עדות וידאו קונפרנס מחו"ל: קבילות ראייתית

המאשימה טוענת כי אי נכונותם של העדים הנ"ל להגיע לישראל לצורך מתך העדות הנה סיבה מספקת להיעדרו של עד הנמצא מחוץ לישראל ושאינו אזרח ישראל (פס"ד חדד הנ"ל).

אישור כאמור לא יינתן אם ידוע מראש שהעדות לא תהיה קבילה משום שלא היתקיימו התנאים שנקבעו בסעיף 14 לפקודת הראיות הנ"ל, או אם בית המשפט סבור שלא יהיה בחקירת העד להועיל לבירור שאלה הנוגעת למשפט (ע"פ 440/87 חדד נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(1) 793, 807, ת.פ. (תל-אביב) 40020/02 מדינת ישראל נ' פוגל (8/7/2002)).

שעה שנשמעת עדותו של עד אשר אינו מתייצב בגופו בבית המשפט, קיימת עדיפות לקבלת עדותו בדרך של כנוס וידאו על פני קיומו של חיקור דין (ת.פ. (תל-אביב) 40123/04 מדינת ישראל נ' גונן שגב (19/1/2005) (להלן: "עניין גונן"), ת.פ. (תל-אביב) 40020/02 מדינת ישראל נ' פוגל (8/7/2002), ת.פ. (ירושלים) 343/04 מדינת ישראל נ' כהן (10/1/2007)).

...

לבסוף, קובלת ביאלוני על כך שבית המשפט המחוזי לא איפשר לה להעיד עדים החיוניים להגנתה באיטליה באמצעות וידאו קונפרנס, בשל חששם להגיע לישראל, ונמנע מלהוציא צווים לפי חוק עזרה משפטית בין מדינות, תשנ"ח-1998, ובפרט ככל שהדבר נוגע לעד ד"ר פרגו, שלא היה מועסק עוד על ידי ביאלוני וסרב לשתף עימה פעולה, ולכן לא ניתן היה להעידו אלא באיטליה לפי צווים מכוח החוק האמור.

אציין כי איני רואה לנכון להדרש לכך, הן בשל שאלת קבילותן של ראיות בנושא זה, הן כיון שבית המשפט קמא לא נידרש לנושא זה במסגרת פסק דינו.

איני רואה מקום להדרש לאבחנות אלה לראשונה בשלב זה. חיקור עדים בחו"ל לא ראיתי מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי בסוגית חיקור העדים בחו"ל. על פי רוב, שיקול הדעת בנוגע לשאלות הדיוניות של אופן ניהול התיק הוא של הערכאה הדיונית (רע"א 7092/02 עמר נ' כלל חברה לביטוח (השופטת דורנר, לא פורסם); רע"א 138/02 Bielloni נ' גלובל רוטו שקע (לא פורסם, השופטת דורנר); רע"א 3810/06 י. דורי נ' גולדשטיין (לא פורסם)).

...

בית המשפט המחוזי ציין כי העד נחקר על תצהירו בחקירה נגדית מפורטת ביותר, וכי "נחה דעתי שכל ההוצאות והנזקים שפורטו לעיל נגרמו כתוצאה מהפרת החוזה, שכן התובעת הוציאה הוצאות רבות בהסתמך על קיומו של החוזה ולצורך הפעלתה התקינה של המכונה. בשל הפרת החוזה והליקויים שהתגלו במכונה, ירדו הוצאות אלו לטמיון". איני רואה מקום להתערב בקביעות עובדתיות אלה של בית המשפט המחוזי.

על כן, סבורני שאין מקום להיעתר לערעור שכנגד.

סוף דבר נוכח כל האמור, אציע לחברי שלא להיעתר לערעור ולערעור שכנגד, להותיר את פסק דינו של בית המשפט קמא על כנו, ולחייב את ביאלוני בהוצאות ערעור זה ובשכר טרחת בא כוח גלובל בסך 15,000 ש"ח. השופטת ע' ארבל: אני מסכימה.

אין זה ברור מדוע בית משפט בישראל צריך לגבות עדות באמצעות כנוס וידאו של אדם בחו"ל כאשר עסקינן בבקשה של "רשות מוסמכת" או "רשות מוסמכת זרה". מכל מקום, בתקנה 15 נקבע במפורש כי אף בעל דין יכול לבקש גביית עדות באמצעות כנוס וידאו.

כראיה לביסוס טענתם זו הגישו המבקשים את תצהיריה של עו"ד כץ. השתכנעתי כי אף שלרוב יש להעדיף תצהיר מכלי ראשון לעניין הטעם לבקשה לגביית עדות בכינוס וידאו (ראו, רע"א 6021/05 Ruth Simon הנ"ל), הרי במקרה דנא די בתצהירה של עו"ד כץ כדי לתמוך בבקשה.

בהיעדר הכרעה שיפוטית מידית בעיניין קבילות ובעניין רלבאנטיות קורה לא אחת שחקירות כאלה מתארכות הרבה מעבר לראוי.

...

הסיכון לפגיעה ביעילות החקירה והתנהלותו של המבקש המצביעה על חוסר תום לב ועל היעדר סיבה טובה מביאים למסקנה כי צדק בית המשפט המחוזי בכך שלא נתן משקל מכריע לניסיונות ההגירה של המבקש, ולא העמיד שיקול זה מעל כל השיקולים האחרים עליהם הצביע המשיב.

באשר לחלקה השני של הבקשה, אני סבורה שיש לקבל את ערעורו של המבקש בנקודה זו ולאפשר לו להעיד את שאר עדיו.

יחד עם זאת, אינני נדרשת לקבוע מסמרות באשר למקור הסמכות לגביית עדות של עד המצוי מחוץ לישראל בהיוועדות חזותית, וזאת משום שכחברתי השופטת מ' נאור ומן הטעמים שמנתה אף אני סבורה כי אין להתיר במקרה הנדון את גביית עדות המבקש בדרך זו. כמו כן, סבורה אני כמוה שיש לקבל את הערעור לעניין העדת העדים האחרים מטעם המבקש וכי יש לחייבו בהוצאות בסכום שהוצע בשל אופן התנהלותו בפני בית המשפט קמא בעניין זה. ת הוחלט ברוב דעות של השופטות מ' נאור וא' חיות, כאמור בפיסקה 9 לפסק דינה של השופטת מ' נאור, כנגד דעתו החולקת של השופט א' גרוניס.

רקע בפניי בקשת הנאשם להורות כי עדותה של עדת ההגנה, הגב' צ'ופרוב (להלן: "העדה") תישמע במערכת טלויזיה סגורה (להלן: "היועדות חזותית") ולחלופין לאפשר הגשת תצהיר מטעמה שיימסר בחו"ל. בהחלטתי מיום 12.12.17 דחיתי את המשך שמיעת הראיות על מנת לאפשר לב"כ הנאשם לברר האם העדה תתייצב לדיון לשמיעת עדותה והוריתי על המשך הדיון בתיק ליום 15.1.18.

ברע"א 3810/06 י. דורי את צ'קובסקי בניה והשקעות בע"מ ואח' נ' גולדשטיין ואח' (24.9.07) אשר דן בסוגיית גבית עדות בהוועדות חזותית בהליך אזרחי, הייתה תמימות דעים בין השופטים, כי נוכח החידושים הטכנולוגיים המאפשרים לבית המשפט להתרשם מעדים אף שאינם נוכחים באולם בית המשפט יש להרחיב את גדר המקרים בהם יתיר בית המשפט גביית עדות בחו"ל באמצעי זה. עוד נקבע בפסק הדין, כי "... השיקולים המנחים בבחינת בקשה להעדה באמצעות כנוס וידאו הם שהבקשה הוגשה בתום לב, כי העדות רלבאנטית למחלוקת וכי קיימת סיבה טובה לכך שבעל הדין או העד אינם יכולים למסור עדותם בבית המשפט" (פסקה 7).

בע"פ 7900/11 רייפמן נ' מ"י ((11.2.13), פסקה 22) קבע השופט סולברג: "... אכן, על-פי ההלכה הפסוקה, היתר למתן עדות באמצעות VIDEO CONFERENCE ינתן באופן חריג ורק כאשר קיימת סיבה טובה המונעת את בואו של העד לחקירה בישראל...". השופט רובינשטיין הוסיף בעיניין רייפמן (פסקה ג'): "... אציין כי באשר לטענה בדבר עדות בויעוד חזותי (video conference), כשלעצמי סבורני כי ככל שההתפתחות הטכנולוגית המרשימה שאנו עדים לה מקרבת עדות כזו במהות לעדות בפני בית המשפט, כן יש מקום לאפשר את השמוש בה רע"א 3810/06 דורי נ' גולדשטיין, פ"ד סב (3) 175 (2007) שהזכיר חברי, ובנתיים חלפו שש שנים ועימן עוד נפלאות טכנולוגיות; אך כמובן, השכל הישר מורנו כי זאת כאשר הטעם לאי בואו של העד אישית הוא ראוי. מכל מקום, זהו מן התחומים שמן הסתם עוד נראה בהם התפתחויות, עם הוירטואליה בל תאומן שלנגד עינינו כימעט מיום ליום, אשר אף ההדיוט אינו יכול שלא להבחין בה". בת"פ 47474-01-14 מדינת ישראל נ' אלציק ואח' ((4.12.14), פסקה 7) אמנם בהקשר לתנאים לקבילות עדות שנגבתה בחיקור דין, כי "סבורני כי האמצעים הטכנולוגיים הקיימים כיום (היועדות חזותית) מאפשרים ניהול חקירה נגדית ההולמת את הצורך בשמירה על הגנת הנאשם ועריכת חקירה נגדית ראויה, אף במקום בו מדובר בעדים מהותיים, וכי אין מקום להדרש לפגמים טכניים מקום שאלה טרם באו לאויר העולם". בת"פ 40123/04 מ"י נ' גונן ((19.1.15), פסקה 4): "... ואכן, ניתן לקיים הדיון כאשר העד ניצב בהולנד, אך חקירתו נעשית בידי הצדדים המצויים בבית המשפט בישראל. בשונה מהליך חיקור הדין, מתבצעת החקירה תחת עינו הפקוחה והתרשמותו של בית המשפט בישראל, והפרוטוקול מתקבל בו זמנית. אין צריך לומר, כי הדיון מיתנהל בנוכחותו של הנאשם עצמו.

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים ושקלתי בהם, דעתי היא כי יש לאפשר את גביית עדותה של העדה באמצעות היוועדות חזותית.

בנסיבות אלה, אני סבורה שעסקינן בעדה שעדותה מהותית להגנתו של הנאשם וביכולתה לסייע לו. יצוין, כי אף ב"כ המאשימה לא חלקה על רלוונטיות עדותה של העדה.

בע"פ 7900/11 רייפמן נ' מ"י ((11.2.13), פסקה 22) קבע השופט סולברג: "... אכן, על-פי ההלכה הפסוקה, היתר למתן עדות באמצעות VIDEO CONFERENCE ינתן באופן חריג ורק כאשר קיימת סיבה טובה המונעת את בואו של העד לחקירה בישראל...". השופט רובינשטיין הוסיף בעניין רייפמן (פסקה ג'): "... אציין כי באשר לטענה בדבר עדות בויעוד חזותי (video conference), כשלעצמי סבורני כי ככל שההתפתחות הטכנולוגית המרשימה שאנו עדים לה מקרבת עדות כזו במהות לעדות בפני בית המשפט, כן יש מקום לאפשר את השימוש בה רע"א 3810/06 דורי נ' גולדשטיין, פ"ד סב (3) 175 (2007) שהזכיר חברי, ובינתיים חלפו שש שנים ועמן עוד נפלאות טכנולוגיות; אך כמובן, השכל הישר מורנו כי זאת כאשר הטעם לאי בואו של העד אישית הוא ראוי. מכל מקום, זהו מן התחומים שמן הסתם עוד נראה בהם התפתחויות, עם הוירטואליה בל תאומן שלנגד עינינו כמעט מיום ליום, אשר אף ההדיוט אינו יכול שלא להבחין בה". בת"פ 47474-01-14 מדינת ישראל נ' אלציק ואח' ((4.12.14), פסקה 7) אמנם בהקשר לתנאים לקבילות עדות שנגבתה בחיקור דין, כי "סבורני כי האמצעים הטכנולוגיים הקיימים כיום (היוועדות חזותית) מאפשרים ניהול חקירה נגדית ההולמת את הצורך בשמירה על הגנת הנאשם ועריכת חקירה נגדית ראויה, אף במקום בו מדובר בעדים מהותיים, וכי אין מקום להידרש לפגמים טכניים מקום שאלה טרם באו לאוויר העולם". בת"פ 40123/04 מ"י נ' גונן ((19.1.15), פסקה 4): "... ואכן, ניתן לקיים הדיון כאשר העד ניצב בהולנד, אך חקירתו נעשית בידי הצדדים המצויים בבית המשפט בישראל. בשונה מהליך חיקור הדין, מתבצעת החקירה תחת עינו הפקוחה והתרשמותו של בית המשפט בישראל, והפרוטוקול מתקבל בו זמנית. אין צריך לומר, כי הדיון מתנהל בנוכחותו של הנאשם עצמו.

הנזק שיגרם לנאשם מאי העדת העדה במתכונת המוצעת כאשר מן העבר השני למאשימה לא ייגרם כל נזק מהעדת העדה, כאשר העדות תעמוד לחקירה נגדית, מביאה אותי למסקנה שיש לאפשר שמיעת העדות בהיוועדות חזותית.

לאור כל האמור לעיל ומשקבעתי, כי עדות העדה הינה חשובה ואף חיונית כחלק מפרשת ההגנה, אני מחליטה לשמוע את עדותה בדרך של היוועדות חזותית.

דיון והחלטה זמונו של סימוני סמכותו הכללית של בית המשפט להזמין עד קבועה בסעיף 1 לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות"): "1. (א) מותר להזמין כל אדם ליתן עדות שהיא קבילה ושייכת לענין; והוא, כשאין הוראה אחרת בפקודה זו.

אחד החריגים לגביית עדותו של עד בחו"ל הנה גביית עדות בדרך של "היועדות חזותית" - "כנוס וידאו". השיקולים המנחים בבחינת בקשה להעדה באמצעות כנוס וידאו הם שהבקשה הוגשה בתום לב, כי העדות רלבאנטית למחלוקת וכי קיימת סיבה טובה לכך שבעל הדין או העד אינם יכולים למסור עדותם בבית המשפט (רע"א 3810/06 דורי את צ'יקובסקי בניה והשקעות בע"מ נ' גולדשטיין (לא פורסם, 24.9.2007); רע"א 1920/12 אהרון לוינגר נ' עו"ד ניצה פוזנר, כונסת הנכסים (פורסם בנבו)).

לא זו בלבד כי נימוקים אלו לא פורטו כדבעי ולא נתמכו בראיות מספקות כגון תצהיר של העדים מחו"ל, אלא שאין די בנימוקים אלו כדי למנוע מהעדים מחו"ל להגיע לישראל לצורך מתן העדות (ת.א 1550/07 ישעיהו בויימלגרין נ' דורון כהן (פורסם בנבו); רע"א 6635/02‏ סופרפלסט בע"מ נ' ‏Société Nouvelle de Chimie Industrielle, , פ''ד נו(6) 739 (פורסם בנבו)).

...

לאור האמור, הבקשה לזימון העדים בחו"ל באמצעות כינוס וידאו נדחית.

סיכום הבקשה מתקבלת בחלקה כמפורט לעיל.