה, תוך שטען, שלא הובא במסגרתה 'טעם מיוחד' להארכת המועד, ושסיכויי הערעור "נמוכים ביותר". לאחר בחינת טיעוני הצדדים בבקשה ועיון בחומר המצוי בתיק בית הדין, באתי לכלל מסקנה כי מכלול נסיבותיה של הבקשה מצדיקות את דחייתה.

עצם הגשת הבקשה הראשונה לביטול פסק-הדין מעידה על כך שפסק-הדין הומצא לנתבע כדין באמצעות בא-כוחו דאז, עו"ד ליאור לוגסי.

אשר לטענות שננעצו בייצוגו של הנתבע על-ידי בא-כוחו, צוין כי 'נסיבות אישיות' אינן ביטוי קסם שמרפא מחדלים; חובתו של עורך-דין לייצג בנאמנות ובמסירות את לקוחו ואם הופרה החובה – אין זה נימוק שבכוחו להוביל לביטול פסק-דין חלוט.

אם מחדלים של עורך-דין מייצג ירופאו במסגרת ההליך הראשוני שבו נטען כי הם נעשו, על-חשבון בעל-הדין האחר וזמן שפוטי, לא יהיה תמריץ להגיש תביעות בעילת רשלנות נגד עורכי-דין – אף לא תלונות לועדת האתיקה בלישכת עורכי-הדין, ושוק עריכת-הדין לא יזכה להסדרה שלה הוא ראוי.

...

אין בידי לקבל טענה זו כעילת לביטול פסק-הדין.

הבקשה נדחית אפוא.

הנתבע ישלם לתובע את הוצאות הבקשה בסך 5,000 ₪ (כולל מע"מ) תוך שלושים מהמצאת ההחלטה לידיו; סכום שלא ישולם במועד יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום ההחלטה עד מועד התשלום בפועל.

התוצאה היא כי על מתווך להקפיד על עריכת הסכם בכתב, שאם לא יעשה כן לא יהיה זכאי לקבל את שכרו ולא יוכל לטעון לחוסר תום לב מצד הלקוח, שקבל מידע מבלי לשלם.

מר הראל העיד: "הניסיון שלי בכל מהלך העסקה הזו חוץ מאשר להפריע לה ולהלחיץ, שהיתה מאוד מורכבת כי היה שם דייר מוגן. הוא לא עשה שום דבר. הוא הביא את העיסקה. מעבר לזה שהוא דיבר איתי 39 פעמים מתי אשלם לו כסף. הוא לא איתנו אצל עורכי דין, הוא לא היה מול הדייר המוגן, הדבר היחיד שהוא עשה הוא הביא את העסקה ועל כך הוא קיבל ממני עמלה. הלחץ שלו לקבל כסף כאשר העסקה לא היתה סגורה היה דבר מטורף." (פרוט' עמ' 2 שורות 22-26).

זכות להגשת בקשת רשות ערעור מבית המשפט המחוזי תוך 15 יום ממועד המצאת פסק הדין.

...

התוצאה היא כי על מתווך להקפיד על עריכת הסכם בכתב, שאם לא יעשה כן לא יהיה זכאי לקבל את שכרו ולא יוכל לטעון לחוסר תום לב מצד הלקוח, שקיבל מידע מבלי לשלם.

משהגענו למסקנה כי משלא נכרת הסכם, נופל הבסיס לדרישה לתשלום דמי תיווך, נראה כי הדיון בטענת התובע להיותו הגורם היעיל שהביא להתקשרות, הינו למעלה מן הצורך ועל כן אדון בו בקצרה.

סוף דבר התביעה נדחית.