מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

עו"ד שלא צורף לרשימת הנאמנים

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

החייב לא צירף תצהיר של עו"ד יחזקאל, לא צירף תצהיר מטעם עו"ד להב ולא צירף תצהיר מטעם גרושתו, לתמיכה בטענותיו חסרות השחר.
במהלך תקופה זו הגיש החייב עשרות בקשות וכתבי בית דין, והיה מודע לכל ההליכים בתיק זה ובתיק הפר"ק, לרבות לעובדה שעו"ד עדי גילה חכמון משמשת הן כנאמנת בתיק הפש"ר שניפתח בעיניינו והן כמפרקת של חברת י.א. מרכז מזון והן לעובדה כי הנאמנת מונתה שלא מתוך הרשימות של הכנ"ר. למרות האמור, החייב בחר להגיש את בקשתו רק כעת, מתוך מטרה "להיפטר" מנאמנת המבצעת את תפקידה במקצועיות רבה, ומתוך תקווה שימונה נאמן שגישתו תהיה "סלחנית" כלפיו.
...
אשר לטענה כי המפרקת נמצאת בניגוד עניינים מובנה נוכח היותה נאמנת בתיק זה ומפרקת בתיק הפר"ק, דין הטענה להידחו.
אם יתגלע ניגוד עניינים ספציפי, למשל בהכרעה בתביעת החוב שהגישה המפרקת בשם חברת י.א מרכז מזון בע"מ נגד החייב, ימונה בעל תפקיד לצורך הכרעה בתביעת חוב זו. על כן, הטענה כי יש להעביר את הנאמנת מתפקידה בשל קיומו של ניגוד עניינים, נדחית.
יש לדחות את הבקשה אף מחמת עיתוי הגשתה.
סוף דבר, הבקשה נדחית.

בהליך חדלות פירעון (חדל"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

במענה לבקשת הנאמנת השיב היחיד כי הופקדו על ידו כספים לקופת הנשייה, וכי הוא המציא לידי הנאמנת את כלל המסמכים הרלוואנטיים שאותם דרשה להעביר לעיונה, כאשר לתגובה צורפו מסמכים נוספים שאותם דרשה הנאמנת (רשימת הרכבים אשר מתועדת במשרד הרשוי, דו"ח מיסלקה פנסיונית, רשימת תקופות עיסוק מטעם המוסד לביטוח הלאומי ואישור הגשת הדו"חות הדו חודשיים) .
הנאמנת מציינת בבקשתה כי בשל מחדלי היחיד לא נבדקו חמש תביעות חוב בסך של 287,891 ₪ וכי היחיד גם לא צירף אסמכתות לתשלום שכה"ד בסך של 2800 ₪ לחודש ובגין תשלומי שכ"ט עוה"ד, ואף לא צירף לדוחות הדו חודשיים אסמכתות לכך שהנו נושא בפועל בכל אותם תשלומים שעליהם הצהיר .
...
מבלי לגרוע בחשיבות האינטרס השיקומי של היחיד, הרי שבכל אותם מקרים שבהם היחיד אינו מקיים את החובות האלמנטריות המוטלות מבחינת עמידה בצו התשלומים והגשת הדו"חות הדו חודשיים וכל עוד שאינו פועל להפחתת גובה צו התשלומים על פי לשון חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הרי שמן הראוי לראות בו כמי שמנהל את הליך חדלות הפירעון בחוסר תום לב, ולפיכך בהתאם להוראות סעיף 183(א) לחוק הנני מורה על ביטול  הצו לפתיחת הליכים.

בהליך חדלות פירעון (חדל"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בבאר שבע חדל"פ 49445-03-21 חביב נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז באר שבע והדרום ואח' תיק חצוני: 333751_5 בפני כבוד השופט ירון גולן מבקש עופר שפירא (נאמן) משיבים 1. ממונה על חידלות פרעון – מחוז באר שבע והדרום 2. יניב חביב, ת"ז 033823048 ע"י ב"כ עוה"ד שמעוני חיים ויקי החלטה
הנאמן צירף רשימת מסמכים שעל היחיד להמציא וציין כי לאור המחדלים ואי שתוף הפעולה מצידו, אין מנוס מלהורות על ביטול ההליך.
...
ביום 15.6.23 הוגשה תגובה מטעם הנאמן בה ציין כי היחיד לא פעל להסרת כלל מחדליו, לא המציא את המסמכים הנדרשים וכי הוא ורעייתו לא מיצו זכויותיהם מול המל"ל. לאור האמור, סבור הנאמן כי אין מנוס מביטול ההליך.
דיון בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") נקבע כי: "מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע כי: "(1) בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון". לעניין זה נקבע כי: "... סעיף 183 לחוק חדלות פירעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת חייב, אם התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שיתוף פעולה עם הנאמן או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה .
לאור האמור לעיל, ומכיוון שהשתכנעתי שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד.

בהליך חדלות פירעון תאגיד (חדל"ת) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

עם זאת, לטענתו, למעלה מן הצורך, הבקשה אינה מגלה עילה משום שאינה עומדת בהוראות חוק חידלות פרעון, שכן לא מפורט מתי בדיוק הופסקה הפעילות (מפורטת רק שנת הפסקת הפעילות), לא צורף דו"ח שנתי מבוקר לשנת הפעילות האחרונה, לא צורף דו"ח נכסים וחובות ערוך לפי טופס 1 שבתוספת ועוד ועל אף שהתאגיד טען כי כל פעילות החברה מתמצת בניהול הליכים משפטיים, בנגוד לתקנה 13 לתקנות חידלות פרעון, לא צירף רשימת ההליכים המשפטיים שהתאגיד צד להם.
עוד טוען הממונה, כי כמו בתיקים אחרים דומים, בהתאם ל"נייר עמדה בנוגע להפקדת סכומים לצורך כסוי הוצאות ושכרו של בעל תפקיד בתיקי פירוק" מיום 11.5.23, תנאי סף להגשת הבקשה הוא תשלום ש 2,500 ₪ שישולמו על ידי המגיש וישמשו לתשלום הוצאות מינימאליות לניהול ההליך, על מנת למנוע מצב בו עלויות ניהול הליך הפרוק יפלו על כתפיו של הנאמן, בהעדר מנגנון שיבטיח כסוי להוצאותיו.
על מהותו של התיקון, עמד בית המשפט העליון ברע"א 6344/10 הוועדה המקומית לתיכנון ובני רמת השרון נ' בלורי בע"מ, (14.12.2011): "בנוסחן הישן של תקנות האגרות, פורשה תקנה זו באופן לפיו על המבקש פטור מאגרה להראות כי ניסה להסתייע לא רק בבני משפחתו הקרובים ביותר – הורים ובני זוג - לצורך גיוס סכום האגרה, אלא אף במכרים ובידידים (וראו והשוו: בש"א 220/88 שרייר נ' נקש (11.10.1988); בש"א 494/95 שמעוני נ' שמעוני (23.3.1995); ע"א 8255/99 עו"ד יוסף פנדריך נ' אירית קנריק (21.11.1999)). ואולם, כאמור, בשנת 2007 תוקנו תקנות האגרות (להלן: "התיקון") ובוטל הצורך לפנות ל"קרובים וידידים" לשם קבלת פטור מתשלום אגרה" בעיניין בלורי, דחה בית המשפט את טענת המדינה לפיה התיבה "בן זוגו" או "הוריו" תתפרש כחלה על בעלי המניות ומנהלי החברה, באומרו: "גישה זו אינה מקובלת עלי. המבקשת לא הפניתה בהליך דנא לפסק דין שניתן על ידי שופטי בית משפט זה התומך בעמדתה, חרף ההיבט העקרוני שבעניין. ברם, אין זה עיקר. נפל דבר בחקיקה. מתקין התקנות החליט בתקופה האחרונה לבצע תיקון אשר מתייחס ליחיד מבלי שישנה היתייחסות למצבה של חברה, בעלי מניותיה ומנהליה. הפרשנות המוצעת לפיה המונחים "בן זוג" או "הורה" יחולו על הקשר שבין המנהלים ובעלי המניות לחברה, מלמדת לטעמי עד כמה עלולים להיתרחק בקלות מלשונו הברורה של החוק במלאכת פרשנותו.
...
לשון אחר, סבורני כי עיקרו של הכלל הקבוע בתקנות האגרות אינו בדבר קרוב המשפחה הפלוני אליו יש לפנות בסיוע לתשלום האגרה – כי אם בבדיקה היסודית שיש לבצע ביחס ליכולתו של בעל הדין לשלם.
לאור כל האמור, הבקשה נדחית.
המבקשת תשלם את האגרה לא יאוחר מיום 10.12.23 שאם לא כן תימחק הבקשה וייסגר התיק ללא צורך בהחלטה נוספת.

בהליך חדלות פירעון תאגיד (חדל"ת) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

עם זאת, לטענתו, למעלה מן הצורך, הבקשה אינה מגלה עילה משום שאינה עומדת בהוראות חוק חידלות פרעון, שכן לא מפורט מתי בדיוק הופסקה הפעילות, לא צורף דו"ח נכסים וחובות ערוך לפי טופס1 שבתוספת, התאגיד טען בסעיף 3 לבקשה כי החברה אינה פעילה ופעילותה מתמצת בניהול הליכים משפטיים אותם ניתן להמשיך במסגרת הליכי חידלות פרעון אולם בנגוד לתקנה 13 לתקנות, לא צורפה רשימת ההליכים המשפטיים שהתאגיד צד להם.
עוד טוען הממונה, כי כמו בתיקים אחרים דומים, בהתאם ל"נייר עמדה בנוגע להפקדת סכומים לצורך כסוי הוצאות ושכרו של בעל תפקיד בתיקי פירוק" מיום 11.5.23, תנאי סף להגשת הבקשה הוא תשלום ש 2,500 ₪ שישולמו על ידי המגיש וישמשו לתשלום הוצאות מינימאליות לניהול ההליך, על מנת למנוע מצב בו עלויות ניהול הליך הפרוק יפלו על כתפיו של הנאמן, בהעדר מנגנון שיבטיח כסוי להוצאותיו.
על מהותו של התיקון, עמד בית המשפט העליון ברע"א 6344/10 הוועדה המקומית לתיכנון ובני רמת השרון נ' בלורי בע"מ, (14.12.2011): "בנוסחן הישן של תקנות האגרות, פורשה תקנה זו באופן לפיו על המבקש פטור מאגרה להראות כי ניסה להסתייע לא רק בבני משפחתו הקרובים ביותר – הורים ובני זוג - לצורך גיוס סכום האגרה, אלא אף במכרים ובידידים (וראו והשוו: בש"א 220/88 שרייר נ' נקש (11.10.1988); בש"א 494/95 שמעוני נ' שמעוני (23.3.1995); ע"א 8255/99 עו"ד יוסף פנדריך נ' אירית קנריק (21.11.1999)). ואולם, כאמור, בשנת 2007 תוקנו תקנות האגרות (להלן: "התיקון") ובוטל הצורך לפנות ל"קרובים וידידים" לשם קבלת פטור מתשלום אגרה" בעיניין בלורי, דחה בית המשפט את טענת המדינה לפיה התיבה "בן זוגו" או "הוריו" תתפרש כחלה על בעלי המניות ומנהלי החברה, באומרו: "גישה זו אינה מקובלת עלי. המבקשת לא הפניתה בהליך דנא לפסק דין שניתן על ידי שופטי בית משפט זה התומך בעמדתה, חרף ההיבט העקרוני שבעניין. ברם, אין זה עיקר. נפל דבר בחקיקה. מתקין התקנות החליט בתקופה האחרונה לבצע תיקון אשר מתייחס ליחיד מבלי שישנה היתייחסות למצבה של חברה, בעלי מניותיה ומנהליה. הפרשנות המוצעת לפיה המונחים "בן זוג" או "הורה" יחולו על הקשר שבין המנהלים ובעלי המניות לחברה, מלמדת לטעמי עד כמה עלולים להיתרחק בקלות מלשונו הברורה של החוק במלאכת פרשנותו.
...
לשון אחר, סבורני כי עיקרו של הכלל הקבוע בתקנות האגרות אינו בדבר קרוב המשפחה הפלוני אליו יש לפנות בסיוע לתשלום האגרה – כי אם בבדיקה היסודית שיש לבצע ביחס ליכולתו של בעל הדין לשלם.
לאור כל האמור, הבקשה נדחית.
המבקשת תשלם את האגרה לא יאוחר מיום 12.12.23 שאם לא כן תימחק הבקשה וייסגר התיק ללא צורך בהחלטה נוספת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו