עונש חלופי לעבודות שירות בשל מצב נפשי וגופני

הוריו כעסו עליו, אך בשל מצבו הנפשי הירוד באותה עת תמכו בו. בתחילת הדרך לא ביטא הנאשם הכרה בהתנהלותו הבעייתית ולא הביע רצון בטיפול, אך בהמשך הסכים ליטול חלק בטיפול.

אין מדובר באמצעים חלופיים, אלא בכאלה המשלימים זה את זה. בית המשפט העליון חזר והדגיש את הסיכון הנשקף מהחזקה לא מורשית של נשק, גם כאשר זה לא יועד לבצוע עבירה נוספת.

וכך נקבע בהקשר זה בע"פ 3300/06 אבו סנינה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 15.8.06): "...הענישה בעבירות אלה צריכה לבטא את הסיכון הפוטנציאלי הטמון בכך שנשק מוחזק שלא כדין על ידי מי שלא עבר את הבדיקות המקדמיות למתן רישיון לנשיאת נשק, לא הוכשר לשימוש בנשק וממילא גם מוחזק כמי שאינו מיומן בו. הקטגוריות שצוינו בעיניין אבו מוך מבחינות בין מקרים שונים בהתאם לחומרתם ואולם לטעמי יש ליתן משקל בכל מקרה לסיכון הגלום בכך שנשק בעל פוטנציאל קטילה מוחזק מבלי שיש עליו ועל בעליו פקוח מוסדר של הרשויות, כאשר המחזיק נתון תמיד לסיכון שיתפתה לעשות שימוש בנשק, ולו ברגעי לחץ ופחד. סיכון זה שנשקף לציבור צריך להלקח בחשבון על ידי כל מי שמחזיק בידו נשק שלא כדין - גם אם אין הנשק מוחזק למטרת ביצוען של עבירות אחרות." לדאבון הלב, החזקת נשק בלתי מורשית ולעיתים גם שימוש בו, הפכו לתופעה נפוצה וכואבת, הגובה לעיתים קרובות קורבנות בגוף ובנפש, היא פוגעת במירקם החיים של כלל תושבי המדינה ובתחושת הבטחון שלהם.

ראו למשל רע"פ 5613/20 אלהוזייל נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 25.08.20); רע"פ 6265/20 אבו אלקיען נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 15.9.20); רע"פ 8730/18 מרשה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 24.1.19); עפ"ג (חי') 23517-02-20 מדינת ישראל נ' אלכילאני (פורסם בנבו 28.7.20) והפסיקה הנזכרת שם. עם זאת, כפי שעולה מתוך הפסיקה שהגיש ב"כ הנאשם, ישנם גם מקרים שבהם נגזרו עונשי מאסר בעבודות שירות, בעיקר בשל שקולי שקום.

...

זאת ועוד, אף אם ניתן היה להתייחס לאלה כאל שיקום, כמשמעותו בסעיף 40ד לחוק העונשין התשל"ז- 1977, אני סבורה כי במקרה דנן, לנוכח השיקולים ההכרחיים והחיוניים בעת הזאת של הרתעת הרבים, חל בעניינו דווקא סעיף 40ז לחוק העונשין, שכן חובה על בית המשפט להבהיר, כי עבירות בנשק לא יזכו ליחס מקל ולהמרת העונש הראוי של מאסר בפועל במאסר בעבודות שירות, גם כאשר מדובר בצעירים נטולי עבר פלילי בעלי שאיפות לניהול אורח חיים נורמטיבי.

אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: שמונה חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 29.11.19 עד יום 16.1.20.

לטענת ב"כ המשיב הסיבה להיעדרויות היא פציעתו של המשיב בתאונת עבודה שארעה במהלך תקופת ריצוי העונש במהלכה: "התבקש המשיב לטפס על עמוד חשמל וכתוצאה מכך היתחשמל, עף לאחור כשני מטרים, ניחבל בראשו, בבית החזה, בבטן ובגפיים ופונה למיון בבית החולים. מיד עם הגיעו לבית החולים, הוכנס לחדר הלם"; "מדובר באדם, שבדרך נס חייו לא קופחו ובעקבות התאונה הקשה אותה עבר, מצבו הפיזי והנפשי היתדרדרו" לטענת ב"כ המשיב ייתכן וסדרת האירועים המיוחסים בכתב האישום הנוסף (שתחילתם מיד לאחר התאונה בתאריך 21.11.21) קשורים קשר ישיר להדרדרות במצבו הבריאותי- הגופני והנפשי וכי אין מדובר במעשים המונעים את המשך ריצוי עבודות השרות מאחר ואלו במדרג חומרה נמוך.

           (ג)   ימי העדרות מסיבות רפואיות ייחשבו במניין ימי עבודת השרות שבהם היה אמור עובד השרות לעבוד, בהתקיים התנאים שלהלן: (1) התאונה ארעה לעובד השרות במקום עבודת השרות, בזמן ביצוע עבודת השרות ובמסגרתה, דווחה למפקח כאמור בסעיף קטן (א), וניתנה לגביה הצהרה לפי סעיף קטן (ב); (2) עובד השרות אושפז בבית חולים בשל תאונת העבודה או המציא אישור רפואי לפי טופס 13 שבתוספת על כך שניידותו נפגעה ושאין ביכולתו להגיע למקום עבודת השרות, או שנבדק על ידי רופא שירות בתי הסוהר ונקבע כי אינו יכול לבצע את המוטל עליו במקום עבודת השרות או במקום עבודת שירות חלופי, שהממונה רשאי לשלוח אותו אליו בהתאם להוראות תקנה 11; עובד השרות ימציא את האישורים האמורים לא יאוחר משבעה ימים מיום תחילת ההעדרות, אלא אם כן מצבו הרפואי אינו מאפשר זאת.

...

אני דוחה את בקשת המשיב לניכוי ימי מחלתו מתקופת המאסר שנקבעה ו/או שנותרה.

מהבקשה עולה כי עתירת המאשימה עניינה ריצוי יתרת הענישה מאחורי סורג ובריח חלף צו המבחן שהופקע וכך אני מורה.

מורה על עיכוב ביצוע החלטתי זו למשך 30 יום שימנו מהיום.

במקביל, לנוכח מכלול השיקולים, ובעיקר המצב הכלכלי והיות הנאשם תומך בשתי משפחותיו כבעל עסק עצמאי, הומלץ כי בית המשפט יימנע מהטלת מאסר בפועל, תוך הטלת מאסר על תנאי וקנס.

הסנגור סבר כי יש לקחת בחשבון את העובדה שמדובר בתושב האיזור שלא ניתן להטיל עליו מיגוון עונשים החלופיים למאסר, שניתן היה להטיל אילו היה אזרח ישראלי.

נסיבות הקשורות בבצוע העבירה, לפי סעיף 40ט' לחוק העונשין – בין הנסיבות הקשורות בבצוע העבירה יש לשקול את אלה, לעניין קביעת המיתחם: אין מדובר בעבירה מתוכננת, אלא בהתלהטות הרוחות, שכמובן אין לה כל הצדקה מבחינת גלישתה ממילים למעשים קשים מאוד; הנאשם אחראי באופן בלעדי למעשיו וכאדם מבוגר, צריך היה להמנע מהם לכתחילה; הנזק הגופני והנפשי למתלוננת ניכר ואף עלול היה להיות גרוע יותר.

נסיבות שאינן קשורות בבצוע העבירה לפי סעיף 40י"א לחוק העונשין – ניתן לתת משקל לנסיבות הבאות שאינן קשורות בבצוע העבירה, במסגרת גזירת העונש בתוך המיתחם: שליחת הנאשם למאסר כעת תיפגע בו ובעיקר במשפחותיו, בהיותו מפרנס של שתי מישפחות במקביל בעסק עצמאי – בנסיבות העניין יהיה מדובר בפגיעה בלתי מדתית; הנאשם נטל אחריות חלקית למעשיו וצמצם אותם מאוד; נדמה כי השכינה שבה לשרור בין המתלונן לנאשם, בין היתר על רקע מחלתה של המתלוננת; הנאשם עומל קשות לפרנסת משפחותיו, ולמרות הקשיים בשנות ילדותו והתבגרותו הצליח להגיע להישגים בתחום זה. המיקום במיתחם – מכיוון שהנאשם אינו תושב ישראל, לא ניתן להשית עליו מאסר בדרך של עבודות שירות, ולכן יש למקמו בחלק התחתון של המיתחם שיכלול מאסר בפועל ממש, גם אם קצר.

...

גזירת הדין לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 8 ימי מאסר בפועל כימי מעצרו - משמעות הדבר כי לא ירצה עונש מאסר נוסף; 6 חודשי מאסר, שלא ירוצו אלא אם יעבור הנאשם כל עבירת אלימות במשפחה, לרבות איומים, בתוך שנתיים מהיום; קנס בסך 5000 ₪, אשר ישולם החל מיום 1.12.2019, או חודש מאסר תמורתו אם לא ישולם.

הוא המציא מסמכים הנוגעים למצבו הרפואי של הנאשם הסובל מבעיות של אי ספיקת לב וריאות, הוכר כנכה של הביטוח הלאומי (לדבריו בשיעור 100%), וכן ביחס לכך שעזב את עבודתו לאחר הארוע תוך שויתר על קבלת פנסיה תקציבית (הוגש חוזר סיום העסקה).

אשר לערך המוגן, העבירות אותן עבר הנאשם פוגעות בערך המוגן של כבוד האדם, שלום גופו ונפשו והאוטונומיה שלו.

מיתחם הענישה – לפיכך, מיתחם הענישה צריך לעמוד על ימי מאסר בודדים או של"ץ, ועד 6 חודשי מאסר שיכול ויבוצעו בעבודות שירות, וענישה נלווית.

הנאשם הוזהר כי אי ביצוע השל"ץ עלול להוביל להפקעתו ולהטלת כל עונש חלופי לרבות מאסר.

...

אני מקבל את הטענות לגבי מצבו הרפואי של הנאשם שכן הוצגו מסמכים על כך, ואולם בסופו של יום, אין בכך לפטור אותו מהצורך לרצות עונש מוחשי והולם בתחילת המתחם, ובמקרנו, מדובר בשל"ץ, לצד מאסר מותנה קנס ופיצוי למתלונן.

גזירת הדין לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר על-תנאי, שלא יעבור הנאשם בתוך 3 שנים מהיום כל עבירת אלימות לרבות איומים; קנס בסך 1,000 ₪, או 4 ימי מאסר תמורתו אם לא ישולם.

לאחר סיום שרותה הצבאי, עבדה בעבודות מזדמנות רבות, ומאז שנת 2021 לא עובדת, בין היתר בשל מצב גופני ונפשי מורכב.

המיקום במיתחם נוכח נסיבותיו של המקרה שאינן מן החמורות בהנתן מצבה הנפשי של הנאשמת והקשר שלו לנסיבות ביצוע העבירה, ונוכח נסיבותיה האישיות, יש למקם את הנאשמת בתחתית מיתחם העונש.

הנאשמת הוזהרה כי אי ביצוע צו המבחן עלול להוביל להפקעתו ולהטלת כל עונש חלופי לרבות מאסר.

...

המתלונן ריצה בסופו של דבר בגין אותו תיק.

כמו כן חשה אשמה בכך שבשל הזעקת המשטרה, נעצר המתלונן ובסופו של דבר ריצה מאסר בשל עונש מאסר בעבודות שירות שהומר למאסר נוכח התנהלותו.

גזירת הדין לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשמת את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר על-תנאי, שלא תעבור הנאשמת בתוך 3 שנים מהיום כל עבירת אלימות לרבות איומים; צו מבחן לתקופה של 18 חודשים מהיום; התחייבות בסך 3,000 ₪ שלא לעבור בתוך שנתיים מהיום כל עבירת אלימות לרבות איומים.