במסגרת תפקידו קיבל הנאשם מלקוחות החברה את נתוני האשראי שלהם וזאת לצורך רכישת חבילות ביטוח עבורם וכן קיבל ממעסיקו מר דוד בלחנס (להלן: "המעסיק") את נתוני כרטיס האשראי שלו לצורך ביצוע רכישות שונות עבור החברה.
אישום מספר 2
על פי עובדות אישום זה בתאריך 1.5.17 בין השעות 10:37 ל – 11:,25 או בסמוך לכך, ביצע הנאשם ארבע העברות כספים בסכום של 6,000 ₪ מחשבונו של המתלונן 2 , מעסיקו של הנאשם באופן שניכנס ליישומון, הזין את פרטי כרטיס החיוב של המתלונן והעביר כספים אל חשבונה של שרה.
בגין אישום זה הורשע הנאשם בעבירה של הונאה בכרטיס חיוב – עבירה לפי סעיף 17 רישא לחוק כרטיסי חיוב ועבירה של גניבה בידי עובד ממעבידו – עבירה לפי סעיף 391 לחוק העונשין.
לפי הכרעת הדין, הנאשמת עשתה שימוש בכרטיס חיוב של המתלוננת ב-56 הזדמנויות בסכום של כ-3,150 ₪.
בית משפט השלום הטיל על הנאשמת, בין היתר, 10 חודשי מאסר בפועל וכן הפעיל מאסר מותנה אשר היה תלוי ועומד כנגדה, חלקו במצטבר, כך שבסך הכל נקבע כי תרצה 12 חודשי מאסר בפועל.
מאחר והנאשם השיב את סכום הכסף במלואו או חלקו למעסיק לא אשית פיצוי כספי .
...
בענייננו לאחר שהממונה על עבודות השירות קבע כי הנאשם אינו מתאים לביצוע עבודות שירות הרי שאני סבורה שיש להשית על הנאשם עונש של מאסר על תנאי, הגם שיש בו חריגה ממתחם העונש ההולם.
אשר על כן לאור כל האמור, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
5 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שלא יעבור הנאשם אחת או יותר מן העבירות בהן הורשע בתיק זה ויורשע בה.
פיצוי למתלונן מאישום מספר 1 בסכום של 5,000 ₪ אשר ישולם ב – 5 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.4.23 ובכל 1 לחודש שלאחר מכן.
בשל נסיבותיו האישיות של הנאשם, החלטתי שלא להשית קנס כספי .