עונשים חינוכיים על התעללות בילדים

שירות המבחן ממליץ על ענישה חינוכית על מנת לא לפגוע בתפקודו התעסוקתי, בהקף של 150 שעות וכן התחייבות כספית.

יפים הדברים שנכתבו ברע"א 1684/96 עמותת תנו לחיות לחיות נ' מפעלי נופש חמת גדר בע"מ ואח', פ"ד נא (3) 832 לעניין זה: "[...] תחושת-הלב – כי היתעללות בבעל-חיים, היתאכזרות אליו, עינויו, הנם מעשים בלתי מוסריים, בלתי הגונים ובלתי הוגנים. תחושת החמלה שאנו חשים כלפי בעל-חיים שמתעללים בו נובעת ממקום עמוק בלבנו, מרגש המוסר שבנו, רגש הנחרד נוכח פגיעה בחלש ובחסר-ההגנה. צוּוינו מלידה להגן על החלש, ובעלי-חיים הם חלשים. בעל-חיים ליד האדם הוא כילד, תמים וחסר-הגנה. היתעללות בילד תזעזע אותנו וכן היא היתעללות בחיה. החיה – כמוה כילד – הנה תמימה. אין היא מכירה ברוע ואין היא יודעת כיצד להיתמודד עמו. החיה מתקשה להגן על עצמה מפני האדם, והמלחמה בין האדם לבין החיה היא מילחמה בין מי שאינם שוים. האדם מצוה איפוא להגן על החיה כחלק מן הציווי המוסרי להגן על החלש. מצוות צער בעלי-חיים באה, איפוא, להגן על בעלי-החיים באשר הם, יצורים שהאלוהים נתן בהם נשמה. כל מי שאלוהים בלבבם, יעשו ככל שיוכלו – איש-איש ממקומו – כדי שהאדם לא יענה בעלי-חיים, לא יתאכזר אליהם ולא יתעלל בהם. ומלבו של האדם נחצבה ההלכה ונחוקו החוקים להגנת בעלי-החיים." חוק צער בעלי חיים המגן על בעלי החיים, הא חלק בלתי נפרד מהדין הפלילי ופורס דרכי פעולה שונות נגד המתעללים בבעלי החיים.

...

עיינתי בפסקי הדין אליהם הפנו הצדדים כמו גם בפסיקה נוספת ואני סבורה כי מתחם העונש ההולם נע בין ענישה בדמות של"צ לבין מאסר בפועל בין מספר חודשים שיכול שירוצה על דרך של עבודות שירות, קנס כספי והתחייבות בסכום הולם להבטחת מניעת הישנות העבירה בגינה הורשע (ראו למשל: רע"פ 4987/15 יהודה סלפוצ'ני' נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (ניתן ביום 19.7.15); עפ"ג 10933-06-19 מדינת ישראל נ' חיים אורי צרפתי [פורסם בנבו] (ניתן ביום 22.10.19); ע"פ (מחוזי ירושלים) 22647-02-16 רפאל שלום מזרחי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (ניתן ביום 23.5.15); ת"פ (שלום נתניה) 28737-06-15 מדינת ישראל נ' דוד שמואל [פורסם בנבו] (ניתן ביום 22.12.15); ת"פ (שלום קריות) 5113-03-19 מדינת ישראל נ' גד בן שלמה דנה [פורסם בנבו (ניתן ביום 11.7.

סיכומו של דבר: בהינתן העובדה כי מצאתי לכבד את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: אני גוזרת על הנאשם עונש של"צ בהיקף של 150 שעות, בהתאם לתכנית של"צ שתגובש על ידי שירות המבחן ותוגש לעיוני בתוך 30 יום מהיום.

וכן קשיין חברתיים וחוויות של היתעללות מצד הילדים והמורים בבית הספר.

המלצתם היא על ענישה חינוכית וקונקרטית בדרך של של"צ, שתאפשר פיצוי חברתי במקום בו פגע ובמקביל תהווה מסגרת בעלת גבולות ברורים ותקדם יכולתיו התפקודיים.

...

בנוסף מדובר במי שזו לא פעם ראשונה עם גורמי אכיפה החוק ובנסיבות אלו לנוכח מצבו הרפואי ניתן להסתפק בעונש צופה פני עתיד ושל"צ. לאחר ששמעתי את הצדדים בהתחשב בטיעוניהם, בנסיבות המקרה והעניין ועל פי כל השיקולים הצריכים לגזר הדין אני קובע כי אלה העונשים שאני משית על הנאשם: אני דן את הנאשם למאסר למשך 5 חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים.

אני דן את הנאשם למאסר למשך חודשיים וזאת על תנאי למשך שנה.

אני מחייב את הנאשם לשלם למתלונן אמנון לוי פיצוי על סך 3,000 ₪.

אני מורה לנאשם לבצע 100 שעות שרות לטובת הציבור על פי התוכנית שהוכנה ע"י שירות המבחן.

מערכת יחסים שקיים בה פער בין כוחו ומעמדו של המתעלל לבין קורבנו, מתקיימת לא רק בהקשר של היתעללות בקטינים אלא מצוייה היא גם בהוראות עונשיות אחרות האוסרות על היתעללות.

הסיבות לכך מגוונות: במקרים רבים, ענישה "קלה" מתדרדרת עם הזמן לאלימות קשה יותר, שכן ההורה חש שעליו להגביר את עוצמת העונש על מנת להעביר לילדו את "המסר החינוכי" בו הוא מעוניין; כן מלמדים המחקרים, כי ענישה גופנית שראשיתה למטרות משמעת מתדרדרת להתעללות שיטתית, המסכנת את שלומו של הילד.

...

בע4/52/ התובע בצבאי הראשי נ' סרן טימור פסקי-דין נבחרים (1951-1953, כרך א') 181, בעמוד 187 כותב בית הדין העליון: אין אנו מקבלים את טענת התביעה כי המעשה של המשיב היה מלווה בהתעללות.

מסקנה זו מביאה אותי לשאלה, האם עבירת ההתעללות היא אמנם עבירה התנהגותית גרידא - כדעת חברתי השופטת ד' בייניש וכדעת שופטים אחרים בבית משפט זה - או שמא היא עבירה תוצאתית.

מסקנה זו לגבי היסוד העובדתי, פוטרת אותי מן הצורך לבחון את קיומה של המחשבה הפלילית.

ענישה היא אלמנט נפוץ, אף מקובל, בצורות ובגוונים שונים של חינוך הורי, כאמצעי להתנייה ולמידה של הילד – אם יפעל בדרך הזו התגובה של ההורה תהיה לא נעימה, ולכן עדיף לו לילד שלא יפעול כך. חוסר הנעימות התגובתי עשוי להיות גופני (מכות, ניתור במקום, עמידה ממושכת, טבילת אצבע התובע בפלפל שחור), עשוי להיות משפיל במישור הנפשי (הליכה לבית הספר בשרוולים תפורים, ארוחת בוקר על ריצפת המבואה, הליכה בכפכף קרוע, מכות) עשוי להיות סיזיפי ,מייסר ומעיק (כתיבת אנספור משפטים שחוזרים על עצמם), וכיוצא באלו.

עו"ס סעדיה קיבלה ביום 11.8.1993 דיווח מאישה בשם נורית יערי מהמרכז להתפתחות הילד על היתעללות של נתבעת 1 בתובע ("מתעללת בו בצורה חריפה

...

לא שוכנעתי כי חסר מידע או מסמכים, התיק גדוש מסמכים רבים, ולא מצאתי כי אילו הוגשה התביעה קודם לכן ניתן היה למצוא מסמכים נוספים.

בשל כל אלו, הטענה נדחית.

סוף דבר אימוץ הינו הליך שאליו מתנקזות תקוות גדולות וציפיות של הורים מזה ושל ילד מזה, לשם יצירת קשר משפחה אמיתי ביניהם, הגם שהילד נולד להורים אחרים.

אחי עוזר ולא קל, כל יום עם הילדים, ילד אוטיסט, וילד קטן שעבר היתעללות שהייתי בבית סוהר.

מטעמי צינעת הפרט, לא אפרט נסיבותיו האישיות של הנאשם ואולם, שירות המבחן התרשם כי יש מקום להורות על הארכת עונש המאסר על תנאי ואף המליץ על ענישה חינוכית בדרך של עבודות של"צ אשר יוכלו לסייע בתפקודו של הנאשם.

...

תסקיר שירות המבחן ממליץ על עונש מוחשי בדמות שלצ אך בנסיבות אלו אנו סבורים שהעונש המוחשי צריך להיות בדמות מאסר בפועל, כולל הפעלת המאסר על תנאי.

לאור האמור אני קובע כי מתחם העונש הכולל בעבירות המיוחסות לנאשם נע בין פסילה בת מספר חודשים ועד פסילה בת שנתיים, מאסר על תנאי, ואף מאסר בפועל.

לאחר שהתחשבתי בטיעוני הצדדים ולאחר ששקלתי את השיקולים השונים, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: קנס · הנני גוזר על הנאשם קנס בסך 500 ₪.

הארכת פסילה · הנני מורה על הארכת עונש של פסילת רישיון הנהיגה למשך 21 ימים כפי שפסק על תנאי בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה ביום 21.3.16 בתיק בימ"ש מספר 5307-11-15 בשנתיים נוספות.