עובד יומי או שעתי זכאי לדמי חגים

אמנם, בהתאם לפסיקה בעיניין מוחדינוב, עובד שעתי או יומי זכאי לדמי חגים גם עבור ימים בהם עבד, אם הועסק בחג שלא מתוך בחירה, קרי דמי חגים ישולמו בנוסף לתמורת יום העבודה לעובד שעתי שעבודתו בחגים לא הייתה מתוך בחירה שלו אלא "מתוך כורח". אלא שכאמור התובע תבע רכיב זה באופן לאקוני ולא פירט בכתבי טענותיו את מהות תביעתו.

...

לבד מהעובדה שלא מצאנו כאמור כי לתובע אכן שולמו סכומים ביתר, הרי שהנתבעת לא הגישה נגד התובע תביעה שכנגד, כאשר טענת קיזוז אינה ה'אכסניה המתאימה' לעתור לקיזוז בגין התנהלות חסרת תום לב של העובד.

אשר על כן, טענת הקיזוז שהעלתה הנתבעת – דינה להידחות.

סוף דבר תביעתו של התובע התקבלה בחלקה, כמפורט לעיל.

בהתאם לפסיקה בעיניין ע"ע (ארצי) 38313-03-18‏ ‏איל''ן איגוד ישראלי לילדים נפגעים - מיכאל מוחדינוב‏, מיום 1.6.2020 (להלן: "עניין מוחדינוב"), עובד שעתי או יומי זכאי לדמי חגים גם עבור ימים בהם עבד, אם הועסק בחג שלא מתוך בחירה, קרי דמי חגים ישולמו בנוסף לתמורת יום העבודה לעובד שעתי שעבודתו בחגים לא הייתה מתוך בחירה שלו אלא "מתוך כורח", כאשר כדי לקיים את תנאי הכורח די בכך שסידור העבודה נעשה על ידי המעסיק, וזאת גם אם השיבוץ נעשה בשיתוף עם העובדים ובהיתחשב בבקשותיהם והעדפותיהם.

...

למסקנה דומה יש להגיע גם לגבי שוברי התשלום ששלחה רשות המסים לתובעת (נספח ד.1-ד.3 לתצהיר גב' עזרא) הכוללים סכומים כוללים בלבד, וכן לגבי פירוט השומה עצמה שערכה רשות המסים (נספח ה.1 לתצהיר גב' עזרא).

אלא שמקום בו כלל לא הוכח הסכום ששולם בגין הנתבע, איננו נדרשים לדון בשאלת תום הלב בעניין זה. סוף דבר התביעה העיקרית מתקבלת בחלקה, כמפורט לעיל.

התביעה שכנגד, נדחית.

פלוגתות מה היה תפקידו של התובע בנתבעת? האם התובע עבד בנתבעת ברציפות לאורך התקופה הנ"ל או שמא כטענת הנתבעת הוא עבד בה לסירוגין תוך החסרת חודשי עבודה? ובהמשך לכך, האם נותקו יחסי העבודה בין הצדדים בתקופה שבין אמצע חודש 4/2018 עד לאמצע חודש 12/2018 (כפי שניתן להסיק לכאורה מדו"ח מת"ש שבו אין דיווח על העסקתו של באסם בתקופה זו – ד.ג.)? מה היה בסיס שכרו של התובע, יומי או שעתי ובאילו תקופות? בתוך כך – האם נכונה טענת הנתבעת שבאסם עבד במקביל לעבודתו בנתבעת גם אצל מעסיקים אחרים ועשה שימוש בהיתר העבודה של הנתבעת או שמא הנתבעת היא זו ששלחה את התובע לעבוד אצל מעסיקים אחרים באישוריה ובידיעתה, והאם באסם עבד באתרים נוספים או במקומות אחרים? מה היה גובה שכרו של באסם? האם נכונה טענתו כי קיימת אי התאמה בין השכר שהופיע בתלושי השכר לבין השכר שקבל בפועל? מה היה הקף משרתו של באסם? מה היו שעות וימי עבודתו? מהן נסיבות סיום עבודתו של באסם בנתבעת? האם הוא זכאי לפצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת ובאילו שיעורים? האם באסם זכאי להפרשי שכר מינימום (שכר רגיל) ובאיזה שיעור? האם נכונה הטענה שהתובע עבד בשעות נוספות ולא קיבל תמורה בגין כך ואם כן מהו שיעור השעות הנוספות להן הוא זכאי ומהו הגמול לו הוא זכאי? האם באסם זכאי לפדיון חופשה ובאיזה שיעור? האם באסם זכאי לדמי הבראה ובאיזה שיעור? האם באסם זכאי לדמי חגים ובאיזה שיעור? האם באסם זכאי לפצוי בגין הפרשות בחסר לפנסיה ולקרן הישתלמות? האם תלושי השכר של באסם נערכו כדין, והאם זכאי באסם לפצוי לפי סעיף 26א לחוק הגנת השכר? האם באסם זכאי לפצוי לפי חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002, ובאיזה שיעור? האם לנתבעת עומדת זכות קזוז בהתאם לנטען בכתב ההגנה.

...

הנתבעת תשלם לבאסם הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 12,000 ₪.

מוחמד הנתבעת תשלם למוחמד איסמעאיל, התובע בסעש 42809-09-20, את הסכומים הבאים: גמול עבודה בשעות נוספות בסך 24,586 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.6.19 עד לתשלום בפועל.

הנתבעת תשלם למוחמד הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 12,000 ₪.

דמי חגים – בית הדין האיזורי קבע כי אין להביא בחשבון עלות העסקת עובד שכיר את הזכאות לדמי חגים, כיוון שמשולמת למרכיב השכיר משכורת חודשית, הכוללת את התשלום עבור ימי חג שחלים בתקופת העבודה, והזכאות לתשלום עבור ימי חג היא רק לעובדים יומיים או שעתיים.

...

בהקשר זה קבע בית הדין האזורי כי במהות נערך שימוע למערער וזאת במסגרת השיחה אליה זומן, אולם הן בשיחה זו והן בעדותו לפני בית הדין לא סיפק המערער הסבר מניח את הדעת להיעלמות הטבעת "בלשון המעטה". גם בקביעה עובדתית זו אין מקום להתערב, ולא מצאנו כי העובדה שבעלה של הלקוחה העיד ולא הלקוחה עצמה גורעת מתוקפה של קביעה עובדתית זו. בנסיבות המקרה הנדון, שבהן נערך למערער שימוע (גם אם לא כונה כך); גם כעובד המערער לא היה נהנה מהגנה ארגונית; בית הדין האזורי קבע כי ההתקשרות הסתיימה בנסיבות חמורות המצדיקות לשלול זכאות לפיצויי פיטורים ואילו המערער קיבל למעשה את פיצויי הפטורים שהיוו חלק מהתמורה הקבלנית - הנסיבות של סיום ההתקשרות מצדיקות שלא לחייב את המשיבה בתשלום פיצוי לא ממוני.

לנוכח המסקנה אליה הגענו, לא מצאנו מקום להידרש בנסיבות מקרה זה למכלול השיקולים האחרים אותם יש להביא בחשבון בפסיקת פיצוי לא ממוני.

סוף דבר – בנסיבות המקרה הנדון דין הערעור להידחות.

בפרשת איל"ן (ע"ע 38313-03-18 איל''ן נ' מוחדינוב (1.6.20)), דנה כב' הנשיאה ורדה וירט לבנה בזכות לדמי חג, ובכלל זה לנטלי ההוכחה הנדרשים מהצדדים, וקבעה בין היתר את הדברים הבאים: יישום העקרון הזה הביא לכך שהזכאות לימי חגים היא רק עבור הימים שבהם העובד היומי היה עובד אילמלא היה חג. כך, עובד יומי אינו זכאי לימי חג שחלים בשבת, מאחר שנקודת המוצא היא שאותו עובד אינו עובד ביום שבת.

הערות הכרחיות על העסקה מכוח "כורח" ציינו לעיל, כי התנאי לכך שעובד שעתי אשר עבד בחג יהיה זכאי לדמי חגים, הוא כי העסקת העובד נעשתה מכוח "כורח" של המעסיק, ולא בשל העדפתו של העובד לעבוד בחג, וזאת מאחר ש"הראציונאל העומד מאחורי תשלום דמי חגים אלו הוא, שהעובדים יזכו במנוחה בימי החגים מבלי ששכרם יגרע כתוצאה מכך".

נעיר כי מטבע הלשון של 250% עבור שעות העבודה הרגילות ביום חג שחלה עליו הפקודה, רלוואנטי רק לעובד יומי או שעתי המועסק במשרה מלאה.

...

משכך, דין הטענה להידחות, מבלי שנידרש לה הן מבחינה עובדתית והן מבחינה משפטית.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה כך שאנו מקבלים את הטענה לעצם הזכאות לדמי חגים אך לא את התחשיב המוצע.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 3,500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום.