מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עורך דין מואשם במרמה, זיוף ועבירות מס

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

בגין מעשיו, המבקש הואשם בשורה של עבירות כלכליות, עבירות מס ועבירות של זיוף מסמכים.
ביום 26.10.2015, בית המשפט המחוזי הרשיע את המבקש, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות הבאות: עיסוק במתן שירותי מטבע בלא רישום במירשם, לפי סעיף 11יב(א)(1) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון); עשיית פעולה ברכוש ומסירת מידע כוזב במטרה שלא יהיה דיווח, לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון; עשיית פעולה ברכוש אסור במטרה להסתיר את מקורו ואת זהות בעלי הזכויות בו, לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון; השמטת הכנסה שיש לכלול בדו"ח במזיד ובכוונה להיתחמק ממס, לפי סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: פקודת מס הכנסה); הכנה וקיום של פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות במזיד, לפי סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה; שימוש במירמה ערמה ותחבולה בכוונה להיתחמק ממס ובכוונה לעזור לאחר להיתחמק ממס, לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה; ניהול פנקסי חשבונות כוזבים במטרה להיתחמק מתשלום מס בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 117(ב)(4) בצרוף סעיף 117(ב2) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: חוק מס ערך מוסף); שימוש במירמה ערמה ותחבולה במטרה להיתחמק מתשלום מס בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 117(ב)(8) בצרוף סעיף 117(ב2) לחוק מס ערך מוסף; הכנה או הצגה של תעודה שהיא כביכול חשבון מכר אמיתי, לפי סעיף 212(3) לפקודת המכס [נוסח חדש] (להלן: פקודת המכס); מסירת אמרה שאינה נכונה או שאינה מדויקת בהצהרה שהוגשה לפקיד המכס, לפי סעיף 212(6) לפקודת המכס; שינוי במירמה וזיוף חותם או סימנים אחרים שפקיד המכס משתמש בהם, לפי סעיף 212(8) לפקודת המכס; הטעיית פקיד מכס בפרט העלול לפגוע במילוי תפקידו, לפי סעיף 212(9) לפקודת המכס; קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); זיוף מיסמך בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 418 לחוק העונשין.
המבקש לא הניח בפניי תשתית עובדתית המעידה על כך שאכן אין ביכולתו לשכור עורך-דין, ובקשתו בעיניין זה נטענה בעלמא וללא כל הסבר או נימוק לקשיים הניצבים בפניו ומונעים ממנו, לכאורה, למנות בא-כוח אשר ייצגו.
...
עם זאת, בית המשפט המחוזי הדגיש כי בעבירות מהסוג בהן הורשע המבקש, ההלכה הפסוקה היא כי סגולותיו האישיות של הנאשם נדחות מפני האינטרס הציבורי בעונש מרתיע.
לאחר שעיינתי בבקשת עיכוב הביצוע, בהכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי, וכן שמעתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות.
לנוכח תקופת המאסר הארוכה שהושתה עליו, פוחת משמעותית החשש שמא אם יקוצר עונשו עקב הערעור הוא ירצה בסופו של דבר תקופת מאסר שתחרוג מהעונש שנקבע לו. במילים אחרות, אף אם המבקש יחל את ריצוי מאסרו באופן מיידי ולאחר מכן יקצר בית משפט זה באופן משמעותי את עונשו – עדיין יש להניח כי תיוותר לו יתרה רבה לריצוי העונש, זאת נוכח תקופת המאסר הממושכת שנגזרה עליו.
סוף דבר, הבקשה נדחית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

אומר באופן כללי, כי אין מקום לקבוע "תעריף" מדויק המשווה בין הסכום בו שלח עורך דין ידו לבין אורך תקופת המאסר (ראו בע"פ 2143/10 שלום נגד מדינת ישראל [20.1.11], פסקה 8), אלא יש לערוך את האבחנות המתבקשות בהתאם לנסיבות עניינו של הנאשם: ע"פ 72/14 מוחסן חוסאם נ' מדינת ישראל [2.4.15]: המערער, עו"ד, הורשע על-פי הודאתו בעבירות של הלבנת הון, גניבה בידי מורשה, עבירות מירמה וזיוף ועבירות מס המפורטות בשבעה אישומים שונים.
המערער ניהל תיק הוכחות ארוך, תוך נקיטה בקוו הגנה שעיקרו האשמת אחרים במעל: פקידי בנק, מינהלי בנק ושותפו למשרד עורכי הדין.
...
עוד אני קובעת כי הוכח, שהנאשם קיבל את הערבות אותה הפקיד המציע במכרז בהיותו בא-כוחו של בעל הנכס – הוא המתלונן, אביטל, ועבור בעל הנכס.
צוין, כי מתחם הענישה שנקבע בגין כל אחד מהמעשים נמוך בהרבה מהמתחם שהיה ראוי לקבוע בגין כל המעשים יחד, והעונש שהושת על המערער אינו חורג ממתחם זה. פסקי-דין אלו משקפים קשת מקרים רלבנטיים, כאשר לאחר ביצוע אבחנות מתבקשות, אני קובעת באישום הראשון מתחם עונש הולם אשר נע בין 7 - 10 שנות מאסר לצד עיצומים כספיים; באישום השני – מאמצת את מתחם עונש ההולם לו טענה התביעה, שנע בין 3- 5 שנות מאסר לצד עיצומים כספיים; באישום השלישי 18 - 32 חודשי מאסר לצד עיצומים כספיים, כאשר לגישתי ניתן היה לטעון גם למתחם מחמיר יותר; באישום הרביעי אני מאמצת את מתחם העונש ההולם לו טען ב"כ המאשימה, שנע בין 24 - 36 חודשי מאסר לצד עיצומים כספיים, כאשר גם כאן לגישתי ניתן היה לטעון למתחם מחמיר יותר ובכל מקרה בעל טווח רחב יותר; באישום החמישי, אני מאמצת את המתחם לו טען ב"כ המאשימה, וקובעת מתחם עונש הולם שנע בין 30 – 50 חודשי מאסר לצד עיצומים כספיים (ראו, למשל, בשינויים המחויבים: רע"פ 7135/10 יגאל חן נ' מדינת ישראל [3.11.10]).
לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, כשהתחשבתי, בין השאר, בנסיבות המעשים בעלי החומרה היתרה לצד נסיבות הנאשם, אני גוזרת את דינו כדלקמן: 9 שנות מאסר בפועל.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תמצית טיעוני ההגנה לעונש בטיעונו לעונש הפנה ב"כ הנאשם לחלקו הקטן של הנאשם בבצוע העבירה, וטען כי חלקה של אורלי גדול בהרבה, היא הרוח החיה בביצועה ועורכת דין במקצועה, אשר אף הביאה את עו"ד גלמן כדי לסייע.
כן הפנה לקושי הכלכלי בהקשר זה. ב"כ הנאשם קבל כנגד היתנהלות רשויות אכיפת החוק בעיניינו של הנאשם בקשר לחקירה שהתנהלה בבנק שהיא לטענתו מעבר להתנהלות רשלנית, בעת ביצוע השלמת חקירה לבקשת הפרקליטות בשנת 2016, כשלדבריו פעלו החוקרים בחוסר סמכות ותוך הפרת איסורים מפורשים בקשר לחשדות שאינם קשורים לבצוע עבירות מס, כך שפנו לבנק והציגו לאנשיו היפותזה לפיה נרקמה תוכנית של מירמה וזיוף כלפיי הבנק, ואף מסרו אינפורמאציה לבנק בהקשר זה. לטענתו, לאחר האמור, ברור שהבנק לא יסכים ללוות פרויקטים נוספים של הנאשם, כפי שאף מסרה נציגתו בעת העדות בבית המשפט.
מיתחם העונש ההולם מיתחם העונש ההולם נקבע בהתאם לעקרון המנחה בענישה, היינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו, תוך היתחשבות בערך החברתי אשר נפגע, במידת הפגיעה בו, בנסיבות הקשורות בבצוע העבירה ובמדיניות הענישה הנהוגה.
...
אדרבא, מבחינת שיקולי הענישה המפורטים בסעיף 40יא לחוק העונשין מסקנתי היא דווקא כי ראוי ונכון לגזור את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם שנקבע.
בשים לב לזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירה ומאז החקירה, לאור התרשמותי מחרטה כנה מצד הנאשם ונטילת האחריות, והסרת מלוא המחדל על ידו עוד טרם הגשת כתב האישום (ואף כזה שאינו כלול בכתב האישום כיום), וחרף עברו הפלילי שאינו מן העניין, מסקנתי היא כי נכון וצודק יהיה לקבוע כאמור את עונש המאסר שייגזר על הנאשם בתחתית מתחם הענישה, ואף לקבוע כי עונשו ירוצה בעבודות שירות.
סוף דבר, בראי כלל המפורט לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות על פי חוות דעת הממונה על עבודות השירות בבית החייל ויצמן 60, תל אביב.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

עורך הדין השני, הורשע בבצוע ריבוי עבירות של זיוף מיסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, הדחה בחקירה, קשירת קשר לבצוע פשע, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, מסירת הצהרה לא נכונה ביודעין, מירמה, עבירות מס הכנסה ומסירת ידיעה לא נכונה במטרה להיתחמק ממס.
לכן, הטענה שלא נגרם נזק כספי ו/או שהנאשם לא הפיק כל רווח כספי או כלכלי כזה או אחר, נלקחת בחשבון, אך היא אינה חזות כל. מיתחם העונש ההולם (סעיף 40ג (ב) לחוק העונשין): בהנתן מכלול הנסיבות, הפגיעה בערכים המוגנים, מידת הפגיעה בהם, מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות בהם חוטאים עורכי דין המרמים את לקוחותיהם או את הרשויות, חוטאים למקצוע עריכת הדין ולחובתם כאנשי חוק, נסיבות ביצוע העבירה המעידות על רמת אשם גבוהה למדי, מיתחם העונש ההולם נע בנדוננו, בין 12 ל-36 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית של מאסר מותנה, קנס ופצוי למתלוננים.
...
הדין הוא כי במקרים כאלה, נסיבותיו האישיות של הנאשם נדחות מפני האינטרס הציבורי המחייב מתן משקל בכורה לשיקול הגמול.
עוד אפנה בעניין זה, לדברים שאמר בית המשפט העליון ברע"פ 1096/09 מילשטיין נ' מדינת ישראל, שם דובר בעו"ד אשר רימה את לקוחותיו, ועל אף מצבו הרפואי, עונשו הוחמר מ-30 חודשי מאסר ל-45 חודשי מאסר והדברים שנאמרו שם יפים גם לענייננו, וכך אמר בית המשפט העליון (הדגשה שלי – ש.ב.): "...מקצוע עריכת הדין מושתת על האמון שנותן הלקוח בבא כוחו, במעשיו של המבקש, יש כדי לערער אמון זה ולהכתים ציבור גדול של עורכי דין, העושים את מלאכתם נאמנה, לאור כל האמור דין נסיבותיו האישיות של המבקש, לסגת מפני חומרת מעשיו, ומפני האינטרס הציבורי, המחייב ענישה מחמירה במקרים כגון דא". בנדוננו, פגע הנאשם באמון לקוחו, שעה שזייף מסמך בשמו, וחמור מכך, הנאשם פגע באמון בית המשפט ורשויות המדינה, בכך שזייף מסמכים, רימה והונה ערכאות משפטיות אלה, והוביל אותם להוציא תחת ידם החלטות/צווים מעוותים.
אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 14 חודשי מאסר בפועל.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2024 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב -יפו ת"פ 8335-11-21 מדינת ישראל נ' פיטוסי ואח' ת"פ 41880-03-22 מדינת ישראל נ' יניב בפני כבוד השופטת מירי הרט-ריץ בעיניין: מאשימה: מדינת ישראל פרקליטות מחוז תל אביב (מסוי וכלכלה) ע"י ב"כ עו"ד יעקובי ועו"ד עינב אוראל כהן הנאשמים: 1. דוד פיטוסי 2. טל בר בניה ופקוח בע"מ שניהם על ידי ב"כ עו"ד עופר רחמני 3. יעקב יניב גזר דין (נאשמים 1 ו- 2)
עוד טענה כי הנאשם הורשע בגין דיווח כוזב לרשות המיסים בגין הכנסות הנאשמת וכן הורה לעורך-דין מטעם החברה לזייף הסכם על ידי כך שתוארך לחודש אפריל 2013 ושלפיו ההסכמות שלו עם גפן כללו ביצוע עבודות שלד בלבד ובתמורה לסך של 320,000 ₪ בלבד וכי רק סכום זה דווח לרשות המיסים.
כמו כן טען כי האחריות למילוי הטופס היא על המייצגים – רואה החשבון ועורך הדין- וכי להם אחריות מוגברת.
עיינתי גם בפסיקה אליה הפניתה המאשימה, המתיישבת עם האמירות הנורמטיביות בדבר חומרת עבירות המס והמפנה לפסיקה שבה הושתו מאסרים בפועל מאחורי סורג ובריח בעבירות מירמה לפי הפקודה ואף בהקשרן של עבירות בהיקפים קטנים יותר מאשר במקרה דנן.
...
אולם, לאחר ששקלתי את מצבו הרפואי המורכב ויוצא הדופן של הנאשם ונתתי דעתי להשפעתו האפשרית של עונש מאסר מאחורי סורג ובריח על הנאשם - הגעתי למסקנה כי בנסיבותיו המיוחדות של הנאשם ניתן להסתפק בענישה בתחתית מתחם הענישה בלבד.
על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 9 חודשים, שירוצה בדרך של עבודות שירות, בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השירות באיחוד הצלה בית שמש, רח' המלאכה 1, הר טוב.
כמו כן אני גוזרת על הנאשמת 2 קנס סמלי בסך 2,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו