עובד שנפטר, זכאי לפיצויים לפי סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים

בנסיבות אלה טענות התובעים כי עם פטירת המנוח זכאים הם לפצויי פיטורים בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק פצויי פיטורים תשכ"ג-1953, בסך 6,586 ₪; לשכר עבודה בגין העסקת המנוח בחודש דצמבר 2002 בסכום של 6,063 ₪; לדמי פדיון חופשה בסך 3,152 ₪ ולדמי הבראה בסך 1,655 ₪[footnoteRef:3].

...

בנסיבות הללו מקובלת עלינו עמדת הנתבע האומרת כי בנסיבות הללו שבהן סיבת המוות לא הובהרה התובעות לא הוכיחו את טענתן לפיה אילו אכן השכיל לבטח את המנוח לאורך תקופת הקשר[footnoteRef:15], היו הן זכאיות בעקבות פטירתו לקצבת שארים.

מהמקובץ עולה כי התובעות נכשלו בכימות הזנק שנגרם להן לטענתן כתוצאה מאי הסדרת זכויות הפנסיה של המנוח.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, תביעת התובעות למעט התביעה לדמי פדיון חופשה כאמור בסעיף 17 – על כל חלקיה נדחית.

ביחס להיעדר העילה נטען כי סעיף 5 לחוק פצויי פיטורים קובע כי רק שאריו של עובד שנפטר זכאים לפצויי פיטורים, ולא יורשיו או עיזבונו, ולא נטען כי התובעים, שזהותם, כאמור, אינה ברורה, הם אכן שאריו של המנוח.

...

עם זאת ייאמר, במאמר מוסגר, אף כי בבחינת למעלה מן הצריך, כי לכל היותר, יורשיו הנטענים של המנוח ייפו את כוחו של מר HAGOS לטפל בענייניהם, וספק בעיניי האם אכן ניתן לקבוע כי הם ייפו את כוחו של עו"ד מסדה לייצגם בהליך זה. אף ספק בעיניי אם די בייפוי הכח שניתן על ידי הורי המנוח כדי לקבוע שמר HAGOS , יכול לבוא בנעלי המנוח, בפרט בשים לב לכך שהוא לא התייצב לדיון המוקדם שהתקיים לפני ביום 18.1.21, ולכך שלדברי עו"ד מסדה, הסיבה לכך אינה ידועה לו. לסיכום, הורי המנוח לא הוכרו כיורשיו של המנוח, ואין לפניי טענה לפיה צו ירושה או צו קיום צוואה היא בהישג יד וצפוי להתקבל תוך פרק זמן קצר.

בעניין לוי נפסקו הדברים הבאים, שסבורני כי הם יפים אף לעניינו: "..., אין לפניי טענה מבוססת לפיה הוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה בישראל, היא בהישג יד וצפויה תוך זמן קצר: לגבי קבוצת התובעים הראשונה נטען באופן סתמי בלבד כי "אישור צוואתה של המנוחה [אשת המנוח-ד.כ.ל] נמצא בטיפול", כאשר לא נאמר דבר לגבי צו ירושה בישראל ביחס למנוח (פס' 6 לתגובה מיום 22.7.2020).

דבריי עולים בקנה אחד עם רוח תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 שצפויות להיכנס" נוכח כל האמור, אני מורה על עיכוב ההליך ל- 60 יום מהיום.

לאור האמור, ובשים לב להוראות סעיף 6 לחוק הגנת השכר, התש"יח-1958 (להלן: "חוק הגנת השכר") וסעיף 5 לחוק פצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק פצויי פיטורים"), החברה הותירה את ההכרעה בעיניין בעלי הזכויות ואופן חלוקת הכספים בידי בית הדין כשעד אז ביקשה היא להפקיד את הכספים בקופת בית הדין.

"שאירים" מוגדרים בסעיף 5 לחוק כ "בן זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו והוא גר עמו, וילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לעניין גימלאות לפי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, ובאין בן-זוג או ילדים כאמור– ילדים והורים שעיקר פרנסתם היתה על הנפטר וכן אחים ואחיות שגרו בביתו של הנפטר לפחות שנים-עשר חודש לפני פטירתו וכל פרנסתם היתה על הנפטר". ובהמשך לכך קובע סעיף 5(ב) לחוק כי "היו פצויי פיטורים משתלמים לשאירים שאינם בן-זוג או ילד התלוי כאמור, יופקדו הפיצויים בבית הדין האיזורי לעבודה ויינתנו לשאירים שיקבע בית הדין האיזורי לעבודה ולפי החלוקה שיקבע, בהיתחשב במצבם הכלכלי ובמידת תלותם בעובד שנפטר". המחוקק מוסיף ומבהיר, בסעיף 5(ג) לחוק, כי פצויי הפיטורים המשולמים לשאירים "לא יראו אותם כחלק מהעזבון". תכליתו של סעיף 5 לחוק היא העדפת טובתם של אלו שפרנסתם הייתה תלויה במנוח: "סעיף 5 מהוה חריג לכלל לפיו פצויי פיטורים משולמים לעובד עצמו עם פיטוריו ואיבוד מקור פרנסתו. סעיף 5 הוא חריג שנועד להיטיב עם שאירים קרובים או שאירים רחוקים יותר שהיו תלויים לפרנסתם על הנפטר. התכלית היא למנוע מצב בו פטירתו של העובד תיפגע בחלק ניכר ממקור הכנסתם של הסמוכים על שולחנו ועיקר פרנסתם על העובד הנפטר" (ע"ע 1308/02 מיכאל קרקובסקי - מדינת ישראל, משרד הבריאות, (פורסם בנבו) לט(2004) 263 (2003)).

...

סעיף 5(א) לחוק פצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 קובע כך: "נפטר עובד, ישלם המעסיק לשאיריו פיצויים כאילו פיטר אותו.

התובעת הציגה צו ירושה אולם לא הוכיחה את זכאותה בהתאם לסעיף 5(א) לחוק פצויי פיטורים.

...

לפיכך התביעה ברכיב זה נדחית.

משלא נטען ולא הוכח כי המנוחה דרשה לקבל הודעה על תנאי עבודתה, נדחית התביעה ברכיב זה. סוף דבר התביעה מתקבלת חלקית.

הנתבעת תשלם לתובעת בגין עבודת המנוחה, את הסכומים הבאים: משכורת 13 בסך 52,250 ₪.

סגן הנשיאה אילן איטח לפנינו ערעורים על פסק דינו של בית הדין האיזורי ירושלים (השופטת הבכירה יפה שטיין ונציגי הציבור מר יוסי קשי ומר חיים בריל; סע"ש 45186-04-18) שבו התקבלה בחלקה תביעת גב' גוואהר מסודה - אלמנת המנוח מר נביל מסודה ז"ל (להלן - האלמנה ו-המנוח, לפי העניין), כשאירה של המנוח, לתשלום פצויי פיטורים לפי סעיף 5 לחוק פצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן - חוק פצויי פיטורים), ותביעת יורשי המנוח, ובכללם האלמנה (להלן ביחד - היורשים), לתשלום זכויות שונות המגיעות למנוח בגין תקופת עבודתו בא. דינאמיקה אחזקות (2002) בע"מ (להלן - החברה) וסיומה (למעט פצויי פיטורים).

מטעמי נוחות גם אנו כמו בית הדין האיזורי והצדדים נדון ברכיב ערעור זה בנפרד ובהמשך נדון בפיצויי הפיטורים: היורשים טענו, בהסתמך על דו"חות נוכחות שנטען כי נכתבו על ידי המנוח בזמן אמת (להלן - הדו"חות שבמחלוקת), כי המנוח, שהיה עובד שעתי, הועסק בכל תקופת עבודתו (אוקטובר 2007 - אוגוסט 2017) בהקף של משרה מלאה.

פצויי הלנת פצויי פיטורים - מקובלת עלינו טענת האלמנה כי היה על החברה לשלם לה (בהיותה שאירתו היחידה) את פצויי הפיטורים בגין המנוח סמוך לאחר פטירתו ומיוזמתה, מבלי שיהא עליה להגיש תביעה לצורך כך ולהמתין שנים רבות לצורך קבלת זכות סוציאלית בסיסית.

...

בנסיבות אלה, שוכנענו כי יש לראות בתביעה לפיצויי פיטורים ופיצויי הלנה ככזו שהוגשה במסגרת השנה הראשונה שלאחר פטירת המנוח ולפיכך הזכות לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים לא התיישנה.

הגם שהדרך היתה ארוכה מצאנו לנכון להציגה מתוך הבנת החשיבות של הדיוק המשפטי, שאם לא כן - כפי שהמציאות מוכיחה במקרה של דמי ההבראה מכוח צו ההבראה הכללי (ולמרבה הצער גם של זכויות נילוות אחרות שנופלות קורבן לאוטומציה של טענת העדר הפידיון) - "טעות שנקלטת אינה נפלטת" (זכויות יוצרים על תרגום הביטוי שקדמונינו טבעו במימרה "שבשתא כיון דעל על" (פסחים, קיב, א; בבא בתרא, כא, א) שמורות לשופט טירקל בבג"ץ בניאל).

לאור המקובץ, בגין התקופה שקדמה לחודש מרץ 2014 זכאי היה המנוח לדמי הבראה לפי צו ההבראה הכללי והתקרה שהיתה קבועה בצו ההבראה הכללי טרם התיקון אינה חלה עוד בין לאור התיקון משנת 2017 ובין לאור דברינו לעיל בדבר העמדת ההלכה בנוגע לדמי ההבראה על מכונה לאור השינויים שחלו באופיה של הזכות מאז השנים הרלוונטיות לנפסק בעניין זדה.

סוף דבר - תוצאות הערעורים ערעור האלמנה מתקבל בחלקו כאמור בסעיפים 6 ה' ו-7 לעיל ועל החברה לשלם לה, תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין, סכום נוסף בגין פיצויי פיטורים - סך של 5,429 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.9.2017 ועד למועד התשלום בפועל, וכן סך של 11,000 ₪ בגין פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, שישולם תוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יתווספו אליו ריבית כדין והפרשי הצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.