מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עו"ד רשאי לסיים הסכם עם לקוח שהקליט שיחה ללא ידיעתו

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מסיבות שאני לא יודע אותן, אני יכול רק לשער אותן אבל ד"ר יניב לא רצה ללכת לכיוון של הפטנט, ניתן היה להבין משיחות שעשיתי איתו שיכול להיות שהיו שם עוד שותפים בקטע הזה של הטכנולוגיה או שהוא לא כל כך בטוח שאפשר לעשות את זה, לא משנה מה הוא לא רצה ללכת לכיוון של הפטנט.
ביום 18.6.2017 נחתם "הסכם ייצור 2" – הסכם ייצור מסחרי – הדומה במהותו ל"הסכם הייצור" מיום 30.3.2017 בו נאמר בין השאר שאוריס תייצר ותספק לבלוגרין "10 טון להזמנה בודדת של כל מוצר ולא יותר מ 100 טון לשנה של כל מוצר מצופה. כל זאת על בסיס כמויות המאקסימום המאושרות ע"י המשרד לאיכות הסביבה. וזאת על מנת שיתאפשר לבלוגרין לספק את צרכי לקוחותיה". גם בהסכם זה יש הפנייה להסכם הסודות מינואר 2016 : "סודיות: הצדדים ישמרו על סודיות בהתאם להסכם הסודות אשר נחתם בין הצדדים בינואר 2016" (מוצג 31).
כדברי עו"ד אייל הראל: "ולו מטעמים של אחידות גלובלית אין לבלוגרין כל עניין בשימוש בסוגים שונים של חומרים תחת אותו מתג." מסיבה זו – ולא אחרת – עת סיימה בלוגרין את ייצור המוצר החדש, ביטלה בלוגרין את "הסכם הייצור" עם אוריס " למעט הסכם הסודות " ואת הסכם ההפצה עם לוכסמבורג.
במועד זה, ידעה בלוגרין שהמו"מ עם לוכסמבורג נפסק וכי אוריס לא הפרה ואין לה כוונה להפר את "הסכם הסודות". הדבר גם הובהר לה פעם נוספת במכתב מיום 24.10.2018 של עוה"ד של אוריס: "יובהר בשנית, כי מרשיי ו/או מי מטעמם לא ביצעו כל דיספוזיציה בתוצרי הפיתוח, כפי הנטען בשגגה במכתבכם שבסימוכין, טענה זו חסרת שחר ויסוד ומוכחשת בכל פה.
על כן ביטלה בלוגרין את "הסכם הייצור" עם אוריס, "(למעט הסכם הסודות) ( מוצג 11 בלוגרין) ועל כן אין לייחס כוונה אמיתית לנאמר בסעיף 7 הצדדים ימשיכו לפעול בהתאם להסכמי הייצור". תמים דעים אני עם הטרוניה של ד"ר יצחק יניב על ביטול ההסכמים עם אוריס בשיחתו עם גדי אפלבאום: "נהגתם בחוסר תום לב ובאופן חד צדדי ביותר". בעדותו נישאל והשיב ד"ר משה הראל: " כב' השופט: מי מייצר לך היום?
בלוגרין אינה רשאית לידרוש מאוריס להמשיך ולכבד את "הסכם הסודות" כדי למנוע ממנה את השמוש במוצר CU/20 כאשר היא עצמה הפרה הסכם זה. בלוגרין אינה זכאית לקבלת צו אשר יאסור על אוריס "לעשות שימוש כלשהוא בתוצרי הפיתוח ו/או הידע" וכי "ישמידו את תוצרי הפיתוח ו/או הידע" כאשר היא עצמה עשתה שימוש בהם.
מהשיחה הטלפונית (המוקלטת) מוצג 39 (אוריס) שהתקיימה בין גדי אפלבאום לבין ד"ר יצחק יניב, ניתן ללמוד, שהייתה שיחה בין גדי אפלבאום ובין דדי לוכסמבורג בה הוא חזר בפניו על היתנגדות בלוגרין להפרת זכויותיה: " גדי: הייתה לי שיחה עם דדי ..שהוא אמר לי על אפשרות של הצפת חומר לטפול בסרטנים ...שאתם מדברים שהוא יקנה תעביר לו תעבדו ביחד... אמרתי לו אחד
...
סוף דבר אני דוחה את התביעה אותה הגישה בלוגרין נגד אוריס ונגד לוכסמבורג.
אני מחייב את בלוגרין לשלם לאוריס סך של 5382 ₪ (כולל מע"מ) בתוספת הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן וריבית חוקית מיום 17.7.2018 (מועד "חשבון עסקה" מוצג 44 אוריס) ועד התשלום בפועל.
אני מחליט שלא לפסוק הוצאות למי מהצדדים.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2021 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

ראו תא"מ (שלום ת"א) 9378-01-19 עו"ד אברהם לנדשטיין נ' אליעזר בר (נבו 07.02.2021) : "גישת הפסיקה היא כי ניתן להפסיק היתקשרות בין עורך דין ללקוח טרם סיום הטיפול המשפטי ובילבד שישולם שכרו בגין השרות שנתן עד להפסקת הייצוג. העקרון העומד ביסוד כלל זה הוא כי אדם זכאי לשכר בגין עמלו שאם לא כן יימצא מקבל השרות מתעשר שלא כדין (ראו: ע"א 136/92 ביניש-עדיאל - עורכי-דין נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, פ"ד מז(5) 114 (1993) (להלן: "פס"ד ביניש עדיאל")).
גם במקרה בו לקוח מפסיק את ההיתקשרות, בית המשפט רשאי להכריע בשאלת שכר הטירחה הראוי המגיע לעורך הדין ( ע"א מס' 136/92 ביניש-עדיאל - עורכי-דין נגד דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ וערעור שכנגד (מז(5) 114 (1993).
הקריטריונים מהו שכר טירחה ראוי, נקבעו בפסיקה ולהלן מספר דוגמאות: "קביעת השכר הראוי בגין טירחת עורך דין צריך שתעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. ודוק, דרך קביעתו של השכר הראוי ושיעורו אינם בגדר ידיעה שיפוטית, ועל בית המשפט לקובעם על בסיס הראיות המובאות בפניו (ע"א 261/86 חברת דנו הישראלית נ' הורשפלד [4], בעמ' 165; פרשת ביניש-עדיאל הנ"ל [1]. בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר, את הזמן שהקדיש עורך הדין לטפול בעיניינו של הלקוח; את מהותו, הקפו ומידת מורכבותו של השרות; את שוויו של הענין מושא השרות; את המוניטין של עורך הדין (ראו ע"א 499/89 רמת אביבים בע"מ נ' מירון, בן ציון ופריבס, עורכי דין, שותפות רשומה [5], בעמ' 593). כמו כן ניתן להיתחשב בשיטה המקובלת לקביעת שכר הטירחה בתחום הנידון אם קיימת שיטה כזו (על הדרכים המקובלות לקביעת שכר טירחתו של עורך דין ראוי למשל ע"א 2871/00 ח'ורי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט [6])." (ע"א 9282/02 יכין חקל בע"מ ואח' נ' יצחק יחיאל עו"ד פ"ד נח (5) עמוד 20).
ניתן ללמוד מהראיות ומהעדויות של הצדדים כי היתקיימו בין התובעת לבין הנתבע מספר פגישות שבמסגרתן עבר הנתבע על כל המסמכים של התיק, והציג את קו ההגנה שלו וכי התובעת ביקשה ממנו להאזין ל- 70 דקות של שיחות מוקלטות לגבי אותה תביעה, כחלק מהכנתו לניהול התיק וכך היה.
בעיניינו, כל שבקש הנתבע הוא מחצית מהסכום שנקבע על פי ההסכם שהוסכם בין הצדדים לצורך הכנת ההליכים המקדמיים, ולא דרש כספים נוספים, על אף שלטענתו, הסעיף הקבוע בחוזה המצורף כנספח 1 לכתב התביעה ( סעיף 4.3) בין הצדדים, מתיר לו לעשות כן. הנתבע השקיע שעות עבודה רבות, גם בלימוד התיק, גם בשיחות עם התובעת וגם בפגישות עמה (כאשר התובעת בעצמה מודה למשל בניהול שיחות טלפוניות עם הנתבע, לפחות 4-5) .
...
לא הוסבר כיצד הגיעה התובעת למסקנה כי הנתבע לא האזין לשיחות.
די בחישוב פרק הזמן של הפגישות בין הצדדים, שיחות הטלפון וההודעות שנשלחו , כולל השיחות המוקלטות שצורפו, כדי להגיע למסקנה כי הסכום שנשאר בידי הנתבע הוא סכום סביר, עבור העבודה שביצע עד לאותו שלב.
התביעה, כאמור נדחית.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"צ 8747-08-21 אסתא חברה לבנין והשקעות בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בעמ לפני כבוד סגן הנשיא עמית יריב התובעת: אסתא חברה לבנין והשקעות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד צביקה מצקין הנתבע: בנק מזרחי טפחות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אהוד ארצי ועו"ד דורית המברג פסק דין
במסגרת סעיף 50.6 להסכם עם המועצה, המבקשת נדרשה להבטחת קיום התחייבויותיה לבצוע עבודה למסור למועצה ערבות בנקאית שהוגדרה בהסכם כ"ערבות ביצוע" (נספח 1 לבקשת האישור).
לטענת המבקשת, היא לא ידעה על פניית המועצה לבנק להארכת הערבות, אלא הבנק הוא זה שעדכן אותה בדבר הדרישה.
בתשובה לטענות אלו, השיב הבנק בסיכומיו (סעיף 33) שלא מדובר בשיחה אשר מהוה "בקשה" של הלקוח להארכת הערבות, ושאינו נוהג להקליט כל שיחה שיוזמים נציגי הסניף עם לקוחותיו.
אוסיף, כי המבקשת טענה בסיכומיה כי הבנק לא ביסס טענותיו לגבי הנחיית המחלקה המשפטית במקרים בהם לקוח מסרב להסכים לבקשת מוטב להאריך תוקף של כתב ערבות, שכן לא הוגש תצהיר של נציג המחלקה המשפטית והנושא לא נמצא בידיעתו של מנהל הסניף.
לסיום חלק זה אציין כי המבקשת טענה כי הבנק לא היה רשאי להניח שהמוטב יפעל לחילוט הערבות הבנקאית שכן היא פירטה במכתביה כי בנסיבות הפרטניות של המערכת ההסכמית בינה לבין המוטב- למוטב לא הייתה סמכות לידרוש את הארכת הערבות וזו הייתה דרישה טאקטית בלבד כדי להתפשר על סכום החשבון הסופי (ראו סע2 25-24 לסיכומי המבקשת).
...
עוד עולה כי המבקשת לא הראתה שהבנק פועל באופן שיטתי בשונה מן הקבוע בנוהלי הבנק, כך שדין טענותיה בעניין זה להידחות.
מכאן, שמדובר בהרחבת חזית פסולה ודינה להידחות.
סוף דבר הפועל היוצא הוא כי המבקשת לא עמד בנטל להוכיח את התקיימותו של תנאי כלשהו מהתנאים המנויים בסעיף 8(א) לחוק לאישורה של תובענה כייצוגית – כך שדין הבקשה להידחות.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד מפנה המשיבה לכך שאף המבקשות עצמן טענו בבקשת האישור כי "לקוח שהתקשר עם המשיבה, יוכל לגלות רק לאחר 12 חודשים מכריתת ההסכם כי מחויב ב13 חיובים בשנה..". הינה כי כן, נטען כי נכון למועד הגשת בקשת האישור, אין לקוחות שלא ידעו על האספקה הנוספת, ומאחר שהמשיכו לקבל אותה, הרי שגם הסכימו לה, בהתנהגות.
אשר לטענת המשיבה ולפיה עסקאותיה אינן "לתקופה קצובה", טוענות המבקשות, כי עיון בחלק מהסכמי ההיתקשרות מגלה בבירור כי התנאי לקבלת ההטבות עונה על ההגדרה של "עסקה לתקופה קצובה". כך, לדוגמה, בהסכם ההיתקשרות של אסתר נקבע כי: "הטבת הצטרפות נוספת אי תשלום דמי הובלה והתקנה בסך 151.57 ₪. במידה ותסיים את התקשרותך עם מי עדן לפני תאריך 6.9.15 תחויב בשווי ההטבות". כמו כן, בסעיף 4.3 לטופס התנאים הכלליים הישן נקבע כי: "במידה והלקוח קיבל הטבת הצטרפות נוספת המותנית בהתחייבות לתקופה מסוימת, והוא יודיע לחברה על סיום ההסכם לפני תום תקופת ההיתחייבות לתקופה מסוימת ו/או ההטבה המפורטת בתנאי טופס ההזמנה, אזי יחויב הלקוח בשווי ההטבה המפורטת בתנאי ההצטרפות בטופס ההזמנה"; בסעיף 6.6 לטופס התנאים הכלליים החדש נקבע כי: "אם במסגרת ההסכם קיבלת מהחברה הטבת הצטרפות בדמות פטור מדמי הובלה והתקנה של המכשיר, ובהתאם להודעה על סיום ההיתקשרות שמסרת לחברה יחול מועד הביטול לפני תום המועד הקבוע בטופס ההזמנה, רשאית החברה לחייב אותך במועד הביטול בשווי הטבת ההצטרפות האמור, כפי שזה מצוין על גבי בטופס ההזמנה ו/או בנספח האישי (לפי העניין)"; ובסעיף 6.7 לטופס התנאים הכלליים החדש נקבע כי: "אם במסגרת התקשרותך עם החברה בהסכם קיבלת מהחברה הטבת הצטרפות נוספת המותנית בהתחייבותך להשאר במסלול ההיתקשרות בו בחרת במשך תקופה מסוימת ("ההטבה המותנית" ו"תקופת ההיתחייבות", בהתאמה), ובהתאם להודעה על סיום ההיתקשרות שמסרת לחברה יחול מועד הביטול לפני תום תקופת ההיתחייבות, רשאית החברה לחייב אותך במועד הביטול בשווי ההטבה המותנית, כפי שזה מצוין בטופס ההזמנה ו/או בנספח האישי (לפי העניין).
לטענתן, מר רון סולן אינו הלקוח של המשיבה ולא היתקשר עימה, אלא שהוא פנה אל המשיבה אך לצורך בירור תנאי ההיתקשרות של אישתו עימה, הא ותו לא. מבלי לגרוע מהאמור נטען כי ציפייתה של המשיבה כי מר סולן, שהוא עו"ד העוסק בתחום התובענות הייצוגיות, לא יהיה בקיא בפרטי ההליך כאשר אישתו היא צד לו, היא אינה הגיונית.
כך, טענה זו דינה דחייה ראשית, בהנתן שהמשיבה לא הציגה כל ראיה בתמיכה לה – ובכלל כך אף לא שיחה מוקלטת אחת עם לקוח כלשהוא, בו נימסר לאותו לקוח כי ישנה אספקה נוספת, וחיוב נוסף בגינה (והרי כל השיחות המוקלטות קיימות אצל המשיבה).
...
כיוון שכך וכפי שהקדמתי וציינתי ספק בעיני באם באשר ללקוחות אלו קיימת אפשרות סבירה להכרעת התובענה הייצוגית לטובת הלקוחות ובהתאמה לכך, הנני סבורה כי דין הבקשה בהקשר אליהם להידחות.
סוף דבר; לאור המפורט לעיל – הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, באשר ללקוחות אשר התקשרו עם המשיבה קודם לשנת 2019 ואשר לא הוכח כי צרכו את הכדים הנוספים אשר סופקו להם - מתקבלת.
המזכירות תדוור את החלטתי לצדדים ניתנה היום, כ"ו חשוון תשפ"ג, 20 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בחקירתו הנגדית העיד עו"ד לינדפלד כי לא היה לו הסכם לחלוקת שכר הטירחה עם הנתבע, כי לא הביא תיקים למשרד למעט שני התיקים אותם ציין קודם וכי לא פנה לנתבע לקבל חלק משכר הטירחה (ר' עמ' 14-15 לפרוטוקול הדיון מיום 29.6.22, שורות 14-36, 1-28 בהתאמה).
מעבר לכך, אף אם הדברים היו נכונים וההקלטה אכן עברה עריכות והשמטות (וכאמור איננו קובעים כי כך היה) המומחה מטעם התובעת קבע בחוות דעתו כי אין לו יכולת לדעת מה הושמט וכי יש לקחת בחשבון בעיניין זה את עדות התובעת כי היא זוכרת שהיו קטעי שיחה שהושמטו (ר' נספח כ"ד לתצהיר התובעת וכן עדותו בעיניין זה בעמ' 28 לפרוטוקול הדיון מיום 29.6.22).
בעיניין זה התובעת אומרת בשיחת סיום ההעסקה מיום 29.5.19 – "בחודש מרץ אימא שלי היתה ברעות והכירה לי את ב.ע. במאי תוך כדי פגשתי אותה. במאי ניפגשנו איתה אתה ואני, אחרי שאנחנו אחרי אני לא ידעתי לדבר, אתה צודק, לא ידעתי להסביר מה צריך לעשות בתיק כי אני הייתי פה ירוקה דנדשה, צודק, על זה אין לי בכלל שום ויכוח. אבל הלקוחה הגיעה דרכי. לא היי- היא לא הייתה מגיעה אליך למשרד מבלי שאני הייתי החולייה המקשרת אוקי?" (ר' נספח 8 לתצהיר הנתבע, שורות 94-99).
התובעת צרפה לתצהירה את מיסמך הסיכום שערכה לאחר אותה פגישה (נספח ד.22) בו נכתב כי הצדדים מסכימים על שורת צעדים שיאפשרו לתובעת "להתפתח ולפתח את המשרד ללא שילובה כשותפה". בין היתר נכתב כי התובעת רשאית להשתמש במדיה הדיגיטאלית של המשרד ובכרטיס ביקור פרטי לצורך הרחבת מעגל לקוחות פוטנציאליים.
אם אני רוצה לפטר אותך שאני צריך בואי נעשה לך שימוע וככה וככה" (שורות 698-700) התובעת העידה בחקירתה כי הופתעה מהשיחה ומהכיוון שלה, כי לא הבינה שהיא מפוטרת וכי לו הייתה יודעת על כך מראש הייתה דורשת תשובות לשאלות שהתעוררו אצלה, בוחרת להגיע עם עורך דין או דורשת כי תמונותיה יוסרו מאתר האנטרנט (ר' עמ' 73 לפרוטוקול הדיון מיום 29.6.22, שורות 7-34; עמ' 74 שורות 14-18; עמ' 75 שורות 19-20).
...
לאור האמור לעיל, נוכח הקשיים הרבים העולים מהם, איננו מקבלים את תחשיביה של התובעת.
כאמור, מסקנתנו לפיה אין לקבל את תביעתה של התובעת ברכיב זה מתבססת על הפירוט והחישובים שהגישה התובעת במנותק מאלו של הנתבע, כאשר הגענו למסקנה כי לא ניתן לקבל את חישוביה.
סוף דבר תביעת התובעת נדחית ברובה, להוציא הפיצוי שנפסק כאמור לעיל, כך שהנתבע ישלם לתובעת פיצוי בסך 5,000 ₪ בגין אי מסירת הודעה לעובד, שישולם תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו