עונש מאסר של 8 שנים בפועל ו-2 שנות מאסר על תנאי

על בסיס זה, בית המשפט גזר על המערער 1 עונש של 12 שנות מאסר בפועל, 8 חודשי מאסר על תנאי ופצוי למשפחת הנפגעים בסך מיצטבר של 90,000 ₪; על המערער 2 עונש של 7 שנות מאסר בפועל, 8 חודשי מאסר על תנאי ופצוי בסך 80,000 ₪; ועל המערערים 4-3 עונש של 3 שנות מאסר בפועל, 8 חודשי מאסר על תנאי ופצוי בסך 10,000 ₪ כל אחד.

אזכיר כי המערערים 1 ו-2 הורשעו, כל אחד מהם, בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329 לחוק, עבירה שהעונש בצדה הוא 20 שנות מאסר.

...

לאחר עיון בגזר הדין של בית המשפט המחוזי, בהודעות הערעור על נספחיהן ובתסקירי שירות המבחן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

סוף דבר, שהערעורים נדחים על כל רכיביהם.

בית המשפט המחוזי קבע את מיתחם הענישה בעבירות הסמים כנע בין 3 ועד ל- 6 שנות מאסר בפועל, וגזר על המערער עונש כולל (ביחס לעבירות הסמים והנשק יחד) של 8 שנות מאסר בפועל (למערער עבר פלילי מכביד), 3 שנות מאסר על תנאי, קנס בגובה 50,000 ₪ ופסילת רישיון למשך 4 שנים מיום שיחרורו.

המערערים 1 ו-2 ערערו לבית המשפט העליון על חומרת העונש, אך בהמשך מחקו את ערעורם (ע"פ 4719/21 מחאמיד נ' מדינת ישראל (27.7.2021)).

...

כמו כן, אני גוזר על הנאשם 2 שנים עשר (12) חודשי מאסר אותם לא ירצה אלא אם בתוך שלוש (3) שנים מיום שחרורו ממאסרו ישוב ויעבור על עבירת סמים מסוג פשע לפי סעיף 7 או 13 לפקודת הסמים המסוכנים.

עוד אני מורה על חילוט שני מכשירי טלפון נייד מסוג נוקיה שבבעלות הנאשם 1 ומכשיר טלפון נייד מסוג נוקיה שבבעלות הנאשם 2, כמפורט בנספח לכתב האישום המתוקן.

אני מורה על השמדת הסמים שנתפסו.

מלבד הודאת הנאשם באשמה, הנאשם לא הביע חרטה ולא העמיד סכום פיצוי הולם לשיפוי המתלונן על הנזק הרב שגרם לו. המאשימה עתרה להטיל על הנאשם עונש של 5 שנות מאסר בפועל, אשר יכלול את הפעלת המאסר המותנה, לצד מאסר על תנאי ופצוי הולם למתלונן שיהיה בו לתת מזור לפציעתו ולעצירת מהלך חייו.

על רקע סיכסוך, הנאשמים 1 ו-2 החליטו לפגוע במתלונן והצטיידו בשני אקדחים והמתינו לו. הנאשמים חלפו ליד בית המתלונן וירו לעברו מספר פעמים ואחד הקליעים פגע בבטנו.

במסגרת הסדר טיעון, לנוכח קשיים ראייתיים, הנאשם נדון לעונש של 14 חודשי מאסר בפועל ועונש של מאסר מותנה הופעל חלקו במצטבר, כך שירצה עונש של 23 חודשי מאסר בפועל.

...

באיזון בין השיקולים השונים ולנוכח עתירת המאשימה במסגרת הסדר הטיעון לעונש של 5 שנות מאסר בפועל הכולל את הפעלת המאסר המותנה, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש בחלקו הנמוך יחסית של מתחם העונש והפעלת המאסר המותנה – מחציתו במצטבר ומחציתו בחופש לעונש שיוטל עליו.

סבורני כי בנוסף לסכום האמור, יש לפסוק סכום פיצוי משמעותי נוסף, לנוכח הנזקים המשמעותיים שנגרמו למתלונן.

סוף דבר אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 4 שנים ו-3 חודשים, החל מיום מעצרו 22.3.20.

בית המשפט המחוזי קבע כי מיתחם העונש ההולם נע בין 4 לבין 8 שנות מאסר בפועל וגזר על המערער, בהיתחשב בהרשעותיו הקודמות בעבירות סמים, 5 שנות מאסר בפועל ומאסרים על תנאי.

מגיליון הרישום הפלילי של הנאשם (ת/1) עולה כי לנאשם 13 הרשעות קודמות, כדלקמן: ביום 1.3.2012 נגזר על הנאשם עונש של מאסר בפועל למשך 58 חודשים, הכולל הפעלה של מאסר על תנאי, מאסר על תנאי, קנס ופצוי לנפגע העבירה.

עונשים אלו נגזרו על הנאשם בגין הרשעתו בעבירות הבאות: 3 עבירות של סחיטה בכוח; 4 עבירות של סחיטה באיומים; עבירה של קשירת קשר לפשע; עבירה של היזק מכוון בחומר נפיץ; עבירה של ניסיון להיזק מכוון בחומר נפיץ, עבירה של נשיאה /הובלת נשק שלא כדין ו-2 עבירות של מעשה/ מחדל שנעשו עקב סחיטה באיומים.

...

ברם, דרכו השיקומית הממושכת והלא פשוטה שעשה הנאשם, לצד שאיפתו להמשיך בה בעתיד, הובילוני למסקנה כי יש לזקוף את הצלחותיו במסגרת השיקומית ובעיקר רצונו של הנאשם להמשיך בה כשיקול נכבד לקולה בענישתו, על מנת לעודדו לילך בדרך שיקומית, ולקבוע את רכיב המאסר בפועל שראוי להשית על הנאשם לפי הרף התחתון של מתחם הענישה ההולם בעניינו.

בנוסף לכך, בהתחשב בתקופת המאסר בפועל המושתת על הנאשם, הקשיים המשפחתיים, הבריאותיים והכלכליים עמם מתמודדת משפחתו, בפרט בעקבות מחלתו של אחד מילדיו, ובהביאי בחשבון את יישוב הסכסוך בין הנאשם לבין קורבן העבירות ובני משפחותיהם, באתי למסקנה כי ראוי בנסיבות העניין להימנע מהטלת ענישה כלכלית על הנאשם, בדמות קנס או פיצוי.

סוף דבר אנו מטילים אפוא, פה אחד, על הנאשם, דוד עזרא, את העונשים המפורטים בחוות דעתו של אב"ד, השופט יוסי טופף.

בתי המשפט בערכאות השונות שבו וחזרו על הסיכון המשמעותי הטמון בבצוע עבירות אלימות בכלל, ובוודא כאלה המבוצעות תוך שימוש בנשק קר. בית המשפט העליון הבהיר לא אחת כי יש לנקוט יד קשה כנגד מבצעי עבירות אלימות המבוצעות במרחב הצבורי וקבע ברע"פ 6817/22 פריג' נגד מדינת ישראל (18.10.22): "בית משפט זה שב והתריע לא אחת מפני התפשטות האלימות במרחב הצבורי, ועמד על הצורך בענישה מוחשית מאחורי סורג ובריח למיגור תופעות מעין אלו (ראו: רע"פ 489/21 ביטאו נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (26.1.2021); רע"פ 5128/21 סלאמה נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (15.8.2021); ע"פ 3000/19 ג'ראח נ' מדינת ישראל, פסקה 2 (23.7.2019)). בדרך זו יש לילך אף בעניינינו. ... מעשי המבקש היו עלולים להסב לו נזק חמור ומשמעותי עוד יותר. מעשים אלו דורשים ענישה הולמת ומרתיעה המבהירה כי סכסוכים אינם באים לפתרונם בדרך של אלימות. סופה של היתנהלות אלימה שכזו, בגין עניין של מה בכך, ראוי שיהא עונש משמעותי של מאסר בפועל". בע"פ 479/21 עטילה נ' מדינת ישראל (26.08.21) היתייחס בית המשפט העליון לעבירות הסכינאות בפרט והדגיש לא פעם את החובה להחמיר בעבירות אלה על מנת לעקור הנגע מהשורש: "בית משפט זה כבר עמד פעמים רבות על חומרתה של תופעת הסכינאות ועל הצורך לעקור את "תת-תרבות הסכין" מן השורש; וזאת, בין היתר, באמצעות ענישה מחמירה ומרתיעה (ראו מני רבים: ע"פ 1268/21 מדינת ישראל נ' אבו סמרה, [פורסם בנבו] פסקה 3 (15.7.2021); ע"פ 3092/20 נאצר נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 10 (19.11.2020)).

על מערער 1 נעדר עבר פלילי הוטלו 3 שנות מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי ועל המערער 2 גם הוא נעדר עבר פלילי הוטלו שנתיים מאסר לצד מאסר מותנה.

קביעת עונשו של הנאשם נסיבות שאינן קשורות בבצוע העבירה - הנאשם צעיר כבן 27, מנהל קשר זוגי והורה לתינוקת בת כשנה, בעל עבר פלילי המונה 3 הרשעות קודמות - שתיים מהן בגין עבירות אלימות, שבעבר אף ריצה עונש מאסר בפועל בגין עבירה שלא ממין העניין.

...

לאור האמור אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בגין מכלול מעשיו של הנאשם נע בין 30-50 חודשי מאסר בפועל.

סוף דבר לאחר ששקלתי כל השיקולים הנדרשים לצורך הכרעה בעניינו של נאשם זה באתי לכלל מסקנה כי יש להטיל עליו ענישה ברף הנמוך - בינוני של מתחם העונש.

אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 36 חודשי מאסר בפועל מהם ינוכו ימי מעצרו בגין התיק שבכותרת.