מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עורך דין הורשע בהלבנת הון וגניבה מלקוחותיו

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

המבקש, יליד 1971 ועורך דין במקצועו, הודה במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב אישום הכולל שבעה אישומים, שישה מהם נוגעים לעבירות שביצע מול לקוחותיו והאישום השביעי מתייחס לבצוע עבירות מס. ביום 28.2.2013 הרשיע, איפוא, בית המשפט המחוזי בחיפה את המבקש על פי הודאתו בביצוען של עבירות איסור הלבנת הון, גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, תחבולה, ניסיון גניבה בידי מורשה, זיוף, שימוש במסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, השמטת הכנסה מתוך דו"ח שנערך על פי פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א- 1961 (להלן: הפקודה) וקיום והכנה של פנקסי חשבונות כוזבים.
...
לאור כל האמור סבורה המשיבה כי מן הראוי לדחות את בקשת המבקש, ומציינת כי פתוחה בפניו הדרך לפנות בבקשה מתאימה למרכז לגביית קנסות, ככל שיראה זאת לנכון.
דין הבקשה להידחות.
הבקשה נדחית, אפוא.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הפגיעה בערכים מוגנים אלו, הנוגעים לעבירות שביצע הנאשם כנאמן, היא בעוצמה גבוהה ביותר: "משנה משקל יש לתת לכך שהמערער הוא עורך דין, שנאמנות ויושר אמורים להיות נר לרגליו. ללא שמירה על האמון הבסיסי בין עורך דין ללקוחו לא יוכל לסכון מיקצוע עריכת הדין, וחמור מכך – אנשים לא יוכלו לתת מבטחם בעורכי דין חרף הצורך להזקק לשירותים משפטיים לשם הגנה על זכויותיהם... בנוסף לכך, בנסיבות העניין המערער פגע בשורה של אינטרסים חשובים, בכל הנוגע ליחס של גורמים מסחריים זרים הבוחרים להתדיין בישראל, כמו גם בכל הנוגע לעבירות המס והלבנת ההון שעבר" (ראו בע"פ 1082/14 אשרף ג'סאר נ' מדינת ישראל [23.7.15], פסקה 30, להלן: "ע"פ ג'סאר").
אומר באופן כללי, כי אין מקום לקבוע "תעריף" מדויק המשווה בין הסכום בו שלח עורך דין ידו לבין אורך תקופת המאסר (ראו בע"פ 2143/10 שלום נגד מדינת ישראל [20.1.11], פסקה 8), אלא יש לערוך את האבחנות המתבקשות בהתאם לנסיבות עניינו של הנאשם: ע"פ 72/14 מוחסן חוסאם נ' מדינת ישראל [2.4.15]: המערער, עו"ד, הורשע על-פי הודאתו בעבירות של הלבנת הון, גניבה בידי מורשה, עבירות מירמה וזיוף ועבירות מס המפורטות בשבעה אישומים שונים.
...
עוד אני קובעת כי הוכח, שהנאשם קיבל את הערבות אותה הפקיד המציע במכרז בהיותו בא-כוחו של בעל הנכס – הוא המתלונן, אביטל, ועבור בעל הנכס.
צוין, כי מתחם הענישה שנקבע בגין כל אחד מהמעשים נמוך בהרבה מהמתחם שהיה ראוי לקבוע בגין כל המעשים יחד, והעונש שהושת על המערער אינו חורג ממתחם זה. פסקי-דין אלו משקפים קשת מקרים רלבנטיים, כאשר לאחר ביצוע אבחנות מתבקשות, אני קובעת באישום הראשון מתחם עונש הולם אשר נע בין 7 - 10 שנות מאסר לצד עיצומים כספיים; באישום השני – מאמצת את מתחם עונש ההולם לו טענה התביעה, שנע בין 3- 5 שנות מאסר לצד עיצומים כספיים; באישום השלישי 18 - 32 חודשי מאסר לצד עיצומים כספיים, כאשר לגישתי ניתן היה לטעון גם למתחם מחמיר יותר; באישום הרביעי אני מאמצת את מתחם העונש ההולם לו טען ב"כ המאשימה, שנע בין 24 - 36 חודשי מאסר לצד עיצומים כספיים, כאשר גם כאן לגישתי ניתן היה לטעון למתחם מחמיר יותר ובכל מקרה בעל טווח רחב יותר; באישום החמישי, אני מאמצת את המתחם לו טען ב"כ המאשימה, וקובעת מתחם עונש הולם שנע בין 30 – 50 חודשי מאסר לצד עיצומים כספיים (ראו, למשל, בשינויים המחויבים: רע"פ 7135/10 יגאל חן נ' מדינת ישראל [3.11.10]).
לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, כשהתחשבתי, בין השאר, בנסיבות המעשים בעלי החומרה היתרה לצד נסיבות הנאשם, אני גוזרת את דינו כדלקמן: 9 שנות מאסר בפועל.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הרקע וכתב האישום בהכרעת דין מיום 16.9.18 הורשע הנאשם, בתום הליך הוכחות, ב-19 עבירות של גניבה בידי מורשה, לפי סעיפים 383 עם 393(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 [חוק העונשין]; 6 עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד לפי סעיף 423 לחוק העונשין; 19 עבירות של עשיית פעולה ברכוש אסור במטרה להסוות את מקורו, לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 [חוק איסור הלבנת הון]; ו-4 עבירות של שימוש במירמה, ערמה ותחבולה במזיד ובכוונה להיתחמק ממס, לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 [הפקודה או פקודת מס הכנסה].
עוד הפנה התובע לע"פ 72/14 מוחסן חוסאם נ' מדינת ישראל [2.4.15] [עניין חוסאם], שם דובר בעורך דין שהורשע על פי הודאתו בשבעה אישומים, כאשר הערכאה הדיונית פירטה מיתחם ענישה לכל אישום.
התובע היתייחס לאישומים הקרובים לענייננו: באישום הראשון דובר בעבירת גניבה בידי מורשה מידי לקוחות בסכום של 160,000 ₪, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות בסך 230,000 ₪ ועבירות על חוק איסור הלבנת הון.
...
סבורני כי תכליות אלה מתקיימות מכוח הסכם ההשבה שנחתם בין הצדדים בענייננו.
בענייננו, משהגיעו הצדדים להסכם השבה המורה לנאשם לשלם סכום של 200,000 ₪ פיצוי לנפגע העבירה, סבורני כי ניתן להסתפק ברכיב קנס בינוני-נמוך.
סיכום על יסוד כלל השיקולים שמניתי לעיל, החלטתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל בן 18 חודשים; מאסר בן 6 חודשים, אך הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר יעבור עבירה שבה הורשע; קנס בסך 75,000 ₪ או 120 ימי מאסר תמורתו.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

שישה מהאישומים התייחסו לעבירות שביצע אל מול לקוחותיו (הלבנת הון, גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, תחבולה, נסיון גניבה בידי מורשה, זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות) ואילו האישום השביעי מתייחס לעבירות מס שביצע המערער (השמטת הכנסה מתוך דו"ח שנערך על פי פקודת מס הכנסה וכן קיום והכנה של פנקסי חשבונות כוזבים).
לשיטת המערער, המשיבה אוכפת את עבירת הלבנת ההון, בעבירות בהן הוא הורשע, באופן בררני וסלקטיבי, כשלמעשה המערער הוא עורך הדין היחיד שנגדו נעשה שימוש בעבירות הלבנת הון.
למרות שאין להקל ראש בחומרתן היתרה של העבירות שבביצוען הורשע המערער (כזכור, שישה משבעת האישומים התייחסו לעבירות שאותן ביצע כעורך דין מול לקוחותיו), אנו סבורים כי לא ניתן ללמוד מעניין כהן לעניין רמת הענישה ההולמת את המקרה דנן, וזאת לנוכח השוני העובדתי בין שני המקרים.
...
לאחר ששמענו את טיעוני באי כוח הצדדים בדיון שנערך לפנינו ראינו לנכון לקבל את הערעור באופן חלקי ולהורות על הפחתת שנת מאסר אחת מעונש המאסר בפועל שהושת על המערער בבית המשפט המחוזי.
למרות שאין להקל ראש בחומרתן היתרה של העבירות שבביצוען הורשע המערער (כזכור, שישה משבעת האישומים התייחסו לעבירות שאותן ביצע כעורך דין מול לקוחותיו), אנו סבורים כי לא ניתן ללמוד מעניין כהן לעניין רמת הענישה ההולמת את המקרה דנן, וזאת לנוכח השוני העובדתי בין שני המקרים.
לנוכח האמור לעיל, אנו מורים על הפחתה של שנת מאסר אחת מעונש המאסר בפועל שהושת על המערער, כך שעונשו יעמוד על שש שנות מאסר בפועל (בניכוי ימי מעצרו), ואילו שאר רכיבי העונש יוותרו בעינם.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בפועל הנאשם לא העביר את הכסף לידי לקוחותיו, עשה בו לשימושו שלו, במטרה להסתיר את מקורו וזהות בעלי הזכויות, שלח ידו בסך של 61,800 ש"ח וקבל במירמה בנסיבות מחמירות סך של 13,000 ש"ח. הנאשם הורשע בעבירות של איסור הלבנת הון, עבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס- 2000, גניבה בידי מורשה-עבירה לפי סעיף 393(3) לחוק וקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות-עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק.
וראו גם פסק דינו של כב' השופט א' א' לוי, בו נדון הנאשם לחמש וחצי שנות מאסר, תוך היתחשבות בשיהוי ניכר בהגשת כתב אישום (עובדה שאינה עומדת לזכות הנאשם שבפניי): "המערער, בעת ששמש כעורך דין, קיבל מלקוחותיו סכומים שונים בהם היה אמור להחזיק בנאמנות, ובדיעבד התברר כי עשה בכספים אלה שימוש שלא כדין. בכתב-האישום שהוגש נגדו מפורטים מספר לא קטן של אירועים מסוג זה, וכתוצאה מהם נטל המערער שלא כדין סכום של 1.4 מיליון ש"ח. המערער הודה בכל אלה, ובעקבות זאת הורשע במספר עבירות של גניבה בידי מורשה. על כך דן אותו בית המשפט המחוזי לחמש וחצי שנות מאסר...אין בידינו לקבל את העירעור. אנו מוכנים להניח כי המערער נקלע למצוקת-אמת כתוצאה מאי-יכולתו לעמוד בהתחייבויות אותן נטל על עצמו בעידודם של פרנסי ציבור בלוד. אולם, אין מתקנים עוול בעוול אחר, ובמיוחד מצוה להמנע מכך עורך דין החב חובת נאמנות ללקוחותיו. אותם לקוחות, כך יש להניח, הנם אנשים קשיי יום שחסכו אגורה לאגורה כדי לרכוש קורת גג לראשם. את הכסף הזה או חלקו הם הפקידו בידיו של המערער, מתוך אמונה שיעשה בו רק במסגרת השליחות מכוחה פעל. המערער לא נהג כך, וכתוצאה מכך הסבו מעשיו נזק לרבים" ע"פ 755/10 חמדאן נגד מדינת ישראל (ע"פ 24.11.2010).
...
קשה לתאר את נסיבות חייו של הנאשם כקשות ואפנה לניתוח המתואר בתסקיר שירות המבחן, גם אם נקלע הנאשם לקשיים כלכלים ובחר להיעזר בהלוואות מהשוק האפור, אין לראות בכך הצדקה לגנוב או לרמות את לקוחותיו ולהעדיף את התמיכה הכלכלית במשפחתו המורחבת על חשבון קניינם וממונם של המתלוננים ואפנה בעניין זה לפסק דינו של השופט א' א' לוי בע"פ 755/10 הנ"ל. בנוסף אני סבור כי יש צורך במקרה זה בהרתעת הרבים מפני ביצוע עבירה מסוג העבירה שביצע הנאשם וכי יש סיכוי של ממש שהחמרה בעונשו של הנאשם תביא להרתעת הרבים.
לסיכום- מקובלת עליי עמדת הסנגור לפיה יש במקרה זה לגזור עונש כולל לכל האירועים (ראו סעיף 40יג'(ב)) ואזכיר כי בס"ק (ג) לסעיף 40 יג' נקבע: "בגזירת העונש לפי סעיף זה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, במספר העבירות, בתדירותן ובזיקה ביניהן, וישמור על יחס הולם בין חומרת מכלול המעשים ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג העונש, ואם גזר עונש מאסר – לבין תקופת המאסר שעל הנאשם לשאת". הנאשם עורך דין במקצועו בעת ביצוע העבירות, מעל באמונם של לקוחותיו ופגע בכבוד המקצוע ובתדמיתו.
קנס באשר לגובה הקנס בגין עבירות מס מן הראוי להפנות לעניין שניידר הנ"ל : "שיקול נוסף בענישה בעבירות מעין אלו נובע מכך שהרווח המופק מביצוע עבירות פיסקליות אלו הינו כלכלי בעיקרו. יש לדאוג לכך שהעבירה לא תהא משתלמת גם בהיבט הכלכלי. לכן ישנה חשיבות לא מבוטלת בהטלת קנס גם בשיעור ממשי אשר ירתיע עבריינים מלשוב ולסטות מדרך הישר. עם זאת, הקנס צריך לשקף איזון קורלטיבי בין גובהו והמאסר שנגזר תחתיו, לבין יכולתו הכלכלית האמיתית של האדם לעמוד בו". בהתחשב בתקופת המאסר ויכולתו הכלכלית של הנאשם יעמוד הקנס על גובה של 50,000 ש"ח. סיכום לאור האמור לעיל אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: · עונש של 7 שנות מאסר.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו