עגמת הנפש בגין ליקויי בנייה גדרי הפיצוי

" כך שליקויים אסתטיים נכנסים לגדרי אחריותו של הנתבע.

בע"א 5602/03 אבי ושרה סגל ואח' נ' שיכון ופתוח לישראל בע"מ (28.02.05), היתייחס בית המשפט לעניין פיצויים בגין עוגמת נפש נוכח ליקויי בניה,  וקבע כי אין מניעה לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש בשל ליקויי בנייה, ונראה כי התובעים אכן זכאים לפצוי בגין הנזק הלא ממוני שניגרם להם.

...

סיכום ביניים: תביעת התובעים מתקבלת ואני קובעת כי הנתבע יפצה את התובעים בסך של 300,000 ₪ בגין ההפרה היסודית של אי רישום הבניין כבית משותף בתוך 24 חודשים ממועד מסירה החזקה בדירה ואי רישום זכויותיהם של התובעים בדירה במועד רישום הבית המשותף ולא ב24 החודשים שלאחר מכן.

העקרון האוסר על כפל תרופה הוא אפוא עיקרון כופה, קוגנטי, שאין לצדדים לחוזה כוח לסטות ממנו המסקנה הנובעת מכך היא, שהאמירות הנ"ל בסעיפי הפיצויים המוסכמים שבהסכמים דנן, אין בהן – כשלעצמן – כדי להכשיר את כפל הפיצוי" (ס' 23 לפס"ד מנסור).

סוף דבר, הנתבע ישלם לתובעים את הפיצוי המוסכם בסך 300,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪ (בהתאם לכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימאלי המומלץ), התש"ס – 2000 ובצירוף ההוצאות כאמור בהחלטתי בעמ' 15 לפרוטוקול ישיבת ההוכחות) וכן הוצאות משפט בסך 15,000 ₪.

ביום 25.12.16 הגישו התובעים את כתב התביעה דנא, ובגדרם הם עותרים לחיוב הנתבע בתשלום הפצוי המוסכם בגין האיחור במסירת הדירות; וכן עלויות תיקון ליקויי הבניה בדירות, שלא תוקנו ע"י הנתבע, חרף פניות התובעים אליו בנידון, וזאת בצרוף מע"מ ופקוח הנדסי.

הנתבע ישלם לתובעים את הסכומים הבאים, לפי הפרוט שלהלן: פיצויים בגין ליקויי בניה בשתי הדירות בסך של 108,122 ₪, בתוספת הפרישי הצמדה וריבית כחוק מיום 29.7.2018 ועד מועד התשלום בפועל, כאמור בסעיף 56 לפסק דין זה ; פיצוי בגין איחור במסירה בסך כולל של 18,886 ₪, בתוספת הפרישי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.2016 ועד מועד התשלום המלא בפועל, כמצוין בסעיף 30 שלעיל ; הוצאות הובלה בסך של 7,020 ₪, בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כדין ממועד ההוצאה ביום 20.1.2016 ועד מועד התשלום בפועל, כאמור בסעיף 31 שלעיל ; דיור חלופי בסך 4,000 ₪ שישולם לתובעים 3-4 בלבד ; עוגמת נפש בסך של 6,000 ₪ לתובעים 1-2 וכן סך של 8,000 ₪ לתובעים 3-4, כמצוין בסעיף 61 לפסק דין זה. אשר לסוגיית ההוצאות, שקלתי את טענות הצדדים מכאן ומכאן.

...

למסקנה זהה הגעתי גם ביחס לטענה בדבר חוב בגין שדרוגים, שלא שולם ע"י התובעים.

סוף דבר על יסוד כל המקובץ לעיל, התביעה מתקבלת באופן חלקי.

הנתבע ישלם לתובעים את הסכומים הבאים, לפי הפירוט שלהלן: פיצויים בגין ליקויי בניה בשתי הדירות בסך של 108,122 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 29.7.2018 ועד מועד התשלום בפועל, כאמור בסעיף 56 לפסק דין זה ; פיצוי בגין איחור במסירה בסך כולל של 18,886 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.2016 ועד מועד התשלום המלא בפועל, כמצוין בסעיף 30 שלעיל ; הוצאות הובלה בסך של 7,020 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד ההוצאה ביום 20.1.2016 ועד מועד התשלום בפועל, כאמור בסעיף 31 שלעיל ; דיור חלופי בסך 4,000 ₪ שישולם לתובעים 3-4 בלבד ; עוגמת נפש בסך של 6,000 ₪ לתובעים 1-2 וכן סך של 8,000 ₪ לתובעים 3-4, כמצוין בסעיף 61 לפסק דין זה. אשר לסוגיית ההוצאות, שקלתי את טענות הצדדים מכאן ומכאן.

הנתבעת עומדת על זכותה לתיקון הליקויים ו/או אי התאמות, אם וכאשר יקבע על ידי בית המשפט, שהם בגדרי אחריות הנתבעת.

ת.א (ת"א) 103072/98 רותי רם און ואח' נ' סנאורה ואח' [פורסם בנבו]: "... הפערים בין הסכומים שדרשו התובעים, בחוות הדעת שהוגשו מטעמם, לבין הסכומים שמצא מומחה בית המשפט, מדבר בעד עצמו ומעקר במידה רבה את דרישת הפצוי בגין עוגמת נפש..." התרשמותי מכלל החומר והטענות, שלתובעים נגרמה עגמת נפש בשל סבבי התיקונים שנדרשו , לפני ואחרי התביעה, ואני מחליט לחייב הנתבעים לשלם לתובעים בגין עגמת נפש סך של 6,000 ₪ סוף דבר נוכח כל האמור , ביהמ"ש מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים כלהלן: בגין ליקויי בניה 12,741 ₪ ,הסכום יישא הפרישי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת חוו"ד המומחה ( 5.11.18 ) ועד לתשלום בפועל .

...

בהתחשב בטענות שני הצדדים בדיון, והסיכומים, אני מחליט לקבוע, על דרך האומדנא, גובה שכירות חודשית, בשיעור של 9,200 ₪ לחודש, ולפיה יקבע הפיצוי המתאים.

מהאסמכתאות שהוצגו והדיון, שוכנעתי כי חלק מן הליקויים שנמצאו בדירה, תוקנו רק לאחר הגשת התביעה.

ת.א (ת"א) 103072/98 רותי רם און ואח' נ' סנאורה ואח' [פורסם בנבו]: "... הפערים בין הסכומים שדרשו התובעים, בחוות הדעת שהוגשו מטעמם, לבין הסכומים שמצא מומחה בית המשפט, מדבר בעד עצמו ומעקר במידה רבה את דרישת הפיצוי בגין עוגמת נפש..." התרשמותי מכלל החומר והטענות, שלתובעים נגרמה עגמת נפש בשל סבבי התיקונים שנדרשו , לפני ואחרי התביעה, ואני מחליט לחייב הנתבעים לשלם לתובעים בגין עגמת נפש סך של 6,000 ₪ סוף דבר נוכח כל האמור , ביהמ"ש מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים כלהלן: בגין ליקויי בניה 12,741 ₪ ,הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת חוו"ד המומחה ( 5.11.18 ) ועד לתשלום בפועל .

ודוק, אין מדובר בתביעה שהגישו הנתבעים בגין ליקויי בנייה בטרם הסתיימה שנת הבדק (ראו והשוו 5602-03 סגל ואח' נ' שיכון ופתוח לישראל בע"מ (28.02.05)).

אשר לטענת הקזוז בגין עוגמת נפש – בסעיף 40 לכתב ההגנה נטען, כי על התובעת לפצות את הנתבע בסך של 50,000 ₪ בגין עוגמת הנפש, שכן "במקרה דנן מדובר בהפרת הסכמים בוטה, בהפרה בוטה של יחסי אמון כמפורט לעיל, בהתנהגות מעליבה ופוגענית, אלימה, בניסיון מניעה של הנתבע להכנס לגור בביתו שבו השקיע את מיטב כספו המצדיק קביעת נזק לא ממוני כמבוקש". בהיתחשב במכלול הנסיבות ונוכח מסקנותיי לעיל, אין מקום לפסוק לטובת הנתבע פיצוי בגין עוגמת נפש.

בתשובות לשאלות ב"כ הנתבעים מיום 19.06.22, הוסיף המומחה כך, בגדרי סעיף 6 שכותרתו "תקורות": "על התובעת להמציא אסמכתות לעניין עיכובים בלו"ז" (סעיף 6.2); "כמפורט בסעיף 6.1 קיימת הערכה לעלויות הגבוהות ותקורת חברה. על התובעת להציג אסמכתות להסכמה ללוח זמנים ולעיכוב לכאורה" (סעיף 6.3); "הערכתי עלויות ולא קבעתי כי קיים מועד מוסכם לסיום העבודה" (סעיף 6.6); "על התובעת להוכיח עיכוב בעבודה" (סעיף 6.8).

...

אלא שכאמור, התובעת לא הציגה לוחות זמנים, יומני עבודה או ראיות כלשהן שיש בהן כדי לבסס רכיב תביעה זה, ומשכך דינו להידחות.

סכום זה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת כתב התביעה המקורי (23.12.19) ועד למועד מתן פסק הדין (16.08.23), עומד על סך של 233,816.79 ₪ כולל מע"מ. סוף דבר על יסוד האמור לעיל, הריני מקבל את התביעה באופן חלקי ומורה כדלקמן: על הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 233,816.79 ₪.

נוסף על כך, על הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך של 28,000 ₪ כולל מע"מ והוצאות משפט בסך של 2,500 ₪, וזאת בשים לב לנסיבות העניין ולפער שבין סכום התביעה לבין הסכום שנפסק לתובעת בסופו של דבר.

התביעה הוגשה ע"ס 467,692 ₪ מתוכם 303,705 ₪ בגין ליקויי בנייה בהתאם לחוו"ד קלמיס (מתוכם כאמור 100,000 ₪ בגין הליקוי ביסודות), בתוספת 10,500 ₪ בגין איחור במסירה, 150,000 ₪ עגמת נפש ו-3,487 ₪ הוצאות חוו"ד. בסמוך לאחר הגשת כתב ההגנה הצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה ימונה כמומחה מטעם ביהמ"ש אינג' יקי נחמן (להלן: "אינג' נחמן" או "המומחה").

טענות התובעים ביחס לבצוע בעין וביחס לפיצול סעדים וכן הבקשה לתיקון כתב התביעה בהחלטתי מיום 30.10.22 דחיתי את בקשת התובעים למינוי קונסטרוקטור מטעם בימ"ש. אלא שבסיכומיהם התובעים שוב מנסים לפרוץ את גדרי המחלוקת כפי שאלה נקבעו בכתבי הטענות.

אין מקום למחוק חלקים מתצהיריהם אלא לתת משקל ראוי לאמור בתצהיריהם ובעדויותיהם לנוכח יתר חומר הראיות, ובין השאר מסמכים וחוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש. מכל האמור לעיל יוצא שיש לפסוק לתובעים פיצוי בגין עגמת נפש באופן שישקף את עגמת הנפש שנלוותה לקבלת בית עם ליקויים והעובדה שהנתבעת לא תיקנה אותם ולאור הבעייה בביסוס הבית (וזאת כמובן מעבר לפצוי שניתן לתובעים בגין הליקויים ולרבות הבעייה בביסוס).

...

בתוך כך יש לדחות את בקשת התובעים למחוק סעיפים מתצהירי חנין ולזר בטענה שהנטען אינו מידיעתם האישית בשל לוח הזמנים הרלוונטי לתביעה ומועד העסקתם אצל הנתבעת.

אין מקום למחוק חלקים מתצהיריהם אלא לתת משקל ראוי לאמור בתצהיריהם ובעדויותיהם לנוכח יתר חומר הראיות, ובין השאר מסמכים וחוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש. מכל האמור לעיל יוצא שיש לפסוק לתובעים פיצוי בגין עגמת נפש באופן שישקף את עגמת הנפש שנלוותה לקבלת בית עם ליקויים והעובדה שהנתבעת לא תיקנה אותם ולאור הבעייה בביסוס הבית (וזאת כמובן מעבר לפיצוי שניתן לתובעים בגין הליקויים ולרבות הבעייה בביסוס).

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים הבאים: סך של 173,219 ₪ בגין ליקויי הבנייה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד חו"ד המומחה מיום 16.10.18 ועד למועד התשלום בפועל.