עבירת סרסרות בזנות

אשר לעבירות הסרסרות למעשה זנות, המתבטאות בתיווך בנשים העוסקות בשרותי מין ובין לקוחות באמצעות פירסום עסקן, קבלת הזמנות, הסעתן למקום וחלוקה ברווחים עימן, בלא שקיימת אינדיקאציה להפעלת אלימות, פיסית או מילולית, הפעלת לחץ מיוחד או ניצול מיוחד (מעבר לניצול הקיים ממילא בעת ביצוע עבירות מסוג זה) - מוצא בית המשפט להעמיד את מיתחם הענישה בן מאסר צופה פני עתיד לבין מאסר בפועל בן 9 חודשים.

...

סוף דבר, לאחר שבית המשפט שמע את טענות הצדדים; עיין בראיות לעונש; עיין בתסקירים שהוגשו בעניינם של הצדדים; עיין באסופות הפסיקה שהוגשו מטעם הצדדים; שמע דברם האחרון של הנאשמים – גוזר על הנאשמים הענשים דלקמן: על נאשם 1 – 9 חדשים מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו, בהתאם לרישומי שב"ס; על נאשמת 2 – 6 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

בתפ"ח 41702-10-12 מדינת ישראל נ' פרדריקו (עציר) ואח' הורשע הנאשם, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן בעבירות של סרסרות למעשה זנות – עבירה לפי סעיף 199(א)(1) ו-(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); סיוע לגרימה לעזיבת המדינה לשם זנות – עבירה לפי סעיף 376ב(א), בצרוף סעיף 31 לחוק.

...

אחר כל אלה, ובכלל זה השיקולים אשר הנחו את התביעה בגיבוש ההסדר, שוכנענו כי יש לכבד את ההסדר לפי שהשיקולים אשר עמדו בבסיסו נמצאו ראויים וענייניים.

אשר על כן, בכבדנו את הסדר הטיעון, אנו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 6 חודשים, בניכוי ימי מעצרו מיום 20.04.15 עד יום 12.07.15.

היצטברות העבירות לכאורה בתיק זה מהווה סכנה לשלום הציבור; אין עניין זה רחוק מאוד מהילכת בש"פ 5431/98 פרנקל נ' מדינת ישראל פ"ד נב(4) 268, אמנם המחוקק לא קבע את העבירות בהן מדובר כעילת מעצר סטאטוטורית, אך דעת לנבון נקל, כי במשמעות פשוטה של סיכון שלום הציבור, מיצבור העבירות שבתיק מוליכנו אליה: שותפות עבריינית להפיל ברשת שוחד שוטר כדי לאפשר ביצוע עבירות בזויות של סרסרות לזנות, גם אם כשלעצמה עבירת שוחד אינה עילת מעצר סטאטוטורית (השופט א' גולדברג בדנ"פ 2316/95 גנימאת נ' מדינת ישראל פ"ד מט(4) 589, 632-621).

...

[][ בנסיבות סבורני, לא בלי התלבטות, כי יש מקום לאפשר לעורר להשתחרר לחלופה שהוצעה, קרי, בבית הזוג אבולוף-כהן ואמסלם ברמלה, אך בתנאים מהודקים מאשר אלה שהציע שירות המבחן.

הערר מתקבל איפוא לפי האמור.

וכפי שנפסק לא פעם - "בית משפט זה כבר חזר פעמים רבות על כך שמעצרם של הנוטלים חלק בסחר בבני אדם הוא מתחייב, לשם ביעור הנגע ומניעת ביצוע העבירות בעתיד... לא שוכנעתי כי יש בחלופת המעצר כדי למנוע את הסיכון הנשקף מן העורר. הן עבירת הסחר בה מואשם העורר והן עבירות הסרסרות לזנות, בהן הוא הודה, יכולות להתבצע בקלות גם מן הבית ועל כן, קיים ספק האם ניתן להפסיק את ביצוע המעשים אלא בדרך של מעצר עד תום ההליכים" (בש"פ 1691/03 חורש נ' מדינת ישראל, (5.3.2003)).

...

לאחר עיון אני סבור כי יש להיענות לבקשת המדינה להארכת מעצרו של המשיב.

וכפי שנפסק לא פעם - "בית משפט זה כבר חזר פעמים רבות על כך שמעצרם של הנוטלים חלק בסחר בבני אדם הוא מתחייב, לשם ביעור הנגע ומניעת ביצוע העבירות בעתיד... לא שוכנעתי כי יש בחלופת המעצר כדי למנוע את הסיכון הנשקף מן העורר. הן עבירת הסחר בה מואשם העורר והן עבירות הסרסרות לזנות, בהן הוא הודה, יכולות להתבצע בקלות גם מן הבית ועל כן, קיים ספק האם ניתן להפסיק את ביצוע המעשים אלא בדרך של מעצר עד תום ההליכים" (בש"פ 1691/03 חורש נ' מדינת ישראל, (5.3.2003)).

אשר על כן אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 16.9.2019, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 36814-12-18 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

עפ"ג (י-ם) 28334-03-20 לב נ' מדינת ישראל (2.8.2020), שבו נדחה העירעור הכפול שהוגש על מידת העונש שהוטל על המערער-המשיב (נאשם 2 ב-ת"פ (שלום י-ם) 2414-08-17 מדינת ישראל נ' לוינסקי, שאליו כאמור הפנה ב"כ הנאשם לגבי נאשמות 1 ו-3), של 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, בגין הרשעתו בעבירות של החזקת מקום לשם זנות, סרסרות למעשי זנות, הבאת אדם לעיסוק בזנות ופירסום בדבר שירותי זנות.

...

בנסיבות הכוללות של המקרה דנא, הגעתי למסקנה כי מן הראוי שהעונש המתאים שיש להשית על הנאשם יהא בחלק התחתון של מתחמי העונש ההולם שנקבעו לעיל, אך לא ברף התחתון שלהם.

סוף דבר סוף דבר, החלטתי להטיל על הנאשם את העונשים הכוללים הבאים: 10 חודשי מאסר בפועל, בניכוי התקופה שבה היה עצור – מיום 5.2.18 עד ליום 9.3.18; 10 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר והתנאי הוא שלא יעבור עבירה מסוג פשע לפי סימן י' לפרק ח' לחוק העונשין; 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר והתנאי הוא שלא יעבור עבירה מסוג עוון לפי סימן י' לפרק ח' לחוק העונשין; 4 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים מיום שחרורו מהמאסר והתנאי הוא שלא יעבור עבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה; קנס בסך 10,000 ₪, שישולם תוך 90 יום מהיום, או 45 ימי מאסר תמורתו.

כמו כן, אני מחייב את הנאשם בתשלום פיצוי למתלוננת י.י. בסך 4,000 ₪, שישולם תוך 60 יום מהיום.