בפועל הנאשם לא העביר את הכסף לידי לקוחותיו, עשה בו לשימושו שלו, במטרה להסתיר את מקורו וזהות בעלי הזכויות, שלח ידו בסך של 61,800 ש"ח וקבל במירמה בנסיבות מחמירות סך של 13,000 ש"ח. הנאשם הורשע בעבירות של איסור הלבנת הון, עבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס- 2000, גניבה בידי מורשה-עבירה לפי סעיף 393(3) לחוק וקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות-עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק.
וראו גם פסק דינו של כב' השופט א' א' לוי, בו נדון הנאשם לחמש וחצי שנות מאסר, תוך היתחשבות בשיהוי ניכר בהגשת כתב אישום (עובדה שאינה עומדת לזכות הנאשם שבפניי):
"המערער, בעת ששמש כעורך דין, קיבל מלקוחותיו סכומים שונים בהם היה אמור להחזיק בנאמנות, ובדיעבד התברר כי עשה בכספים אלה שימוש שלא כדין. בכתב-האישום שהוגש נגדו מפורטים מספר לא קטן של אירועים מסוג זה, וכתוצאה מהם נטל המערער שלא כדין סכום של 1.4 מיליון ש"ח. המערער הודה בכל אלה, ובעקבות זאת הורשע במספר עבירות של גניבה בידי מורשה. על כך דן אותו בית המשפט המחוזי לחמש וחצי שנות מאסר...אין בידינו לקבל את העירעור. אנו מוכנים להניח כי המערער נקלע למצוקת-אמת כתוצאה מאי-יכולתו לעמוד בהתחייבויות אותן נטל על עצמו בעידודם של פרנסי ציבור בלוד. אולם, אין מתקנים עוול בעוול אחר, ובמיוחד מצוה להמנע מכך עורך דין החב חובת נאמנות ללקוחותיו. אותם לקוחות, כך יש להניח, הנם אנשים קשיי יום שחסכו אגורה לאגורה כדי לרכוש קורת גג לראשם. את הכסף הזה או חלקו הם הפקידו בידיו של המערער, מתוך אמונה שיעשה בו רק במסגרת השליחות מכוחה פעל. המערער לא נהג כך, וכתוצאה מכך הסבו מעשיו נזק לרבים" ע"פ 755/10 חמדאן נגד מדינת ישראל (ע"פ 24.11.2010).
...
קשה לתאר את נסיבות חייו של הנאשם כקשות ואפנה לניתוח המתואר בתסקיר שירות המבחן, גם אם נקלע הנאשם לקשיים כלכלים ובחר להיעזר בהלוואות מהשוק האפור, אין לראות בכך הצדקה לגנוב או לרמות את לקוחותיו ולהעדיף את התמיכה הכלכלית במשפחתו המורחבת על חשבון קניינם וממונם של המתלוננים ואפנה בעניין זה לפסק דינו של השופט א' א' לוי בע"פ 755/10 הנ"ל.
בנוסף אני סבור כי יש צורך במקרה זה בהרתעת הרבים מפני ביצוע עבירה מסוג העבירה שביצע הנאשם וכי יש סיכוי של ממש שהחמרה בעונשו של הנאשם תביא להרתעת הרבים.
לסיכום- מקובלת עליי עמדת הסנגור לפיה יש במקרה זה לגזור עונש כולל לכל האירועים (ראו סעיף 40יג'(ב)) ואזכיר כי בס"ק (ג) לסעיף 40 יג' נקבע:
"בגזירת העונש לפי סעיף זה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, במספר העבירות, בתדירותן ובזיקה ביניהן, וישמור על יחס הולם בין חומרת מכלול המעשים ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג העונש, ואם גזר עונש מאסר – לבין תקופת המאסר שעל הנאשם לשאת".
הנאשם עורך דין במקצועו בעת ביצוע העבירות, מעל באמונם של לקוחותיו ופגע בכבוד המקצוע ובתדמיתו.
קנס
באשר לגובה הקנס בגין עבירות מס מן הראוי להפנות לעניין שניידר הנ"ל :
"שיקול נוסף בענישה בעבירות מעין אלו נובע מכך שהרווח המופק מביצוע עבירות פיסקליות אלו הינו כלכלי בעיקרו. יש לדאוג לכך שהעבירה לא תהא משתלמת גם בהיבט הכלכלי. לכן ישנה חשיבות לא מבוטלת בהטלת קנס גם בשיעור ממשי אשר ירתיע עבריינים מלשוב ולסטות מדרך הישר. עם זאת, הקנס צריך לשקף איזון קורלטיבי בין גובהו והמאסר שנגזר תחתיו, לבין יכולתו הכלכלית האמיתית של האדם לעמוד בו".
בהתחשב בתקופת המאסר ויכולתו הכלכלית של הנאשם יעמוד הקנס על גובה של 50,000 ש"ח.
סיכום
לאור האמור לעיל אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:
· עונש של 7 שנות מאסר.