שוטר התנועה ערך דו"ח פעולה (ת/3) וכן גבה הודעה מהנאשם (ת/4).
במענה לשאלות בית המשפט מסר העד, כי הנאשם ישב לידו ובעת שירד מהאוטובוס כיבה אותו והנאשם ירד אל מחוץ לאוטובוס, והמתין לו.
דיון והכרעה:
לאחר ששמעתי את העדויות והתרשמתי מהצדדים ראיתי להעדיף את עדויות השוטרים על פני עדות הנאשם ובן דודו.
...
בפתח הדברים ראוי לציין, כי די בדברי הנאשם עצמו כפי שמסרם בעדותו , לפיה ישב במושב הנהג שעה שהאוטובוס דלוק, כדי להרשיעו בעבירה המיוחסת לו, וזאת מכוח המבחן שעניינו "שליטה אפקטיבית ברכב". מבחן זה מבסס את המסקנה שפעולותיו של הנאשם באוטובוס תיחשבנה "נהיגה" לכל דבר ועניין.
להפך, העובדה כי השוטר ניגש לאכוף עבירה שעניינה שימוש בפלאפון תוך כדי נהיגה, עבירה שבסופו של דבר לא יוחסה לנאשם, מבלי שידע שהנאשם מבצע עבירה נוספת של נהיגה בלא שיש בידו רישיון נהיגה, מחזקים גם את רכיב הנהיגה.
לאור כל אלו אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.