עו"ד תובע בנק בגין רשלנות והפרת חובות

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 44547-11-16 עטר ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ לפני כבוד השופט אביים ברקאי התובעים: 1.רינה עטר 2.עינת עטר שוויגר 3.בן שלמה עטר 4.גולן שוויגר הנתבע: בנק לאומי לישראל בע"מ ב"כ התובעים: עו"ד שאול קוטלר, עו"ד מורן שבו ב"כ הנתבע: עו"ד מיכאל רוהר, ברוכשטיין, רייף, רוהר ושות' פסק דין

כך או כך - הטענה בדבר התרשלות והפרת חובות האמון הופיעה גם בכתב התביעה ופסק הדין יתייחס כמובן גם אליה.

נימוק רביעי משישה נימוקים לדחיית התביעה – טענות התובעת 1 בדבר ניירות ערך לא עולות בקנה אחד עם טענת התניית שירות בשירות התובעת טוענת שהבנק הפקיד ומשך בחשבונות התובעים "הכול עפ"י שיקוליו". אך דוקא הדוגמא שניתנה מלמדת שלא היה מדובר בהתניית שירות בשירות או בפעולה חד צדדים, אלא בפעולת מכירה מאושרת של ניירות ערך על מנת לכסות חוב בחשבון.

טענה נוספת של התובעת 1 היא (ההדגשות לא במקור) – "לא זכור לי שהבנק התייעץ עמי ו/או שחתמתי על מיסמך כלשהו לפעילות ניירות הערך והפקדונות שכן למיטב ידיעתי היה ברור לבנק שאיני ממש מבינה ועל כן הבנק עשה כבתוך שלו בחשבונות". טענה מעין זו יש לדחות.

...

באשר לסעדים האחרים הנדרשים, פיצוי עונשי וכן עלויות ניהול ההליך – הרי משנדחית התביעה בטענותיה העיקריות ממילא אין לחייב את הנתבעת בדבר.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל התביעה נדחית.

אני מחייב את התובעים ביחד ולחוד, תוך שלמען הסר ספק נתתי דעתי לסכום התביעה ולמורכבות ניהול ההליך, בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 15,000 ₪.

טרם הדיון בהתנגדות הגיש טלמון תביעה נגד הבנק (תאד"מ 53829-01-21), בה עתר לחייבו לפצותו בסך של 65,000 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לו עקב היתנהלותו הרשלנית של הבנק ועקב הפרת חובותיו כלפיו, לטענתו.

מכל האמור לעיל אני מקבלת את תביעתו של טלמון בחלקה ומחייבת את הבנק לשלם לו את הסכומים הבאים: סכום השיק: 20,000 ₪ החזר עמלת ביטול השיק: 10 ₪ שיעור הריבית בגין נטילת ההלוואה (כולל עמלת פירעון מוקדם): 379 ₪ עגמת נפש: 3,000 ₪ סך הכל: 23,389 ₪ סכום זה, בצרוף שכר טירחת עורך דין ומע"מ והחזר אגרה בסך כולל של 5,000 ₪, מסתכם בסך של 28,389 ₪.

...

מכל האמור לעיל אני מקבלת את תביעתו של טלמון בחלקה ומחייבת את הבנק לשלם לו את הסכומים הבאים: סכום השיק: 20,000 ₪ החזר עמלת ביטול השיק: 10 ₪ שיעור הריבית בגין נטילת ההלוואה (כולל עמלת פרעון מוקדם): 379 ₪ עגמת נפש: 3,000 ₪ סך הכל: 23,389 ₪ סכום זה, בצירוף שכר טרחת עורך דין ומע"מ והחזר אגרה בסך כולל של 5,000 ₪, מסתכם בסך של 28,389 ₪.

סוף דבר בתביעת הבנק נגד טלמון, על האחרון לשלם לבנק סך כולל של 14,382 ₪.

בקיזוז התביעות זו כנגד זו, התוצאה היא כי על הבנק לשלם לטלמון סך של 14,007 ₪.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 27007-04-22 פנקר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ רע"א 14442-05-22 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' רינת פנקר לפני כבוד השופטת חדוה וינבאום וולצקי המבקשת (ברע"א 27007-04-22) רינת פנקר ע"י ב"כ עוה"ד יעקב נתנאל המשיב (ברע"א 27007-04-22) בנק לאומי לישראל בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד דלית קלמן ואח' המבקש (ברע"א 14442-05-22) המשיבה (ברע"א 14442-05-22) בנק לאומי לישראל בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד דלית קלמן ואח' רינת פנקר ע"י ב"כ עוה"ד יעקב נתנאל פסק דין

העובדות הרלוואנטיות לבקשות שבפניי נפרסו בהרחבה בהליכים קודמים בפני בית משפט זה ועל כן במסגרת פסק דין זה יובאו העובדות בקיצור הנידרש: הגב' פנקר הגישה תביעה נזיקית כנגד בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") בעילות שונות, בטענה כי נהג שלא כראוי בעת שמימש נכס שהיא ירשה את עיקרו (75% בו) שהיה משועבד לטובת חשבון של הוריה המנוחים, עוד בהיותם בחיים.

במסגרת פסק הדין החלקי הנ"ל קבע בית משפט קמא כי הבנק חב כלפי גב' פנקר בשל רשלנות, הפרת חובות חקוקות והפרת חובת תום הלב.

...

גם אין בידי לקבל את טענת הבנק כי רק לאחר שמיעת חקירת הגב' פנקר במסגרת הדיון בשאלת החבות הסתבר לה כי יש בידה טענה לאשם תורם.

מכאן שבקשת רשות הערעור שהגיש הבנק נדחית.

בעניין זה שגה בית משפט קמא לטעמי ועל כן מצאתי להתערב בקביעה זו ולהורות כי הבנק לא יכול להעלות טענות לעניין חוסר תום ליבה של גב' פנקר ומכאן שגם אינו יכול לחקור אותה בעניין זה. סוף דבר בקשת הבנק נדחית.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 43961-01-18 ריס נ' דויטשה לופטהנזה אקציינגזלשאפט לפני כבוד השופטת אסתר שטמר המבקשת רינת ריס ע"י ב"כ עו"ד מיכאל אדלר המשיבה Deutsche Lufthansa AG ח.פ. 560005985 (חברה זרה) ע"י ב"כ עו"ד שירלי קציר ועו"ד אמיר ורון פסק דין

כן נטען להטעיה לפי חוק הגנת הצרכן, התרשלות והפרת חובות חקוקות.

בענין טורקיש איירליינס (ת"צ 54836-11-17 מיכאל שפירא נ' טורקיש איירליינס (28.7.2021)) אושר הסדר פשרה בענין דומה ובו נדרשה המשיבה לפנות לכל הלקוחות שקנו כרטיסים בשנים הרלוואנטיות ולעדכן אותם בדבר הזכאות להשבה, וכן לבקש פרטי חשבון בנק לצורך העברת הכסף.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בהסדר הפשרה, מצאתיו ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בעיניינם של חברי הקבוצה, ועונה לדעתי על דרישות סעיף 19 (א) בחוק תובענות ייצוגיות שזו לשונו: "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". ההסדר נותן מענה לנושא התובענה, שהוא כספים שמוחזקים בנאמנות על ידי לופטהנזה עבור רשות שדות התעופה, ולא הוחזרו לבעליהם, הנוסעים.

...

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים הם נדרשו עדיין ללוות אותן בתצהיר מתאים.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בהסדר הפשרה, מצאתיו ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, ועונה לדעתי על דרישות סעיף 19 (א) בחוק תובענות ייצוגיות שזו לשונו: "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". ההסדר נותן מענה לנושא התובענה, שהוא כספים שמוחזקים בנאמנות על ידי לופטהנזה עבור רשות שדות התעופה, ולא הוחזרו לבעליהם, הנוסעים.

על כן אני מאשרת את הסכם הפשרה, ונותנת לו תוקף של פסק דין.

לפני תביעה בסך 788,500 ₪ בעילה של רשלנות מקצועית של הנתבע, עו"ד במקצועו.

נטען כי הנתבע התרשל בצורה קיצונית, הפר חובות זהירות ונאמנות המוטלות עליו והסתיר מהתובעים עובדות מהותיות.

החזרת השיק לתובעים כנגד ביצוע תשלומים ישירים למוטבים שונים על פי הוראת הקבלן עמרם העיד, כי במפגש שהתקיים כמה חודשים מאוחר יותר, הנתבע ורומנו אמרו שיש בעיה בהפקדת השיק הראשון בבנק בגלל חוק הלבנת הון, והורו לו לרשום אחד מהשיקים שניתנו במקום הראשון, לעו"ד אפללו, ולעוד מוטבים, תוך הבטחה שזה נועד לקידום הפרויקט.

...

לסיכום, אני דוחה את גרסת הנתבע בנקודה זו כגרסה שקרית, וקובעת כי חתימת הסכם המכר ורישום הערת האזהרה לטובת התובעים ע"י הנתבע נעשו רק אחרי, ובכפוף, למסירת השיק הראשון לנתבע.

לסיכום, התרשמתי בבירור כי מדובר בעד לא אמין, שלא נתן כל הסבר מניח את הדעת להתנהלותו מול הקבלן-לקוחו ברישום הערת האזהרה, כביכול ללא קבלת תשלום מהרוכשים, והתנהלותו כלפי עו"ד גרש באי הדיווח.

התנהגותו של הנתבע חרגה באופן בולט מסטנדרט הזהירות של עורך דין סביר, והתרשמתי כי לא נבעה מטעות או שכחה אלא נעשתהב שיתוף פעולה על הקבלן ובכוונת מכוון להסתיר את העיסקה והתקבולים הכספיים מהנאמן של הדיירים, תוך נטילת סיכון שרק התובעים נשאו בו. שוכנעתי כי התובעים ונציגיהם נתן ועמרם פעלו בתום לב לפי הוראותיהם של רומנו והנתבע, עליו סמכו כמי שמוביל את ההתנהלות המשפטית והכספית של עסקת המכר.