עונש לנאשם בעבירות נשק לאחר הסדר טיעון לנאשם אחר

השופט א. ואגו, סגן הנשיאה - אב"ד: כללי הנאשם, יליד שנת 2001, הורשע על-יסוד הודאתו, בכתב אישום מתוקן, שהוגש בעקבות הליך גישור שהתקיים אצל כב' נשיאת בימ"ש זה, השופטת ר' יפה-כ"ץ. כתב האישום המתוקן שבו הורשע הנאשם, ייחס לו ביצוע עבירות של רצח באדישות, לפי סעיף 300(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין" או "החוק"), ונשיאת נשק, לפי סעיף 144(ב) לחוק הנ"ל. הסדר הטיעון, אותו ביקשו הצדדים לאמץ, לא כלל הסכמה לעניין העונש שיושת על הנאשם, פרט לכך, שהמאשימה הודיעה, כי תעתור ל- 20 שנות מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים, והוא הוגש לעיוננו בישיבת יום 24.12.20, טרם תחילת שמיעת ההוכחות.

בקביעת העונש, ובמכלול השיקולים שפורטו, צוין, שבזמן ביצוע העבירה, היה הנאשם אסיר ברישיון, והיה משולב בתכנית שקום, במסגרת הרשעה אחרת, לאחר שריצה תקופת מאסר.

· תפ"ח (מחוזי חי') 33226-10-18 מדינת ישראל נ' ג'אודת דמלחי, מיום 8.07.20 - מדובר בנאשם צעיר, נעדר הרשעות קודמות, שהורשע, במסגרת הסדר טיעון (לאחר שמיעת חלק מראיות התביעה), בעבירות של הריגה (לפי הדין הקודם), חבלה בכוונה מחמירה (ריבוי עבירות) ונשיאת נשק.

...

לנוכח כל האמור - בהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו ממעשי הנאשם וממידת הפגיעה בהם, ותוך התחשבות במדיניות הענישה הנהוגה, לרבות הכוונת המחוקק להחמרה בעבירות כאלה, במסגרת הרפורמה בעבירות ההמתה, ושקילת הנסיבות שבהן נעברו העבירות וטענות הצדדים - אציע לחבריי להעמיד את מתחם העונש הכולל במקרה שלפנינו, על 10-15 שנות מאסר בפועל.

בנוגע לרכיב הפיצויים למשפחת המנוח - לאור תסקיר שירות המבחן, ומורכבות הנזק, במישורים השונים, סבורני, שיש מקום לפסוק פיצוי כולל, שייעודו המרכזי יהא לטובת האם.

בקשת הסנגור, להטיל פיצוי סמלי, נוכח מצבו הכלכלי של הנאשם ומשפחתו - אינה יכולה להיעתר, בשים-לב לפסיקה הנוהגת ולשיקולים העונשיים.

האישומים וההרשעה על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, אשר לא כלל הסכמה לעניין העונש ואשר הוגש בטרם החלה שמיעת הראיות, הורשע הנאשם על פי כתב אישום מתוקן, שהוגש במסגרת ההסדר (סומן "א"), בבצוע עבירות בנשק (החזקה, נשיאה והובלה) - עבירה לפי סעיף 144 (א) רישא וסיפא + 144 (ב) רישא וסיפא לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"); הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו - עבירה לפי סעיף 275 לחוק; נהיגה בפסילה - עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א-1961; חובת פוליסה - עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל-1970.

- ע"פ 2839/14 סלמאן אל נבארי נ' מדינת ישראל (מיום 13.05.2014) שם נדחה ערעור שהגיש המערער על חומרת העונש לאחר שהודה, בהסדר טיעון, שהוא החזיק יחד עם אחר, אקדח ברכב, כשבאקדח מחסנית.

...

לפיכך, אני קובעת שהתנאי שהושת על הנאשם בת"פ 69762-10-18, אינו בר הפעלה במקרה דנן.

לאור כל האמור לעיל, אין מנוס אלא לגזור על הנאשם עונש חמור הכולל תקופת מאסר ארוכה, פסילה ארוכה והפעלת התנאים, במצטבר.

סופו של דבר, אני גוזרת את עונשו של הנאשם, כדלקמן: מאסר בפועל למשך 4 שנים, בניכוי הימים בהם היה במעצר בגין תיק זה - החל מיום 23.1.2020.

ב"כ המאשימה ציינה כי אמנם השפעתו של יצחק נתן על הנאשם הינה משמעותית, והוא היה הרוח החיה בעבירות, היוזם המוביל והמשפיע, וכי לכן ישנה הצדקה להסדר עונשי שונה על הנאשם כאן, ביחס לעונש שהוטל על יצחק נתן, עליו הוטלו במסגרת הסדר טיעון סגור לעניין העונש למשך 12 וחצי חודשים בצרוף מאסר על-תנאי ופצוי למתלוננת.

ת"פ (חי') 43169-06-18 מדינת ישראל נ' תאופיק שמא (30.6.19), הנאשמים הורשעו בבצוע עבירות בנשק, ובקשירת קשר לעוון, לאחר שקשרו לבצע ירי בנשק בסמוך לבית שכניהם, על רקע חשדם כי השכנים הציתו בעבר רכבים השייכים לבני משפחתם.

ליצחק נתן מלאך יוחסו, בכתב אישום מתוקן, עבירות זהות, בהן הורשע על-פי הודאתו, ולאחר שהצדדים הציגו הסדר טיעון סגור לעניין העונש, הטיל עליו בית-המשפט עונש של 12 וחצי חודשי מאסר בפועל, בצרוף מאסר על-תנאי ופצוי למתלוננת בסך 10,000 ₪ (ת"פ (נצ') 46340-08-19 מדינת ישראל נ' מלאך, גזר-דין מיום 4.12.19).

בית המשפט מסביר לנאשם כי במידה ולא ימלא אחר צו זה או יעבור עבירה נוספת יהיה צפוי לעונש על העבירה בגינה הוצא הצוו ובית-המשפט יוכל לגזור את דינו מחדש.

...

החלטתי ליתן משקל מכריע לרושם החיובי שהותיר הנאשם על שרות המבחן.

סוף דבר לאור האמור לעיל אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים: 6 חודשים מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות.

החלטתי לנכות מהעונש את ימי המעצר של הנאשם מיום 3.8.19 ועד ליום 26.9.19.

ביום 16.11.2020 הוגש נגד המערער כתב אישום, אשר תוקן ביום 30.1.2022 ומייחס למערער מספר עבירות נשק ועבירות מס. במקביל הוגש כתב אישום נוסף נגד מעורבים אחרים בפרשה נושא כתב האישום – אשר אמורים להעיד כעדי תביעה בהליך נושא העירעור דנן – וההליך בעיניינם (להלן: ההליך הנוסף) מיתנהל בפני מותב אחר בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע.

המערער מוצא תימוכין לסברתו זו בכך שהמותב שאל את בא-כוח המשיבה "מה הם מצפים שיקרה?": לטענת המערער, המותב למעשה התכוון לשאול "מה הם, הנאשמים האחרים מצפים? שלא יורשע [המערער]? וכי לא ייענש חמור מהם?". עוד טוען המערער כי המותב ובא-כוח המשיבה הסכימו ש"אין לנאשמים האחרים מה להמתין עד לגזר-דינו של [המערער]", דהיינו כי יש להרשיע את המערער ולגזור לו עונש שחומרתו אינה פחותה מהסדר הטיעון של הנאשמים האחרים.

עם זאת, בקשת הפסלות היתמקדה בטענה שבא-כוח המשיבה "מסר לבית המשפט על ההסדר הצפוי בתיק האחר", וטענה זו עולה בקנה אחד עם הבהרתו של המותב, אשר הדגיש כי למד על "הנתונים הכלליים הנוגעים להסדר שצפוי עם הנאשמים האחרים בפרשה". למעשה, אף מן התצהירים שהגיש המערער לאחר דחיית בקשת הפסלות, לא עולה כי המותב נחשף למידע מפורט בנוגע להליך הנוסף, או לשיקוליה של התביעה בהליך דנן.

...

בפתח הדיון ביום 27.2.2022 ציינה הסניגורית לפרוטוקול: "ביום חמישי היה קבוע דיון שבסופו של דבר לא התקיים בשל תקלת הבאת העדים. במהלך הישיבה ההיא, הבנתי ש[בא-כוח המשיבה] מסר לבית המשפט על ההסדר הצפוי בתיק האחר. בנסיבות אלה, אני מבקשת לפסול את בית המשפט.

לגופו של עניין, לא שוכנעתי כי קמה בענייננו עילה לפסילת המותב.

על רקע זה, לא שוכנעתי כי המידע שאליו נחשף המותב עולה כדי "מסה קריטית" המקימה חשש ממשי למשוא פנים מצדו, ולא מצאתי בסיס לטענת המערער כי יש במידע שהמותב, לכאורה, נחשף אליו כדי "להשפיע" עליו בפסיקתו (השוו: ע"פ 160/21 גבאי נ' מדינת ישראל - אגף המכס, פסקה 7 (21.1.2021); ע"פ 683/21 מהלו נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (8.2.2021)).

מכל הטעמים שפורטו לעיל, הערעור נדחה, ועמו נדחית הבקשה לעיכוב ההליך המתנהל בפני בית המשפט קמא.

האישום והסדר הטיעון הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה – מספר עבירות לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק") ובעבירות בנשק (נשיאה והחזקת נשק ותחמושת) – עבירות לפי סעיף 144(א) + (ב) רישא וסיפא לחוק.

ב"כ המאשימה טענה כי הסדר הטיעון לוקח בחשבון גם את העובדה שלא הוגשו כתבי אישום נגד מעורבים נוספים בארוע שזהותם אינה ידועה למאשימה, וכי לא ניתן לייחס את כל הפציעות המפורטות בכתב האישום המתוקן לנאשם, הגם שביצעם בצוותא עם האחרים.

התלבטתי לא מעט בשאלת כיבוד הסדר הטיעון, שכן העונש אליו עותרים הצדדים מקל מאוד עם הנאשם, ואינו עולה בקנה אחד עם מגמת ההחמרה בענישה המתבקשת בסוג זה של עבירות.

לאחר ששמעתי טיעוני באי כוח הצדדים, מצאתי, לא בלי היסוס, שלא לחרוג מהסדר הטיעון בהנתן מדיניות בתי המשפט הנוגעת לכיבוד הסדר טיעון, ובעיקר נוכח הקושי הראייתי עליו הצביעה המאשימה, וההנחה שמדובר בקושי של ממש שהיה בו כדי להשפיע על סכויי ההרשעה, ובאופן הנותן משקל נוסף לעיקרון ההסתמכות של הנאשם כי בית המשפט יכבד את ההסדר.

...

לאחר ששמעתי טיעוני באי כוח הצדדים, מצאתי, לא בלי היסוס, שלא לחרוג מהסדר הטיעון בהינתן מדיניות בתי המשפט הנוגעת לכיבוד הסדר טיעון, ובעיקר נוכח הקושי הראייתי עליו הצביעה המאשימה, וההנחה שמדובר בקושי של ממש שהיה בו כדי להשפיע על סיכויי ההרשעה, ובאופן הנותן משקל נוסף לעקרון ההסתמכות של הנאשם כי בית המשפט יכבד את ההסדר.

לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: א. 70 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.