למעשה, הנאשם לא ביקש מידע מהמאשימה עובר למועד הטיעונים לעונש לגבי השאלה האם הגורמים שהנפיקו את החשבוניות הפיקטיביות שבהן הורשעו הנאשמים, אכן הועמדו לדין, או לא. בעקבות זאת, הוריתי באותו יום, כדלקמן:
"המאשימה תגיש לבימ"ש הודעה כתובה עד ליום 11.4.19, עם עותק לב"כ הנאשם ובה תפרט את תשובתה באשר לשאלה האם הוגשו כתבי אישום כנגד מנפיקי החשבוניות מושא כתב האישום שבפניי, וככל שלא, תנתן הבהרה היכן עומדים ההליכים באותו תיק. להודעה יש לצרף את כתבי האישום וההחלטות שניתנו ע"י בימ"ש. הדיון ידחה להשלמת טיעונים לעונש ליום 13.6.19 שעה 08:30".
בעקבות ההחלטה האמורה, המאשימה הגישה הודעת הבהרה (להלן: הודעת ההבהרה) וצירפה את כתבי האישום שהוגשו נגד אותם גורמים שהנפיקו את החשבוניות הפיקטיביות שהנאשמים הורשעו בקבלתן וניכו מהן שלא כדין את המס הגלום בהן.
"
בהודעת ההבהרה מטעם המאשימה נאמר בפיסקה 4(ה) כדלקמן:
"באשר לעד יוסי דגן ולחב' שבבעלותו יומאי הפקות, נווה אהרון וחן אבני ישראל, כנגדו ניפתח תיק חקר ועניינו נבחן ראייתית, התיק בבחינה בשלב מיתקדם".
מהודעת ההבהרה עולה שטרם גובשה החלטה סופית אצל המאשימה האם להעמיד את יוסי דגן והחברות שבבעלותו לדין בגין הנפקת החשבוניות הפיקטיביות עבור הנאשמים שבפני.
על כן, בהנחה שלא הייתה מתקבלת כלל הטענה של אכיפה בררנית, העונש המתאים בתוך מיתחם העונש ההולם, וזאת בהיתחשב מצד אחד בנתונים לקולא בשל נסיבות אישיות (העידר עבר פלילי, נשוי ואב לילדים ולאור פעילותו ההתנדבותית), ומצד שני בנתון לחומרה של אי הסרת המחדלים, היה צריך להיות 18 חודשי מאסר בפועל לנאשם, בצרוף מאסר על תנאי, וכן קנס כספי בסך של 80,000 ₪.
...
לפיכך, הנני קובע כי מתחם העונש ההולם לעבירות שבוצעו על ידי הנאשם, לעניין רכיב המאסר בפועל, נע בין 10 ועד 30 חודשים.
על כן, הנני קובע כי שיעור ההפחתה בעונש בשל קבלה חלקית של הטענה של אכיפה בררנית, יועמד על 3 חודשים לגבי רכיב המאסר בפועל (קרי, הפחתה של 3 חודשים מתוך 18 חודשים), וכן יועמד על 10,000 ₪ לגבי רכיב הקנס (קרי, הפחתה של 10,000 ₪ מתוך 80,000 ₪).
לסיכום, הנני משית על הנאשם 1, ג'אבר אבו כאשף, את העונשים הבאים:
א. 15 חודשי מאסר בפועל.
