עובד מועצה ניגוד עניינים איסורים ופסילות

האח הרב אברהם מנחם: כאמור, העותר טוען כנגד אח זה בשני ראשים: מחד, הוא משמש כרב העיר, מאידך, כנשיא עמותת "נר הצפון". אציין כי סוגיית כהונתו כנשיא העמותה, שוב אינה רלוואנטית שכן עפ"י המסמכים אשר צורפו לתגובות המשיבים, לרבות מכתב מועד העמותה עצמה, עולה כי הרב אברהם התפטר מתפקידו זה. באשר לכהונתו כרב העיר - חוות דעתה של הוועדה למניעת ניגוד עניינים סקרה את ס' 122א לפקודת העיריות, סעיף האוסר על היתקשרות בין ערייה לבין חבר מועצה או לבין קרובו של חבר מועצה (לרבות אחיו): 122א. (א) חבר מועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שיש לאחד מהאמורים חלק העולה על עשרה אחוזים בהונו או ברווחיו או שאחד מהם מנהל או עובד אחראי בו, לא יהיה צד לחוזה או לעסקה עם העיריה; לענין זה, "קרוב" – בן זוג, הורה, בן או בת, אח או אחות.

...

(הדגשה שלי- י.כ.) אם כן, ס' 122א(ד) מתייחס לשליטה של עירייה בתאגיד (לרבות המועצה הדתית בעניננו אנו) ולמעשה, ניתן להגיע למסקנה כי כהונת המשיב 4 במליאה, במקביל לכהונת אחיו כרב העיר עומדת בניגוד להוראות ס' 122א(ד).

נתון זה במצורף לחומר אשר כן הוגש (המלמד חד משמעית על העברות כספית משמעותיות והרבה מעבר ל- 25%), מוביל למסקנה כי קיימת בעיה בכל הנוגע לתקינות העברות הכספים בין העירייה לעמותת "נר הצפון". נשאל, האם פגם בכל הנוגע להעברות הכספים בין העירייה לעמותה, מוביל כפועל יוצא, לפסילת המשיב 4 מכהונתו במליאה? לשון אחר, האם אי עמידה בתנאיו של ס' 122א (א) לפקודת העיריות, מוביל בהכרח לקביעה בדבר פסלות כפי ס' 120 לפקודה? סוגיית ניגוד העניינים אינה עומדת בבדידותה.

סוף דבר, לא ראיתי בנסיבות כאן לפסול את כהונת המשיב 4 כחבר מועצה באופן גורף.

על מהותו של כלל זה עמד כב' השופט ברק (כתוארו דאז) בבג"ץ 531/79 סיעת הליכוד בעריית פתח תקווה - מועצת עריית פתח תקווה, פ"ד לד(2) 566 (1980) (להלן- ענין סיעת הליכוד): "כלל יסוד הוא בשיטתנו המשפטית כי אסור לו לעובד הציבור להמצא במצב בו קיימת אפשרות ממשית של ניגוד עניינים‏ (conflict of interest). לכלל זה מקורות מספר, אשר החשובים שבהם הם כללי הצדק הטבעי מזה וכללי האמון מזה. על-פי כללי הצדק הטבעי אסור לו לעובד הציבור להמצא במצב בו קיימת אפשרות ממשית של משוא פנים או דיעה משוחדת (בג"ץ 174/54 ישראל שימל נ' רשות מוסמכת (י' שרייבום). וועדת העירעור לצורך החוק להסדר תפיסת מקרקעים בשעת-חירום, תש"י-1949 ואח', פ"ד ט 459; פ"ע יח 374). תחום פעולתו העקרי של כלל זה הוא לעניין עובד ציבור המבצע תפקיד שפוטי או כעין שפוטי. אך אין הכלל מוגבל למצבים אלה בלבד. כל גוף צבורי, יהא תפקידו אשר יהיה, חייב לבצע את תפקידו ללא דיעה קדומה ומשוחדת, ללא פניות וללא משוא פנים (292/61 בית אריזה רחובות בע"מ ו – 2 אח' נ' שר החקלאות ואח', פ"ד טז 20); בג"ץ 685/78 עומרי מחמוד נ' שר החינוך והתרבות ו – 7 אחרים, פ"ד לג (1) 767)"[footnoteRef:8].

...

אין בידינו לקבל את טענת המבקשים ולפיה ההחלטה בעניינם נובעת מהתנכלות ו/או עניין אישי של מנהל אגף החופים מול יתר המצילים ומול וועד המצילים.

מקובלת עלינו עמדת העירייה כי באיזון בין האינטרס הפרטי של המבקשים לעבוד כמצילים קבועים בעיריית חיפה לבין האינטרס הציבורי וחובות העירייה למנוע אפשרות של ניגוד עניינים באגף החופים ולאפשר את תפקודו התקין, ידו של האינטרס הציבורי על העליונה.

] סוף דבר –   33.

       על יסוד כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

."יש בו לגמד כל טענה שהנאשם ראה במילוי תפקידיו רק את השליחות הציבורית לנגד עיניו". "..אבן יסוד בערכי השרות הצבורי היא שאסור שיהיה לעובד ציבור, המפעיל סמכותו לגבי נושא מסויים, עניין אחר, אישי או מוסדי, באותו נושא. הסיבה לכך נעוצה בחשש שהעניין האחר שיש לאותו עובד ציבור ישפיע על דרך פעולתו או על שיקול דעתו". בהמשך, עמד בית הדין על חומרת היתנהלותו של המערער במכלול מעשיו נוכח מעמדו כעובד בכיר וקבע כי אין מנוס, בנסיבות אלו ולצורך הגשמת תכליותיו של הדין המשמעתי, מפיטוריו של המערער ופסילתו לצמיתות מעבודתו במועצה הדתית בקריית-מלאכי.

הדין המשמעתי של עובדי-המדינה הוחל על הרשויות המקומיות רק בשנת 2012 וטרם הוטמע וחלחל בקרב עובדי המועצות, כנטען, בפרט בכל האמור להמצאות במצב של ניגודי עניינים והחתמת כרטיס נוכחות.

...

."יש בו לגמד כל טענה שהנאשם ראה במילוי תפקידיו רק את השליחות הציבורית לנגד עיניו". "..אבן יסוד בערכי השירות הציבורי היא שאסור שיהיה לעובד ציבור, המפעיל סמכותו לגבי נושא מסויים, עניין אחר, אישי או מוסדי, באותו נושא. הסיבה לכך נעוצה בחשש שהעניין האחר שיש לאותו עובד ציבור ישפיע על דרך פעולתו או על שיקול דעתו". בהמשך, עמד בית הדין על חומרת התנהלותו של המערער במכלול מעשיו נוכח מעמדו כעובד בכיר וקבע כי אין מנוס, בנסיבות אלו ולצורך הגשמת תכליותיו של הדין המשמעתי, מפיטוריו של המערער ופסילתו לצמיתות מעבודתו במועצה הדתית בקריית-מלאכי.

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ושקלתי את השיקולים הנוגעים בדבר, נחה דעתי כי לא נפל פגם בגזר-דינו של בית-הדין במידה המצדיקה את התערבות ערכאת הערעור.

במצב המשפטי הקיים, בגדרי התערבותה של ערכאת-הערעור, הגם שניתן היה להגיע לתוצאה מקלה במעט, במארג השיקולים ואיזונם, נוכח חומרת המעשים המיוחסים למערער- לא שוכנעתי, בדבר קיומה של עילה מספקת אשר תצדיק את התערבות ערכאת הערעור בגזר-הדין ובכלל זה, בפיטוריו ופסילתו משירות המדינה עד גיל 60.

אשר על כן, הערעור נדחה.

מעבר לכך, שוכנעתי כי בתוקף תפקידו כחבר המועצה וכתושב המושב מאור, רשאי היה התובע לעשות את הפירסום הזה, ומדובר בפירסום שהוא בגדר הבעת דיעה על היתנהגות הנפגע בתפקיד צבורי או בקשר לעניין צבורי כמפורט בסעיף 15 (4) לחוק איסור לשון הרע.

אני דוחה לכן את טענות התובעים בעיניין זה. הפירסום באתר mynet לטענת התובעים, ביום 17/10/12 פורסמה באנטרנט, באתר mynet, כתבה שכותרתה "תלונה נגד ראש מועצת מנשה: ניגוד עניינים חמור". לטענת התובעים, הנתבע הוא שפירסם כתבה זו ו/או היה אחראי לפרסומה וגם בכתבה זו נכללו פרסומים שיש בהם לשון הרע כנגדם.

...

מלבד טענה סתמית בעניין הזה אין כל פירוט בכתב התביעה או בסיכומים מטעם התובעים בעניין זה. אני קובעת כי גם כאן נשלח המכתב לגורמים רלוונטיים בלבד, כפי שהתברר ביחס לתלונה הראשונה.

לאחר שעיינתי בכל המסמכים שהוגשו על ידי הצדדים, אני דוחה את טענות התובעים גם בעניין הזה.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.

"כל גוף צבורי, יהא תפקידו אשר יהיה, חייב לבצע את תפקידו ללא דיעה קדומה ומשוחדת, ללא פניות וללא משוא פנים".[footnoteRef:17] [17: בג"צ 292/61 בית אריזה רחובות בע"מ ו- 2 אח' נ' שר החקלאות ואח', פד"י טז 20 וכן בג"צ 685/78 עמרי מחמוד נ' שר החינוך והתרבות ו- 7 אח', פד"י לג(1) 767, כפי שמובא בבג"צ 531/79 סיעת הליכוד בעריית פתח תקווה נ' מועצת עריית פתח תקווה ואח' (להלן – "הילכת סיעת הליכוד") עמ' 569.

] ואולם, העקרון בשיטת המשפט הישראלי, בדבר האיסור החל על עובד ציבור להמצא במצב של ניגוד עניינים, מוצא את ביטויו לא רק בהוראות חקוקות אלא הוא חלק מ"המשפט המקובל נוסח ישראל" שנוצר והתגבש בפסיקתו של בית המשפט העליון.

...

באשר לטענת האפליה ביחס לעיריית נתניה, נקדים ונאמר, כי מקובלת עלינו גישתה העקרונית של המדינה, לפיה לא ניתן להכשיר מצב של ניגוד עניינים בזכות קיומו של ניגוד עניינים במקום אחר, ככל שהוא אכן קיים.

אשר על כן, אנו מורים למזכירות להעביר את פסק הדין למנכ"ל משרד הפנים, מר עמרם קלעג'י, ליועץ המשפטי בלשכה המשפטית של משרד הפנים, עוה"ד יהודה זמרת, לממונה על מחוז מרכז במשרד הפנים, הגב' רות יוסף וכן למר ישראל שפיצר, מנהל אגף כוח אדם ושכר ברשויות המקומיות.

לאור כל האמור לעיל, ראינו לדחות את התביעה, וכך אנו מורים.