מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עדות של עד שהעיד על צילום וידאו ערוך שהוכן על ידו

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לכן, ביהמ"ש קובע שהגם שהטקסטים שנכתבו על ידי מיכל מבוססים באופן מהותי על הסיפור המוצג בסינופסיס שנכתב בשנת 2013, אין בכך, כטענת אביב, לשלול ממנה את זכויותיה בעיניין היצירה שהכינה עד מועד פיטוריה ע"י אביב.
אבינועם, הוא הבמאי, לא העיד על מנת לתמוך בגירסת אביב.
אביב טען שלאחר שהועברו למיכל הדראפט הסופי וקלטת צלום הוידאו של המחזמר כפי שעלה בפעם היחידה בה הוצג, מצופה היה ממנה לערוך השוואה פרטנית, ולהציג באופן חד משמעי וברור, את אותם קטעים שלטענתה קיימת לגביהם זהות.
שוב, אני כבר הזהרתי בהצהרה שלי, שאנחנו מדברים פה באמת, זה בדיוק מה שהתכוונתי, שבודקים את הצעדים של הצב מול העניין של אכילס, ברור לי לגמרי, וזו השורה התחתונה, של תגובתי למה שעורך הדין המלומד שאל אותי, ברור שאתה עשית, אין מה לעשות, אנחנו כולנו עושים, גם אני כנראה במעמדך הייתי עושה את זה, שהסינופסיס שאתה הגשת, הוא נועד, כמובן, להדגיש את הדברים שכן נשארו בתוצר המוגמר, וקצת מכסה על דברים שבכל זאת אני אומר, בתוצר המוגמר הוקדשה מחשבה לשינוי מסוים של הלוך רוח, של דמויות וכולי לעומת מה שכתבה מיכל אקרמן.
אורי גם נוזף במיכל על כך שהעיזה לעמוד על זכויותיה בכך שפנתה למנהלי התיאטראות וטוען כי יש להעניש אותה על כך. אולם, באותה נשימה אורי טוען כי בכך חיבלה בסכוייה "להגיע לראשונה אל רשימת הקרדיטים". מכאן שאורי שמצד אחד עסק בהכנת המחזמר ומצד שני "נכבש" כביכול בקסמי המחזמר, שהוא היה מעורב בהכנתו, ידע היטב כאשר המחזמר הוצג, בפסטיבל, שהוא מנהלו האמנתי, כי ממיכל נשלל הקרדיט המגיע לה. לכן, ביהמ"ש קובע כי גם אורי נטל חלק באופן אישי בפגיעה בזכויותיה הקנייניות כאשר התיר העלאת ההצגה כמנהל אמנותי, על אף מעורבותו הרבה בהכנת היצירה, עד כדי מתן הוראה לאביב לפטר את מיכל, כאשר הוא יודע כי פועלה של מיכל לא נמחק כביכול וכי יש להגיע עימה להסכמה עקב הפגיעה בזכויותיה ותוך שהוא נותן יד במודע לכך שנשלל ממנה הקרדיט.
...
הכיוון האחר הזה לא בא לידי ביטוי בתמצית שלך, ולכן אני אומר שצריך לעשות, כב' הש' הדר: מה זה הכיוון האחר הזה? העד, פרופ' עוז: אני חושב שהוא רצה להוריד מהקדרות המסוימת שיש, ואפילו אכזריות, שיש בעבודה של מיכל, ולמשוך את התוצר הסופי, וזה אכן קרה, למשהו שהוא קצת יותר רומנטי, הוא קצת יותר, בוא נאמר לא בשום צורה ואופן קומי, אבל הרבה יותר נאמר מלודרמטי מאשר כמעט טרגי כפי שהוא מופיע בעניין הזה, ולכן הוא מוריד אלמנטים מסוימים, זה מה שאני אמרתי, זה הכול נבנה מפרטים כל כך קטנים, שבסופו של דבר, אתה עושה את זה עם פינצטה.
שבסופו של דבר התוצר המוגמר זה, שום דבר מזה לא משנה לחלוטין את הסיפור המלא .
סוף דבר ביהמ"ש מוחק התביעה נגד עמיחי, דוחה התביעה שכנגד במלואה ומקבל התביעה נגד אביב ואורי באופן חלקי כלהלן: ביהמ"ש מחייב אביב לשלם למיכל כלהלן: · הסך של 60,000 ₪ צמוד בתוספת ריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת התובע בצלום זה לא מתועד הליך פיטוריו שנערך בשעות הבוקר במשרדו האישי של מר אזולאי.
עוד טוען התובע כי ביום 3.8.2021 פנה בשנית לנתבעת ובקש לקבל עותק וידאו ואודיו של המצלמות המרושתות במפעל ובמשרדו של מר אזולאי ואולם ביום 4.8.2021 נתקבלה תשובת הנתבעת כי אין בידה צלום וידאו של הליך הפיטורים.
מערכת ההקלטה במפעל יודעת להקליט ללא שמע ובאופן אוטומאטי 24 שעות ביממה וכל ארוע בתווך מצלמות המפעל כו כן, למיטב ידיעתי שומרת הקלטות בנפח של עד 10 ימים ולאחריהן מוחקת באופן אוטומאטי מועדים קודמים (להלן – "הקלטת הארוע הראשון").
לעומת הקלטת הארוע הראשון, קטע הווידיאו השני מיום 7.2.2021 כולל הקלטה + שמע אשר בוצעה ממכשיר ידני שהוכן על ידי והותקן מראש בחדרי!!! – ולאחר שהסתיימה השיחה ביני ובין המבקש, הורד קובץ ההקלטה ונשמר במחשבי המשיבה וכאמור רק בחודש יולי 2021 עבר תימלול משפטי (להלן – "הקלטת הארוע השני").
משכך באפשרות התובע יהיה לחקור את מר אזולאי במסגרת הליך ההוכחות בכל הנוגע להצהרה זו ובנוסף לכך יוכל לבקש לזמן לעדות כל אדם שהיה עד לארועי יום 3.2.2021, וכן את בנו של מר אזולאי אשר העתיק את הצילומים לדיסקאונקי שנמסרו לתובע.
...
בתצהיר שצורף לתגובת הנתבעת הצהיר מנכ"ל הנתבעת, מר אזולאי כדלקמן (הדגשה במקור, ר.ב): "ביום 29.7.2021 המצאנו באמצעות שליח המשיבה את כל המסמכים המצויים בידי המשיבה בקשר למבקש לרבות דיסקונקי המכיל כל קטעי הוידאו אשר היו ברשותה (קטע וידאו מיום 3.2.2021 וכן קטע וידאו שמע + תמלול של שיחה מיום 7.2.2021.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות ולהלן אנמק בתמצית את הטעמים לכך: מטרתו של צו לגילוי ועיון במסמכים היא להורות על גילויים של מסמכים אשר מצויים בידי בעלי הדין או בשליטתם ולא ניתן להטיל חובת גילוי ביחס למסמכים שאינם מצויים בידי בעלי הדין.
לפיכך ולאור המפורט לעיל - דין הבקשה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בכתב ההגנה, נטען כי בעלי האולם, שיש להם ניסיון עם חתונות של בני העדה האתיופית, יודעים כי לחתונות אלה מגיעים בדרך כלל כ- 100-200 אורחים נוספים, מעבר לכמות המוזמנים המוסכמת, אך הם לא היו ערוכים כלל לקבל את פניהם (סעיף 11 לכתב ההגנה ולתצהירי הזוג).
בשלב מסוים, העד פשוט סרב להעיד לשאלה פשוטה שנשאל ועשה כל שלאל ידו על מנת להיתחמק מתשובה (בעמ' 38 לתמליל).
עם זאת, עדותה של ירדנה אינה מהימנה בעיני, משום שהיא עומדת בסתירה לעדויותיהם של יתר העדים מטעם הנתבע, מהן ניתן ללמוד כי הוגשו לשולחנות כל המנות החל מהסלטים ועד המנה העיקרית, כולל מיני לחמים, ואין היא נתמכת בכל ראיה אחרת, כגון תמונות או צלומי ווידאו מהארוע עצמו שמהן ניתן ללמוד שעל השולחנות הונחו רק "לחמניות יבשות של בוקר ושאריות סלט שנאספו משולחנות אחרים או סלט לא טרי מימים אחרים." התרשמתי כי ירדנה העידה על דרך ההגזמה, באופן מגמתי, ועדותה אינה אמת.
פאולה העידה, שבכל רגע נתון ניתן להכין מנות גם ל- 1,000 איש, משום שמדובר באולם שעובד כל ערב, ויש במקרר ירקות ובשר שמיועדים לארוע שנקבע למחרת היום, ומרגע שעובדי התובעת הבינו שיש כמות של אורחים העולה על המוזמן והרזרבה, הוציאו את כל הירקות והבשר מהמקררים, והכינו כמות גדולה מהמתוכנן.
גם עדי התובעת העידו על כך שלקוחות שהיו חתומים על הזמנה התקשרו בעקבות הפוסט, מודאגים, ועל כך שהפירסום עשה "באז" בקרב קולגות ואנשים בתחום אולמות האירועים (ראו: עדותה של שקד בעמ' 13 לתמליל, פאולה בעמ' 33 לתמליל ש' 2-7, עדותו של רפאל פרץ, ועדותו של דודו אלמליח בעמ' 38 לתמליל הפרוטוקול).
...
התביעה אינה תביעת השתקה לטענת הנתבע, מדובר בתביעת השתקה שדינה להידחות מטעם זה. תביעת השתקה היא תביעה המוגשת נגד אדם או קבוצה שנוטלים חלק במאבק או בפעילות ציבורית, על ידי גורם חזק יותר, שאותה פעילות ציבורית נוגדת את האינטרס שלו (ראו למשל: ת"א (מרכז) 12733-11-16 מגנאג'י נ' בכרי (11.1.21)).
ממכלול הראיות עולה כי אותם "איומים" לטענת הנתבע ועדיו, היה הסירוב של פאולה להחזיר לו את צ'ק הביטחון שנתן, עד שלא יסדיר את מלוא התשלום.
כשהגיעו הצדדים להסכמה על כך שהנתבע ישלם עבור 651 מנות, הוחזר לו צ'ק הביטחון.
לסיכום, אני מורה כדלקמן: הנתבע ישלם לתובעת פיצוי בסכום של 30,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת התובעת, הנתבע לא הוציא לה חשבוניות בגין שירותי הפקדת סירטוני הווידאו שסיפק לה, לא שילם את תמורת מלוא כל החשבוניות שהומצאו לו, ואף לא שילם את תמורת החשבוניות בגין שימוש ברכבם אשר חרג מהקף סכום הברטר שנקבע הסכם.
בישיבה נשמעה עדותו של עוזר סמנכ"ל הכספים בתובעת מר תמים ששוני (להלן: "סמנכ"ל הכספים"; "מר ששוני"); כן נשמעה עדותו של הנתבע והתובע שכנגד מר אילן שושן (להלן גם: "מר שושן"; "אילן"), וכן עדות רואה החשבון מטעמו, רו"ח פרג'.
אילן לא אמור היה לשלם, שכן מדובר היה בעסקת ברטר, שבה החיוב בגין שכירת הרכבים אמור היה להתקזז כנגד שירותי ההפקה והצילום שאותם אמור היה אילן להעמיד לידי התובעת (להלן: "השירותים").
אילן מצידו טוען, כי סיפק לתובעת מידי שנה בשנה את חלקו בברטר, קרי הכין סרטונים כפי שנידרש והתבקש ואף צירף התכתבויות רבות המלמדות, כי מעת לעת העביר לתובעת סרטונים כפי שהתבקש.
כך, העד מר ששוני, בעדותו מיום 1 ביולי 2021: עמ' 22, ש' 18-22: "..אני מדבר איתך מהותית. יש פה תביעה שלכם על הסכם ברטר, שאתם טוענים בעצם שאדון שושן לא נתן לכם שירותים בכלל. אתה יכול בכלל להעיד על זה אם הוא נתן לכם שירותים או לא לשירותים בתחום הפירסום?
בקשר לכך צירף התובע שכנגד טבלה שערך על ידו, במסגרתה תמחר את העבודות שביצע וקבע, כי הנתבעת שכנגד לא שילמה על סרטונים בהקף של 268,197 ₪.
...
מקובלת עליי בהקשר זה טענות הנתבעת שכנגד לפיהן גם לא באה אליה מעולם פנייה בדבר חיובים נוספים; לא הוצאה חשבונית לתשלום, וממילא שאין בנמצא הזמנת עבודה או אישור הזמנת עבודה מטעם הנתבעת שכנגד.
במסגרת הפנייה דורש אילן את הסדרת החוב לספק: "היום קיבלתי איום בתביעה. תביעה נגדי ותביעה נגדכם. על חוב שלכם לספק שנמשך כמה חודשים. ....ועכשיו אני מקבל איום בתביעה בגלל חוב שלכם אני מבקש שתשלמו לה את חובה באופן מיידי". הדעת נותנת, כי אם בשנת 2016 היה חוב שלא נפרע שאותו הייתה צריכה הנתבעת שכנגד לשלם לאילן, הרי שהיה צריך להיות לכך ביטוי בפנייה של אילן.
סוף דבר: נוכח האמור לעיל, דין התביעות ההדדיות להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לדבריהם, סוכם כי הארוע יתקיים ביום 08.09.2017, אולם לתדהמתם הנתבע הודיע להם שמועד זה תפוס, ועל כך דחו את הארוע ליום 11.08.2017; לטענתם, שבועיים לפני הארוע היתקיימה פגישה בנוכחות הספקים ונציג הנתבע העונה לשם: "מקסים" (להלן: "מקסים") ולטענת התובעים סוכם כדלקמן: המוסיקה תהיה בעוצמה של עד 85 דציבל עד השעה 18:30.
התובעים טוענים כי בפועל, הארוע לא היתקיים בהתאם להסכמות הנטענות; לטענתם, הארוע לקה בכשלים הבאים: · מיתקני ההגברה היו חלשים, והמוסיקה הושמעה בעוצמה נמוכה; · בשל בעיות בעומס החשמל, שירותי הקייטרינג לא הצליחו לחמם את האוכל ונאלצו לחממו במקום אחר ולהביאו למקום בטמפרטורה פושרת; · לא הועמדה הצלייה; · "חדר חתן-כלה" הוכן בחופזה חצי שעה לאחר הגעת התובעים למקום; · לא סופק הריהוט והתובעים טוענים שנאלצו לשכור כיסאות; · הועמדו שני אנשי ניקיון בלבד והמתחם לא היה נקי; · המאווררים לא עבדו לאור הבעיות בעומס החשמל ולפיכך התקבלו תלונות על עומס חום; · התובעים נדרשו לפנות את המיתחם בשעה 17:30; · הנתבע חיבל בארוע על-יד הורדת ה"שלטר" מספר פעמים בטענה לפיה התקליטן חרג מהעוצמה המותרת להשמעת מוסיקה.
הנתבע טוען כי תיאום מועד הארוע הייתה הפעולה היחידה שנעשתה על ידו מול התובעים, כבעלים של המקרקעין, ובכדי שלא תהיה חפיפה בין מפיקים שונים עימם היתקשר הנתבע להפקת אירועים במקרקעין, או בין "רוז". הנתבעים מפנים לעדויות התובעים, ולשיטתם הן כבושות, מיתחמקות, סותרות וחסרות מהימנות ואמינות; העד שילה – הודה שלא נכח במשא ומתן ואינו יכול להעיד על כך. שילה העיד שלא ראה את הנתבע מוריד את מתג החשמל והעדות תואמת את זו של הנתבע לפיה לא ניתן לראות את מתג החשמל, אשר נמצא בחדר פנימי, מעבר לחדר קודם, ונעול בדלת פלדה.
העד התבלבל והעיד שהארוע צולם רק בסטילס ולא בוידאו, בנגוד לעדות התובעים.
הנתבע מכחיש שההסכמות נערכו מולו, וכפי שהצהיר: "אני לא פעלתי מול התובעים בדבר ולא התחייבתי בדבר כלפיהם" (סעיף 4 לתצהירו; וראו גם סעיף 7); בד בבד ובאותה הנשימה, מאשר שהתאריך סוכם עמו מתוקף היותו בעל המקרקעין ובכדי שלא תווצר כפילות עם אירועים אחרים מטעם המפיקים השונים (סעיף 6 לתצהירו); עוד הוא מאשר שהמקרקעין הועמד לרשות התובעים עד השעה 18:30 בלבד, והתובעים התחייבו לפנות בשעה זו, ואף לנקות (סעיף 14 לתצהירו).
...
המסקנה המתבקשת היא, שלתובעים היה קשר עם מקסים ועל אף עובדה זו, בחרו לא לזמנו.
איפה תמונות האירוע? נראה לי בפח.
סוף דבר לאור המקובץ לעיל, דין התביעה דחייה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו