עובד ויתר על אפשרות לקבל פיצויי פיטורים

נציין, כי התובעת ויתרה על תביעתה בנוגע לתשלום דמי הבראה על כן , איננו נדרשים לידון ברכיב זה. דיון והכרעה זכאות התובעת לפצויי פיטורים מכוח סעיף 6 לחוק פצויי פיטורים התובעת טוענת כי היא זכאית לפצויי פיטורים עקב התפטרותה לרגל מצב בריאותו של אביה אשר הצריך את טיפולה הצמוד בהיותה המטפלת העיקרית של אביה.

איננו מקבלים את טענותיו של מר זיתוני כי היה נתון ללחץ של התובעת אשר לא השאירה בידו כל אפשרות אלא לחתום על ויתור תקופת ימי ההודעה המוקדמת.

משעה שויתר מר זיתוני על עבודת התובעת בנתבעת בתקופת ימי ההודעה המוקדמת ומשתמו יחסי ההעסקה בין הצדדים, התוצאה המתחייבת היא כי התובעת זכאית לקבלת פצויי הפיטורים מכוח ס'6 לחוק פצויי פיטורים.

...

במצב דברים זה נשאלת השאלה האם התובעת הייתה מחויבת לעדכן את הנתבעת בדבר פטירת אביה? אנו סבורים, כי על אף תחושת אי הנוחות העולה מכך שחרף השנים הרבות בהן נמשכו יחסי העבודה, התובעת לא עדכנה את הנתבעת כי חדלה להתקיים הסיבה בעטיה ביקשה להתפטר, אין בתקופת הזמן הקצרה כשלעצמה בין מועד פטירת אביה ובין סיום עבודתה , כדי לחייב את התובעת בחובת עדכון או חובה לשוב לעבודתו מקום בו הפיטורים נכנסו לתוקף.

בהתאם לכך ולאור קביעתנו לעיל, תביעת התובעת לפיצוי בגין רכיב זה- נדחית.

סוף דבר תביעת התובעת מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין: פיצויי פיטורים בגובה של 73,662 ₪.

ביום 13.11.19 העביר הנאשם את מכשיר הטלפון, באמצעו אחיו, לחנות לתיקון מכשירי טלפון ברמלה לצורך פריצת המכשיר, אך בשל המחיר הגבוה, וויתר הנאשם על אפשרות זו ולקח את המכשיר בחזרה לביתו.

מאז שיחרורה עבדה כשוטרת במישטרה במשך כ-20 שנה עד לפיטוריה בגין הארוע נשוא תיק זה. הנאשמת תארה תחושות של כעס כלפי המערכת המשטרתית, משלא ניתנה לה היזדמנות להשאר בתפקידה ומשפוטרה ללא קבלת פצויי פיטורין עקב נסיבות הפסקת עבודתה.

לא נעלמה מעיני עובדת פיטורי הנאשמת מעבודתה במישטרה עקב מעשה העבירה.

...

יצוין כי באותו עניין, שנסיבותיו שונות מהמקרה דנן כמפורט לעיל, בסופו של דבר נמנע בית המשפט מלהרשיע את הנאשם.

בשקלול מדיניות הענישה בפסיקה, בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, בשים לב לכך שמדובר ב"גניבה במציאה", ובהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 ג'), אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי לבין 6 חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות לצד רכיבי ענישה נוספים.

סוף דבר לפיכך, אני גוזר על כל אחד מהנאשמים את העונשים הבאים: מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום לא יעברו עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

בשלב הליכי גילוי המסמכים, התובעת הודיעה כי יש בידה מוצג, הקלטה של שיחה בה הודיעה לנתבע על התפטרותה לטובת גידול הילד, אך חרף החלטות בית הדין ובפרט ההחלטה מיום 14.2.2018 בה נקבע כי על התובעת להעביר לנתבע את ההקלטה ותמלולה, התובעת לא הציגה את ההקלטה כאשר בהמשך ביקשה לוותר על מוצג זה, בתואנה כי ההקלטה אינה ברורה.

תכלית הוראות ס' 7 לחוק פצויי פיטורים היא תכלית סוציאלית, על מנת לאפשר לעובד/ת להקדיש זמנם ולטפל בפעוט שנולד, מבלי להפסיד את האפשרות לקבלת כספי פצויי הפיטורים (ראה: עד"מ (ארצי) 300022/98 אורלי חזן נ' אורטל שירותי כוח אדם בע"מ, פד"ע לו (2001) 172, [פורסם בנבו].

...

סוף דבר: התביעה מתקבלת ברובה המכריע.

הנתבע ישלם לתובעת הסכומים הבאים, בתוך 30מ יום ממועד קבלת פסק הדין: פיצויי פיטורים בסך 21,925 ₪.

כמו כן, הנתבע ישלם לתובע בגין הוצאות משפט סך של 8,500 ₪, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

בפרק שדן בפצוי פיטורים מוגדלים, בשאלה האם התובע פוטר בשל שינויים אירגוניים ו/או התייעלות, כתנאי בהסכם 2004 כדי לקבל פצויי פיטורים מוגדלים, או שמא פוטר בשל חוסר שביעות רצון כטענת הנתבעת, אמנם הטלנו דופי בהתנהלות הנתבעת סביב טענות הנתבעת בדבר חוסר שביעות הרצון לכאורה מהתובעת כמנהל פרויקטים, ובשים לב לכך כי הנתבעת היא זו שניסחה את ההסכמים אליהם הפניתה, קבענו כי לא ניתן לומר שאין מדובר בפיטורים מחמת התייעלות ו/או שינויים אירגוניים, אולם קביעה זו לא עומדת בסתירה לנפסק בפרק זה בעיניין פיצויים על עצם הפיטורים.

בשאלת זכאותו של התובע לפיצויים על עצם הפיטורים, בחנו את טענות התובע לפגמים שנפלו בשימוע שנערך, או לא, וכן לנזקים שנגרמו לו בשל היתנהלות הנתבעת, אולם ברכיב זה מסקנתנו היא כי התובע שבחר להמנע מלהגיע לשימוע וכן נימנע ממשלוח טיעוניו בכתב, בחר למעשה לוותר על זכותו לשימוע ולכן, אין מקום לפסוק לו פיצוי בגין כך. נוסף על כך, התלונן התובע בתביעתו על כך שהנתבעת שינתה את תפקידו ממנהל אחזקה למנהל פרויקטים, באופן חד צדדי וללא שנערך לו שימוע כדין.

טענת התובע בסיכומיו כאילו מדובר בטענה קטנונית הנוגדת את המקובל בנתבעת, אינה מקובלת עלינו (סעיפים 70-71 בסיכומי התובע), שכן לא ניתן להכשיר "עוול בעוול". בכל אופן, הסבירה הנתבעת כי אפשרות זו ניתנה לעובדים חולי סרטן או קטועי גפיים (סעיפים 289-290 בסיכומי הנתבעת) ואנו מקבלים הסבר הנתבעת.

...

בשל כל האמור לעיל, עתר לתשלום הרכיבים הבאים: לאור פיטוריו שלא כדין וללא שימוע טען כי הוא זכאי לפיצוי על עצם המעשה, כאשר הנתבעת התעקשה לזמנו לשימוע שוב ושוב בזמן מחלה מאושרת, עת שהה בחופשת מחלה עוד לפני הזימון לשימוע ולבסוף פיטרה אותו בעודו שוהה במחלה.

לאחר שבחנו טענות הצדדים הראיות והעדויות שנשמעו בפנינו, הגענו למסקנה כי דין טענת הקיזוז להתקבל.

טענת התובע בסיכומיו כאילו מדובר בטענה קטנונית הנוגדת את המקובל בנתבעת, אינה מקובלת עלינו (סעיפים 70-71 בסיכומי התובע), שכן לא ניתן להכשיר "עוול בעוול". בכל אופן, הסבירה הנתבעת כי אפשרות זו ניתנה לעובדים חולי סרטן או קטועי גפיים (סעיפים 289-290 בסיכומי הנתבעת) ואנו מקבלים הסבר הנתבעת.

סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, על הנתבעת לשלם לתובע פיצויי פיטורים מוגדלים בסך 1,129,805 ₪.

לאחר מכן העיד התובע כי משפוטר מהחברה בהסכמתו – קיבל פצויי פיטורים כחמשת אלפים ₪ והם הועברו לידי הנאמן שלו בהליכי פשיטת הרגל (עמ' 4 ש' 1 – 7 לתמליל).

התובע נישאל אם ויתר על שכרו בתקופות פחות טובות של החברה והוא השיב: "כל חודש קבלתי שכר, קבלתי צ'ק" ואף אישר כי בהליך פשיטת הרגל לא ויתר על שכרו (עמ' 3 ש' 4 – 11 לתמליל).

התובע העיד כי לא היתה לו כל שליטה על ההוצאות והכנסות בחברה (עמ' 3 ש' 28 – 31 לתמליל) אבל בפני הנאמן בפש"ר העיד כי עשה שימוש בכרטיס אשראי של החברה כדי לבצע תשלומים שאפשר לבצע בכרטיס אשראי; בנו אסף העיד בפני הנאמן בפש"ר שגם אביו התובע מוציא חשבוניות מס של החברה והתובע בעצמו העיד כי הוציא חשבוניות מס לחברת "כרם בית יוסף" ואף דיווח על הכנסות החברה לרואה החשבון שלה.

...

משקבענו כי התובע היה בעל שליטה בחברה - פרק זה לא חל עליו ולכן תביעתו לדמי אבטלה – נדחית.

בנסיבות אלה, התובע לא פירט טענותיו בענין זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה ולכן תביעתו בגין רכיב זה נדחית גם לגופא.

סוף דבר: התביעה נדחית.