עוולת הפרת נגישות

עילות התביעה – כמפורט בסעיפים 104-97 לבקשת האישור עילות התביעה הנטענות הן הפרת הוראות חוק השויון ותקנות הנגישות וכן הפרת חובה חקוקה, התרשלות, עוולה חוקתית ועשיית עושר ולא במשפט.

...

סבורני כי הטבה זו מטיבה באופן ממשי עם חברי הקבוצה לקוית השמיעה אשר מסתייעת במערכת העזר והיא תורמת לה רבות בחיזוק תחושת השוויון, הערך העצמי והזכות הבסיסית לכבוד.

סבורני, כי אין צורך בהלימה מלאה בין עלות מימוש הסדר הפשרה לבין גובה הגמול ושכר הטרחה.

סוף דבר לאור האמור הריני לאשר את הסדר הפשרה, בהתאם למפורט בפסק דין זה. הצדדים יפרסמו הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה, בהתאם להוראות סעיף 25 לחוק תובענות ייצוגיות, ובהתאם להוראות הפרסום שפורטו בסעיף 6א להחלטתי מיום 29.9.2016.

העילות שבגינן הוגשה בקשת האישור הן הפרת החובות המנויות בחוק שויון זכויות ותקנות הנגישות, המהוה גם עוולה נזיקית, הפרת חובה חקוקה ורשלנות; וכן הפרה של הוראת סעיף 3(א) לחוק הגנת הצרכן.

...

המשיבה מוסיפה כי החלטת המחיקה אינה מטילה נטל בלתי סביר על תובעים מייצגים, שכן מצופה מהם שיערכו בדיקות מינימליות קודם להגשת בקשת אישור בסכום של עשרות מיליוני ש"ח. דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי ליתן רשות ערעור ולדון בבקשה כאילו הוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

כן אקדים ואומר כי הגעתי לכלל מסקנה שדין הערעור להתקבל.

התוצאה היא שהבקשה למתן רשות ערעור מתקבלת וכן מתקבל הערעור, ומשמע שהחלטת המחיקה מבוטלת.

בנוסף להפרת חובות הנגשה ספציפיות, שמקימות עוולה בנזיקין, אי עמידה ביעדי ההנגשה מהוה גם אפליה, כפי שניתן ללמוד גם מסעיף 19ג בחוק השויון.

...

בשים לב לסוג ההפרה, לנזק שנגרם לחברי הקבוצה, להנחיית הפסיקה וגם לפיצוי, החלטתי להעמיד את נזקו של כל אחד מחברי הקבוצה על 500 ₪.

לנוכח השיקולים הנ"ל החלטתי לקבוע לתובע גמול בסכום של 360,000 ₪ בצירוף מע"מ כנגד חשבונית, ולבאי כוחו שכ"ט בסכום של 2 מיליון ₪ בצרוף מע"מ, סכום שעולה בקנה אחד עם אמות המידה שהוצבו בענין ע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' דן רייכרט, פ"ד ס"ה(2) 681 (23.5.2012).

לסיכום התובע הראה כי הרכבת לא עמדה במלוא הוראות הדין בדבר הנגשת תחנות הרכבת לאנשים עם עוורון או עם לקות ראיה.

" הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה: "אנשים עם מוגבלות שלטובת עניינם או לטובת מימוש זכויותיהם, ובכלל זה גם עפ"י חוק שויון זכויות, חלות על המשיבה חובות לספק התאמות נגישות בשירות אינטרנט, שאותן או את חלק מהן המשיבה לא סיפקה, או שאותן או את חלק מהן המשיבה לא סיפקה עפ"י עקרונות חוק שויון זכויות או תקנות נגישות השרות מכוחו". עילות התובענה כפי שפורטו בבקשת האישור: עוולה בגין הפרת הוראות חוק הנגישות ותקנות הנגישות, הפרת חובה חקוקה, רשלנות והפרה של סעיף 3(א) לחוק הגנת הצרכן.

...

פטור ממינוי בודק מצאתי כי בנסיבות העניין יש מקום להיעתר לבקשת הצדדים ואין מקום למינוי בודק לפי סעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.

סוף דבר אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) בחוק.

לסיכום – ההוראות מכח סעיפים 33 עד 34 לחוק, אינן חלות על הנתבעת בעניינינו, ומכאן יש לדחות טענת התובעת שעל פיה קמה לה עילת השבה של כל הכספים שהנתבעת גרמה לתובעת להוציא, מכח אחריות הנתבעת לבצוע עוולת הפרת חובה חקוקה, מכח הסעיפים הנ"ל. סמכות התאגיד לפעול מחוץ לתחומו: בסעיף 35 לחוק תאגידי מים וביוב "חיבור נכס שמחוץ לתחום" נקבע, כי חברה רשאית להרשות לבעל או למחזיק נכס שמחוץ לתחומה לחבר ביוב שבנכסו עם מערכת הביוב של החברה בתנאים שיוסכם עליהם עימה ועם החברה או הרשות המקומית, שבתחומה נמצא הנכס.

בהקשר זה נקבע בה"פ (מחוזי-נצרת) 38001-11-16 סלים לחאם יזמות ובניה בע"מ נ' תאגיד הרי נצרת - מפעלי מים וביוב בע"מ ואח' (7.8.2018) (להלן: "עניין לחאם"), ויפים הדברים לענייננו: "השיקולים שעמדו בבסיס דרישתו של התאגיד בעיניין מיקום מדי המים הדירתיים - הורדת פחת המים, חשש מפגיעה במדי המים ונגישות למדי המים לצורך קריאה ותחזוקה, נמצאים בתוך מיתחם שיקול הדעת המקצועי שניתן לו בהתאם לדין. סבורני כי לא נפל פגם או חוסר סבירות בהחלטת תאגיד המים המצדיקים היתערבות בשקול הדעת המסור לו על-פי דין. בכגון דא אין דרכו של בית המשפט להחליט במקומו של התאגיד במיוחד בעניינים מקצועיים הנמצאים בתחום סמכותו. בהתאם להלכה הפסוקה, בית המשפט אינו מחליט במקום הרשות בעניינים מקצועיים שבתחום סמכותה וכך נפסק בבג"ץ 6274/11 דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' שר האוצר, פסקה 11 (‏26.11.2012):

...

לסיכום – לא קיימת כל עילה מוצדקת להתערבות בית המשפט בהחלטת המקצועית שניתנה על ידי הנתבעת בנוגע לבחירת נקודת החיבור.

לאור כל האמור לעיל דין התביעה להידחות.

סוף דבר דין התביעה להידחות.