עונש בעבירות ביטחוניות: חברות בארגון טרור, מגע עם סוכן חוץ וסיוע לנשיאת נשק

המערער הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון, והורשע בעבירות של מגע עם סוכן חוץ לפי סעיף 114(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ובשידול לחברות באירגון טירור לפי סעיף 30 לחוק הנ"ל בצרוף סעיף 3 לפקודת מניעת טירור, התש"ח-1948.

כך, קבע בית המשפט המחוזי כי בעוד ששתיים מהרשעותיו הקודמות של המערער לא רלוואנטיות הרי שהרשעתו האחרונה בעבירת בטחון, הנה חמורה והמערער שוחרר בעקבותיה מעונש מאסר ממושך כחמש שנים לפני שביצע את העבירה נשוא ההליך דנן.

יחד עם זאת, סבר בית המשפט המחוזי כי יש לתת משקל לקולא לעובדה כי חלף זמן רב מאז שהמערער פעל עבור האירגון וכי היה מדובר בסיוע חד פעמי כאשר המערער בעצמו סירב להתגייס לאירגון.

אכן, המערער הודה וחסך מזמנו של בית המשפט, אולם לעניין זה כמו גם לשיקולים האחרים לקולא, נתן בית המשפט המחוזי את דעתו, ולא מצאנו רכיב כלשהוא של חומרה בתוצאה אליה הגיע, בין היתר, נוכח העובדה כי המערער הורשע כבר בעבר בעבירה ביטחונית של החזקת נשק, תחמושת או חמרי חבלה וביום 24.12.1990 הושת עליו בגינה מאסר בפועל למשך חמש שנים כמו גם שלוש שנות מאסר על תנאי למשך חמש שנים.

...

אכן, המערער הודה וחסך מזמנו של בית המשפט, אולם לעניין זה כמו גם לשיקולים האחרים לקולא, נתן בית המשפט המחוזי את דעתו, ולא מצאנו רכיב כלשהו של חומרה בתוצאה אליה הגיע, בין היתר, נוכח העובדה כי המערער הורשע כבר בעבר בעבירה ביטחונית של החזקת נשק, תחמושת או חמרי חבלה וביום 24.12.1990 הושת עליו בגינה מאסר בפועל למשך חמש שנים כמו גם שלוש שנות מאסר על תנאי למשך חמש שנים.

אשר על כן, אנו דוחים את הערעור.

המערער הורשע, לאחר ניהול משפט הוכחות, בעבירות אלה: מגע עם סוכן חוץ, לפי סעיף 114(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); חברות באירגון טרוריסטי, לפי סעיף 3 לפקודה למניעת טירור (להלן: הפקודה למניעת טירור או הפקודה) (6 עבירות); פעילות באירגון טרוריסטי, לפי סעיף 2 לפקודה (4 עבירות); קשירת קשר לפשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין (5 עבירות); אימונים צבאיים אסורים, לפי סעיף 143 לחוק העונשין (5 עבירות); עבירות בנשק (נשיאת נשק), לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק העונשין (5 עבירות); עבירות בנשק (נשיאת תחמושת), לפי סעיף 144(ב) סיפא לחוק העונשין (3 עבירות); עבירות בנשק (החזקת נשק), לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין (4 עבירות); עבירות בנשק (החזקת תחמושת), לפי סעיף 144(א) סיפא לחוק העונשין; וניסיון לרצח, לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין (7 עבירות).

בעקבות הרשעתו בדין, נגזרו על המערער העונשים הבאים: 30 שנות מאסר לריצוי בפועל שמניינן מיום מעצרו של המערער ביום 16.8.2006; ושתי שנות מאסר על-תנאי, לבל יעבור בתוך שלוש שנים מתום מאסרו, כל עבירה נגד הבטחון שהיא פשע.

עוד נטען, כי לא היתה היתחשבות מספקת בגילו הצעיר של המערער, שהוא ללא עבר פלילי או ביטחוני, כאשר "הוא נפל קורבן לפעילי האירגון הבוגרים אשר ניצלו אותו והשפיעו עליו". בדיון שהתקיים לפנינו, חזר עו"ד ג'ברין וטען כי המערער נגרר אחר גורמים אחרים באירגון, ופעילותו "קרובה לרמת סיוע לניסיון לרצח". נטען עוד, כי הוא לא יזם דבר, כאשר הוא התלווה לפעילי האירגון האחרים, שכולם היו מבוגרים ממנו.

...

תגובת המשיבה לערעור המשיבה, אשר יוצגה על-ידי עו"ד דפנה שמול, סבורה כי יש לדחות את הערעור, למרות שגם לגישתה העונש, אשר הושת על המערער, מצוי ברף העליון של טווח הענישה.

סבורני, כי יש מקום, בנסיבות העניין, ליתן משקל רב יותר לקולה לגילו הצעיר של המערער ובעיקר לעובדה כי מעשיו לא גרמו לנפגעים בנפש.

לאור האמור, הננו מחליטים לקבל את ערעורו של המערער ולהעמיד את עונש המאסר לריצוי בפועל על 27 שנים, שמניינם מיום מעצרו 16.8.2006.

בית המשפט המחוזי (הרכב כב' הנשיאה ר. יפה-כ"ץ) ציין "עבירות מעין אלה הנועדות לפגוע בבטחון, מחייבות, מעצם טיבן, הטלת ענישה מחמירה כפי שנפסק בשורה ארוכה של פסקי דין, נוכח המציאות הביטחונית הקשה בה מצויה ישראל, ופוטנציאל הסכנה הגלום בעבירות מסוג זה, לתושבי המדינה ולחייליה... נסיבות אישיות אלו או אחרות, נדחקות לאחור, נוכח חומרת העבירות; אף גילם הצעיר של נאשמים אינו מהוה עילה להקלה משמעותית, יתר על המידה "שכן אירגוני הטרור נוהגים לגייס לשורותיהם ולפעילותם הנפשעת קטינים בגילאים צעירים ביותר, המזדהים עם מטרותיו של האירגון" (עניין אבו חמד, פסקה 9))".נקבע כי מיתחם הענישה ביחס חברות באירגון טירור, אימונים אסורים, מגע עם סוכן חוץ, קשר לרצח וסיוע לניסיון רצח, נע בין 10 ל-13 שנות מאסר (מיתחם נוסף שבין 10-15 נקבע לעניין ארוע הדקירה).

בעיניין תפ"ח (מחוזי באר שבע) 1050/08 מדינת ישראל נ' אבו חטב (17/3/2010) נדון נאשם ל-10 שנות מאסר לאחר שהורשע בעבירות מושא 6 אישומים של חברות בהתאחדות בלתי מותרת, מגע עם סוכן חוץ, 6 עבירות של החזקת נשק, 3 עבירות של ניסיון רצח, אימונים צבאיים אסורים, קשירת קשר לפשע, קשירת קשר לעוון ומתן אמצעים לבצוע פשע.

...

בסופו של דבר, המטען לא הופעל כיוון שחיילי צה"ל לא הגיעו למקום.

בית המשפט העליון ציין כי "אין ספק כי מדובר בעונש חמור, שהוטל על איש צעיר. עם זאת... האירועים בהם היה מעורב המערער למרבה המזל לא הסתיימו בתוצאה קטלנית, אך הפוטנציאל הקטלני הטמון בהן הוא רב. אילו היה זממו של המערער עולה בידו, חלילה, ואפילו פעם אחת – היה נדון למאסר עולם...פוטנציאל הפגיעה באדם וברכוש מירי טילים כזה הוא קשה לתיאור. על כן במקרה נדיר בו ניתן לשפוט בישראל מי שנוטל חלק בפעילות כזו, אין מנוס אלא לנקוט ביד קשה למען יצא הקול כי יש מחיר כבד למעשים כאלה. המערער גילה נחישות רבה בפעולותיו, כפי שתואר בהרחבה – ולא ראינו אפשרות להקל בעונשו, אף שמדובר בעונש כבד". בעניין תפ"ח 1051/06 מדינת ישראל נ' עזאם אימץ בית המשפט את הסדר הטיעון שהושג בין הצדדים והשית עונש של 20 שנות מאסר על נאשם שירה יחד עם אחרים טיל לעבר מדינת ישראל והורשע בביצוע עבירה של ניסיון לרצח, שתי עבירות של קשירת קשר לפשע, ארבע עבירות בנשק ועבירה של הסתננות.

סוף דבר לאור כל האמור, בהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות, עוצמתה הגבוהה של הפגיעה באותם ערכים, מדיניות הענישה הראויה והנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, אציע לחבריי להעמיד את מתחם העונש ההולם ביחס לכל העבירות אותן עבר הנאשם כבגיר, כנע בין 15 לבין 21 שנות מאסר.

כללי מהו העונש שיש להטיל על נאשם בעבירות ביטחוניות, הכוללות חברות באירגון טרוריסטי, מגע עם סוכן חוץ וסיוע לנשיאת נשק? ב"כ המאשימה סבור, כי החומרה בתיק זה, לפי הבנתו, מחייבת עונש כולל של בין 4.5 ל-5 שנות מאסר.

...

לאור האמור לעיל, סבור אני, כי יש לקבוע את העונש בתוך המתחם, ברבע העליון שלו, בשל הטעמים שהוזכרו לעיל; זאת, לאור עברו הפלילי של הנאשם, הלקח של המאסר הקודם לא הניב את הפרי, ובפניי נאשם שמבצע עבירות דומות, בנוסף לצורך בהרתעת היחיד והרבים, המחייבים את התוצאה האמורה.

לאור זאת, הגעתי למסקנה כי העונש הראוי הוא 32 חודשי מאסר.

התוצאה לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים: (א) 32 חודשי מאסר בפועל, מיום מעצרו, על פי רישומי השב"ס. (ב) מאסר על תנאי של 15 חודשים, אותם ירצה הנאשם אם יעבור עבירה של חברות בארגון טרוריסטי או מגע עם סוכן חוץ, בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו.

נוכח האמור, הורשע הנאשם בעבירות של סיוע לניסיון לרצח, לפי סעיף 305(1) לחוק, בצרוף סעיף 31 לחוק; מגע עם סוכן חוץ, לפי סעיף 114(א) לחוק; חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, לפי סעיף 85(1)(א) לתקנות ההגנה (שעת חרום), 1945; עבירות בנשק (נשיאת נשק), לפי סעיף 144(ב) לחוק; אימונים צבאיים אסורים, לפי סעיף 143(ב) לחוק; קשירת קשר לפשע (רצח), לפי סעיף 499(א)(1) לחוק.

דיון הנאשם נותן את הדין בגין שני מעשי עבירה חמורים, כנגד בטחון המדינה, בזיקה לאירגון טירור, שכוונו לפגוע פגיעה קשה בתושבי המדינה וחיילי צה"ל, ולערער את הבטחון והשלווה בציבור הישראלי.

בנסיבות הארוע שבפנינו, כאשר הנאשם הורשע בעבירה של חברות ופעילות באירגון טירור, אימונים צבאיים אסורים, מגע עם סוכן חוץ, קשירת קשר לבצוע רצח, סיוע לניסיון לרצח, ולנוכח הסיוע שהושיט בניסיון לפוצץ מטען שנועד להרג חיילים, שבמהלכו אף נשא כלי נשק, הרי שמיתחם העונש הכולל שיש להשית בגין עבירות אלה הנו בין 10 ל- 13 שנות מאסר.

...