ביום 27.4.22 ניתן פסק הדין של בית הדין העליון שליד ההתאחדות לכדורגל, הרכב בראשותו של האב"ד פרופ' מיגל דויטש, שדחה את העירעור, וקבע כי התיבה "בנסיבות מחמירות" בפסק הדין שגזר את העונש על תנאי, התייחסה לעבירת "היתנהגות בלתי הולמת" ולא "היתפרעות אוהדים", על כן, בדין הופעל העונש על תנאי, לאחר שהקבוצה הורשעה ביום 20.4.22 בעבירה של היתפרעות אוהדים.
לא ההתאחדות מכרה למבקשים את כרטיסי המנוי, אלא הקבוצה – מכבי חיפה.
מכל מקום, אף אם היה ממש בטענות המבקשים, כי לבית הדין המשמעתי אין סמכות להורות על סגירת יציע שאינו יציע אולטראס, בגין עבירת אוהדים במשחק חוץ, וכי היציע הצפוני העליון אינו יציע אולטראס, ניתן היה לכל היותר לומר, כי פסק דינו של בית הדין המשמעתי מיום 23.12.21, זה שהטיל את העונש על תנאי וקבע את סגירת כל היציע הצפוני, היה שגוי, אך על פסק דין זה לא הוגש כלל ערעור לבית הדין העליון, ובודאי שאין הוא עומד לבחינת בית המשפט כיום, כערכאת ערעור.
...
לאור המסקנה אליה הגעתי, לא מצאתי מקום להידרש ליתר טענות הצדדים, כפי שעלו בטיעוניהם בכתב ובעל פה, ובכלל זה טענת השיהוי.
לאור כל האמור, אני דוחה את הבקשה.
חרף דחיית הבקשה, לאור אופי המחלוקת, זהות המבקשים אל מול זהות המשיבה, ופערי הכוחות ביניהם, החלטתי להימנע מחיוב המבקשים בהוצאות ההתאחדות.