עורך הדין השני, הורשע בבצוע ריבוי עבירות של זיוף מיסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, הדחה בחקירה, קשירת קשר לבצוע פשע, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, מסירת הצהרה לא נכונה ביודעין, מירמה, עבירות מס הכנסה ומסירת ידיעה לא נכונה במטרה להיתחמק ממס.
לכן, הטענה שלא נגרם נזק כספי ו/או שהנאשם לא הפיק כל רווח כספי או כלכלי כזה או אחר, נלקחת בחשבון, אך היא אינה חזות כל.
מיתחם העונש ההולם (סעיף 40ג (ב) לחוק העונשין):
בהנתן מכלול הנסיבות, הפגיעה בערכים המוגנים, מידת הפגיעה בהם, מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות בהם חוטאים עורכי דין המרמים את לקוחותיהם או את הרשויות, חוטאים למקצוע עריכת הדין ולחובתם כאנשי חוק, נסיבות ביצוע העבירה המעידות על רמת אשם גבוהה למדי, מיתחם העונש ההולם נע בנדוננו, בין 12 ל-36 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית של מאסר מותנה, קנס ופצוי למתלוננים.
...
הדין הוא כי במקרים כאלה, נסיבותיו האישיות של הנאשם נדחות מפני האינטרס הציבורי המחייב מתן משקל בכורה לשיקול הגמול.
עוד אפנה בעניין זה, לדברים שאמר בית המשפט העליון ברע"פ 1096/09 מילשטיין נ' מדינת ישראל, שם דובר בעו"ד אשר רימה את לקוחותיו, ועל אף מצבו הרפואי, עונשו הוחמר מ-30 חודשי מאסר ל-45 חודשי מאסר והדברים שנאמרו שם יפים גם לענייננו, וכך אמר בית המשפט העליון (הדגשה שלי – ש.ב.):
"...מקצוע עריכת הדין מושתת על האמון שנותן הלקוח בבא כוחו, במעשיו של המבקש, יש כדי לערער אמון זה ולהכתים ציבור גדול של עורכי דין, העושים את מלאכתם נאמנה, לאור כל האמור דין נסיבותיו האישיות של המבקש, לסגת מפני חומרת מעשיו, ומפני האינטרס הציבורי, המחייב ענישה מחמירה במקרים כגון דא".
בנדוננו, פגע הנאשם באמון לקוחו, שעה שזייף מסמך בשמו, וחמור מכך, הנאשם פגע באמון בית המשפט ורשויות המדינה, בכך שזייף מסמכים, רימה והונה ערכאות משפטיות אלה, והוביל אותם להוציא תחת ידם החלטות/צווים מעוותים.
אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
14 חודשי מאסר בפועל.
