מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

עונש מופחת בגין רצח ניתוח משפטי

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2013 בעליון נפסק כדקלמן:

חוות דעתו של ד"ר ראוכברגר ועדותו בבית המשפט חוות הדעת של ד"ר ראוכברגר (ת/1), אשר הוגשה ביום 17.8.2008, מבוססת על הערכה שנעשתה למערער במחלקה פסיכיאטרית משפטית בבית חולים לחולי נפש "שער מנשה", בימים שלאחר הרצח, בין יום 31.7.2008 ליום 13.8.2008; על מסמכים רפואיים נוספים החל משנת 2000; ועל מסמכים משפטיים וחומרי חקירה, כולל תשאולים וקטעי טלויזיה בהם תועד המערער משיב בקצרה לשאלות עיתונאים בבית המשפט.
על כן, גם אם לא ניתן לתמוך באמירה לפיה מרכיב פסיכוטי הוא מרכיב הכרחי ב"הפרעה נפשית חמורה" (וראו התייחסויותיהם לעניין זה של י' נמיר, "הפרעה נפשית חמורה – ענישה מופחתת בעבירת רצח", רפואה ומשפט, גליון 23, 82, 84 (2000) (להלן: נמיר); וטויב 227-225), ניתן לומר כי הפרעות שכאלו יתאפיינו לרוב במרכיב פסיכוטי או בקירבה למצב פסיכוטי.
זאת, בשונה מחוות דעתו של ד"ר ראוכברגר, בה נימק את עמדתו לפיה לא היתה הפסקה בנטילת תרופות לא רק על-פי מה שנאמר לו על ידי המערער, אלא גם על יסוד ניתוח היתנהגותו – לפני הרצח ובמהלך תקופת הבדיקה אחריו.
...
דעתי היא כי אין להיעתר לבקשה.
כמובן, שגם עקרון סופיות הדיון מחייב מסקנה זו. יפים לעניין זה דברי השופטת ע' ארבל בע"פ 10221/06 ג'וראן נ' מדינת ישראל, פסקה 14 (17.1.2008): "באשר לחוות הדעת הנוספת שהתבקשה. מערער 1 טוען עוד כי לא פעל להבאת מומחה נוסף בבית המשפט קמא הואיל ולא יכול היה לצפות כי בית המשפט ידחה את חוות דעתו של כהן. טענה זו אין בידי לקבל, הואיל והיא חותרת תחת העיקרון של סופיות הדיון. ככלל, כאשר מונחות בפני בית המשפט שתי חוות דעת סותרות, עליו להכריע ביניהן. מצב זה, אינו מהווה כל הצדקה לפתוח בשנית את מסכת הראיות. מערער 1 מבקש להפוך את ערכאת הערעור לזירה לעריכת מקצה שיפורים, בהתאם לקביעותיו של בית המשפט קמא" (ההדגשה אינה במקור).
לסיכום, דעתי לעניין זה היא כי אין להיענות לבקשה למינוי מומחה נוסף, אף מבלי שיהיה צורך להיזקק לשאלה הלא קלה כלל ועיקר של מינוי מומחה מטעם בית המשפט בהליכים פליליים (לעניין אחרון זה ראו: ע"פ 5582/09 פלוני נ' מדינת ישראל (20.10.2010, פסקה 146 לפסק דינו של השופט י' עמית; סעיף 111 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, המצמצם אפשרות זו לעניינים שבחשבונאות או נושאים אחרים הדורשים "בדיקה טכנית או חישוב", ולצורך "הבהרת חומר הראיות").

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

ככלל, ראוי כי חוות דעת מקצועית, שבמסגרתה שבה מביע המומחה את דעתו באשר לתחולתו של סעיף 300א(א) לחוק העונשין (כמו גם במקרים אחרים), תוּכן לאחר שהונחה בפני המומחה התשתית העובדתית המלאה, לרבות הממצאים שנקבעו בהכרעת הדין (יואב נמיר "הפרעה נפשית חמורה – ענישה מופחתת בעבירת רצח" רפואה ומשפט 23, 86 (2000); עניין מטטוב, פסקה 18).
בנסיבות אלה, לא מצאתי כל ממש בטענת הסניגור, באשר לשימוש שעשה בית משפט קמא, לצורך הכרעתו בסוגיית הענישה המופחתת, בעובדות ובנתונים שהובאו לידיעתו במהלך ההליך המשפטי, ושעליהם נישאלו המומחים, בחקירתם בבית המשפט.
החלטה זו מבוססת על מימצאי עובדה ומהימנות שנקבעו על-ידי הערכאה הדיונית, לאחר ניתוח מכלול הראיות ובחינה יסודית של חווֹת דעת ועדויות שניתנו על-ידי מומחים בתחום הפסיכיאטריה.
...
למרות שציינתי כי מדובר בערעור על פסק הדין, הערעור שלפנינו נסוב, הלכה למעשה, על ההחלטה, מיום 10.9.2013, שבגדרה נדחתה בקשת המערער להחיל בעניינו את חריג הענישה המופחתת לעונש מאסר עולם חובה, לפי סעיף 300א(א) לחוק העונשין (להלן: ההחלטה).
ואולם, לקראת חקירתם של המומחים בבית המשפט, הם קיבלו לידם את מרבית החומר, לרבות כלל העדויות שניתנו במהלך המשפט, והם אף עומתו עם החומרים "החדשים" במסגרת חקירותיהם הנגדיות, כך שניתנה בידיהם האפשרות להתייחס בסופו של דבר לאותה תשתית עובדתית.
לסיכום, ועל יסוד האמור לעיל, שוכנעתי כי המערער לא עמד בהוכחת התנאים הנדרשים לשם תחולתו של סעיף 300א(א) לחוק העונשין בעניינו, ולפיכך אציע לחבריי לדחות את ערעורו.
סוף דבר הנני סבור כי אין מקום להתערב בהחלטתו המפורטת והיסודית של בית משפט קמא בשאלת הענישה המופחתת.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

העונש המירבי הקבוע בחוק לאחר התיקון אינו מאסר עולם כעונש חובה (סעיף 300(א) לחוק העונשין לאחר התיקון) וגם במקרה של רצח בנסיבות מחמירות (סעיף 301א לחוק העונשין לאחר התיקון), בהתקיים נסיבות מיוחדות ניתן לבית משפט שיקול דעת להטיל עונש נמוך יותר ממאסר עולם לפי סעיף 300א הנ"ל. באשר לענישה במקרים של אחריות מופחתת, השתנתה רמת הענישה ולמשל בהתקיים תנאים מסוימים של היתגרות כלפי הנאשם העונש המירבי עומד על 20 שנות מאסר.
לטעמי דרגת אשמתו של הנאשם חמורה ומצדיקה עונש של מאסר עולם בגין רציחתו של המנוח, וגם אם לא הייתה חובה להטיל עונש שכזה, מאסר עולם הוא העונש המתאים בגין רצח המנוח, בין לפי חוק העונשין לפני התיקון ובין לפי תיקון 137 ואציע לחבריי לגזור בהתאם את עונשו של הנאשם בגין עבירת הרצח.
כאמור, לגופו של עניין אני מצטרף לניתוח המשפטי של חברי, סגן הנשיא השופט א. אליקים ולתוצאה אליה הגיע.
...
-בשים לב למשכו של המאסר שאנו גוזרים אציע לחברי שלא להוסיף עוד עונש של מאסר מותנה.
מעבר לפרשנות המשפטית, סבור אני כי גם בהיבט התכליתי וייעול הדיון יש להחיל את הוראות תיקון 137 בנסיבות המקרה שבפנינו.
-בשים לב למשכו של המאסר שאנו גוזרים אציע לחברי שלא להוסיף עוד עונש של מאסר מותנה.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2008 בעליון נפסק כדקלמן:

שלישית ואחרונה: גם אם יש בעמדתי כפי שפורטה משום פתח מסוים להרחבת התפיסה שהוכרה עד כה באשר לפירושו של סעיף 300א(ג), הרי שפיתוח זה הוא לטעמי לכל היותר חוליה בודדת בשרשרת החשובה של ההתפתחויות שכבר נעשו על-ידי המערכת המשפטית בכלל, ועל-ידי בית משפט זה בפרט, בהתמודדות עם תופעת האלימות במשפחה ותוך ניסיון ליתן מענה הולם למורכבותן של הסיטואציות המתעוררות בהקשר זה. כך נעשה בעיניין בוחבוט, אשר הוביל כאמור לתיקון החוק והוספת הסעיף המכיר בענישה מופחתת בגין רצח, וכך נעשה עת נקבעה אחריותו של בעל מכה לגרימת מותה ברשלנות של אישתו אשר שלחה יד בנפשה (עניין יעקובוב לעיל).
אני מצטרפת גם לעמדתו של השופט חשין בניתוח השיקולים לענין העונש, ובכלל זה באשר לטענת המערערת כי יש להסתפק בעיניינה בהטלת עונש מופחת.
...
ביסוס למסקנה זו ניתן למצוא, בין היתר, בדברי המערערת עצמה במשטרה, המובאים בהרחבה בפסק דינו של חברי, וכעולה מהנסיבות האובייקטיביות שנפרשו בתשתית הראיות כולה.
אין מנוס מהטלת מאסר עולם כעונש חובה על המערערת בגין מעשה נורא זה, שנסיבות ביצועו, והנסיבות הקשורות במערערת אינם מקיימים אף אחת מן החלופות המאפשרות הפחתת עונש.
אני מצטרפת, איפוא, למסקנת חברי, השופט חשין, כי יש לדחות את הערעור על כל חלקיו.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2009 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לשאלת חוקריו, אמר הנאשם כי אינו יודע כמה פעמים דקר את המנוחה באומרו "אולי 15 או 20, רק בניתוח יכולים לדעת." (שור' 30).
בפרט, נכונים הדברים לעניין חוות דעת המתיימרת לייעץ לבית המשפט בדבר ענישה מופחתת, כפי שהנחה בית המשפט העליון בעיניין מטטוב: "על דרך הכלל, על מנת שחוות דעת מקצועית העוסקת בשאלת תחולתו של סעיף 300א לחוק תהיה שלמה ראוי שעורכיה יעיינו בחומר החקירה, בעדויות העדים בפני בית המשפט ובממצאי הכרעת הדין" (ע"פ 10669/05 מטטוב נ' היועץ המשפטי לממשלה, [תק-על 2008(1), 1739]) פסקה 18; ע"פ 7702/04 מסרוואה נ' מדינת ישראל, פסקה 5(ג) ([פורסם בנבו], 9.1.2008)).
כפי שראינו להלן, רחוקה דרך הנאשם לגדרי תנאי החוק לענישה מופחתת בגין רציחת המנוחה.
...
אולם, משביקש כי עונשו יופחת, לא ניתן להעתר לבקשתו מבלי להדרש למכלול השיקולים הנוגעים לעניין, ובכלל זה גם השיקולים לחובתו.
לאור כל האמור לעיל, אני סבור כי יש לידון את הנאשם למאסר עולם.
גלעד, שופט אשר על כן, אנו מחליטים כאמור בחוות דעתו של כב' השופט י' אלרון [אב"ד] לגזור על הנאשם עונש מאסר עולם.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו