עדות סברה בידי מומחה

יובהר כי שרידי המכשיר אף לא נבדקו בידי המומחה מטעם בית המשפט הגם שהוא מאשר שהמומחה מטעם התובעת לא בדק את שרידי המכשיר, כך שכמומחה מטעם בית המשפט היה מצופה כי טרם יאמץ את חוות דעתו של המומחה מטעם התובעת, יבדוק את שרידי המכשיר אשר לא נבדקו על ידי האחרון.

באשר לבעלים של הנתבעת 1 והבעלים של הנתבעת 4, אומר כי איני מוצא לקבוע כל משמעות לוויתורו של ב"כ התובעת מחקירתם הנגדית, מאחר שעדותם של הבעלים של הנתבעת 1 והנתבעת 4 היא רובה ככולה עדות סברה, שהרי עיקר עדותם עוסקת בשאלת הגורם לשריפה בעוד שברור כי הם אינם מומחים לקבוע קביעות מעין אלו, בכל הכבוד הראוי לעיסוקם בעבר ובהווה.

...

התובעת טוענת כי השריפה ארעה בשל נכס (המכשיר או הספק הכוח) שלנתבעות הייתה שליטה מלאה עליו והיא אינה יודעת כיצד ארעה השריפה וכי אירוע השריפה מתיישב יותר עם המסקנה שהשריפה ארעה בשל רשלנותן של הנתבעות מאשר עם המסקנה שלא ארעה ברשלנותן, ולכן על הנתבעות מוטל הנטל להוכיח כי השריפה ארעה שלא ברשלנותן.

סיכום דין התביעה להידחות.

דין הודעת צד ג' להידחות גם היא.

התובעת תשלם לכל אחת מהנתבעות את הסכומים הבאים: 60.1.

יתרה מזאת, אינג' פארס לא היה מעורה בעבודות שבוצעו בדירה, לא נכח בשטח בזמן ביצוען, ולא מכיר את היתנהלות הדברים מקרוב ומידיעה אישית, ולכן הסברו הנ"ל הוא בגדר עדות סברה או עדות מפי השמועה שלא ניתן לייחס לו משקל של ממש.

קזוז בגין ליקויים בעבודות: עפ"י חוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעת, אינג' ח'ורי, בתוספת שנבנתה בידי אנשי עמידר נתגלו ליקויים שונים שמתבטאים בנזקי רטיבות עקב איטום פגום של הגג, פגמים אסתטיים משמעותיים בעבודות טיח הפנים וסדקים בקירות.

...

זאת ועוד, אין לומר כי הנתבעת ניהלה הליך סרק בבית המשפט, והרי בסופו של דבר התברר כי עמידר לא הוכיחה חוב של הנתבעת בגין דמי שכירות, ולא הוכיחה את מלוא החוב הנטען בגין עבודות שבוצעו להסרת הסכנה.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה למתן סעד של פינוי.

אחרית דבר: אני מקבלת את התביעה בחלקה, ומחייבת את הנתבעת לשלם לעמידר סך של 25,058 ₪.

התובעת הסתפקה בתצהירו של מרפוגל (סעיף 3) שכל שהובא שם הוא עדות סברה והצגת עמדת התובעת לפרשנות המוצעת על-ידה להסכם (כפי שנטען בסיכומיה), מבלי שזו נתמכת בתשתית ראייתית כלשהיא ובכך אין די. מכל המקובץ עולה כי פרשנות תכליתית (אובייקטיבית) של ההסכם מתירה (ואף מחייבת) הפעלת שיקול דעת עצמאי מלא ומוחלט של גורמי התיכנון וכל ניסיון לכבול את שיקול דעתם, ולו באופן חלקי ולו לעניינים מסוימים, הִנו פסול, בטל ומנוגד לעקרונות בסיסיים של האנטרס הצבורי.

עוד נפסק כי: "...התפקיד והסמכות לקדם את האנטרס הצבורי מוטלים, לפי החוק, על הרשויות המוסמכות. בידיהן המומחיות והניסיון; הן המוסמכות לקבוע מדיניות ולהן הכלים לבצע את המדיניות; הן הנושאות באחריות לאנטרס הצבורי בפני הציבור הרחב. בית-המשפט, כפי שכבר נאמר אין-ספור פעמים, לא יעמיד את שיקול הדעת שלו במקום שיקול הדעת של הרשות המוסמכת. הוא אף לא יבחן אם אפשר היה לקבל החלטה נבונה יותר או יעילה יותר מהחלטת הרשות. הוא אמור רק לבחון אם נפל פגם משפטי בשקול הדעת של הרשות, כגון פגם של שיקולים זרים או פגם של חוסר סבירות" (בג"צ 4140/95 סופר-פארם (ישראל) בע"מ ואח' נ' מינהל המכס והמע"מ, פ"ד נד(1) 49, 69 (1999)).

...

למעלה מן הצורך, תביעת העירייה לבטלות סעיפים מסויימים בהסכם כמו גם לפרשנות ההסכם לעניין תנאי הרכישה החוזרת של המתחם, כקבוע בסעיף 195 לחוק, להידחות גם מטעם מהותי, ענייני, שכן העירייה לא הציגה כל ראיה להוכחת טענותיה ולביסוס תביעתה, טענותיה לבטלות חלקים מההסכם, הינן טענות בעלמא, שדומה, כי נזנחו, בסיכומיה.

ולפיכך, גם מטעם זה דין התביעה שכנגד, להידחות.

סוף דבר: התביעה והתביעה שכנגד, נדחות.

חוות דעתו זו מבוססת משכך על שלושה אדנים: ראיות שהושגו בידי המומחה הטכני בעצמו.

העובדה, כי המשיבה התייחסה לספולות בשווין נפש, לא דאגה לשמירתן ואף התרשלה בכך – מצדיקה הוצאת כל עדות אשר יש בה כדי להעיד על תוכן הפגיעה בספולות, גם באמצעות עדות סברה – היא חוות דעת המומחה הטכני.

...

אין בידי לקבלת טענה זו של המשיבה.

משכך – דין הבקשה להוצאת חוות דעת המומחה הטכני להתקבל.

עדויות סברה וטענות שבמומחיות יש להוכיח בידי עדים מומחים.

...

המסמך שסומן כ-ת/1, שהינו מכתב מיום 9.10.03, שנערך ונחתם ע"י הנתבעת באמצעות מר קרן, אשר נשלח למשרד רואי החשבון של הנתבעת ובו טוענת הנתבעת כנגד רו"ח, כי סרב לקבל מסמכים הנוגעים להכנת מאזן 2002, וזאת עד שהנתבעת תשלם את שכ"ט המגיע לו, מוכיח, כי אם גורם כלשהוא עיכב הגשת דו"ח או מאזן, היה זה רואה החשבון של הנתבעת.

יחד עם זאת, אני סבור כי התובע, בהתנהלותו ובאי עמידה על זכויותיו, יצר אצל הנתבעת מצג כי הוא מוכן להמתין או אפילו לוותר על חלק מזכויותיו.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת, הנתבעת תשלם לתובע את שכ"ט בסך 3,100 ₪ ובמכפלת 20 חודשים, סה"כ 62,000 ₪, כאשר מסכום זה יש להפחית סך של 2,500 ₪.

כמו כן, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪ + מע"מ. הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד ישולמו בתוך 30 יום מהיום, לא ישולמו במועד זה, יתווספו אליהם הפרשי ריבית והצמדה עד לתשלום המלא בפועל.