עונש לנהיגה ללא רישיון ונהיגה נגד כיוון החץ

הנאשם נוהג משנת 1986 ולחובתו 30 הרשעות קודמות, בין היתר, הורשע בעבירות של רכב לא תקין, חגורה, מהירות, אי ציות לתמרור 301, סטייה מנתיב נסיעה, נהיגה שלא בכיוון החץ, אי הודעה על תאונת דרכים ונהיגה ללא רישיון נהיגה (עבירות משנת 1983) ועוד.

לסיכום מיתחם העונש ההולם בהיתחשב בנסיבות ביצוע העבירות, תוצאותיה הקשות של התאונה, רשלנות המשמעותית של הנאשם, הפגיעה הקשה בערכים המוגנים, ריבוי הקורבנות, ומדיניות הענישה הנוהגת, אני סבור כי מיתחם העונש ההולם צריך לכלול מאסר בפועל לתקופה שלא תפחת מ- 30 חודשים ולא תעלה על 60 חודשים,  פסילת רישיון נהיגה לתקופה שלא תפחת מ- 10 שנים (ביחס לכל סוגי הרישיונות) ולא תעלה על 30 שנים (ביחס לרכב כבד או צבורי), פיצוי משמעותי וקנס.

...

לאור כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: אני גוזר על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 32 חודשים.

אני גוזר על הנאשם  מאסר על תנאי  לתקופה של 9 חודשים, והתנאי הוא, שהנאשם שלא יעבור בתוך 3  שנים מיום שחרורו ממאסרו עבירה של נהיגה בזמן פסילה, בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה, או עבירה של גרימת מוות ברשלנות , ויורשע בגינהּ.

אני גוזר על הנאשם קנס בסך 5,000 ₪ או 25 ימי מאסר.

ב"כ המאשימה ציין כי הנאשם נוהג על אף שרישיונו פקע בשנת 2007 כאשר לחובתו 59 הרשעות בהן נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון, נהיגה ללא חגורת בטיחות, חצית רמזור באור אדום, נסיעה בנגוד לכיוון חץ, נהיגה מעבר למהירות המותרת ועוד.

לעניין זה, אפנה לדברים הבאים, כפי שנאמרו ברע"פ 3878/05 יעקב בנגוזי נ' מ"י, (פורסם באתר נבו): "העבירה אותה עבר המבקש היא חמורה ויש לבטא את חומרתה בענישה מרתיעה. נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רשיון טומנת בחובה סיכונים רבים לביטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות מכך, היא משקפת היתייחסות של ביזוי החוק וצוי בית המשפט. עניינו של המבקש חמור פי כמה, נוכח העובדה שנהיגתו במצב של פסילת רשיונו נעשתה בעת שהיה תלוי נגדו מאסר על תנאי של 12 חודשים בגין עבירה קודמת של נהיגה בזמן פסילת רשיון. בנסיבות אלה, אין צורך בחיזוק נוסף למסקנה המתבקשת כי מדובר בנאשם המזלזל זילזול עמוק בחוק, בצוי בית המשפט, ובחובתו הבסיסית לקיים את הכללים שהחברה קבעה להבטחת חייהם ושלומם של בני הציבור". כמו כן, ברע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' אבו-לבן נקבע לעניין חומרת העבירה של נהיגה בזמן פסילה והסכון הגלום בה כדלהלן: "נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בבצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור - נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זילזול בצוים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב... ". בעניינינו, עבירה של נהיגה בזמן פסילה הוגדרה בפסיקה כעבירה מסוכנת אשר גלום בה פוטנציאל רב של סיכון ואף פגיעה ממשית במשתמשי הדרך, בהולכי הרגל, בבטחון הציבור וכן גלום בה זילזול בהחלטות השיפוטיות והפרתן מצביעה אף היא על מסוכנות הנובעת ממעשי הנאשם מעצם אי הפנמת חומרת המעשה ותוצאותיו הפוטנציאליות הקשות.

יצוין שהנאשם שם הורשע בעבירות כלכליות וכפי הגדרת ב"כ הנאשם, העבירות שביצע "לא גבו חיי אדם". ברע"פ 3531/06 חאג יחיא חאלד נ' מ"י (17.7.06) דחה בית המשפט העליון את בקשת רשות ערעור הנאשם שם אף לגופו של עניין ועל אף הנסיבות הרפואיות האישיות והמשפחתיות הזהות לנאשם כאן, ואישר עונש מאסר בפועל לתקופה של 9 חודשים ו-12 חודשי מאסר על תנאי חב הפעלה במצטבר לאחר שהנאשם הורשע בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון ונהיגה ללא ביטוח.

...

לעניין זה, אפנה לדברים הבאים, כפי שנאמרו ברע"פ 3878/05 יעקב בנגוזי נ' מ"י, (פורסם באתר נבו): "העבירה אותה עבר המבקש היא חמורה ויש לבטא את חומרתה בענישה מרתיעה. נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רשיון טומנת בחובה סיכונים רבים לבטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות מכך, היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט. עניינו של המבקש חמור פי כמה, נוכח העובדה שנהיגתו במצב של פסילת רשיונו נעשתה בעת שהיה תלוי נגדו מאסר על תנאי של 12 חודשים בגין עבירה קודמת של נהיגה בזמן פסילת רשיון. בנסיבות אלה, אין צורך בחיזוק נוסף למסקנה המתבקשת כי מדובר בנאשם המזלזל זלזול עמוק בחוק, בצווי בית המשפט, ובחובתו הבסיסית לקיים את הכללים שהחברה קבעה להבטחת חייהם ושלומם של בני הציבור". כמו כן, ברע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' אבו-לבן נקבע לעניין חומרת העבירה של נהיגה בזמן פסילה והסיכון הגלום בה כדלהלן: "נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור - נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב... ". בענייננו, עבירה של נהיגה בזמן פסילה הוגדרה בפסיקה כעבירה מסוכנת אשר גלום בה פוטנציאל רב של סיכון ואף פגיעה ממשית במשתמשי הדרך, בהולכי הרגל, בביטחון הציבור וכן גלום בה זלזול בהחלטות השיפוטיות והפרתן מצביעה אף היא על מסוכנות הנובעת ממעשי הנאשם מעצם אי הפנמת חומרת המעשה ותוצאותיו הפוטנציאליות הקשות.

אני מורה על הפעלת עונש מאסר מותנה של 10 חודשים למשך 3 שנים כפי שהוטל על הנאשם, בבית משפט שלום לתעבורה חדרה, גזר דין מיום 06.12.15.

סופו של דבר ירצה הנאשם עונש מאסר בפועל למשך 12 חודשים.

אני מורה על הפעלת עונש פסילה על תנאי של 12 חודשים למשך 3 שנים אשר הוטל על הנאשם בפ"ל 8461-03-15, בית משפט שלום תעבורה חדרה, גזר דין מיום 06.12.15 אשר ירוצה בחופף לתקופת הפסילה האמורה בסעיף 4 לעיל.

הנאשם הועמד לדין בגין עבירות מיום 04/05/21 של נהיגה ברכב ללא רשיון נהיגה תקף (בלתי מורשה), ללא ביטוח, קפוח זכות השמוש בדרך ונהיגה שלא בכיוון החץ.

נשמעו טיעוני המאשימה לעונש במסגרתם טענה ב"כ המאשימה "הנאשם יליד 95 ללא רישיון נהיגה. ללא הרשעות קודמות". טיעוני ההגנה נדחו לבקשת ב"כ הנאשם לצורך התייצבות הנאשם.

...

שוכנעתי כי המאשימה לא היתה ערה להרשעתו הקודמת של הנאשם, חודש לפני הצגת ההסדר בפני ולכן, מצאתי כסבירה את הודעתה על חזרה מחלקה בהסכם עם גילוי שגיאתה.

המזכירות תעביר החלטתי זו לב"כ הצדדים.

גזר דין הנאשם הורשע על פי הודאתו בכך שביום 2.7.15 נהג ברכב ללא רישיון נהיגה תקף (בלתי מורשה), עבירה בנגוד לסעיף 10 (א) וסעיף 38 (1) לפקודת התעבורה, ובכך שנהג בכביש שלא על פי כיוון החץ בנתיב נסיעתו, עבירה בנגוד לתקנה 36(ד) לתקנות התעבורה.

לפיכך אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: מאסר על תנאי: הנני מורה על עונש של מאסר לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך שנתיים התנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף מעל 12 חודשים או נהיגה בזמן פסילה.

...

לאור האמור הנני קובע כי מתחם העונש ההולם לאור נסיבות בצוע העבירה על פי עובדות כתב האישום הינו: פסילה בפועל לתקופה של עד 24 חודשים , פסילה על תנאי, קנס שנע בין מאות לאלפי שקלים, מאסר על תנאי.

לפיכך אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: מאסר על תנאי: הנני מורה על עונש של מאסר לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך שנתיים התנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף מעל 12 חודשים או נהיגה בזמן פסילה.

בטיעוניה, המאשימה עמדה על החומרה הרבה הגלומה בנהיגה חסרת אחריות, לרבות תחת השפעת אלכוהול וללא רישיון נהיגה; על הפגיעה של נהיגה כגון דא במשתמשי הדרך; על הצורך במיגור תופעת תאונות הדרכים; על המסר המרתיע שעל בית המשפט להעביר לנאשם ולעבריינים פוטנציאליים באמצעות ענישה מרתיעה הכוללת מאסר בפועל לתקופה ממושכת, וכן על הערכים החברתיים המוגנים אשר נפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם, והם שמירה על ערך וקדושת החיים, והגנה על שלום משתמשי הדרך.

כמו כן, הנאשם נעדר עבר פלילי, ועברו התעברותי כולל הרשעה בגין דו"ח תעבורה בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, בגינה תלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי בר הפעלה, בן 3 חודשים.

ואולם, בלא שאקבע מסמרות בטענות אלו, הרי שבבקשתו של הנאשם לחזור בו מכפירתו ובהודאתו במיוחס לו בכתב האישום, הודה הנאשם, בין היתר, בכך כי "שדה הראייה בכביש מכיוון נסיעת הנאשם לכיוון עגלת החץ ומקום עמידת הפקחים היה פתוח באותה עת למרחק מינימום של 238 מטר" (סעיף 5 לכתב האישום).

...

הערעור נדחה.

על רקע נסיבות ביצוע העבירה, הערכים החברתיים אשר נפגעו כתוצאה מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בהם - שהיא פגיעה עוצמתית, עזה ומוחלטת, נוכח אובדן חייו של המנוח בטרם עת (זאת, בכל הנוגע לערך המוגן של קדושת החיים) - כמו גם מדיניות הענישה הנהוגה, סבורני כי מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם נע בין 40 חודשי מאסר בפועל לבין 84 חודשי מאסר בפועל.

סוף דבר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: · ארבעים וחמישה (45) חודשי מאסר בפועל.