חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עורך דין חתם על הסכם פשרה בשם לקוחו

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבע מציג במצורף לכתב ההגנה "הסכם למתן שירותים משפטיים" מפורט, מיום 8.8.19 (להלן: "ההסכם"), שלטענתו נכרת בין הלקוח לבינו, למתן "שירות משפטי", הכולל: "שליחת דרישות תשלום ומכתבי התראה טרם נקיטה בהליכים; ייצוג בפני בתי משפט ובתי דין – בערכאה הראשונה בלבד; הגשת בקשות שונות והליכי ביניים, לרבות בקשות לסעדים זמניים, כפי הצורך ולפי שיקול דעתו של עורך הדין; ניהול מו"מ לפשרה או הסדר בשם הלקוח; הגשה וניהול הליכים ובקשות בפני משרדי ממשלה...לרבות הגשת עררים... כמידת הצורך ולפי שיקול דעתו של עורך הדין". הנתבע מבהיר, כי התובע לא עמד בהתחייבויותיו להשלים תשלומים על פי ההסכם, כאשר הסך של 3,000 ₪ ששולם (בתוספת מע"מ), היה בעצם התשלום הראשון מתוך חמישה תשלומים להם התחייב התובע בהסכם (היינו התחייב לתמורה בסכום כולל של 15,000 ₪ (בתוספת מע"מ); שהוא נוסף ל-8% בתוספת מע"מ מכל סכום שיפסק לטובת התובע בערכאה הראשונה).
אם כן, הסכם שכר טירחה שכורת עורך דין עם מרשו - איננו חוזה צרכני רגיל, כי אם - חוזה צרכני מיוחד, שנחתם בין צדדים שמצויים בפער כוחות מובנה, כאשר על עורך הדין, ה"עוסק", חלה גם חובת נאמנות כלפי מי שעומד להפוך להיות לקוחו בעקבות חתימתו על ההסכם, ה"צרכן".
לא ארחיק לכת לקבוע כי מדובר בעניינינו בהטעיה מכוונת או בחוסר תום לב מצד הנתבע; אך אני מוצא לצטט את הנמקתו וסימוכיו של כב' השופט רובינשטיין לקביעתו הנורמאטיבית לעיל, באשר שיש בהם ללמד על טיבו ומשקלו של הנטל המוטל על עורך הדין בכל הקשור לדיוק בנסוח הסכם הפשרה, וחובתו לוודא שהניסוח מאפשר ללקוח לדעת ולהבין: "מעבר לצורך אציין, כי הערכת תשומותיו של עורך דין לתיק של לקוחו לעניין שכר טירחה היא סוגיה רגישה המצריכה טפול זהיר על-ידי בית המשפט. סעיף 2 לכללי לישכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986, קובעים כי "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המיקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט". היתנהגות החורגת מכך עלולה להקים גם חיוב בנזיקין (וראו ע"א 4166/00 שטרית נ' ובר, פ"ד נה(4) 958 (2001); רע"א 2911/13 סעדיה נ' עיזבון המנוח כרמי ז"ל, [פורסם בנבו] פסקה 5 לפסק-דינו של השופט הנדל (2013)).
...
בנסיבות אלה, אני קובע כי התובע זכאי להשבת הסכום ששילם, בכפוף - לקיזוז שכר ראוי לנתבע, שהוא בעצם בבחינת השבה לה הוא זכאי, לרבות בשל שיקולים של צדק מחלק [ע"א 5393/03 פרג' נ' מיטל פ"ד נט(5) 337, ס' 11 לפסק דינה של כב' השופטת פרוקצ'יה].
אשר על כן, אני מורה כי מתוך הסך של 3,510 ₪ ששולמו לנתבע על ידי התובע, ישיב הנתבע לתובע סך של 2,340 ₪.
אם כן, אני פוסק כי לסילוק התביעה הנדונה וכל טענות התובע נגד הנתבע בגין התקשרותו עמו בהסכם למתן שירותים משפטיים, כאמור, ישלם הנתבע לתובע סך כולל של 3,178 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

חזוק לאמור לעיל, ניתן למצוא בעובדה שלא יידעו את התובע בטרם חתימתם על ההסכם, הן על כוונתם לערוך את ההסכם והן על הסכום שיקבע בהסכם, הגם שהיה קונה אחר שהציע סכום יותר גבוה ממה ששילמו הנתבעים, בסופו של יום – כעולה מתצהיר עבדאלחלים, כפי שהובא לעיל, וכי לכל אלה מתווספת שומת רשויות המס הראשונה, וגם זו שלאחר ההשגה, שהוגשה על ידי הנתבע 1 בשם התובע וכבא כוחו, והסתיימה בחתימת הנתבע 1 על הסכם פשרה בשם התובע, כפי שיפורט בהמשך, חרף זאת הוא המשיך לטעון כי לא היו בינו לבין התובע יחסי עורך דין – לקוח; זאת מעבר לכך, ששווי מה ששולם לתובע, לפי הודאתו, הסך של – 38,000 $, בשקלים, עולה בהרבה על הסכום שננקב בהסכם, גם נכון ליום הקובע, כפי שיפורט, ואם תאמר שזו נדיבות לב, השאלה למה ומדוע הנתבעים ישלמו יותר ממה שהתחייבו על פי ההסכם? העדר יריבות משפטית: הנתבעים דנן המשיכו וטענו כי התובע ידע בזמן אמת על העסקה, בה הסמיך כדין את נתבע 3 על מנת שיבצעה על יסוד ייפוי הכוח הקונסולרי ואף "אשרר כהלכה את הסכם המכר". הנתבעים טענו עוד כי הגם שמדובר בתביעה לסעד הצהרתי, דה-פאקטו, היא תביעה כספית הבאה לחייב תשלום יתרת הסכום שנקבע בהסכם, שאת תשלומה מוטלת על נתבע 3, לגישת הנתבעים הנ"ל. לכך התייחסתי כבר ולא איחזור על הדברים.
...
עוד יש להזכיר כי הסכמת התובע למכור את המגרש, לפי גרסתו, התבססה על הידיעה כי הקונה מציע 40,000 $, וכי זה המחיר הגבוה והטוב שנתקבל, לכן הסכים התובע להצעה זו לאחר שיכנוע של הנתבעים 1 ו- 3, תוך שהוא מתנה זאת בקבלת הסכום המלא של 180,000 $ בתשלום אחד, אך בסופו של דבר לא היה קונה כזה וכי הנתבעים עשו יד אחת להונות ולרמות את התובע ואז ערכו את העסקה לטובתם הישירה של הנתבעים 1 ו- 2 וטובתו העקיפה של הנתבע 3 – ראו עדות התובע וסעיף 15 לתצהירו המדבר בעד עצמו ומעיד על השגת הסכמת התובע במירמה, זאת בהתחשב בעובדה כי זהות הקונה הוסתרה מהתובע, הסכום שבהסכם ומחיר המגרש היה שונה לחלוטין וכי לטעמי יש בכל אלה כדי להעיד על מעשה שסופו היה בכוונה תחילה, ושתכליתו להונות את התובע ולרמות אותו, תוך ניצול יחסי האימון שהתובע נתן בנתבעים 1 ו- 3, לרעה.
סוף דבר: נוכח כל המקובץ לעיל, אני מקבל את התביעה ונותן בזה פסק דין הצהרתי לפיו אני מצהיר כי הסכם המכר שנערך ביום 6.3.2008, הינו הסכם בטל ומבוטל ולכן אני גם מורה על ביטולו וביטול רישום הזכויות בספרי רשם המקרקעין על חלקו של התובע בחלקה 47 גוש 8766 מאדמות באקה – ג'ת, ואשר נרשמו על פי ההסכם על שם הנתבעים 1 ו- 2 בחלקים שווים.
אני מחייב את הנתבעים 1 עד 3, ביחד ולחוד, לשלם לתובע הוצאות משפט, לרבות אגרת בית משפט, שכרו של השמאי מטעם התובע וחלקו בשכר השמאי מטעם בית המשפט, לרבות הוצאות נוספות הנתמכות בקבלות; ובהתאם לשווים נכון להיום, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 60,000 ₪ בתוספת מע"מ. החיובים ביחד ולחוד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבעת הייתה כבר מיוצגת על ידי עורכי דין אחרים, אז מדוע ציינה בפני התובע כי בכוונתה להגיע ולשלם את שכר הטירחה, כפי שהוסכם בהסכם הפשרה.
הסכם הפשרה עליו חתמו הצדדים בין הצדדים נחתם הסכם פשרה ביום 30.05.2016, ובין היתר הוסכם בו, בסעיפים 2 ו- 3, כדלקמן: "למרות האמור והקבוע בהסכם שכר הטירחה מיום ה- 02.05.16 הרי שלפנים משורת הדין במידה ותשלם הלקוחה הסך של 40,000 ₪ בתוספת מע"מ בעשרים תשלומים שוים ורצופים, לחשבון על שם עו"ד ביטון דוד... כשהראשון הוא ליום 01.07.16 ומידי ה- 1 לכל חודש בחודשו הרי שעם סיום התשלומים במועדם יהיה חובה כלפי עו"ד ביטון מסולק... .
ביום 28.05.2016 הנתבעת שלחה הודעת "ווטספ", באילו המלים: "היי דודי. אני צריכה את התיק שלי רציתי לקפוץ מחר בבוקר לאסוף אותו. ונוכל גם לסכם את אופן התשלום שלי אליך. המון תודה. על הכל. אין ספק שליוות אותי בתקופה לא פשוטה". התובע העיד כי הנתבעת ביקשה ממנו לשלוח את טיוטת הסכם הפשרה לעורכת-דין מטעמה, ואמר: "היא היתעקשה שאני אשלח לעו"ד שלה וכשהיא הגיעה, היא ציינה שעו"ד אישרה והיא חתמה על ההסכם ועו"ד בחרה שלא להגיש תצהיר מטעמה שהיא לא עברה על ההסכם". (שם, שורות 16-17).
...
אולם, הנתבעת לא התכבדה להציג, ולו ראיה אחת שתאשש את טענתה, ועל כן אין ממש בטענה זו. סוף דבר: לאור המקובץ לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי שכר הטרחה הראוי בענייננו, הינו 40,000 ₪ בתוספת מע"מ, קרי – סך של 46,800 ₪.
נחה דעתי כי הנתבעת חתמה על הסכם הפשרה מתוך רצון חופשי, ואין ממש בטענותיה בדבר "כפייה", "הטעייה" ונזקים.
הנתבעת תשלם לתובע סך של 46,800 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

טענות התובעים: בתצהיר מטעם התובע מאהר, הצהיר שהוא מנהל משרד למתן שירותים לעורכי דין ולקוחות שונים, בנוסף לבצוע מסירות אישיות והגשות בכל רחבי הארץ, איתור אנשים וחקירות כלכליות.
ביום 1.11.2016 הוא פתח תיק ההוצל"פ מספר 500632-11-16 נגד אחד הלקוחות של הנתבע הישאם בשם ח'אלד קפיני בגין שיק חוזר ע"ס 15,000 ₪ אשר חולל מסיבת נ.ה.ב, וביום 28.1.2017 הגיע החייב ח'אלד למשרדו של בא כוחו וחתם על הסכם פשרה לאחר שהודה בחובו והתיק ניסגר לאחר שהחייב סילק את מלוא החוב.
בת"א 21491-01-17 אשר נדון בפני כב' הרשמת הבכירה שרונה צור גינור, דחה ביהמ"ש את בקשת רשות להיתגונן שהגיש החייב עאדל מסרי (להלן: "מסרי") לאחר שלא התייצב לדיון הקבוע, וביום 6.10.2017 חתם החייב מסרי על הסכם פשרה באמצעות ב"כ עו"ד ד"ר עאוני מנסור שבמסגרתו פרע את חובו לזוכה כולל תשלום הוצאות בסך כולל של 26,000 ₪.
...
דיון והכרעה: לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בחומר המצוי בתיק, הגעתי לכלל מסקנה, כי הנתבעים לא הצליחו להרים את הנטל להוכיח טענות ההגנה מפני השיקים נשוא התיקים, ואנמק; עסקינן בתביעות שטריות, בהן נטל ההוכחה והשכנוע מוטל על הנתבע להוכיח כי אינו חב על פי השיק, כאשר טענות הגנתם העיקריות של הנתבעים דכאן הינן כי כל ההמחאות ניתנו לביטחון בלבד, כישלון תמורה והעדר אחיזה כשורה.
נוכח כל האמור לעיל, כשלו הנתבעים מלהוכיח את הטענה שהשיקים נשוא התביעות ניתנו לביטחון בלבד, וכן כשלו מלהוכיח כי לא ניתנה תמורה בגין השיקים, ואתייחס לכך בהמשך ביתר פירוט.
בספרו של לרנר, עמ' 241, מבהיר כי האחיזה בשטר כשלעצמה היא תנאי מספיק לביסוס העילה השטרית: "אוחז השטר צריך להזכיר את עובדת אחיזתו ואין לו צורך לציין את העסקה שבמסגרתה קיבל את השטר ופרטיה. כך למשל, שליח לגבייה ואין לו זכויות עצמאיות בו, אינו חייב לציין בכתב התביעה את עובדת השליחות ועצם אחיזתו מבססת את עילת התביעה. האחיזה מספקת להגשת התביעה השטרית ואולם אין בה ערובה להצלחתה. האוחז-התובע יזכה בתביעה רק אם טענות ההגנה של הנתבע לא יהיו קבילות על פי הדין". לגבי הטענה שהתובעים הוסיפו את חתימתם על גב השיקים לאחר חילולם, הרי שגם זו דינה להידחות.
אוחז בשטר יכול להסב שטר בלי שיחתום על גבו דבר, שנקרא סיחור השטר במסירה (הכל לפי טיבו של השטר), ומכאן, התובעים פעלו בהתאם לדין ולדרישות לשכת ההוצל"פ. הישאם העיד גם שהוא לוקח על עצמו את כל האחריות בקשר לשיקים שנמסרו לו מאת המטופלים שלו (של דליה, ללו וקלמן), ועל פי סעיף 55(ב)(1) לפקודת השטרות נקבע כי: "מי שהסב שטר מתחייב באם יחולל לפצות את האוחז או כל מסב שלאחר אותו מסב שהיו אנוסים לפרועו". אשר על כן, ומשלא עמדו הנתבעים בנטל ההוכחה המוטל עליהם להוכחת טענות ההגנה שהעלו, אני דוחה את הגנתם וקובעת כי התובעים רשאים לפרוע את כל השיקים בהם עסקינן, ומשחוללו, רשאי התובע 1, בתור מי שהגיש בקשה לביצועם בלשכת ההוצל"פ, להמשיך בהליכים שפתח ולגבות את סכומם של כל השיקים.

בהליך ערעור על בית דין למשמעת (עב"י) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית הדין הארצי מצא, כי "כל טענותיו של המערער אינן לעניין, יתכן והמערער סובר שיש לתקן את החוק והכללים, כך שהדין יאפשר לעורכי הדין לקבל בטוחה ממשית לשכר טירחה המגיע להם ושהלקוחות מתחמקים מלשלם, אך ברור שדינו של המערער יחרץ בהתאם לדין הקיים ולאור נסיבות העניין ... המערער אינו רשאי לנהל את ענייניו לפי רצונו ושיגיונותיו הוא אלא הוא כפוף לחוק ולכללי האתיקה. ... בכל האישומים נשוא הקובלנות לא הוגשה כל תביעה לגימלאות הביטוח הלאומי, ואיש מלקוחותיו אלו לא ביקש לתבוע גמלאות שכאלה. לא זו אף זו שבהסכמי הפשרה ובכתבי הקבלה והויתור, שהמערער חותם בשם הלקוח, הוא מתחייב שלא להגיש כל תביעה בעיניין פיצויים הנובעים מהתאונה נשוא התביעה כנגד כל צד שלישי כל שהוא, כולל הביטוח הלאומי ... כל טיעוני המערער על חובתו המקצועית להמתין עד עבור תקופת ההתיישנות, אינם לענין, כאשר ברוב המקרים נשוא האישומים עברה התקופה והמערער ממשיך להחזיק בכספי הפיצויים שנפסקו ללקוחות, ואיש אף לא שוקל תביעה כנגד הביטוח הלאומי. גם טענותיו לגבי הלקוחות הספציפיים, סותרות את העובדות שהוכחו ואין בפנינו כל הסבר או נימוק לאי הדיווח ללקוחות על קבלת פסק דין והגעת סכום הפיצויים שנפסק לידיו. ... כל היתנהגותו של המערער, בכך שהוא חותם בעצמו על הסכמי הפשרה ועל כתבי הקבלה והויתור מצביעים על ניסיונו להעלים מהלקוחות את העובדה שכספי הפיצויים, כספיהם, מוחזקים בידיו, והוא ממשיך לעכבם בידו גם לאחר פסקי דין נגדו המחייב את המערער לשלם ללקוחות את כספם בהם שלח ידו. לכך מצטרפת העובדה שהוא מיתחמק בטענות שוא מפניות לקוחותיו אליו לבירור מצב התביעה. כל הלקוחות נשוא הקובלנות גילו על קיומם של פסקי דין לטובתם רק ביוזמתם, לאחר שהתייאשו מקבלת דין וחשבון על מצב התיק מעורך דינם - המערער. גם באותו מקרה בודד בו הוא מעביר את רוב כספי הפיצויים - בנכוי שכרו והוצאותיו, הוא עושה זאת רק לאחר חודשים מרובים, כאשר הלקוחה מיוזמתה פותחת תיק הוצאה לפועל ... ואף מיתעלם מחובתו למסור לה חשבונית מס על שכר טירחתו". ראו: סעיף 6 לפסק הדין.
...
אף בהתעלם מהרשעותיו הנוספות של הנילון (מושא בד"א 16/22 ו - 19/22), אשר ככל הנראה לא עמדו בפני בית הדין הארצי עת ניתן פסק דינו בבד"א 11/22 - שומא היה על בית הדין הארצי להגיע למסקנה, לפיה הנילון אינו כשיר לשמש עורך דין.
סבורני, כי הדרך בה הלך בית הדין המחוזי בבד"מ (מרכז) 44/21 היא הנכונה.
אף בכך יש כדי לחזק את המסקנה, שלא היה מקום להתערבות בית הדין הארצי בגזר דין בית הדין המחוזי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו